|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
החשיבות של בטיחות בעבודה
קבוצת ירדן
למה כדאי לבחור בפינת זולה
איסורים רבים על המוזיקה באירן [צילום: AP/Vahid Salemi]
תעשיית המוזיקה באירן

מוכרחים להמשיך לנגן

מוזיקה היא עניין רגיש באירן שלאחר מהפכת ח'ומייני, שהפכה את המדינה ממונרכיה חילונית פרו-מערבית לרפובליקה איסלאמית בשנת 1979. תעשיית המוזיקה האירנית אומנם עברה כברת דרך מאז המהפכה, אך להקות ואמנים צעירים עדיין נאלצים ליצור מוזיקה עצמאית בתנאי מחתרת ובדרכים לא-חוקיות. הופעה מוזיקלית בפני קהל במקומות ציבוריים, כמו גם הקלטות מסחריות והפצתן, מחויבות בקבלת אישור ממשלתי מיוחד
02/06/2015  |   מגזין המזרח הקרוב   |   כתבות   |   העולם הערבי   |   תגובות
   רשימות קודמות
  המלחמה בתימן מגבירה מתחים בלבנון
  הכורדים יבלמו השתלטות ארדואן על טורקיה?
  הפנים הרבות של מוקתדא א-סאדר
  אתגרי הביטחון הסביבתי במזרח התיכון
  הכוח הערבי המשותף: סיכויים מול סיכונים

הופעות רוק בפארק אינן עניין שבשגרה באירן, שבה להקות ואמנים צעירים נאלצים ליצור מוזיקה עצמאית בתנאי מחתרת ובדרכים לא-חוקיות. הופעה מוזיקלית בפני קהל במקומות ציבוריים, כמו גם הקלטות מסחריות והפצתן, מחויבות בקבלת אישור ממשלתי מיוחד. השגת אישור רשמי כרוכה בבדיקה דקדקנית ונפרדת של המלל, הלחן והתוצר הסופי על-ידי הרשויות, הליך שנועד להגביל כל יצירה אמנותית שאינה מגויסת לאידיאולוגיה של המשטר. בנוסף לכך, מוזיקאיות רשאיות להופיע אך ורק בפני קהל של נשים או במסגרת מקהלת ליווי בלהקה של גברים. קיום מופע מוזיקלי בפני קהל מעורב של נשים וגברים, זוכה לאחרונה להתנגדות מקומית תקיפה מצד פלגים שמרניים, שמובילה לא פעם לביטולן של הופעות ברגע האחרון. שידורי מוזיקה ברדיו ובטלוויזיה נתונים בשליטה ורגולציה נוקשה של רשות השידור הממלכתית (צדא וסימא או IRIB) ולרוב מופקים על ידה.

חרף המגבלות והקשיים המוזכרים ואחרים, חלו בעשור וחצי האחרונים שינויים מרחיקי-לכת בתעשיית המוזיקה האלטרנטיבית (ה"לא מגויסת") באירן. שינויים אלה מתאפשרים במידה רבה הודות להפצתם של שכלולים טכנולוגיים. אלו משקפים את הרוח הליברלית הנושבת בקרב האוכלוסייה העירונית הצעירה המשוועת לחופש, וכן את האמביוולנטיות שמפגינים קברניטי המדינה כלפי היצירה המוזיקלית למן הקמתה של הרפובליקה האיסלאמית.

