|
|
|
1.
|
שי ניצן מסכל חקירה נגד תנ"צ ברכה
|
|
אחת הפרשות הטעונות חקירה דחופה היא פרשת השוחד בעיריית אשדוד שנחקרה ב-2012, שבה מעורב תנ"צ אפרים ברכה בהדלפות חמורות מן החקירה, וזאת תוך עבירות שוחד בהן הוא כרוך אישית. כפי שחשפנו כאן ב-News1:
- תנ"צ אפרים ברכה הדליף ב-2012 לקבלן ידוע על החקירה הסמויה שהתנהלה נגדו ונגד הבכירים בעירייה, ובהם עמרם כנפו, וכן נגד קבלנים נוספים שנתנו שוחד;
- ברכה הדליף לחשוד על המעצרים שתוכננו, כולל על התוכנית לעצור את אותו קבלן;
- ברכה הדליף על המועד שנקבע ל"פרוץ" (בוקר המעצרים), ובכך איפשר לקבלן ולעוזריו לנוס לפריז (ומשם למרוקו);
- בתיאום עם ברכה חזר הקבלן הידוע לארץ, לאחר שהובטח לו על-ידי ברכה שהוא לא ייעצר;
- עם שובו של הקבלן לארץ הוא נפגש שוב עם ברכה, וזה תידרכו לקראת החקירה;
- ברכה קיים פגישה שלישית עם הקבלן וגם סידר לו שדרכונו לא יילקח ממנו. וכך היה;
- ברכה לא דיווח לאיש ולא ערך תרשומות בדבר פגישותיו עם הקבלן ו/או בדבר המסרים שהעביר לקבלן.
בכירי המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), ובראשם מנהל מח"ש עו"ד אורי כרמל, וסגן מנהל מח"ש עו"ד משה סעדה, מבינים היטב במה מדובר. הם התוודעו למעשיו הפליליים ולשיטותיו של ברכה בפרשות אחרות, אך מבוקשם - לחקור את ברכה באותן פרשות - לא ניתן להם. ניצן והיועמ"ש וינשטיין אף נתנו ידם למסירת כזבים לבית ה משפט העליון, וזאת כדי שבג"ץ "יכשיר" הימנעותם מחקירת ברכה. עתה עומדת לפתחם של בכירי מח"ש ובידיו של ניצן, פצצה מתקתקת. מעורבותו החמורה של ברכה בשיבוש הליכי חקירה ומשפט בפרשת השוחד בעיריית אשדוד, מחייבת חקירה דחופה. השאלות פשוטות בתכלית:
- האם ברכה אכן נפגש עם הקבלן;
- היכן ברכה נפגש עם הקבלן ומדוע;
- מדוע ברכה לא דיווח על הפגישות;
- מדוע ברכה לא ערך תרשומות של הפגישות.
נעלה מכל ספק: ניתן לקבל מענה על השאלות הנ"ל תוך זמן קצר, בחקירה פשוטה ויעילה. די אם יזומן ברכה, בשלב הראשוני, לבדיקת פוליגרף, כדי לאמת דבר פגישותיו האסורות.
שאלת השאלות היא: מדוע שי ניצן מסכל חקירת ברכה בפרשה זו שנחשפה ב-News1, וזאת למרות הפניות שנעשו אליו הן מצד הח"מ והן מצד נציבת תלונות על פרקליטים, השופטת (בדימ.) הילה גרסטל, ועל-אף המידע המצוי בידי בכירי מח"ש, שהובא לידיעתו, הן בפרשת עיריית אשדוד והן בכמה פרשות אחרות.
|
|
|
|
2.
|
מדוע לא נחקר דנינו בפרשת המאהבת
|
|
|
|
וינשטיין. נמנע מחקירה [דודי ועקנין, פלאש 90]
|
|
|
אחת הפרשות שטויחו היא סגירת תיק החקירה נגד המאהבת של יוחנן דנינו, כשזה כיהן כניצב, תוך מעורבותו של דנינו עצמו. תיק החקירה נסגר באופן בלתי תקין, לאחר שהמאהבת סיפרה לחוקרת על קשריה האישיים עם דנינו.
