יחידים ומיוחדים

תסמונת הספקטרום האוטיסטי נחקרה על-ידי מדענים ורופאים במשך שנים רבות, ובכל זאת, עדיין איננו מבינים את המנגנונים המעורבים בה. כך למשל, מחקרים מסוימים מצביעים על חוסר סנכרון בין פעילות אזורי המוח השונים של אוטיסטים, שלא כמו במוח רגיל, בו פועלים אזורים אלה בשיתוף ותוך סנכרון. לעומת זאת, מחקרים אחרים מעידים דווקא על סנכרון-יתר במוחות של אוטיסטים. מחקר חדש, שביצעו תלמידת המחקר אביטל חכמי ופרופ' רפי מלאך ממכון ויצמן למדע, בשיתוף עם פרופ' מרלין ברמן מאוניברסיטת קרנגי מלון שבפיטסבורג, ארצות הברית, ואשר התפרסם באחרונה בכתב-העת המדעי Nature Neuroscience, גילה שבבסיס התוצאות הללו, שלכאורה סותרות אלו את אלו, מסתתר עיקרון עמוק יותר, שהם מכנים "המוח הייחודי" ("אידיוסינקרטי").

כדי לחקור את אופי הסנכרון במוחותיהם של אלה הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי השתמשו החוקרים בנתוני דימות תפקודי בתהודה מגנטית (fMRI), מאגר נתונים אשר נאסף ממספר רב של נבדקים שהיו במצב מנוחה. "התמקדנו בפעילות מוחית בזמן מנוחה", אומרת חכמי, "כיוון שהיא נוצרת באופן ספונטני, ומאפשרת להבין כיצד אזורי המוח השונים פועלים ומסונכרנים באופן טבעי". מחקרים קודמים שהתבצעו בקבוצתו של פרופ' מלאך, וכן בקבוצות מחקר אחרות, מציעים כי הפעילות המוחית הספונטנית עשויה לשקף תכונות התנהגותיות אישיות, לרבות אלה המבטאות אורח חיים ייחודי (ראו מסגרת).

כאשר הישוו החוקרים בין הפעילות המוחית הספונטנית של הנבדקים האוטיסטים לבין זו שהתקבלה מקבוצת הביקורת (שלא כללה אוטיסטים), הם גילו תופעה מעניינת. בעוד שתבניות הסנכרון של הפעילות המוחית היו דומות בנבדקים שונים בקבוצת הביקורת, במוחות הקבוצה האוטיסטית נמצאו תבניות שונות וייחודיות - כל אחת בדרכה. במילים אחרות, תבניות הפעילות המוחית שנצפו בקבוצת הביקורת ייצגו פעילות מוחית "קונפורמיסטית" ביחס לפעילות המוחית של הקבוצה האוטיסטית, בה כל מוח ייצר תבנית שונה ומיוחדת. הבדלים אלו בין הקבוצות יכולים להתבטא בחוסר סנכרון או בעודף סנכרון באזורים שונים במוח האוטיסטי, כפי שנמצא במחקרים קודמים.

המדענים אומרים, שייתכן כי ההבדל בין התבניות המוחיות של אוטיסטים לבין אלו של נבדקי קבוצת הביקורת נובע מכך שתבניות אלה הן תוצר של האופן בו האדם מְתַקְשֵר עם סביבתו ובא עימה במגע. "מגיל צעיר", אומרת חכמי, "הפעילות המוחית שלנו מעוצבת על-ידי גורמים סביבתיים שמשותפים לכולנו, ועל-ידי תקשורת עם אלה שמסביבנו, ולכן ייתכן שחוויות משותפות מסוג זה הן שיצרו את הדמיון שבין תבניות הפעילות המוחית של חברי קבוצת הביקורת. לעומת זאת, ייתכן שאצל אלה הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי, עקב הפרעות בתקשורת עם הסביבה, לא מתרחש אותו התהליך, וכתוצאה מכך הם מפתחים תבניות ייחודיות של פעילות מוחית".

חכמי ופרופ' מלאך מסבירים, כי כדי לבחון את ההסבר הזה יש צורך במחקרים נוספים, שיבהירו את מגוון הגורמים אשר מובילים להיווצרותן של תבניות הסנכרון המוחיות. מחקרים אלה, שיתמקדו בדרך ובזמן שבהם מגבש האדם את תבניות הפעילות המוחית, עשויים לעזור בפיתוח עתידי של כלים לאבחון ולטיפול בתסמונת הספקטרום האוטיסטי.