בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בצד החוויות הטובות שמביא איתו הקיץ, הבילויים והטיולים כרוכים לעיתים באי נעימויות ● בין המטרדים: עקיצות, כוויות וגירויים שונים ● כיצד להיזהר ומה לעשות כדי לחזור וליהנות
|
עורנו חשוף לסכנות [צילום: נתי שוחט, פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
הקיץ והחופש הגדול הם הזדמנות לטיולים, בילויים ופעילויות משפחתיות. תקופה זו מאופיינת בפעילויות מחוץ לבית, ביקור בים או בבריכה, פיקניקים, טיולים בטבע ונסיעות בארץ ובחו"ל. אנו נוטים ללבוש ביגוד קל בגלל החום הרב, אך בכך אנו חושפים את עורנו לסכנות שונות. מהן הסכנות האורבות לעור בימי הקיץ החמים? כיצד נוכל להיזהר ולטפל במקרה הצורך?
|
ארצנו בורכה בחודשים רבים של שמש, המגיעים לשיאם בחודשי הקיץ. רבים טועים לחשוב, כי הם נחשפים לשמש רק כאשר הם מבלים בים או בבריכה, אך בחודשי הקיץ השמש כה עזה עד כי גם הליכה קצרה ממקום למקום מהווה חשיפה משמעותית. חשוב לדעת גם, כי חלק מקרינת השמש חודרת את שמשת החלון, כך שגם בנסיעתנו ברכב אנו לא מוגנים. חשיפה לשמש עלולה לגרום לנזקים מיידיים ומאוחרים. בין הנזקים המיידיים כולנו מכירים את כווית השמש - העור הופך לאדום, בוער, כואב ובהמשך מתקלף ומגרד. בטווח הארוך של חודשים ושנים, גורמת השמש לסיכון מוגבר, לגידולים עוריים וכן כתמים, קמטים והזדקנות מוקדמת של העור. חשוב לדעת שיש תרופות שעלולות לגרום לרגישות מוגברת לשמש, אז יש להקפיד אף יותר על הגנה מהשמש.
|
גם הבילויים של הקיץ טומנים בחובם סיכונים לעור. מי מאיתנו לא חזר הביתה לאחר רחצה בים עם אדמומיות או עקיצות? המלח שבמים, המדוזות והחיכוך של החול עם בגד הים הרטוב עלולים לגרום לגירוי בעור. גם הכלור שבמי הבריכה עלולים לגרום לכך. אם אתם אוהבים לצאת לטיולים, קחו בחשבון כי המגע עם צמחים ושיחים יכול לגרום לפריחה וגרד. צמח הסרפד ידוע כגורם לגירוי, אך בטבע ישנם צמחים נוספים, שכאשר נוגעים בהם או משתפשפים כנגדם, תיתכן פריחה עד כדי שלפוחיות המלוות בגרד עז. בצד כל זה, הקיץ מגדיל את הסיכוי לעקיצות של חרקים, יתושים ודבורים. ואם זה לא מספיק, בלינה מחוץ לבית, אנו עלולים לבוא במגע עם פשפשים הגורמים גם הם לעקיצות.
|
כל הדברים אותם ציינתי עשויים להרתיע מבילוים וטיולים, אך ישנם מספר צעדים פשוטים שניתן לנקוט כדי למנוע מצבים אלה או להתמודד איתם בקלות: - כדאי לתכנן את הפעילויות בחוץ לשעות הבוקר או אחר-הצהריים, ובשעות הלוהטות (בין השעות 16:00-10:00) להימנע מחשיפה לשמש וליהנות מבילוי במקום ממוזג. בזמן השהות בחוץ יש למרוח את כל אזורי הגוף החשופים במסנן קרינה SPF30 לפחות, עם הגנה גם מ-UVA. הגנו על עור הילדים וגם על עצמכם עם בגדי-ים ארוכים ככל הניתן, וחיבשו כובע להגנה על הקרקפת והפנים;
- הכובע והביגוד חשובים במיוחד בטיולים בטבע, אז מספקים הבגדים הגנה לא רק מהשמש, אלא גם מחרקים מזדמנים ומצמחיה אשר עלולה לבוא במגע עם העור. חומרים דוחי חרקים יכולים לעזור למנוע עקיצות. כדאי להשטף עם מים נקיים כאשר מסיימים רחצה בים או בבריכה, ולהשתדל להחליף את בגד הים הרטוב.
גם אם הקפדנו על כל הכללים, רוב הסיכויים שנתקל בכל זאת בקיץ בעקיצה או גירוי אחר בעור. גירויים רבים מלווים בגרד, אך למרות הרצון העז לגרד, חשוב מאוד להימנע מכך. הגרד הוא מעגל, ככל שנגרד כך יחמיר הגרד ואנו מסתכנים בפציעה של העור ובחדירה של זיהום. מה לעשות בכל זאת? קיימים תכשירים שונים למריחה המקלים על גרד, חלקם מכילים סטרואידים המפחיתים את התגובה הדלקתית. לאחרונה התווסף תכשיר חדש, אשר אינו מכיל סטרואידים, וניתן ללא מרשם רופא, אשר אינו מכיל בישום או חומרים משמרים ומסייע לשיקום העור. חשוב להדגיש כי אם הפריחה או הגרד אינם חולפים כדאי לפנות לרופא לבדיקה ואבחון. לסיכום, הקיץ שממתין לנו בפתח טומן בחובו הנאות והפתעות. נקווה שהעצות שנתנו יאפשרו להקטין למינימום את ההפתעות הלא רצויות ויעזרו ליהנות מהקיץ.