מאיסור מוחלט להיתר מוגבל

בספרו המוקדם "גילוי נסתרות", מראשית שנות ה-40, ביטא ח'ומייני התנגדות גורפת כלפי המוזיקה ש"מעוררת חוסר מוסריות, תאווה והפקרות, ורומסת את האומץ, הגבורה והרוח האצילית" של המאמינים, וקבע שהיא אסורה על-פי חוקי הקוראן

ביולי 1979, כשלושה חודשים להקמת הרפובליקה האיסלאמית, אסר המשטר המהפכני החדש על השמעת מוזיקה "משלהבת יצרים" (כמו פופ ורוק לסוגיו) באירועים פומביים ובאמצעי התקשורת המשודרת. נשים הודרו כמעט לחלוטין מעולם היצירה המוזיקלי. בהמשך נסגרו כל בתי הספר למוזיקה, ואף נאסר זמנית הסחר בכלי נגינה וההצגה שלהם בשידורי הטלוויזיה. איסורים אלה עלו בקנה אחד עם האידיאולוגיה מבית המדרש של מנהיג המהפכה, אייתוללה רוחאלה ח'ומייני. בספרו המוקדם "גילוי נסתרות", מראשית שנות ה-40, ביטא ח'ומייני התנגדות גורפת כלפי המוזיקה ש"מעוררת חוסר מוסריות, תאווה והפקרות, ורומסת את האומץ, הגבורה והרוח האצילית" של המאמינים, וקבע שהיא אסורה על-פי חוקי הקוראן. בקובץ מאוחר יותר של הרצאותיו מאמצע שנות ה-60, הרחיב ח'ומייני בעניין וטען שהפקה והאזנה לזמרה אסורים, ובכלל זה פרקטיקות זמרה אינן מתייחסות אך ורק להשמעת קול ענוג, אלא גם להפקת צליל אינסטרומנטלי באופן שעלול לעורר עליזות, ומיועד להתכנסות שמטרתה שעשוע והנאה. אין זה משנה כלל וכלל, הוא המשיך וטען, אם צליל דומה משמש ליווי למילה הקדושה בקריאה ציבורית של הקוראן, תפילה, קינה, פרוזה או שירה.

למרות שח'ומייני הקפיד להזכיר את הוראות הדת, מלומדים מוסלמים שקדמו לו וגילו תמיכה או התנגדות למוזיקה לאורך הדורות, התקשו למצוא עמדה ברורה וחד-משמעית בעניין בקוראן. בספרו המקיף על "המוזיקה בעולם האיסלאם", מציין אמנון שילוח כי איסורים והיתרים על המוזיקה נמצאו רק ברמזים דחוקים ובמגוון פרשנויות חדית'. זה לא מפליא אפוא שבמהלך שנות חייו הספיק גם ח'ומייני לשנות ולסגל את פרשנויותיו המוזיקליות לנסיבות משתנות. בראיון שהוא העניק לעיתונאית האיטלקייה אוריאנה פלאצ'י, בספטמבר 1979, הוא ביטא תמיכה בהשמעת מוזיקה במסגרת מצעדים צבאיים, אך המשיך לדבוק בהתנגדותו למוזיקה אחרת, זו ש"מקהה את החושים, שמעורבים בה עונג והתלהבות", שהייתה בעיניו ממכרת כמו סם.

במסגרת המדיניות שהתגבשה כלפי המוזיקה, אולצו רבים מכוכבי הפופ של אירן הפוסט-מהפכנית לחתום על הצהרה אישית בה הם התחייבו שלא להופיע יותר בפני קהל. כתוצאה מכך, נטשו חלק מהאמנים את היצירה המוזיקלית. אחדים התגייסו למפעל התרבות המיוצר על-ידי המשטר המהפכני, בעוד אחרים בחרו להעתיק את מקום מושבם, בעיקר למערב אירופה וארצות הברית, זאת בניסיון להמשיך וליצור מוזיקה פרסית הרחק מהמגבלות האידיאולוגיות והאיסורים במולדתם.