החקירה נגד המאהבת - עולה חדשה מברזיל ששמה הוא מרסיה - נפתחה בעקבות תלונה שהגישה עובדת זרה שהגיעה עימה מברזיל. העובדת, ששהתה שלא כדין בישראל, הייתה מועמדת לגירוש. הפרקליטות הורתה לפתוח מחדש את התיק, אך דנינו לא זומן אפילו לבירור. תלונה שהוגשה בנושא ליועמ"ש יהודה וינשטיין לא טופלה עד עצם היום הזה. חמור מכך: וינשטיין לא טרח להורות על בדיקת הפרשה גם כשדנינו הציג מועמדותו לכהונת מפכ"ל המשטרה. לשאלה מדוע לא נחקרה פרשה זו, נמסר לח"מ רשמית: לא נעים לחקור עניין זה, הנוגע למאהבת.
פרשה זו נחשפה בפירוט ב-News1. יתר כלי התקשורת נאלמו. גם כלי תקשורת אליהם הובא המידע הפרטני, בחרו בשתיקה. ל-News1 נודע, כי המידע הובא גם לתוכנית "המקור" ( ערוץ 10) שבראשה רביב דרוקר ולתוכנית "עובדה" שבראשה אילנה דיין (ערוץ 2), אך גם הם בחרו להימנע מפרסום המידע השערורייתי ומחשיפת דבר מעורבותו של דנינו באותה פרשה. התוצאה: דנינו התמנה למפכ"ל. עתה, ובחלוף כמה שנים, ולאור התוצאות העגומות ומצבה של המשטרה, ניתן לקבוע: הדג מסריח מהראש.
|
|
|
|
3.
|
מי המציא את תרבות החיפוי והטיוח
|
|
|
|
ביניש. עבירות וחיפוי [צילום: בוצ'צ'ו]
|
|
|
שי ניצן לא המציא את תרבות החיפוי והטיוח. גם אם יבקש לעצמו, לא יוכל לדרוש 'זכויות יוצרים'. זכורה לי היטב שורה ארוכה של פרשות שטויחו בעבר הרחוק יותר על-ידי קודמותיו של ניצן, בתפקידן כפרקליטת המדינה: דורית ביניש ועדנה ארבל. הנה כמה דוגמאות:
- פרשת החשבוניות הפיקטיביות - ביניש היא שנמנעה מהגשת כתב אישום נגד אהוד אולמרט בפרשת החשבוניות הפיקטיביות, והיא שנתנה ידה, בפועל, לשמירה עליו ולהחזקת התיק בהקפאה במשך שנים. עם מינויה לבית המשפט העליון נאלצה מחליפתה, עדנה ארבל, להגיש את כתב האישום, בעקבות חשיפת דבר הטיוח ועתירה שהוגשה לבג"ץ. אולמרט זוכה, בסופו של דבר, לאחר שכמה מהעדים המרכזיים "לא זכרו" בעדותם בבית המשפט מידע קריטי שאמור היה להביא להרשעתו של אולמרט. הנה כי-כן: הטיוח הצליח. אולמרט יצא לדרכו לסדרה ארוכה של פשעים נוספים;
- פרשת משה מזרחי - ארבל היא שמנעה חקירת ראש אגף החקירות דאז, ניצב (בדימ.) משה מזרחי, על-אף מעורבותו הפלילית בפרשת האזנות הסתר הבלתי חוקיות כפי שנחשפה על-ידי News1. בסופו של דבר, ולאחר שהיועמ"ש דאז אליקים רובינשטיין נאלץ להורות על חקירתו של משה מזרחי, ולאור הממצאים שעלו בחקירה, הודח מזרחי מתפקידו. עתירה שהוגשה לבג"ץ, נדחתה. הרכב שלושה-שופטים ובראשם אליהו מצא (אב"ד) הצדיקו את ההדחה וביקרו באופן חריף את מעשיו של מזרחי (ראו: פרשת מזרחי);
