שורה של להקות וחבורות זמר צמחו בתנועה הקיבוצית. רבות מהן, מסיבות שונות, לא הצליחו לפרוץ מחוץ למסגרת הקיבוץ ונשארו באלמוניותן. אחת ש"עשתה זאת" והצליחה לפרוץ מחוץ לקיבוץ וזכתה להצלחה ארצית ולפרסום הייתה "שלישיית שריד", שהורכבה משלושת אנשי קיבוץ שריד שבעמק יזרעאל: שלמה ורבנר, נתן מילוא ומנחם ראובני.
השלישייה פעלה בסך-הכל חמש שנים בלבד (1960-1965) ונחשבת לאחת מלהקות הזמר הידועות והמצליחות שפעלו בשנים אלה. היא הופיעה על במות רחבי הארץ באירועים שונים יחד עם להקות וזמרים ידועים כמו שלישיית "גשר הירקון" הפרברים ועוד, והצטיינה בביצועים ובעיבודים הקוליים הייחודיים שלה. שירים שביצעה הפכו לנכסי צאן ברזל בזמר העברי והושמעו תדיר ברדיו. השלישייה אף זכתה להופיע במספר שירים בפסטיבל הזמר והפזמון (1964) שהיה באותן שנים פסגת אירועי הזמר העברי.
אחד מחברי שלישיית שריד שלמה ורבנר שערך את העיבודים הקוליים וליווה את ההרכב בגיטרה מספר לי, בראיון אישי כיצד הוקמה השלישיה וכיצד פעלה:
שלישיית שריד נולדה ממפגש בין שלושה נערים בקבוץ שריד. כל אחד מהם הגיע מרקע שונה:
שלמה ורבנר נולד ב-1935 בוינה אוסטריה, עלה עם משפחתו לארץ בגיל 3לירושלים המשפחה השתקעה בירושלים ולאחר המצור הגיע לגן שמואל ומשם הגיע בגיל 17 לקבוץ שריד.
נתן מילוא נולד ב-1935 באקוודור והגיע לשריד במסגרת עלית הנוער בגיל 14. מנחם ראובני נולד ב-1938 בת"א ונשלח לקבוץ שריד בגיל 7 בתור ילד חוץ. שלושתם למדו ועבדו במוסד החינוכי בקבוץ ובשעות הפנאי שרו במקהלת בית הספר, עליה ניצחה המורה למוזיקה בבית הספר צפירה יונתן, אשתו של
המשורר
נתן יונתן. בתחילת שנות ה-50 התגייסו השלושה לצבא, שלמה ורבנר היה תותחן, נתן מילוא היה צנחן, ומנחם ראובני היה שריונר ועם שובם הם חזרו לשריד, שם שובצו בעבודות המשק השונות. במקביל, בשעות הפנאי נהגו להיפגש ולשיר במקהלת הקיבוץ.
השלישיה הוקמה באופן מיקרי
בשנת 1960 פנה רכז התרבות של הקבוץ, עמינדב, אל השלושה וביקש שיכינו שלושה שירים בלווי גיטרה עבור חג הסוכות, לקראת אירוע זה עבדו השלושה רבות והכינו את השירים: "תרנגול בן גבר", "אתן במדבר" ו"ימין ושמאל". השלושה הופיעו ישובים על ספסל, כאשר ורבנר, שהיה אחראי על העיבודים, ליווה אותם בגיטרה מרופטת למדי שהודבקה בנייר דבק. איש לא ניחש שהיה זה הרגע בו נוצרה השלישייה שלימים תקרא - שלישיית שריד.
בשנת 1963, המוזיקאי ואיש הרדיו מאיר הרניק, שהיה גם צייד של כישרונות צעירים וחיפש יוצרים חדשים שמע על השלישייה והגיע לשריד לראות ולשמוע מקרוב את השלישייה והתלהב מסגנונה הייחודי: שילוב הרמוני מרענן של שלושה בריטונים. בו במקום הודיע להם הרניק כי החליט לשבצם בתוכניתו "מועדון הזמר" ואף קבע להם תאריכים להופעות. הדבר חשף את השלישיה לקהל מאזינים רחב. הם הוזמנו להופעות רבות ברחבי הארץ. גם חברת התקליטים "
הד ארצי" גילתה התעניינות והוציאה עבור השלישייה את תקליטה הראשון - "טוב ללכת בדרכים". האלבום כלל את השירים "טוב ללכת בדרכים" שכתב נתן יונתן, (שלימים שימש כאות פתיחה של סדרת הטלוויזיה" עברית בסימן טוב"), "ביתי אל מול גולן", "בגליל בתל חי", "הקרב האחרון", "האם אמרו לך פעם", "יש ואומרים אנשים", שנכתב והולחן על-ידי חברת הקיבוץ מירי פליקס ועוד .
בחירת השירים לתקליט הושפעה בעיקר מהווי הקבוץ והעמק ונכללו בו בעיקר שירים שהיו אהובים על השלישיה.
