|   15:07:40
  מגזין אוונגרד  
המרכז הבינתחומי הרצליה
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
איך לבחור את ההחלקת שיער המתאימה ביותר לך: מדריך לנשים
קבוצת ירדן
על פרטי השכרת מנופים לכל פרויקט שלך

על האקדמיה וסדקיה

הספר "סדקים באקדמיה", מאת פרופ' אמנון רובינשטיין ועו"ד יצחק פשה, יצא לאור הספר עוסק בבעיות המרכזיות של האקדמיה בישראל ומעמיד על סדר היום שאלות וסוגיות מהותיות בהשכלה הגבוהה
24/02/2015  |   מגזין אוונגרד   |   כתבות   |   אוונגרד   |   תגובות
"הייתי רוצה לראות יותר פעילות פוליטית בקרב סטודנטים בישראל". פרופ' אמנון רובינשטיין [צילום: פלאש 90]


כן לקולג'ים?
הקולג'ים הקהילתיים הינם מוסדות שמפוזרים ברחבי ארה"ב. פרופ' רובינשטיין סיפר לנו על מיני מקרים שקולג'ים שכאלה, הצילו נערים במדינות שונות בארה"ב, ואפשרו להם להתקדם. "הקולג' מקביל למכינה טרום אקדמית אך לא נותן תואר, אלא נקודות זכות להמשך הלימודים האקדמיים והוא כולו בחינם. הייתי עושה זאת".

למעלה בדירוג
"לישראל יש הישגים גדולים מאוד בתחום האקדמי. אולם כחברה יהודית, ההישגים שלנו בהשוואה לקהילות היהודיות בעולם חלשים יותר ואפשר לתקן את זה. עם ישראל הוא עם מוכשר מאוד ואין שום סיבה שבדירוג הבינלאומי לא נהיה למעלה. שום סיבה".

   רשימות קודמות
  חשבונאות וטכנולוגיה בשוק המוניות החדש
  ההצגה חייבת להימשך
  10 טיפים לתקופת המבחנים
  העט להחליט: חופש הביטוי - לאן?
  רמי לוי פה בשביל להישאר

מה היה המניע לכתיבת הספר?

"המניע היה מאוד מוזר; בעקבות דיון במועצה להשכלה גבוהה על חופש אקדמי. הלכתי יחד עם עוזרי, ערן דוידי, לדיון והתגלו חילוקי דעות חזקים מאוד לגבי מהותו של החופש האקדמי. טענתי שחופש אקדמי קשור במגוון דעות וגישות שונות שהאוניברסיטה אמונה עליהן, וכשזה לא קיים - נשמט הבסיס של החופש האקדמי", מציין פרופ' אמנון רובינשטיין. הוא ממשיך ומספר שלאחר מכן עלתה בדעתו השאלה 'למה לא לכתוב את ניסיוני משנות ה-90 ולפתח את הספר?', גם על נושא החופש האקדמי, על עצמאות הסטודנטים ועל הסוגיה החברתית והמרכזית שהוזנחה - הנגישות להשכלה הגבוהה.

פרופ' רובינשטיין מספר לנו שהוא אופטימי לטווח הארוך. "שינויים בחברה הישראלית הם קשים מאוד, כי זוהי חברה שמרנית, ואין כמעט פיקוח של הכנסת על הנושאים הללו, הדברים לוקחים הרבה מאוד זמן, אך בסופו של דבר הם מתבצעים", מסביר פרופ' רובינשטיין ונותן כדוגמה את העובדה שהצליח לשנות את השיטה, כך שיהיה ניתן לפתוח מכללות אקדמאיות.

