שורה של אנשי התיישבות ביטחון, סופרים, משוררים, יידועי שם, קבורים בבית העלמין בית אלפא והרי כמה מהם:
טייס הניסוי אברהם הכהן (1970-1924). בנם של אליעזר ותמר הכהן מראשוני בית אלפא. אברהם גדל בחברת-הילדים בקיבוץ, התחנך במוסד שבמשמר-העמק, וחלם מילדותו להיות טייס. הוא נספה בתאונה בעת טיסת מבחן במטוס "ערבה" של התעשיה האוירית. מטוסו התרסק ב-19 בנובמבר 1970 מעל הכפר סלפית שבשומרון, שבריו התפזרו על שטח רב, יחד איתו נהרגו שניים מאנשי צוות פרויקט "הערבה": איתן עוזרי ואיתן שפיגל. שניים מבניו של אברהם הכהן היו טייסים: אבנר, טייס מסוקים קרבי, ויונתן-יוני ז"ל, שנהרג ב-1980 בהתרסק מטוס הכפיר שהטיס בעת טיסת אימון בנגב. יונתן שהיה בן 28 במותו אף הוא קבור בבית אלפא לא הרחק מקבר אביו.
שושנה הר ציון (1954-1936) אחותו של מאיר הר ציון המיתולוגי. שושנה נולדה בהרצליה להוריה שרה ואליהו גולדנברג, גדלה במושב רשפון, והגיעה לבית-אלפא בגיל 11, עם אמה שרה גולדנברג ואחותה רחל. שושנה התחנכה במוסד החינוכי, בקבוצת "דרור". נשלחה מטעם קבוצתה להדריך בקן "השומר הצעיר" ברמת גן ובמקביל למדה בסמינר הקיבוצים.
בדצמבר 1954 כשבוע לפני שהייתה אמורה להתגייס לצבא, ערכה טיול יחד עם חברה עודד וגימסטר. באזור נחל ערוגות, במדבר יהודה. השנים שהיו כבני 18 בלבד הותקפו על-ידי בדואים ונרצחו. גופותיהם כוסו בגל אבנים והתגלו לאחר חיפושים שארכו שבועות והובאו לקבר ישראל. החווה "אחוזת שושנה" שמצפון לבית שאן נקראת על שמה.
בצמוד לקבר שושנה הר ציון קבורה אמה. שרה גולדנברג-הורוביץ (1902-1985) שרה ילידת ראשון לציון גדלה והתחנכה בעיר למדה בבית מדרש לגננות לוינסקי והייתה גננת בראשון לציון. גולדנברג נישאה בשנת 1933 לאליהו הורוביץ ושניהם היו ממקימי מושב רשפון (1938-1947) לימים נפרד הזוג. שרה הגיעה לקיבוץ בית אלפא בשנת 1947 עם שתי בנותיה שושנה ורחל ואילו אליהו גולדנברג עבר להתגורר עם בנו מאיר (הר ציון) בקיבוץ עין חרוד. משה הר ציון בנו של מאיר הר ציון, מספר לי, כי מאיר הר ציון ואחותו שושנה היו קשורים מאוד והרבו לטייל ביחד ואף נקם את מותה אליהו גולדנברג נקבר בבית העלמין עין חרוד איחוד.
סמל מאיר יעקובי (1935-1956) בן הקברים בבית העלמין בית אלפא גם קברו של לוחם הצנחנים סמל מאיר יעקובי. מאחוריו סיפור מרגש ועצוב: יעקובי למד בירושלים בבית-הספר "עמל". בגיל 11 הצטרף לקן השומר-הצעיר, יחד עם חבורה שנקראה "תל-ארזים". הוא הגיע למוסד החינוכי "גלבוע" כילד-חוץ בכיתה י' לקבוצת "רימון". בהגיע גיוסו לצה"ל התנדב לצנחנים ונטל חלק בפעולות רבות שביצע צה"ל מעבר לגבול. יעקובי הפך לסגנו של מאיר הר-ציון, למרות שהיה סמל בלבד. בדצמבר 1954 פיקד על חוליה שעברה את הגבול עם סוריה ועשתה דרכה להחליף סוללות חשמל למתקן האזנה, שהיה מחובר לקווי הטלפון של הצבא הסורי. אלא שהסורים ארבו לחוליה וזו נאלצה להיכנע. אנשי החוליה עברו עינויים קשים בשבי הסורי. אחד מחברי החוליה, אורי אילן מגן-שמואל, שם קץ לחייו. במרס 1956, לאחר כשנה-ורבע שוחררו השבויים, במסגרת עסקה לחילופי שבויים. מאיר חזר כעבור זמן לקיבוץ והכיר את בת-זוגו תמרה (קלדרון). בסוף אוקטובר 1956, גויס מאיר לצנחנים והשתתף בקרב המתלה, במבצע סיני. במהלך הסתערות על המצרים נהרג. לאחר מותו נולד בנו מאיר הנושא את שמו.
