|   15:07:40
  בלפור חקק  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
זמן מיטבי להזמנת חברת שליחויות - מה צריך לדעת?
כתיבת המומחים
הגירעון הגובר והצעדים הצפויים של מדינת ישראל: האם העסק שלך מוכן?

דורית ג'אן - שירת וידוי

דורית ג'אן יכולה הייתה להישאר בחצר האחורית של קיר בפייסבוק, בלי לדעת מה היא יכולה להיות ספר השירים שלה הראה לכולם שיש בה פוטנציאל שירי, יש בה חיוניות מבטיחה של משוררת, שעוד צפויות לה גדולות ונצורות פרסום שיריה של דורית ג'אן הוא סוג של סיפור התגלות
25/10/2015  |   בלפור חקק   |   כתבות   |   תגובות
דורית ג'אן. סיפור אגדה [צילום: באדיבות המשוררת דורית ג'אן]


כל העוקב אחר צמיחתה הספרותית של המשוררת דורית ג'אן, אינו יכול שלא להשתאוֹת מתופעת הסינדרלה שיכולה להתרחש כנראה רק בעולמנו הדיגיטלי.

דורית ג'אן צמחה כמשוררת ללא השׂכלה ספרותית מסודרת, ואלמלא הפייסבוק, לא נראה שהיינו נחשפים לשיריה המיוחדים וגם לא להפקת השירים בספר. אילו היינו מנסים לתאר את הפְּריחה הזאת לא בלשון העובדות הדיגיטליות, אלא בלשון המקורות היהודיים, ראויים להיאמר עליה הפסוקים: עֲנִיָּה סֹעֲרָה, לֹא נֻחָמָה; הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ, אֲבָנַיִךְ, וִיסַדְתִּיךְ, בַּסַּפִּירִים (ישעיהו, נ"ד, יא).

דורית ג'אן גדלה בשכונת התקווה בתל אביב, וכמו בסיפור אגדה עכשווי, היא סוערה מן השירה שבּה, ולאחר הסערות בחייה, הפכה בעקבות צאת ספר שיריה לכוכבת שירה: באורח מפתיע לאחר שנים רבות בחצר האחורית, מרביצים בפוך אבניהָ, כמו בפסוק המקראי, מייפים אותה ואת שיריה בהפקת ספר שירים. בַּפּוּךְ, אומר התרגום הארמי: "כהדין כוחלא". שָׂמים כַּחל ושָׂרק לעיניה ולשיריה, וכולם רואים אז את דורית ג'אן ושיריה במלוא הדרם.

סיפור של התגלות

יש אמרה הגורסת "אנו יודעים מה אנחנו, אבל לא מה היינו יכולים להיות". דורית ג'אן יכולה הייתה להישאר בחצר האחורית של קיר בפייסבוק, בלי לדעת מה היא יכולה להיות. ספר השירים שלה הראה לכולם שיש בה פוטנציאל שירי, יש בה חיוניות מבטיחה של משוררת, שעוד צפויות לה גדולות ונצורות. פרסום שיריה של דורית ג'אן הוא סוג של סיפור התגלות.

הסיפור המציאותי הוא שראובן וימר, פרסומאי, הבחין בשיריה המתפרסמים בדף הפייסבוק שלה, פָּרשׂ חסות עליה וערך את שיריה בתהליך ארוך וממושך ובתיאום עם המשוררת. כך יצא לאור הספר "עד מאה ועשרים שירים" בהוצאת ארגמן, והמו"ל ראובן שבת עשה הכל למען הפקת ספר זה. שניהם ראויים לשבח מיוחד, שעשו כאן מעשה של הצלה ספרותית של משוררת מוכשרת, שאלמלא פועלם, יכולים היו שיריה לשקוע בתהום הנשִייה.

על כך אומרת המִשנה במסכת אבות: "שאין לךָ אדם שאין לו שעה" (פרק ד, משנה ד). זו הייתה שעתה הגדולה של דורית ג'אן: הספר יצא לאור וזכה לביקורות טובות, והיא הפכה להבטחה ספרותית, תקוות השירה.

