מי מפחד מבחירות לפרלמנט במצרים?

ב-22 במרס אמור היה להתחיל הסבב הראשון במסגרת הבחירות לפרלמנט במצרים. במדינה אין גוף מחוקק מתפקד מאז פוזר הפרלמנט האחרון ביוני 2012, זמן קצר לפני הבחירות לנשיאות בהן זכה נציג האחים המוסלמים מוחמד מורסי. עם זאת, ב-1 במרס קבע בית המשפט העליון במצרים כי אחד הסעיפים בחוק הבחירות הנוכחי אינו עומד בקנה אחד עם החוקה המצרית, והטיל על הממשלה לערוך את השינויים הנדרשים בחוק. תהליך זה עשוי להימשך חודשים רבים עוד לפני שתיפתח שוב האפשרות בפני המועמדים להירשם להתמודדות בבחירות.

על אף שההחלטה על דחיית הבחירות התקבלה על-ידי בית המשפט, ולכאורה בהתאם לנימוקים משפטיים קבילים, מי שעוקב אחרי הפוליטיקה המצרית יתקשה לקבל את הקביעה כי מדובר בהחלטה משפטית בלבד. למרות טענות חוזרות ונשנות של בכירי המשטר במצרים לגבי עצמאותה, מערכת המשפט במצרים אינה עצמאית. היא כפופה לרשות המבצעת מזה עשרות שנים, וכשלה בהפגנת עצמאות גם לאחר תום עידן מובארק. מאז הדחת הנשיא מוחמד מורסי בידי הצבא, מילאו שופטי מצרים בצייתנות, ולעתים אף בהתלהבות יתרה, את מה שנתפש בעיניהם כצו השעה של מנהיגי המדינה. גם ההחלטה לדחות את הבחירות דווקא בעת הנוכחית, שבועות בודדים לפני המועד המתוכנן, מעלה ספקות כבדים לגבי האפשרות שהמניעים לדחייה הם עניינים טכניים חוקתיים בלבד.


השיטה של א-סיסי


אם כך נותרת השאלה, מדוע העדיפו בכירי המשטר המצרי לדחות את הבחירות לפרלמנט, בחירות שאמורות היו לציין את השלמת "מפת הדרכים" עליה הכריז א-סיסי זמן קצר לאחר הדחתם של מורסי והאחים המוסלמים מהשלטון. בהיעדר מידע מהימן, התשובה כמובן מורכבת וניתנת לפרשנות. הערכה אחת מדברת על חוסר האמון שרוחש הנשיא הנוכחי, א-סיסי, לפוליטיקאים במצרים בפרט, ולפלורליזם פוליטי בכלל. א-סיסי, כמו יתר ההנהגה הצבאית במצרים שעל כתפיה עלה לשלטון, רואה בפוליטיקאים אנשים אופורטוניסטים ומושחתים אשר מחפשים את טובתם האישית ולא מסוגלים להתאחד או לרכז את מאמציהם לטובת המדינה. הצבא, לתפיסתו, הוא הגוף היחידי המסוגל להוביל תהליכים משמעותיים. ואכן, המערכת הפוליטית במצרים משוסעת ומפולגת, מורכבת מערב-רב של מפלגות אשר רובן חסרות בסיס תמיכה רחב בציבור.

לשיטתו של א-סיסי, מצרים של היום, המתמודדת עם שלל אתגרים הכוללים טרור מתמשך בחצי האי סיני ובאזורים נוספים ומשבר כלכלי עמוק, אינה יכולה להרשות לעצמה את העיכובים הביורוקרטיים הכרוכים בתהליך חקיקה מסורבל. כנשיא המכהן ללא פרלמנט מתפקד, נותרו בידיו של א-סיסי סמכויות החקיקה והביצוע. נשיא מצרים ניצל את הסמכויות הנרחבות שבידיו על-מנת לקדם מהלכים רבים ומשמעותיים עבור שיקומה של מצרים והשבת היציבות הכלכלית והביטחונית. מהלכים אלו כללו גם צעדים בלתי פופולריים בעליל, כגון קיצוץ חד בסובסידיות על דלק ופינוי בכפייה של תושבי רפיח המצרית, צעדים אשר ספק אם היו עוברים בקלות בתהליך החקיקה בפרלמנט.

ייתכן, אם כן, שההחלטה על דחיית הבחירות היא למעשה ניסיון של א-סיסי לדחות את הקץ ולהותיר בידיו סמכויות נרחבות לתקופה של מספר חודשים נוספים, תקופה שתאפשר לו להניע מהלכים חשובים נוספים לפני שייאלץ לשתף גם את בית הנבחרים במשחק הפוליטי. אך חשוב לציין כי גם כאשר ייבחר הפרלמנט, יכולתו להוות אופוזיציה לנשיא תהיה קלושה. תהליך ההכנה הארוך לקראת הבחירות תוכנן והונדס באופן שלא מותיר כמעט שום מקום לאופוזיציה משמעותית או למתנגדי המשטר. ראשית כל, החוקה החדשה של מצרים, שאושררה במשאל עם בתחילת 2014, אוסרת על מפלגות בעלות מצע דתי להתמודד בבחירות. על בסיס זה, נפסלה השתתפותה של תנועת האופוזיציה המשמעותית ביותר במצרים, האחים המוסלמים, ושל המפלגות הקשורות אליה, בבחירות. זאת בנוסף לעובדה שהתנועה מוגדרת כיום במצרים כארגון טרור ומרבית בכיריה בכלא או שנמלטו מהמדינה.