גדעון אילת (2015-1924) חבר בית אלפא, היה איש הפלמ"ח, שהיה מג"ד הגדוד השלישי של הפלמ"ח במלחמת העצמאות. אילת היה פעיל בכיר בתנועת הנוער "השומר הצעיר" ובמוסדות הקיבוץ הארצי, וממייסדי המשמר האזרחי במשטרת ישראל.
בבית העלמין בבית אלפא קבורים כמה אנשי תרבות ידועים בתנועה הקיבוצית וגם מחוצה לה ובניהם: הסופרת נעמי פרנקל (2009-1918 ) היא נקברה על-פי בקשתה בצוואתה לצד בעלה השני, ישראל רוזנצוויג (1969-1902) שהיה מורה לעברית ולהיסטוריה יהודית סופר והוגה דעות.
בחלקה החדשה של בית העלמין, נקבר הסופר והעיתונאי חבר בית אלפא
ישראל זמיר (2014-1929) שהיה חבר הקיבוץ. ישראל זמיר קבור לצד רעייתו המורה אביבה זמיר. אגב נכון לתאריך 6.9.15 אין עדיין מצבה על קברו של זמיר למרות שחלפה כמעט שנה מאז נקבר. שאול דובשני מנהל הקהילה בבית אלפא מסביר לי כי בגלל מיקומו של בית העלמין הצמוד להר הגלבוע קיימות תזוזות קרקע ולכן בבית העלמין בית אלפא נהוג מזה שנים להניח מצבה על הקבר רק לאחר שנה מתאריך הקבורה.
זאב חבצלת (1922-1962). איש תרבות בולט נוסף הקבור בבית אלפא הוא זאב חבצלת על קברו חרוטות המילים "זאב חבצלת אדם- אמן". חבצלת היה קצין התרבות של הנח"ל וממקימי להקת הנח"ל הראשונה. היה מורה ומחנך בקיבוץ בית אלפא ואמן רב גווני. הוא היה צייר, כתב סיפורים ושירים. בן שיריו המוכרים: "אשכולית", "לאן נושבת הרוח" ו"הורה אגדתי". בנוסף, הלחין מנגינות, עיצב ריקודים, ביים הצגות וסרטים. בין השאר ביים את הסרט "חבורה שכזאת" על הווי הפלמ"ח לפי ספרו של ישראל ויסלר (פוצ'ו), בו השתתפו השחקנים
בומבה צור,
יוסי בנאי, גילה אלמגור, אילי גורליצקי, עודד תאומי, גדעון זינגר ועוד. חבצלת השתתף כמנהל אמנותי בפסטיבלי הנוער הדמוקרטי בבודפשט, בוקרשט, ורשה ומוסקבה. בתחילת אפריל 1962 נהרג חבצלת כאשר הטרקטור עליו נהג בשטח בית אלפא התהפך עליו והרגו.
קברים מעניינים ומיוחדים שבם פגשתי בבית בבית העלמין בית אלפא.
דוד עורי (2011-1934) חבר קיבוץ בית אלפא היה מלחין, מנצח ומעבד מוזיקלי. מורה ומחנך מוערך, מנהל קונסרבטוריון למוזיקה בעמק.
הנקה (חנה) לזרסון (1980-1903) על קברה חרוטים המילים: עבדה 45 שנה בשדות בית אלפא בטיפוח והשבחת זני ירקות חדשים כלת פרס העבודה. חנה שכונתה בפי כל "הנקה" עלתה לארץ ב-1922 והצטרפה בשנת 1924 עם חלק מ"קבוצת מסחה" לקיבוץ בית-אלפא התמסרה במיוחד לטיפוח זנים חדשים של ירקות. ואף זכתה בשל כך ב"פרס העבודה". הרבתה לכתוב מאמרים, שהתפרסמו בעיתון הקיבוץ, וכן שירים ופזמונים שהוקדשו לאנשים, חגים ואירועים.
תאודור הולדהיים (1985-1923) נולד בברלין, גרמניה עלה לארץ עם הוריו בשנת 1933 והמשפחה התגוררה בתל אביב. למד בבית-הספר התיכון "שלווה". הצטרף לבית אלפא ב-1943. בשנים 1952-54 השתלם בקומפוזיציה בבית-הספר "ג'וליארד" בניו-יורק. הלחין עשרות יצירות. בנוסף לכך ניצח על מקהלות ולימד מוזיקה במקומות שונים. בהמשך, סיים לימודי מתמטיקה, פיזיקה וכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים. לימד מקצועות ריאליים, פילוסופיה ומוזיקה במכון "כרם" להכשרת מורים של האוניברסיטה העברית וכן היה מחנך ומורה במשך שנים רבות במוסד החינוכי גלבוע.
דן לנס (2004-1926), בנם של קובה ושרה לנס מראשוני בית אלפא. למד במוסד החינוכי במשמר העמק. במלחמת העצמאות שירת ולחם בגדוד 13. שכל את בנו עופר במלחמת יום כיפור. היה רכז המופעים של התנועה הקיבוצית. ריכז את מועדון "צוותא" בחיפה.
או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