עלינו לזכור שבשנות ה-70 החלה הפריצה של משוררים מזרחיים שעלו לבמה כברווזים שהיו לברבורים שיריים, ברבורים שחורים עם אמִירה ספרותית. עלו גם משוררות מזרחיות שתפסו מקומן על הבמה הספרותית. דורית ג'אן מביעה בעקביות עמדה שאינה רואה עצמה חלק מן השירה המזרחית והיא מבקשת בשירה לא לתייג אותה: "אָז אַל תְּתַיְּגוּ אוֹתִי / אַל תְּנַסּוּ לִתְהוֹת / מִי אֲנִי. יֵשׁ בִּי מֵהַכֹּל / יֵשׁ בִּי הַכֹּל".

דורית ג'אן כותבת מתוך אזור הדמדומים של הנפש, היא עצמה במרכז השיר. לא פעם שיריה מרגשים, מטלטלים. כתיבתה נעה בתוך סוגת השירה הווידויית.

קרועה בין יצרים סותרים: ארוס ותנאטוס

תַנָאטוס (ביוונית: "מוות") נתפס כהתגלמות המוות במיתולוגיה היוונית. מקום מגוריו היה בעולם התחתון, והוא תואר ככוח מפחיד שמבטא את אימת המוות.

אֶרוֹס הוא אל האהבה במיתולוגיה היוונית ("אָמוֹר" אצל הרומאים). עלינו לזכור, שעל-פי תורת הפסיכואנליזה של פרויד, הדחפים הסותרים הפועלים באדם הם הארוס (דחף המין והחיים) והתנאטוס (דחף המוות וההרס). על-פי פרויד, האדם פועל בקביעות תחת שני דחפים סותרים.

מי שקורא בעיון את ספרה של דורית ג'אן, משתכנע שהנושא המרכזי החוצֶה את ספר שיריה הוא המתח המתמיד בין האֶרוס והתנאטוס, בין קוטב תשוקת החיים ויצר הליבּידו ובין קוטב הסבל ללא קץ ושאיפת מוות וחידלון. גם הרגשות בשירים נעים אז בין אושר אין קץ ובין עצב ללא תִכלה. הדוברת השירים חיה באופן מתמיד כשהיא קרועה בין רגשות סותרים:

"עד אושר אין קץ / יכלֶה פתאום / והעצב יבצבּץ / לנֹכח האמת." (23). לכן גם האושר נתפס כאורֵח זמני, כי באורַח קבוע יגיע כוח המוות לתבוע את מקומו ברגשותיה, בשאיפותיה: "האושר אינו דַייר קבוע / האושר הנו / אורֵח מזדמן" (24).

והם חיים בתוכה זה בצד זה האֶרוס והתנאטוס, לפעמים ככוחות המשלימים זה את זה: היא מתארת את זהותה כאישה שחיה בו-זמנית עם תשוקה, וגם כאישה כואבת כל הזמן: "שאין היא / רק אישה ותשוקה / אֵם ומשוררת / ועקרת בית לתפארת. / היא כּואבת" (96).

וזה מצב של: "נודדת בין מחוזות / הגֵאוּת והשֵפל / בין הייאוש לתקווה" (113). אלה חיים של שׂמחה בצד מחסום הכאב: "אין בי אלא / קוֹלה של שִׂמחה / הנחבאת / המהססת לפרוץ / את מחסום הכאב" (138). וכך גם: "בוכָה כאבי / ונחשקת" 159, הכאב והתשוקה בו זמנית.

הקיטוב המתמיד בתוכה בין אֶרוס לתנאטוס מביא למפולות רגשיות, לתחושה של קריסה, של פרפור בין חיים למוות: "מי יכול לאֲמירי נפשי / אשר שחה קומתם / נָשקו לאדמה / ונפשי הסעורה תְפרפר" (34). ובהמשך באה התחושה הקשה שבמצב זה של נפילה וקִימה חליפות, היא זקוקה תמיד ליד מושֶטת: "מי יושיט לי את ידו / יכניסני בסתר כנפיו? / אותי, שראיתי הכול / גם שַחתי גם גָבהתי מאוד" (שם).

האהבה יש בה מרפא ליצר החידלון

הקשר בין האֶרוס לתנאטוס הוא גלוי: רק הארוס שָׂם מרפא לנפילה אל יצר המוות אל התנאטוס. במצב של נפילה, של קרעי לב, האהבה יש בה מזור: "בחצי לֵיל השימורים/ של קרעי לב/ ריפֵּאת את עצבוני / במו ידיךָ / העוטות תקווה" (עמ' 42).

