עד עתה לא היה ברור מנין שאב העיתונאי אשד את המידע על השיחה. עכשיו מתברר: אשד קיבל את המסמך, שהוגדר במשך שני דורות כסודי ביותר וכמוס, קרא בו ושילב קטעים ממנו בספרו. הוא לא ציין - ודאי לא הרשו לו - לכתוב שהמסמך בידו, אבל עכשיו זה מתגלה. לאור הנסיבות, סביר שהמסמך היה בידו עוד לפני 1979.

רוצים הוכחות? אשד מצטט בספרו את לבון, האומר לג'יבלי: "רציתי לתת לך עוד הזדמנות להגיד את האמת"; המשפט מופיע מילה במילה במסמך ששוחרר היום. גם דברי לבון "הישיבה לא התקיימה ב-16 ביולי, היא התקיימה ב-31 ביולי" מופיעים מילה במילה במסמך שפורסם היום.

מי נתן לעיתונאי חגי אשד, חבר מערכת יומון מפלגת השלטון "דבר", את המסמך הסודי המרכזי בפרשה? אשד נפטר לפני שנים. בהקדמה לספרו כתב, כי קיבל הרשאה מיוחדת מראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון "לעיין בכל המסמכים הכמוסים ביותר". בן-גוריון נתן הוראה מתאימה זמן קצר לפני פרישתו, ביוני 1963. מישהו בצמרת משרד הביטחון החליט לא להתייעץ עם ראש הממשלה ושר הביטחון החדש, לוי אשכול, ולתת לאשד את המסמכים הסודיים.

מיהו אותו מישהו, שנתן לאשד את החומר? אשד מספר שחיים בן-דוד, שהיה מזכירם הצבאי של בן-גוריון ואשכול, נתן לו מסמכים סודיים, אך לא ציין אלו מסמכים. חיים ישראלי, מנהל לשכת שר הביטחון שנים רבות, נתן לאשד "סיוע ועידוד". שניהם נפטרו.

שניים נשארו בחיים: שמעון פרס, שהיה בראשית ימי אשכול, סגן שר הביטחון, ויצחק נבון, שהיה אז מנהל הלשכה. שניהם בני 92, חיים ופעילים לאורך ימים טובים. אשד אומר שנבון היה "מליץ יושר שלו" (כדי שיתנו לו מסמכים?). הוא לא מזכיר את פרס. הגיעה העת ששניהם יגלו לנו, ככל שהם יודעים, מי הדליף לעיתונאי של מפלגת השלטון מסמך סודי-סודי, האם אחד משניהם, או שניהם, או מישהו אחר בצמרת משרד הביטחון.