|
|
הלל לשרימפס טמפורה [צילום אילוסטרציה: AP/Martin Mejia]
|
|
|
|
|
יש עדנה לחסידי הדגה, ומסעדות הדגים רק הולכות ופורחות. אחת שכזו ומוצלחת מאוד היא "דרבי בר דגים" שבמרינה של הרצליה. זו מסעדה ותיקה, המתמחה כבר שנים בהפקתם של מעדני הדגה.
עם זאת, עלי להודות, שאף שאינני חסיד פירות-ים - אני מוצא את עצמי חוזר מפעם לפעם למסעדה הזו, אם משום שהיא מציעה לסועדים שכמוני תחליפים מפתים אחרים לדגה, ואם משום מיקומה האקזוטי, ממול למעגן-יאכטות, בנוף בהחלט עוצר-נשימה.
לא פחות מכל זאת ראוי לציין, שלאורך שנות-פעילותה הרבות הקפידה "דרבי בר" לשמור על תפריט שמרני, שממנו לא זזה זמן רב. רק באחרונה התחולל בה שינוי מרענן, עם שדרוג התפריט שהציעה עד כה לסועדיה.
קינוח מטרף
אחרי שפתחנו במבחר של סלטים, המוגשים לשולחן ללא הגבלה, נפלה בחירתנו על פסטת-רביולי של גבינות-צאן. המנה הוגשה ביד נדיבה והייתה בבחינת מעדן אמיתי. בת הזוג, שכדרכה בקודש, ממשיכה לשמור אמונים לדגה, בחרה הפעם בשרימפס-טמפורה וגמרה עליהם את ההלל. לשתי המנות התלוו פוקצ'ה טרייה וסודה צוננת.
קינחנו במעדן קדאיף מטרף, שהיה בצקי וגזעי לעניין. הוא אצר בקירבו קרם-פטיסייה מרענן, שהשביח מאוד את טעמו, והיה בו גם רוטב של תותים משיב-נפשות ורסק-פיסטוקים ממש מהמם. היה זה קינוח יוצא מן הכלל.
החשבון הסתכם ב-263 שקל והוספנו עליו תשר לשירות לבבי, שעיגל את הסכום ל-300 שקל. את "דרבי בר" זיכינו ב-8 מתוך 10 הנקודות של הסולם הקולינרי שלנו. מומלץ במיוחד לשוחרי פסטורליה, סולידיות ורוגע.
