במפעל הריבות יצרו אבק שריפה

במושב בית חרות שבעמק חפר, ניצב מזה תקופה ארוכה שומם ומוזנח, מבנה דו קומתי בעל גג מעוגל בנוי בסגנון הבינלאומי הבאוהאוס. כאן בקומה התחתונה של המבנה פעל בשנות ה-40 של המאה הקודמת, בית חרושת שנקרא "תופז" ליצור מוצרי לוואי של פרי הדר כמו: ריבות, פקטין, שמן אתרי וכדומה.

בית החרושת "תופז" שימש כמסווה לפעילותו של אחד ממכוני המחתרת של תעש בשם מכון "יוסף" (ע"ש יוסף ויתקין) שפעל בקומה העליונה של מבנה בית חרושת "תופז" וייצר עבור ארגון "ההגנה" אבקת שריפה המכונה טן.

תולדות בית חרושת "תופז"

מפעל "תופז" הוקם בתחילת שנות ה-40 בשיתוף עם תנועת המושבים .הוא נרשם כחברה אצל השלטונות הבריטי בדצמבר 1940.התקופה הייתה תחילת מלחמת העולם השנייה. בעקבות המלחמה נסגרו חופי הארץ ולא היה ניתן לייצא לחו"ל את פרי ההדר. במקום להשמיד אלפי טונות של פרי הדר הוחלט לנצל את גידול הפרי ולהקים בארץ מפעלים לייצור מוצרי לוואי של פרי ההדר כמו: ריבות, פקטין ועוד. וכך הוחלט להקים את מפעל "תופז", אלא, שזמן קצר לאחר שהחלה בנייתו היא הופסקה בשל חוסר במזומנים. באותן שנים עקב סגירת חופי הארץ וצמצום הסחר עם אירופה, נוצר במחסני "ההגנה" מחסור בחומר נפץ.וראשי התעשיה הצבאית של "ההגנה" פנו למוסדות הישוב ולתנועת המושבים בהצעה לסייע בהשלמת מבנה בית החרושת "תופז" ולשלב בתוכו מכון של התעשיה הצבאית של "ההגנה". היה זה מקום אידאלי להקמת המכון כדי שהבריטים לא יחשפו את דבר קיומו- מקום מבודד יחסית בלב פרדסים רחוק מכל כביש ראשי במסווה של בית חרושת "תמים" לייצור מוצרי לוואי של פרי הדר.

תוך זמן קצר הושלם המבנה. בקומה הראשונה פעל בית החרושת "תופז" ואילו בקומה שמעליו פעל בחשאיות "מכון יוסף" לייצור אבקת שריפה המכונה "טן". רוב עובדי בית חרושת "תופז" לא ידעו על קיומו של מפעל חומר הנפץ בצמוד אליהם ממש מעל ראשיהם, דלת הפרידה בין מפעל "תופז" ל"מכון יוסף" והכניסה לקומה העליונה הייתה אסורה על עובדי "תופז". רוב העובדים בבית

חרושת "תופז" הגיעו ממושבי הסביבה. עובדי התעשיה הצבאית הגיעו מאזור המרכז אך כדי לא לעורר חשדם של הבריטים התגוררו בבתי התושבים בסביבה.

בעיתון "דבר" מתאריך 7 באוגוסט 1941 מתפרסמת במדור הכלכלי של העיתון ב"משק הארץ" ידיעה תחת הכותרת "נגמר הבניין הראשון לתופז" בזו הלשון: החברה "תופז" לתוצרת לואי מפרי הדר הקימה בבית ינאי ליד כפר ויתקין את הבניין הראשון של בית החרושת. בניין זה נועד לתעשיית פאקטין" .

כעבור כחודשיים מתפרסמת ב"דבר" (7 בנובמבר 1941) ידיעה על תופז" תחת הכותרת" ביהח"ר "תופז" בעמק חפר לקראת התרחבות" וזו לשון הידיעה: "שמענו שבית חרושת "תופז" מיסוד תנועת המושבים בבית ינאי ליד כפר ויתקין עמק חפר עומד לקבל את הרישיון הממשלתי ליצור כוהל מפרי הדר יכולתו של ביהח"ר היא לעבד במשך העונה כ-4000-5000 טון פרי".

מפעל "תופז" פעל בסך-הכל כ-10 שנים בן השנים 1941 עד תחילת שנות ה-50 "מכון יוסף" פעל לסירוגין, בן השנים 1942-1944 ובין השנים 1947-1949. קיימת מחלוקת ודעות שונות לגבי תאריכי פעילותם של אלה. אבל אלה פחות או יותר התאריכים הנכונים.

מצב המבנה כיום

לאחר סגירת בית החרושת "תופז" שימש המבנה בו שכן למחסנים בתי עסק קטנים וכיוצא בזה .מזה תקופה ארוכה עומד המבנה ההיסטורי שומם ועזוב מחכה לגואל שיגאלו משיממונו.

רוב רובו של הציבור אינו יודע ואינו מכיר את בית חרושת "תופז" בבית חרות ועברו ההיסטורי ורק מעטי מעט ביקרו בו. קבוצה מתושבי בית חרות החליטו שיש לפעול ולשמר את המבנה והסיפור ההיסטורי שמאחוריו. בן הפועלים לשיקום ושימור המבנה: ניצה בשקין- יוסף,, יהודה פלג, יהודה צור, בני משפחת ברמן שאם המשפחה מרים ברמן עבדה בהיותה בת 17 במפעל ונוספים .יהודה פלג ויהודה צור נזכרים, בשיחה איתי, כיצד בילדותם בשנות ה-40 התפלחו לבית החרושת כדי לאכול לדרים (משמשים מיובשים). ליהודה צור יש קשר חזק למקום. אביו אברהם ויגודסקי היה מראשי ענף הפרדסנים בארץ . צור מבקש להעיר בעניין השם "תופז" כי אלה ראשי תיבות של תוצרת פרי זהב.

"המבנה ראוי לשימור"

מנהלת מחוז מרכז במועצה לשימור אתרי מורשת, טל בן- נון, אומרת על מבנה "תופז": "המקום ראוי בהחלט לשימור גם בגלל האדריכלות הייחודית שלו

וגם בגלל הסיפור. המועצה לשימור אתרים הכינה לאחרונה סקר הנדסי ויזמה פעולות של שימור הצלה למבנה הקמור שהיה בסכנת התמוטטות. בימים אלו מכינה המועצה לשימור אתרים תיק תיעוד על המקום. על-פי התוכנית ישמש המקום כמבנה ציבור לשימוש הקהילה

מוסיפה בן נון: "המועצה האזורית וועד המושב בית חרות מייעדים את המקום למשכן לאחת המקהלות של עמק חפר, נדמה לי שזו מקהלת עפרוני. אדריכלית השימור לבנה שואף רונן מתכננת את המקום שיתווסף לו מבנה חדש בחלק הדרום מזרחי שלו". ניצה בשקין, שהיא הפרויקטורית של האתר מטעם בית חרות אומרת לי כי הדברים עדין לא סגורים ומאחר שתידרש תרומה כספית גדולה של תורם להקמת המבנה יעוד המבנה יכול בהחלט להיקבע בהתאם לדרישת התורם.