חיים על הקצה?

מצוק החוף של ישראל משתרע על פני 70 קילומטר, ורובו נמצא בין הרצליה לגבעת אולגה. גובהו כ-40-30 מטר מעל פני הים והוא מפריד בין החוף והגלים למישור החוף, שבו נמצאים מבנים רבים ותשתיות חשובות. עובדה ידועה היא שהמצוק הולך ומתמוטט ונסוג לכיוון היבשת, אך מתברר שיש פולמוס לגבי קצב ההתמוטטות שלו ולגבי הפעולות שצריך לנקוט בעניין.

התמוטטות מצוקי חופים היא תופעה המתרחשת במקומות רבים בעולם, ונובעת מאי-יציבותו הטבעית של המצוק. בנוסף, חלק מהתהליכים הטבעיים שיוצרים את התמוטטות המצוק מואצים בשל בנייה ופיתוח בעורפו, כלומר גם לפעילות האנושית יש יד בדבר.

ב-31 במרס יתקיים במכון ויצמן ברחובות "יום מדעי כדור הארץ", שבמסגרתו ירצה ד"ר עודד כץ מהמכון הגאולוגי על התמוטטות המצוק לאורך חופי ישראל. לפי ד"ר כץ, התמוטטות המצוק מתרחשת בקצב אטי הרבה יותר מההערכות הנפוצות והמקובלות. "כשבחנו בעבר את קצב נסיגת המצוק לפי תצלומי אוויר, הגיעו למקבצים גבוהים יחסית של עשרות סנטימטרים בשנה", הוא אומר. "אנחנו חישבנו מחדש את הקצב הזה, לא רק על סמך תצלומי אוויר, אלא גם על-פי שיקולים גאולוגיים וארכיאולוגים שמתייחסים למאות ולאלפי השנים האחרונות. כשעשינו את החישוב הזה, מצאנו שהקצב האמיתי שהמצוק נסוג בו הרבה יותר נמוך ממה שנמצא. מדובר בסנטימטרים בודדים בשנה, במקום בעשרות סנטימטרים".

לא מדובר בתחשיבים תאורטיים בלבד לצרכים מדעיים, אלא בהערכות (שהגיעו בחלק מהמקומות לקצב נסיגה של חצי מטר בשנה) שלפיהן כבר נבנו תוכניות פעולה מעשיות: הקבינט החברתי-כלכלי בממשלה אישר ב-2012 את הצעת השר להגנת הסביבה גלעד ארדן להקים חברה ממשלתית ייעודית להתמודדות עם התמוטטות המצוק החופי. התערבות הנדסית זו, שעלותה הכוללת מוערכת בכחצי מיליארד שקל, תביא לשינויים משמעותיים באופי הסביבה החופית כבר במהלך השנים הקרובות.

ד"ר כץ לא מרוצה מכך. "על סמך המספרים המוטעים שחושבו בעבר בנו תוכנית הנדסית מאוד דרסטית למניעת נסיגת המצוק, שכוללת, בין היתר, טיפול במצוק עצמו על-ידי חיזוקים הנדסיים, ובנייה של שוברי גלים לאורך קילומטרים", הוא אומר ומבהיר שמכות הגלים הן אלו שגורמות להתמוטטות המצוק. "הולכים לעשות משהו שישנה את המצב הטבעי של החוף ומבססים את זה על נתונים לא נכונים. אני מציע לבדוק מחדש את התוכנית הזאת, משום שהטיפול בעניין צריך להיות יותר מקומי ופחות דרסטי".