ואותו מוטיב גם בשיר אחר: "בכאֵבי שלא חדל / בתוגה שעָטתני / בצינה שעטפה זיו פניי / שנמוג ואיננו.// ואתה, שהייתָ / לי נחמה ומרגוע / בידך שליטפה בכאבי ובךָ" (44).

רק התשוקה וכוח החיים יכולים לגבור על הכוח האפל של התנאטוס, על הסבל הגופני והנפשי: "הן ידעת זה מכבר / שאת כסוּתו של עצבוני / רק אתה תוכל הַשֵל // ואת הבוץ אשר דבק בעקביי / שבבשָׂרי אָחז ובעורי / רק אתה תוכל הָסר" (67).

האהבה מחזירה את החיוניות לגוף השוקע בתאוות המוות: "אהוב אותי בחדלוני, חיֵה אותי" (שם)

וכך בשיר "נפשי יוצאת אליי" נשמעת הקריאה הפנימית לא למות מול כוחות ההרס הפנימיים, והשיר מסיים בתביעה הגופנית לאהבה בין הסדינים שתשים קץ לתאוות המוות: "נפשי יוצאת אליי / מתהומות קוראת לי / לבוא להיות ולא לחדול", ובסיום השיר: "בוא החיֵה אותי בין הסדינים" (118).

השיר "ואחרי החושך" (70) מתאר בצורה חריפה את המעברים האלה של חילופי כוחות קבועים בין אֶרוס לתנאנטוס: הארוס מתואר ככוח של "אוֹר" ו"תקווה", שמגרש את כל המצוקות והסבל, ואילו התַנאטוס ככוח של "חושך", של "תוהו ובוהו". יש מצב של אור, והוא "ישטוף כל נהי ומכאוב", אחריו יש "שעות חשכה", ובתהליך הלְסֵירוגין הזה, מייד אחר-כך: "ואחרי מַחשָך / יגיהַ אור גדול / יחַלחל / לתוך ימינו / בנהרה ישטוף גופנו". וכאן באה קביעה בלשון ספרות החכמה: "ידוֹעַ יידע האדם / שאין הוא רק אורחַ הנוטה ללון / במחוזות תקווה / ואהבה ונחמה" (71).

הסבל - גנרטור של כוח היצירה

החיים בצידם של הסבל והמכאוב, מעניקים לסבל מעמד של גנרטור ליצירה, מְקור היצירה. עמוס עוז כתב בספרו "באור התְכלת העזה" שכל יצירה צומחת מתוך פצע. הדוברת השירית מייחסת גם היא משמעות זו לסבלה ולמכאוביהָ: "לעתים קשה עליי / הפרידה מצערי / צערי מחַייה אותי./ יצירתי - תולדה של צערִי" (134).

השיר הקשה ביותר בתיאור הדו-שיח המתמיד בין ארוס לתנאטוס, הוא השיר "שולחת יד אלֵי נפשָה" (147), שבו הופך הביטוי העברי "שָלח יד בנפשו" כמתאר מצב של התאבדות, לביטוי דו משמעי: גם שליחת יד בנפש בתאוות מוות, וגם שליחת יד אל הנֶפש כדי לרפֵּא אותה מסבלה ומפצעיהָ.

הבית הפותח: "שולחת יד אלֵי נפשה / ללטף פצעיהָ / לחבוש להגליד / אֶת שדימֵם אתמול." ובסיום השיר פורצת תאוות החיים ביתר שְׂאת: "שולחת יד אלֵי חיים / בריקוד עתִיר יופי / של חיוּת, ללא כל דופי / שולחת יד אלי נפשָה.// לִחיות! ולא כדי למות" (שם).

הספר כולל חטיבות של שירים גם בנושאים אחרים: שירי משפחה (באופן בולט אלה בעיקר שירים על האם), שירים חברתיים, שירים אַרְס-פּואֶטיים, וכן שירים המהדהדים את שירי רחל המשוררת. בחרתי להתמקד בנושׂא שחוצה כחוט השני את ספר הביכורים של דורית ג'אן - הקיטוב המתמיד בין אֶרוס ותנאטוס. ובתוך ים הסבל והייאוש, פורצת צַעקת החיים, התשוקה לִיצור. ואולי היצירה היא הגאולה בתוך הקֶרע המתמיד הזה בין אֶרוס לתנאטוס.