במקביל, אחדות מהפרשנויות המלומדות שהוענקו להתבטאויותיו של ח'ומייני בסוגיה מצד עמיתיו בממסד הדתי, גרסו כי האיסור בהוראותיו לא חל על מוזיקה איסלאמית דתית, פרסית ומערבית קלאסית, ופולק אירני. לעומת זאת, המחמירים מקרב אנשי הדת השיעים, המשיכו לדבוק באיסור הגורף על המוזיקה באשר היא. נוכח הפולמוס המתמשך והמורל הנמוך ששרר בקרב האוכלוסייה בתום מלחמת אירן-עירק, התקין ח'ומייני, סמוך למותו, שינוי נוסף בעמדותיו. בפסק הלכה (פתווה), שהתפרסם ב-1988, הוא התיר האזנה גם לכלי נגינה שהופקה מהם "מוזיקה אסורה", כלומר מערביים. פתווה זו גם ביטלה איסור מוקדם יותר על משחק השחמט, וזאת בתנאי שהפעילות לא נעשית לשם הנאה.

התחייה בתקופה הבתר-מלחמתית
מוזיקת מחתרת באירן [צילום: AP/Vahid Salemi]

עד שלהי שנות ה-90, יצירה של מוזיקה פופולרית בסגנון כמו פופ ורוק, שזוהתה עם התרבות המערבית שאותה קידם משטר השאה, חדלה כמעט להתקיים באופן רשמי באירן. בצל האיסורים, יצירה והאזנה לסגנונות השונים של המוזיקה הפופולרית לבשה עד אותה העת ממד סמלי של התרסה נגד ההגבלות שהציב הממסד. סימני תחייה של המוזיקה הפופולרית החלו להסתמן בתקופת כהונתו של הנשיא הרפורמיסטי מחמד ח'אתמי (2005-1997), בהשראת הרעיון של חברה אזרחית ופלורליזם דמוקרטי שאותם קידמו הוא ותומכיו בממסד הדתי והפוליטי. זאת מתוך שאיפה לגייס לשורותיהם תמיכה מצד צעירים עירוניים ומשכילים בעלי נטייה קוסמופוליטית. על-רקע זה הונהגו הקלות במתן אישורים להפקה מסחרית של מוזיקה פופולרית, אושר קיומן של הופעות חיות ספוראדיות במרכזים העירוניים הגדולים וחל גידול במספר ובפריסה של בתי ספר למוזיקה. בהמשך הותר לזמרות להצטרף להפקות מוזיקליות במתכונת של מקהלת ליווי, אך לא כסולניות.

לא פחות סייעו במינוף התחייה המקומית פיתוחים טכנולוגיים שהקלו על מלאכת ההפקה המוזיקלית באופן כללי. התרומה המשמעותית ביותר מיוחסת לחדירה ההדרגתית של רשת האינטרנט, שאפשרה ליוצרים מקומיים באירן להיחשף למוזיקה מערבית ומוזיקת עולם ולהפיץ קבצי מוזיקה (בתצורת mp3) באופן עצמאי ללא מגבלות. הסרט עטור השבחים "איש לא שמע על חתולים פרסיים" (2009) בבימויו של בהמן קובאדי, מטיב להציג את הגיוון הרב של זירת המוזיקה המחתרתית שהתפתחה בטהרן על הציר שבין מקומי-אותנטי למערבי-מוּכּר (פולק אירני, ג'אז, היפ-הופ, מטאל ועוד), זאת עד שלהי העשור הראשון של המאה ה-21. תמורה נוספת נרשמה בינואר 2014, כאשר תוכניות בטלוויזיה הממלכתית אירחו את ההרכב המוזיקלי המסורתי אוואי פּארְסיאן ובהמשך גם את הרכב הפולק-פיוז'ן פּאלֶת, בהופעות ראשונות של להקות בהרכב מלא על המרקע הטלוויזיוני מאז 1979.

גם נוכח השינויים שהתחוללו בעשור וחצי האחרונים, מוזיקאים ממשיכים להיות נתונים תחת מכבש יצירה מגביל במיוחד באירן. מצד אחד, הם אינם יכולים לצבור קהל ולזכות במשוב על יצירתם לפני השגת אישור ממשלתי. מצד שני, הם אינם יכולים להגיש בקשה לאישור טרם גיבשו רפרטואר איכותי שניתן להציגו בפני המשרד לתרבות והכוונה איסלאמית. מדיניות הנפקת האישורים אינה מנותקת מהתנודות שמאפיינות את מאבקי הכוח בפוליטיקה הפנימית במדינה, בין מחנה המזוהה כשמרני לבין מחנה מתון שמבקש פתיחות ורפורמה. עם בחירתו של חסן רוחאני לנשיא ב-2013, שבה לנשב רוח של רפורמות באירן גם בזירה המוזיקלית, אך הקלות בהנפקת אישורים מיוחלים לקיום מופע מוזיקלי אינן מבטיחות שהוא יזכה להתקיים.