בפסטיבל הזמר והפזמון בשנת 1964 ביצעה השלישיה מספר שירים: "אני ושירי", "הרחק בלילה", ו"שעה ברוכה". השלישיה לא זכתה במקומות ראשונים אבל עצם ההשתתפות בפסטיבל הזמר שהיה באותן שנים פסגת אירועי הזמר העברי בארץ, בו נטלו חלק טובי המבצעים והמוזיקאים בארץ - הוא הישג כשלעצמו ומעיד על הפופולריות לה זכתה השלישייה באותן שנים.
סיבוב הופעות מוצלח באירופה
בשנת 1965 יצאה "שלישיית שריד" לסיבוב הופעות באירופה בהזמנת ה"סוכנות היהודית" ו"השומר הצעיר" לחגיגות יום העצמאות. שלמה ורבנר מספר לי כי סיבוב ההופעות היה מוצלח מאד. "הופענו במנצ'סטר בריטניה,
בפריז שבצרפת ובאיטליה. ביולי 1965 זמן קצר לאחר ששבה ארצה הלהקה התפרקה. אומר שלמה: "זה היה מעבר ליכולת העמידה בלחץ, הופענו לעיתים פעמיים ביום, הקדשנו הרבה חזרות ממש התפרקנו" נתן מילוא מוסיף בעניין זה ואומר "לא הינו להקה מסחרית וכל עיסוקינו היה רק בשעות הפנאי, העייפות גרמה לנו להתפרק"
לאחר פירוק השלישיה שלמה ורבנר ביקש חופשה מהקיבוץ ועבר לעבוד כאיש סאונד בחברת להפקת סרטים. שהייתה שייכת לתנועה הקיבוצית. ואחר כך הצטרף ל
גלי צה"ל כטכנאי. הוא עבד בגלי צהל במשך כ-25 שנה עד צאתו לגמלאות. ורבנר היה רווק עד גיל 40 בגיל זה החליט להקים משפחה הוא נישא לחברתו מגיל 17 בקיבוץ גן שמואל שלומית זכאי. וזו לא התלהבה, כך הוא מספר לי, שיחזרו לשריד וכך מצא עצמו שלמה ורבנר עוזב את הקיבוץ. כיום הוא מתגורר בעיר רחובות.
נתן מילוא נשאר בקיבוץ שריד בו הוא מתגורר עד היום והמשיך לשיר בעיקר כסולן במסיבות של הקיבוץ. בנוסף לעבודתו במשק היה פעיל בנושאי תרבות בקיבוצו וכן במועצה האזורית עמק יזרעאל. ב-1981 יצא מילוא עם משפחתו לשליחות עליה בארגנטינה. מספר מילוא: "הכישורים האמנותיים עזרו לי מאוד בעבודת השליחות. הפכתי לשליח המזמר, ובעזרת אשתי נורית שגם היא זמרת ומורה הצלחנו להתחבב על הקהילה היהודית, והינו חלק בהתכנסויות של הקהילה. לא מכבר חגג נתן מילא יום הולדת 80.
השלישי בחבורה מנחם ראובני צעיר ב-3 שנים הוא כיום בן 77. לאחר פירוק השלישיה התחתן עבר להתגורר בקיבוץ מענית ושם הקים משפחה והמשיך להופיע במקהלות שונות.
קאמבק היסטורי בקיבוץ יפעת
בתחילת שנות ה-2000 התארחו השלושה בתוכנית רדיו "עוד חוזר הניגון" שערך אברהם זיגמן ברשת ג'. השידור עורר פניות ובקשות רבות לאיחוד מחודש של השלישיה. ואכן במסגרת "פסטיבל חלב ודבש" של שנת 2005הופיעו השלישיה לקאמבק היסטורי בקיבוץ יפעת. והתקבלו בקבלת פנים נלהבת. מספר נתן מילוא: "באו מכל הארץ לשמוע אותנו, ולא בקלות יכלנו לרדת מהבמה".
לפני מספר שבועות נערך (15.1.15) בחדר האוכל של קיבוץ שריד בשיתוף הקיבוץ והמועצה האזורית עמק יזרעאל מופע הצדעה והוקרה לשלישייה המיתולוגית. במופע, השלישייה התאחדה לקאמבק היסטורי נוסף ושלושת חבריה, נתן מילוא, שלמה ורבנר ומנחם ראובני שרו על הבמה מלהיטיה הגדולים, ביניהם: "פנה הגשם", "ביתי אל מול גולן" ועוד. הקהל שגדש את חדר האוכל בקיבוץ התמוגג והתרגש. אחד מחברי השלישיה נתן מילא סיפר לקהל כי בדיוק באותו חדר אוכל בו מתקיימת ההופעה, על הפסנתר, הולחנו שירי השלישייה והתקיימו החזרות. אורחת כבוד באירוע הייתה המורה למוזיקה צפירה יונתן, רעייתו של המשורר נתן יונתן, אשר ניצחה על מקהלת בית הספר האזורי בה שרו שלושת החברים. "לפעמים, חלומות מתגשמים", אמרה צפירה.