אך גם לתנועות אופוזיציה מתונות יותר לא הותר מקום ממשי להתברג לפרלמנט. חוק הבחירות תוכנן באופן כזה ששמונים אחוזים מהמושבים בבית הנבחרים שמורים למועמדים עצמאיים, כאשר המפלגות השונות יתמודדו על כחמישית מסך כל 567 המושבים בלבד. המועמדים העצמאיים שיצליחו להתברג לפרלמנט יהיו חייבים להיות בעלי הון מספיק לנהל קמפיין בחירות, או מועמדים השייכים למשפחות בולטות הנהנות מרשת קשרים ופטרונות באזורים השונים תודות לקשרים עתיקי יומין עם המשטרים הקודמים במצרים. גם מועמדים בעלי רקע בדרגות גבוהות בצבא ובשירותי הביטחון יוכלו להשיג מושב בפרלמנט המצרי הבא, אך בכל מקרה, כל הקבוצות הנ"ל צפויות, באופן כללי, ליישר קו עם מדיניות המשטר, כל קבוצה מטעמה היא. האחים המוסלמים יתקשו להכניס מועמדים עצמאיים לפרלמנט, שכן כאמור רובם המוחלט של האישים המוכרים מהתנועה נמצאים בכלא. בנוסף לכך, רבות מהמפלגות מהמחנה הליברלי ומהשמאל שהביעו ביקורת נוקבת על התנהלות המשטר בשנתיים האחרונות, החליטו לאחרונה להחרים את הבחירות בעקבות האופי הלא דמוקרטי של התהליך.


בין הפטיש לסדן


ואף על-פי כן, המשטר עדיין מרגיש כי פרלמנט המורכב מערב-רב של מפלגות ונציגים יחידים יהווה מכשול בפני ניהול אפקטיבי של המדינה. בחודשים האחרונים נעשו מספר ניסיונות מצד בכירי המשטר לאחד את השורות בקרב המפלגות השונות ולהציג רשימה מאוחדת שתייצג את עמדתו של א-סיסי בפרלמנט. א-סיסי אף נפגש עם נציגי המפלגות השונות והפציר בהם להתאחד למען טובתה של המדינה ולרוץ ברשימה משותפת. מי שכנראה נענה לקריאה זו היה בכיר לשעבר במנגנון המודיעין המצרי, סאמח סיף אל-יזל, אשר החל בהרכבת "רשימה לאומית" בשם "למען אהבת מצרים". אך למרות הצלחתו לגייס כמה מהמפלגות הבולטות בזירה הפוליטית, לא ברור מה עשויה להיות מידת ההשפעה של רשימת מועמדים זו בפרלמנט העתידי. ייתכן כי ההחלטה לדחות את הבחירות נועדה לאפשר למועמדים תומכי המשטר עוד זמן התארגנות.

האפשרות של הקמת מפלגה מטעם המשטר נדחתה לעת עתה על-ידי א-סיסי, שמנסה להימנע מלהיות מזוהה עם הפרקטיקה של הנשיא לשעבר מובארק, אשר ניהל את המדינה באמצעות המנגנון הביורוקרטי של המפלגה הלאומית הדמוקרטית שבראשה עמד. אך שלא כמו מובארק, א-סיסי גם אינו מעוניין בהתעסקות בפוליטיקה ובמשחקי חתול ועכבר אל מול אופוזיציה פרלמנטרית, מוגבלת ככל שתהיה.

עם זאת, גם א-סיסי ובכירי משטרו מודעים לצורך לכונן בסופו של היום פרלמנט, על-מנת להשלים את "מפת הדרכים", תהליך שכבר כלל אישרור חוקה חדשה ובחירות לנשיאות, ולהציג לעולם את השלמת תהליך המעבר משלטון הצבא ל"דמוקרטיה" מתפקדת. מצרים תארח בימים הקרובים ועידה כלכלית ענקית, אליה היא מתכוננת חודשים רבים, ונועדה למשוך משקיעים פוטנציאליים להשקעות במצרים. לצורך משיכת השקעות, המדינה צריכה להקרין יציבות, והסחבת בתהליך הבחירות אינה משרתת עניין זה ואינה מקנה ביטחון לאנשי עסקים ולגופים ממשלתיים ששוקלים להשקיע במצרים. מעבר לכך, שותפותיה האסטרטגיות של מצרים, ביניהן ארה"ב ומדינות אירופה, מצפות לראות את מצרים עולה על המסלול הדמוקרטי בהקדם האפשרי.

כך תקוע המשטר המצרי בין הפטיש לסדן, ובין חוסר הרצון לקיים בחירות לפרלמנט לאי-היכולת לדחות את התהליך ללא קץ. א-סיסי ניסה לשדר דחיפות כאשר דרש מהממשלה לתקן את חוק הבחירות בתוך חודש כדי לקיים את הבחירות בהקדם. אך לאור ניסיון העבר, יעברו חודשים רבים עד שיתכנס פרלמנט בארץ הנילוס.