|
|
|
הכותבת היא רופאת עור מומחית, רופאה בכירה בבית החולים בילינסון ובשירותי בריאות כללית ויועצת למותג בפנטן קרם להקלת גרד
|
|
תאריך:
|
06/07/2015
|
|
|
עודכן:
|
06/07/2015
|
|
ד"ר הדס פראג-נוה
|
|
"בארץ ישראל תמיד יהיו שני עמים", כתב זאב ז'בוטינסקי במאמרו המכונן "על קיר הברזל". הוא נשבע בו, "בשמנו ובשם צאצאינו", ששווי זכויותיו של הציבור הערבי בישראל לעולם לא יופר, "ולא נעשה ניסיון לגירוש ודיכוי". 92 שנים אחר כך, כשצאצאו הפוליטי של אבי התנועה הרוויזיוניסטית, בנימין נתניהו, מזהיר מפני הערבים הנוהרים לקלפיות באוטובוסים מחד-גיסא, וחברו להנהגה, משה יעלון, מורה על הפרדת אוטובוסים בין יהודים וערבים בגדה, קל לגלגל את הקלישאה על האיש המתהפך ודאי בקברו לשמע הדברים.
|
|
|
בימים אלה התפרסם דוח ועדת החקירה, שמינתה מועצת זכויות האדם של האו"ם לגבי מבצע צוק איתן. כצפוי, הדוח מותח ביקורת על ישראל ומוצא כי בלחימתה הפרה את דיני המלחמה וכי קיים אף חשש לביצוע פשעי מלחמה. הדוח מבקר אף את חמאס וארגונים חמושים אחרים בעזה ומעלה לגביהם חשש דומה. לשון הדוח זהירה יחסית לדוחות קודמים (כמו דוח גולדסטון שהתייחס למבצע "עופרת יצוקה"). עם זאת, גם דוח זה הוא ביקורתי מאוד, ואף בו באו לידי ביטוי מובהק היעדר התייחסות למציאות הלחימתית והסקת מסקנות על בסיס קביעות מפוקפקות מבחינה עובדתית ומשפטית. 1 התנהלות זו היא בעייתית כמובן לישראל, אשר תמצא את עצמה חשופה לביקורת ציבורית ואולי אף להליכים משפטיים, בהתבסס על הקביעות שבדוח. 2 אך הדוח בעייתי גם לכל מדינה אחרת, הנלחמת בשטחים מאוכלסים נגד אויב שאינו מבחין את עצמו מן האוכלוסייה האזרחית.
|
|
|
לידיעתם, גם השנה הקיץ הגיע באופן רשמי, עם כל החתונות, החופשות והאירועים ומה לעשות כשרובינו נמצאים בדיאטה (או בתהליך של ירידה במשקל או בשלב של שמירה על משקל תקין) ואז מתחילים לנקר נקיפות המצפון. אז מה עושים על-מנת לרדת במשקל או לפחות לא לעלות ועדיין לאפשר לנו ליהנות מהמפגשים החברתיים, מהבילויים ומהחופשות?
|
|
|
צבי מיתר היה מן היזמים הגדולים בישראל לפרויקטים חינוכיים ותרבותיים. הוא התעניין בייחוד בהעלאת הרמה של תרבות הביטחון בישראל והעריך שללא תרבות ביטחון גבוהה, מדינת ישראל לא תצליח לשרוד לאורך שנים. נושא זה הדאיג אותו מאוד ועליו פעלנו רבות בשבע השנים האחרונות לחייו. השיחות המוקלטות בינינו על הדרכים להבטיח את קיומה של מדינת ישראל, ראויות להיכתב בספר. מעטים האנשים בישראל שהקדישו לבעיות הביטחון של ישראל שעות כה רבות של חשיבה איכותית ודיונים מעמיקים, כפי שהקדיש להן צבי. היה לי הכבוד הנדיר להיות שותף לו לכך, ופרסומים רבים שלי היו תוצאה של השיחות בינינו.
|
|
|
דייגים וצוללים בים התיכון נתקלים בשנים האחרונות בדגים חדשים שלא הכירו בעבר. מדובר בדגים מהגרים מים סוף שחצו את תעלת סואץ במה שמכונה "הגירה לספסית" (הקרויה על שם האחראי לכריית תעלת סואץ, פרדיננד דה-לספס). מחקרים רבים נעשים על דגים מהגרים אלה, ותהליך ההגירה מעניין מאוד את המדע כתופעה כלל-עולמית שמשפיעה על תפוצת בעלי החיים. מינים מהגרים שמצליחים לשרוד, להתקיים ולהתרבות באזור המחיה החדש עשויים להפוך למינים פולשים, שמתחרים עם המינים המקומיים. ואכן, מינים רבים שעברו דרך תעלת סואץ התרבו בים התיכון, וחלקם אפילו הגיעו עד לצרפת ולספרד. חלק מהמינים שהתחילו כמהגרים כבר נחשבים מינים פולשים בים התיכון, והם מסכנים את האיזון האקולוגי העדין שנוצר במהלך מיליוני שנות אבולוציה.
|
|
|
|