בינואר השנה מופעים מתוכננים בבושהר ובשיראז של זמר הפופ סירוואן ח'סרווי ושל להקת ליאן, אנסמבל של מוזיקה מסורתית, בוטלו בעקבות הפגנות מחאה של פלגים שמרניים. במרס בוטל מופע של זמר המוזיקה המסורתית עלי-רזא קרבאני, שאמור היה להתקיים בעיר משהד בנסיבות דומות. מחאות והפגנות מצד גורמים שמרניים לביטול הופעות מוזיקליות בדרך כלל נתמכות בהצהרות מצד אנשי דת ופוליטיקאים שמעוררים ומגבים אותן. בינואר הכריז מנהיג תפילת יום השישי בעיר משהד, איש הדת השמרן אחמד עלם-אלהדא, שאין לו התנגדות למוזיקה, וכראיה לכך ציין כי פועלים בעיר 15 מרכזים רשמיים ללימודי מוזיקה. אך באותה נשימה הדגיש כי קיום מופעים בערים הקדושות חייב להיפסק לחלוטין. כחודש לאחר מכן, קרא הנציג של המנהיג הרוחני העליון במחוז פארס, אסדאללה אימאני, לרשויות האחראיות להכביד יותר על ההיתרים המונפקים לקיום קונצרטים בעיר שיראז, וחבר הפרלמנט אבו אל-קאסם ג'רארה מבנדר עבאס, התריע על כך שתעשיית המוזיקה נהנית מחופש פעולה נרחב מדי ויש להגבילה.

בנסיבות אלה, הרוב הגדול של יוצרי המוזיקה הפופולרית ממשיך לפעול במחתרת. הופעות חיות מתקיימות פעמים רבות בפני קהל מצומצם ובחשאי, במרתפי בתים ובמסיבות סגורות, שנערכות בבתים פרטיים בפרברים העירוניים הרחק מעינו הבוחנת של המשטר. אך עם זאת, דומה שבהדרגה, מחלחלת גם בקרב קברניטי הרפובליקה האיסלאמית ההבנה שאת המנגינה הזאת אי-אפשר להפסיק.

פורסם במקור: מגזין המזרח הקרוב
ד"ר ליאורה הנדלמן-בעבור היא חוקרת בכירה במרכז אליאנס ללימודים אירניים ומלמדת בחוג להיסטוריה של המזה"ת ואפריקה באוניברסיטת תל אביב.
תאריך:  02/06/2015   |   עודכן:  02/06/2015
ליאורה הנדלמן-בעבור
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן

