News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 467,652  סלולר - 910,984
   |   15:07:40
דלג
בלוגרים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
ישראל מעולם לא התמודדה עם שילוב של מגיפה, מיתון וממשל משותק. הפוליטיקאים הפכו אפילו את המאבק בקורונה לנושא מפלגתי, וממשיכים להתקוטט במקום להציל את המדינה. אתה חייב להתערב, אדוני הנ...
יוסי ברנע
יוסי ברנע
במאמרו "אנחנו" וה"הם" הוא מבחין בין ה"אנחנו", כלומר האומה "העברית", לבין ה"הם", כלומר "אלה הם היהודים, הפזורה היהודית העולמית, היהדות", או "הגולה", תוך שהוא מסביר ש"היהדות היא חטיב...
יובל לובנשטיין
יובל לובנשטיין
הציבור בחושיו החדים, מתחיל לדחות הוצאות שאינן בראש סדר העדיפות, כמו החלפת ריהוט ישן, או שיפוץ דירה או החלפה של מכונית וכו' ושומר את "המזומן" קרוב לחזה לימים קשים
האם יש די כוח אדם [צילום: נתי שוחט, פלאש 90]
פרופ' אפרים ענבר, ד"ר ערן לרמן
מערכים בצה"ל הסובלים באופן קבוע ממחסור בכוח אדם, מאבדים חיילים אשר חלו או נמצאים בבידוד    הצורך להזרים סכומי עתק למשק, לא יאפשר לממן את התוכנית הרב-שנתית של צה"ל    החוסן הלאומי נפג...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
גרסטל. בוררת [צילום: פלאש 90]
בוררת ומגשרת
הילה גרסטל. ילידת 13.6.1955, ישראל. נשואה לראובן ולהם שני ילדים.

ב-1973 סיימה את לימודיה התיכוניים בתיכון עירוני בהרצליה. בשנים 1975-1973 שירתה בצה
איתן ששינסקי [צילום: פלאש 90]
כלכלן
איתן ששינסקי (נולד: 29 ביוני 1937), כלכלן ואיש אקדמיה ישראלי.
תום שגב [צילום: AP]
סופר, עיתונאי
תום שגב (נולד: 1 במרץ 1945), עיתונאי, פובליציסט והיסטוריון ישראלי.
לכל הערכים במועדון+
אופטימיות לא זהירה. ההפגנות בכיכר תחריר [צילום: AP]
מאופטימיות לא זהירה להתפכחות
האביב הערבי ממגדל השן
למרות השונות הקיימת והעדרה של פרשנות אחידה במחקרים שנכתבו בדיסציפלינות של מדע המדינה וחקר המזה"ת אודות הטלטלה האזורית, ניתן להצביע על התפתחות של שלוש פרספקטיבות מחקריות, המעידות במידה רבה על תהליך של התפכחות ואף על ענווה, ביכולת לחזות ואף להמשיג את השינויים באזור
שינתה את הכללים. דאעש [צילום: AP/Nasser Nasser]

   רשימות קודמות
  בין ערימות גופות בסוריה לערימות זבל בלבנון
  "התנזים" נגד "התוניסאים"
  סדר חדש בשוק הנפט
  האם האו"ם יצליח לפתור את המשבר בלוב?
  מהם גבולות המזרח התיכון?

בדומה לקהילת הביטחון וגורמי התקשורת, גם מוסדות האקדמיה בארץ ובעולם לא צפו את גל המהפכות שפרץ בדצמבר 2010. לאחר גורם ההפתעה הראשוני, החלו להופיע מסות של מאמרים וספרים המנסים להסביר את מקורות התופעה, מדוע לא צפינו אותה ולאן פניה. מעקב אחר הספרות המרכזית בחמש השנים האחרונות אומנם חושף מידה של מוגבלות אנליטית והישענות על הנחות יסוד ותפיסות שמרניות ולעיתים שגויות אודות המזרח התיכון (פרטים אדישים, משטרים חזקים וצבאות נאמנים), אולם בעיקר מוכיח כמה נזילה ובלתי צפויה הדינמיקה האזורית בעת הנוכחית, באופן שלעיתים אינו ניתן לחיזוי גם עבור מי שבידיו הכלים המחקריים ה"נכונים". על-אף השונות הקיימת והעדרה של פרשנות אחידה במחקרים שנכתבו בדיסציפלינות של מדע המדינה וחקר המזרח התיכון אודות הטלטלה האזורית, ניתן להצביע על התפתחות של שלוש פרספקטיבות מחקריות, אשר מעידות במידה רבה על תהליך של התפכחות ואף על ענווה, ביכולת לחזות ואף להמשיג את השינויים באזור:

שלב ה"מנצחים מול מפסידים" (2012-2010) - בשלב הראשון השיח האקדמי על המהפכות במזרח התיכון היה אופטימי וזוהה כתקופת מעבר שסופה בדמוקרטיזציה ובחלחול של ערכים ורעיונות ליברליים לאזור. בחינת ההתפתחויות האזוריות נעשתה באופן דיכוטומי של "מנצחים" - ציבורים, בעיקר הדורות הצעירים, המונרכיות, ומאז 2012 תנועת האחים המוסלמים. ו"מפסידים" - הדיקטטורים (מובארק במצרים, בן עלי בתוניסיה, קדאפי בלוב, סאלח בתימן ובשאר אל-אסד בסוריה), האיסלאמיסטים ובעיקר גורמי הג'יהאד העולמי. המונח "אביב ערבי", על מטענו החיובי, הוא שרווח בשיח.