- פרשת יחזקאל ביניש - ארבל, יחד עם שורה של גורמים, נתנו ידם לעיכוב כתב אישום חמור שהוגש נגד עו"ד יחזקאל ביניש בעבירות מס, למרות שביצע עבירות מס חמורות בהיקף של מיליונים ועבירות על חוק העונשין, כולל שיבוש הליכי חקירה ומשפט, גניבה, ניהול כספים שחורים ועוד. שופט בית המשפט המחוזי בירושלים דוד חשין נתן גם הוא ידו לחילוץ ביניש - על-אף שאישר בעצמו שאין הדבר בסמכותו - דבר שנתן זמן בידי ביניש וסייעניו לעצור את ההליכים נגדו, כולל מניעת חקירתו בעבירות גניבה. וכך אירע. רמאי ועבריין מיסים יצא בלא פטור מעונש פלילי. ביניש, שכיהנה כשופטת בית המשפט העליון ובחלק מהתקופה כיהנה כחברה בוועדה לבחירת שופטים, ידעה לגמול היטב לדוד חשין - זמן קצר לאחר מכן היא פעלה לקידום מועמדותו כשופט בפועל בבית המשפט העליון. ביניש נאבקה גם למענה של ארבל, חברתה הקרובה שסייעה בקבורת התיק נגד בעלה, וסייעה במינויה לעליון. המדובר ביחסי שוחד ברורים ושקופים, שלא נחקרו מעולם (ראו: פרשת ביניש);
- קידום ארבל לעליון תמורת טיפול בתיק אולמרט - ארבל היא שנתנה החלטה שלא להגיש כתב אישום נגד אהוד אולמרט בפרשת האי היווני, למרות הראיות החמורות נגדו. ארבל קיבלה את ההחלטה לאחר תרגיל מחוכם מצד שר המשפטים דאז, יוסף (טומי) לפיד, שהיה חברו הקרוב של אולמרט. לפיד אמר מפורשות, כולל באמצעי התקשורת: לא אציג את מועמדותה של ארבל לכהונת שופטת בית המשפט העליון, אלא לאחר שתסיים את הטיפול בתיק אולמרט (ההחלטה בתיק זה בחשדות נגד ראש הממשלה דאז אריאל שרון היו בידי היועמ"ש דאז מני מזוז). ארבל, שהבינה היטב את הרמז, נתנה החלטה לגנוז את התיק נגד אולמרט. לפיד, שהיה מאוד מרוצה מחילוץ חברו מאישום פלילי, קיים את הבטחתו. זמן קצר לאחר מכן הביא למינויה של ארבל לעליון - למרות המעשים החמורים שהתגלו אודותיה (שנחשפו ב-News1), לרבות כספים שקיבלה בתחבולה, ועל-אף שאישית, ובשיחות פנימיות, מתח לפיד ביקורת חריפה מאוד על ארבל ואמר דברים בגנותה (ראו: פרשת ארבל).
תרבות החיפוי והטיוח השתרשה בקרב בכירי התביעה בישראל לפני שנים רבות. יחסי השוחד שהתגלו אז מאפילים, לדידי, אפילו על מעשיהם של רונאל פישר, ערן מלכה ורות דוד. כעולה מן האמור לעיל, תרבות החיפוי והטיוח נמשכת גם בימים אלה והיא מסכנת את האינטרסים של הציבור הרחב. שי ניצן הולך עתה בדרכן של ביניש וארבל ומנסה לסכל חקירת תנ"צ ברכה, למרות העדויות והראיות החמורות. שי ניצן מועל בתפקידו - הוא פועל תוך הפרת אמונים ושיבוש הליכי חקירה ומשפט, ומאפשר לקצין בכיר המעורב בעצמו בעבירות מסוג פשע לעמוד בראש יחידת החקירות החשובה ביותר בישראל.
|
|