מושגים
 בשאר אסד 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  העולם הערבי
"בעזה יש שלטון עצמאי שמתנהל כמדינה. בתוך המדינה יש ריבון שהוא חמאס. לחמאס נכון לעכשיו אין תחליף". כך קבע אלוף פיקוד הדרום, סמי תורג'מן, בכינוס שנערך באחרונה בנחל עוז. אולם הארגון ניצב כיום בפני אתגרים מורכבים מבית ומחוץ. ראשית כל, עליו לקדם את השיקום המקרטע והאיטי של הרצועה ולהעלות את רמת חייהם הירודה של תושביה. שנית, עליו לשפר את מעמדו מול הנהגת הרשות הפלשתינית, המובלת בידי פתח, ולהתגבר על השסע והניכור ההולכים ומעמיקים בינו לבינם. שלישית, עליו לשמר את התשתית הצבאית, האמורה לשמשו בסבב העימות הבא עם ישראל - אם אכן יתחולל. תוך כדי כך, חמאס נדרש להתמודד עם קבוצות הג'יהאד הסלפי, שהמאבק בינו לבינן הולך ומסלים. לבסוף, עליו לתמרן - פוליטית וכלכלית - בתווך המורכב שבין האיסלאם הפוליטי/'האחים המוסלמים', המנחה את קטר וטורקיה, לבין מדינות ערב הפרגמטיות, ולבין אירן, המובילה את הציר השיעי הרדיקלי במזרח התיכון.
01/06/2015  |  גלעד שר, לירן אופק  |   כתבות
ספרי לימוד אירניים, כגון "הקוראן והחיים" (כיתה י"ב), מכשירים את הנוער האירני למלחמה אפוקליפטית, נוראה, נגד ארה"ב והמערב "היהירים והעושקים", המובלים על-ידי "מנהיגים עובדי אלילים". אומנם "המושיע" - המהדי - שהוא, לכאורה, חף מטעות ופועל מכוח השגחה אלוהית, עדיין לא הופיע, אך הנוער לומד שהמאבק העולמי החל ומצפה להקרבה.
31/05/2015  |  יורם אטינגר  |   כתבות
ברשות הפלשתינית מנסים להציג את מה שקרה בסוף השבוע בציריך שבשוויץ בכל הקשור להחלטת מוסדות פיפ"א בנושא הדרישה הפלשתינית להשעות את ישראל ממוסדות הארגון כניצחון מדיני של הרשות הפלשתינית.
30/05/2015  |  יוני בן-מנחם  |   מאמרים
העיתון "א-סיאסה" הכווייתי: "יש להכריז על חיילי צבא דרום-לבנון כפטריוטים לאומיים ולפעול למען החזרתם מישראל למולדתם"
29/05/2015  |  מנשה שאול  |   מאמרים
ארגון ג'בהת אל-נוצרה בסוריה הופך לכוח חשוב במלחמה בסוריה, שיש לו הישגים בשדה הקרב והמצליח להביס בקרבות את חיילי בשאר אסד ואת לוחמי החיזבאללה.
28/05/2015  |  יוני בן-מנחם  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אלי אלון
אלי אלון
בין השירים שהלחין: "השניים" (כי טובים דודיך מיין) למילותיו של יהודה מלצר, שאותו ביצעו הצמד חדווה ודוד בפסטיבל הזמר והפזמון 1966 וזכה במקום שלישי, השיר "לילך רוצה לקטוף את הירח" שבו...
דן מרגלית
דן מרגלית
אני הייתי מקליט את ביבי ומכניס לשידור כל מה שמבטא בהגינות את עמדתו ותפישתו ותביעותיו הלגיטימיות ופולמוסו הראוי עם יריביו בלי להניח להשקפתי הפרטית עליו להשפיע כהוא זה על תוכן דבריו ...
איתמר לוין, וושינגטון
איתמר לוין, וושינגטון
בחירת המושבעים היא בעלת חשיבות רבה בשיטת המשפט האמריקנית, למרות שלרוב איננו רואים אותה    כך זה נעשה בבית המשפט המחוזי הפדרלי בוושינגטון
איתן קלינסקי
איתן קלינסקי
לצערי, ההתלהמות המשיחית של איתמר בן-גביר לא הייתה קשובה לקול האחראי של גורמי הביטחון, שצריך לאפשר כניסת מוסלמים בני יותר מ-50, שיקבלו את אישור שב"כ ושייבדקו בכניסה למתחם התפילה ובי...
שיר טורם-הספרי
שיר טורם-הספרי
כבר היום מתקשה המדינה להכיל את המפונים. חלקם הופנו לבתי מלון ובתי הארחה דוגמת אילת, שפיים ומעלה החמישה, ולחלקם נמצא סידור זמני כזה או אחר    אולם, וזה אולם גדול, ברור שלא לאורך זמן ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il