על אוניברסיטאות ומכללות בישראל

"עד שנת 1992 השיטה הישראלית כללה מונופול של מוסדות להשכלה גבוהה במימון הממשלה, שמתיימרות להיות בעלות סטנדרט אחיד וגבוה מאוד. כשר החינוך ביצעתי רפורמה שתכליתה דומה לשיטה האנגלו-אמריקנית שהיא פלורליסטית, פחות תלויה בממשלה וגם נותנת מענה לביקוש להשכלה גבוהה", מתאר פרופ' רובינשטיין. אך מה שמסתבר בספרו הוא שהמעבר מעולם לא הושלם. "זמן קצר לאחר הרפורמה הזו עזבתי את הממשלה, והייתה ריאקציה חריפה נגד העיקרון שלי. בעצם, היה דבר מוזר; נתנו הכרה ואישור למכללות ללא בדיקת איכות מספקת, ומצד שני ירדו לחייהן של המכללות עם כל מיני צעדים אדמיניסטרטיביים אוויליים".

"הות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה), המשיכה לחלק את כספי המחקר שלה לא לפי קריטריונים אוביקטיבים, בניגוד מוחלט למה שקורה בדמוקרטיות מערביות, אלא אך ורק לפי פרוטקציות וזכויות היסטוריות - וזה אחד השינויים שלא הספקתי לעשות, וצריכים להיעשות באופן דחוף", כך פרופ' רובינשטיין. הוא מוסיף כי הכספים צריכים להינתן למוסדות האקדמיים בישראל, לא על-פי זכויות היסטוריות אלא על-פי קריטריונים אוביקטיבים ושקופים, למשל – על-פי בסיס תחרותי כמו המחקרים שמתקיימים במוסדות אקדמיים בארה"ב.

באירוע חגיגי שנערך במרכז הבינתחומי הרצליה בחודש שעבר, הושק הספר החדש והוצג לאורחים רבים, ביניהם נציגות הות"ת. "באירוע ההשקה, סגן יו"ר המל"ג אמרה שהיא מקבלת את הדוח בברכה כהמשך לדוח המשילות", מספר פרופ' רובינשטיין וממשיך: "אם הות"ת ינהג כפי שאמרה, צריך יהיה לפתוח לפחות חלק מהכספים לתחרות בין כל המוסדות האקדמיים". פרופ' רובינשטיין מסביר כי נכון הדבר שלאוניברסיטאות יתרון גדול מאוד מעצם העובדה שבידיהן תחומים כמו מדעי הטבע, הנדסה ומעבדות שהושקעו בהן סכומים גדולים, אך בנוגע לתחומים כמו משפטים, פסיכולוגיה ומקצועות אחרים - אין להן יתרון ויש ללכת על-פי התקדימים הבינלאומיים.

"אני שמח לראות שבנק ישראל אמר לא מזמן שפתיחת המכללות האקדמיות היה שינוי חברתי וכלכלי אדיר של הקטנת הפערים בחברה והגדלת שיעור המועסקים בה. יש להבין שככל שנתקדם בסולם קבלת התואר השני והשלישי, כך תשתנה דעת הקהל. כעת נמצא הבינתחומי במשא-ומתן על קבלת תואר שלישי (דוקטורט) במשפטים, אך האוניברסיטאות מתנגדות ורוצות לרשום מונופול בלתי חוקי בידן", כך פרופ' רובינשטיין.

בספרו מתאר רובינשטיין בין היתר, כיצד מתייחסים בעולם, למשל בארה"ב, ובאיחוד האירופי לבעיות בעולם האקדמיה, "אני לא מכיר שום שטח בישראל שהיה מוזנח כמו נושא ההשכלה הגבוהה", קובע פרופ' רובינשטיין.

על קולג'ים קהילתיים (Community College)

הקולג'ים הקהילתיים הינם מוסדות שמפוזרים ברחבי ארה"ב. פרופ' רובינשטיין סיפר לנו על מיני מקרים שקולג'ים שכאלה, הצילו נערים במדינות שונות בארה"ב, ואפשרו להם להתקדם. "הקולג' מקביל למכינה טרום אקדמית אך לא נותן תואר, אלא נקודות זכות להמשך הלימודים האקדמיים והוא כולו בחינם. הייתי עושה זאת", הוא אומר.

האם לדעתך החברה הישראלית תקבל מוסדות מסוג חדש שכזה בקלות?