דורית ג'אן, עד מאה ועשרים שירים, הוצאת ארגמן-מיטב, 2015, 183 עמ'
תאריך:  25/10/2015   |   עודכן:  09/11/2015
בלפור חקק
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
דורית ג'אן - שירת וידוי
תגובות  [ 14 ] מוצגות   [ 14 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
קורא
25/10/15 16:47
2
יוסף כהן אלרן
25/10/15 19:28
 
קורא
25/10/15 20:20
 
בלפור חקק
26/10/15 10:06
 
קורא
26/10/15 12:10
 
קורא
26/10/15 12:29
3
ג'אן דורית
26/10/15 13:32
 
קורא
26/10/15 13:58
 
margalit bar zvi
26/10/15 18:14
 
קורא
26/10/15 18:22
 
א. וינשטיין
26/10/15 21:17
 
א. וינשטיין
26/10/15 22:04
 
margalit bar zvi
26/10/15 17:23
4
נירה
4/11/15 01:18
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
"צאו ממצפה רמון לכביש 40 לכוון אילת. המשיכו עד שתגיעו לאבן דרך 83 המשיכו עוד קצת, לאט, ותראו מימין דרך עפר, עשו הבהוב אורות, תיראו הבהוב וסעו בכוון הזה" - אלה ההנחיות שקיבלנו, והשעה הייתה 9:45 בערב, כשהגענו ליעד למפגש ולחוויה אסטרונומית מיוחדת במינה.
25/10/2015  |  צבי גיל  |   כתבות
אין להכחיד שבברנז'ה הקולינרית מצליח שף הצמרת, שאול בן אדרת, לתפוס מקום מכובד ביותר. עובדה ששלוש מסעדותיו הוותיקות - "קימל", "קימל בגלבוע" ו"התרנגול הכחול" - זוכות כבר שנים לביקורות אוהדות על הגסטרונומיה המוצלחת שמוגשת בהן.
25/10/2015  |  ראובן לייב  |   כתבות
תאריך המזל: בין 23.10 ועד 23.11
24/10/2015  |  צילה שיר-אל  |   כתבות
הרפורמה הצפויה במוניות השירות שתוכננה להתבצע בשנת 2016 תידחה שוב, והמועד החדש ליישומה הוא תחילת 2017. כך מסרו נציגי משרד התחבורה בדיון (יום ג', 20.10.15) בוועדת המשנה לתחבורה ציבורית של הכנסת, שהתכנסה ערב פרסום דוח המבקר על מוניות השירות וערב ההחלטה להוזיל את התעריף בˉ6-5 אחוזים, כדי לקבל דיווח מצב היכן הדברים עומדים. הרפורמה נדחית למרות החלטת הרשות הארצית לתחבורה ציבורית לפיה גיבוש המדיניות הכללית בנושא הרפורמה אמור הייתה להיות מוכן עד אפריל 2015.
23/10/2015  |  עידן יוסף  |   כתבות
רק נבחר השבוע (יום א', 18.10.15) ליו"ר החדש של קק"ל, וכבר הודיע דניאל עטר, 55, על תוכניותיו הגדולות. News1 מצביע היום על כך שהצעותיו אינן מעשיות, ועל סימני שאלה לגבי אדם שהופקד לכאורה על נדל"ן בהיקף גדול. נחשוף היום לראשונה את הפרשה המלאה של המבקרת שפיטר עטר. מזל, שלקק"ל יהיה עוד יושב-ראש, עוזי לנדאו, 72, לשעבר שר לעניינים כלכליים ואחרים.
23/10/2015  |  אלעזר לוין  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דרור אידר
דרור אידר
הקולות המתגברים להסדרה בצפון בטרם הכרענו את האויב לגמרי מלמדים שהקונספציה הישנה שהביאה אותנו לשבעה באוקטובר, לא נעלמה    אסור להסתמך על הסכמים שבהם אחרים יעשו את העבודה עבורנו    כך ...
איתמר לוין
איתמר לוין
זה לא ד'זה וו: אנחנו חוזרים שוב ושוב לאותם נושאים, כי ממשלת החורבן והביזה חוזרת שוב ושוב על אותה התנהגות מופקרת    מדי פעם יש גם כמה אירועים מקוממים חדשים
אלי אלון
אלי אלון
איש רוח ויזם תרבות פזמונאי ומתרגם, איש רעים להתרועע שהטביע חותמו על עולם התרבות הישראלי במשך כשישה עשורים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: ד"ר אליהו כהן 1 פתח תקוה 4976012 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il