"החברה הישראלית משתוקקת לסגירת פערים, והקולג'ים צריכים להיות בפריפריה כמו המכללות האקדמיות, אך יש ללכת ולמצוא את התלמידים החלשים ולהביא אותם. יש לנו מזל שיש רצון רב ללימודים בהשכלה גבוהה גם בין יהודים וגם בין ערבים בישראל", כך לדבריו.

על זכויות הסטודנט בישראל ובעולם

פרופ' רובינשטיין מספר על מודלים שונים של זכויות הסטודנט. באנגליה למשל, המודל הוא חופשי יותר ומרחיק לכת, ועל כן לא היה רוצה לאמץ אותו. "המודל שלנו בבינתחומי הרצליה, למשל, הוא להתייחס לסטודנט לא כלקוח, אלא כאל שותף. בנוסף, הייתי רוצה לראות יותר פעילות פוליטית בקרב סטודנטים בישראל".

"הטענות הן שבמכללות לא מתבצע שום מחקר, הרכילות הישראלית והשמועות צפות באוויר, אנשים קוראים זאת בעיתונות ושומעים מחברים. אני בעד שכל גוף בינלאומי או אוביקטיבי יבדוק, אך איני מוכן לקבל את הרכילות הישראלית כעובדת יסוד", פרופ' רובינשטיין מסביר שנושא ההשכלה הגבוהה בישראל, למעט כמה כתבות, לא מסוקר דיו וכי זהו נושא שצריך לכסות אותו באופן שוטף.

על הישגים ישראלים

"לישראל יש הישגים גדולים מאוד בתחום האקדמי. אולם כחברה יהודית, ההישגים שלנו בהשוואה לקהילות היהודיות בעולם חלשים יותר ואפשר לתקן את זה. עם ישראל הוא עם מוכשר מאוד ואין שום סיבה שבדירוג הבינלאומי לא נהיה למעלה. שום סיבה". בעניין זה, מוסיף פרופ' רובינשטיין שקיים פרדוקס, במסגרתו האוניברסיטאות הישראליות מצטיינות במדעי הטבע ופחות במדעי החברה - כשרוב הסוציולוגים בארה"ב הם יהודים, "לזה אני מנסה למצוא הסבר; אני חושב שחלק מההסבר הוא הגישה האידיאולוגית הלא פלורליסטית למדעי החברה", מסביר פרופ' רובינשטיין.

"למדינת ישראל יש המון הישגים, גם האקדמיה הישראלית מצטיינת ויש לנו מלומדים בלתי רגילים, אך אפשר לשפר את המצב בקלות", מסכם פרופ' רובינשטיין.


בתום השיחה ניתן לקבוע כי ההשכלה הגבוהה הינה נושא טעון שחשוב שיקבל סיקור רחב יותר בתקשורת. הסוגיות שעלו במהלך השיחה, מהוות תצוגת תכלית מספרו החדש של פרופ' רובינשטיין, אשר מאגד בתוכו נושאים שנוגעים לחייו של כל אזרח; חינוך, היסטוריה, זכויות, השכלה גבוהה וחשיבות הנגשתה למעמדות השונים בחברה הישראלית.

פורסם במקור: אוונגרד - מגזין המרכז הבינתחומי הרצליה
עוד על ספרו של פרופ' רובינשטיין, "סדקים באקדמיה", ניתן לשמוע בראיון שהתקיים עימו בתוכנית "אוונגרד", שמשודרת בכל יום שני בשעה 15:00 ברדיו הבינתחומי.

כיום משמש כפרופסור למשפטים וחבר בסגל הבכיר בבית ספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה.
הכותבת היא סטודנטית שנה ב' למשפטים וממשל במרכז הבינתחומי הרצליה.
תאריך:  24/02/2015   |   עודכן:  25/02/2015
מאורי הירש
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
על האקדמיה וסדקיה
תגובות  [ 3 ] מוצגות   [ 3 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
שמ
24/02/15 17:55
2
MA עובד שמירה
24/02/15 19:22
3
פרופסורה פיסורה
25/02/15 12:07
פורום: אוונגרד כתוב הודעה
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
הרוב חושבים ששוקולד הוא המילוי המשמין ביותר שיכול להיות. האמנם?
24/02/2015  |  נעמה בן-דוד-טרבלסי  |   כתבות
שאלת החברות באגודה שיתופית מהווה מקור לסכסוכים רבים בשל חוסר הקפדה בקבלת חברים לאגודה, בהוצאתם, כשסגולות לחברות פגו ועוד. לחברות באגודה חובות וזכויות ובהם הזכות להשתתף באסיפה הכללית, להצביע ולהיבחר למוסדותיה, זכות שיש לראות בה חובה ערכית.
24/02/2015  |  דודו קוכמן  |   כתבות
השופטת: רבקה גלט, בית משפט השלום ברמלה
24/02/2015  |  איתמר לוין  |   כתבות
את חול המועד פסח תשע"ג ביליתי בסדנה אינטנסיבית של דינמיקה קבוצתית ופסיכודרמה. סדנה מהסוג בה "שופכים את הקישקעס", פותחים פצעים רגשיים ישנים, צוחקים, בוכים, מתרגשים וכואבים. סדנה בה כמעט אין נושא שעליו לא מדברים, כמעט אין חוויה אנושית בה לא נוגעים.
23/02/2015  |  דבורי גתי יוסף  |   כתבות
את התאריך 3.8.1968, רותי ספרוני, כנראה, לא תשכח לעולם. היה זה היום בו כתבה את מילות השיר "בשמלה האדומה" שלימים ייהפך ללהיט ענק. "נהגתי לכתוב שירים עוד מילדות במחברת וליד כל שיר נהגתי לציין את התאריך בו נכתב השיר ", מספרת לי, רותי ספרוני. "אני אפילו זוכרת באיזה שעה נכתב השיר ומה היה מזג האוויר, היה זה יום שרב וחם מאוד בשעה 3:00 אחר-הצהריים. היא נזכרת.
23/02/2015  |  אלי אלון  |   כתבות
חשבונאות וטכנולוגיה בשוק המוניות החדש  /  מור רפאל שבתאי
ההצגה חייבת להימשך  /  ענבר שמלצר
10 טיפים לתקופת המבחנים  /  אריאלה מסרסקי
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
עידן יוסף
עידן יוסף
בעקבות תלונות שהתקבלו ברשות להגנת הפרטיות, שלח משרד התחבורה שלח מכתב דחוף למפעילי התחבורה הציבורית ובו דרש להפסיק לאלתר את השימוש האסור בנתונים רגישים של נוסעים    במכתב הבהיר המשרד...
בעז שפירא
בעז שפירא
בנט הקים ממשלה עם יאיר לפיד ובהסתמך על הקולות של מנצור עבאס מהתנועה האיסלאמית, ממשלה בה כיהן בתחילה כראש ממשלה ובהמשך התחלף בתפקיד עם יאיר לפיד שכיהן אף הוא כראש ממשלה
איתמר לוין
איתמר לוין
זה לא ד'זה וו: אנחנו חוזרים שוב ושוב לאותם נושאים, כי ממשלת החורבן והביזה חוזרת שוב ושוב על אותה התנהגות מופקרת    מדי פעם יש גם כמה אירועים מקוממים חדשים
עידו דמבין
עידו דמבין
כשבארי וכפר עזה טרם שוקמו אבל המאחז ׳אלי עזה׳ כבר מיושב, וכשחיילים נכנסים לעזה עם דגלי גוש-קטיף ופאצ׳ים של משיח - אנחנו צריכים להבין עם מי יש לנו עסק
ארווין קליין
ארווין קליין
העולם צריך להבין שחיזבאללה זה לא צבא, אלא טרוריסטים, שפוגעים לא רק בישראל, אלא גם בלבנון
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: ד"ר אליהו כהן 1 פתח תקוה 4976012 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il