"שלב הסינתזה" (2014-2012) - מתבטא בניסיון לשלב תובנות מתחומי מחקר שונים כדי להתמודד עם חוסר הוודאות ולהבין את מורכבות האירועים האזוריים (למשל, עלייה במחקרים של מדעני המדינה או סוציולוגים ללא רקע במזה"ת). חזרה לתיאוריות "ישנות" כמו - חברה אזרחית, תנועות חברתיות ויחסי דת-מדינה ותקשורת-חברה-מדינה - במטרה להימנע מטעויות עבר ומהפשטות. זאת, במקביל להתפכחות מפרדיגמת "שחור/לבן" (מנצחים מול מפסידים, דמוקרטיזציה מול אוטוריטריות, חילוני מול דתי) וכן מהראייה של "גורל משותף" לכלל מדינות המזה"ת. ברקע, ההבנה שהמהפכות לא רק משנות את המזה"ת אלא גם את האופן בו נהגנו לבחון אותו. השימוש במונח "אביב ערבי" עדיין רווח אולם נמצא במגמת ירידה וכך גם השיח האופטימי באשר לעתיד האזור.

"שלב ההשהיה וההשוואה" (2015 ואילך) - הדינמיקה המהירה של האירועים באזור שינתה את נטיית החוקרים להצביע על מצבי סיום מוגדרים (למשל עידן של איסלאם פוליטי, או עידן של סלפיה ג'יהאדיה). לחלופין, חוקרים החלו להדגיש את העובדה שאנחנו עודנו מצויים בתקופת מעבר ("אין עדיין תמונת סטילס") וכי נדרשת "סבלנות היסטורית" לבחינת האירועים והמשגתם.

חלק מהחוקרים מזהים את התקופה הנוכחית כמהפכת-נגד (Counter Revolution) וכעיוות, כנראה זמני, של יעדיה הראשוניים של הטלטלה. אחרים טוענים שמדובר ב"אביב ערבי מושהה" ויעדיו המקוריים צפויים להתממש בעתיד. בפועל, אפקט דאעש ועלייה של קבוצות אלימות אחרות הגבירו את העיסוק בדת האיסלאם ובזרמיה הרעיוניים (בהשוואה לתקופות מוקדמות יותר בטלטלה), במידה מסוימת על חשבון מחקרים חברתיים העוסקים בציבור. השיח אודות ציבורים ואוכלוסיות באזור החל להתמקד בזהויות הפרימורדיאליות שלהם, כלומר, בשיוכם האתני, העדתי והשבטי, כמתעלים בחשיבותם על זה הלאומי. כך גם העיסוק בדאעש במקביל להיחלשות מעמד מדינת הלאום, עוררו ביקורת כלפי הספרות המחקרית של מדע המדינה והיחסים הבינלאומיים, הממשיכה להעניק משקל דומיננטי לשחקנים המדינתיים ולפרקטיקות המדיניות על חשבון השחקנים הלא-מדינתיים. ביקורת נוספת קשורה בהבחנה הבינארית למדי, בין השחקנים הלא-מדינתיים לבין השחקנים המדינתיים בעידן של גבולות מטושטשים (כפי שהמקרה של דאעש מייצג).

בשלב זה, קשה לזהות המשגות או כותרות-על שמספרות את הסיפור המזרח תיכוני, אולם ניתן לראות עלייה במחקרים ההשוואתיים בכלל, ובהשוואות בין-אזוריות בפרט, הבוחנים את הטלטלה ביחס למהפכות אחרות בעולם. הספרות המחקרית מניחה כי מוקדם מדי להכריע באשר לסדר החדש שמתהווה באזור וכי דוגמאות עבר מראות כי אפקט המהפכה עשוי להימשך עשור ואף למעלה מכן. כך, שנת 2011 נתפסת כשנה סימבולית, באופן דומה ל-1848 ("אביב העמים"), 1968 ("האביב של פראג") או 1989 (התפרקות ברית המועצות וסיום "המלחמה הקרה").

לבסוף, נדמה שלא רק המזה"ת נמצא בתקופת מעבר, אלא גם המחקר האקדמי אודותיו. נקודת הזמן הנוכחית משקפת ניסיון ליצוק תוכן חדש, לשכלל את המתודולוגיות (תיאוריות, המשגות ושיטות מחקר) ולהעריך מחדש תפיסות מקובלות, באופן מואץ מאשר בעידן שקדם לטלטלה. הביטוי המרכזי לכך הוא שילוב גובר של דיסציפלינות ותיאוריות, אמירות זהירות ושימוש בכלים השוואתיים. זאת, בהנחה ששכלול כלי מחקר אכן יסייע בניתוח והבנה מעמיקים של תופעות אזוריות בעידן כה דינאמי וכאוטי.

פורסם במקור: מגזין המזרח הקרוב

הכותבת היא עמיתת מחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ודוקטורנטית בחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב.
תאריך:  25/11/2015   |   עודכן:  25/11/2015
כרמית ולנסי
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
האביב הערבי ממגדל השן
הודעות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
פורום: מגזין המזרח הקרוב כתוב הודעה
+
דקמח
5/10/15 07:42
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
מול אנדרטת הנפת דגל הדיו באתר הלאומי אום רשרש נושק לחוף ימה אילת ניצב מבנה גדול ורחב ידיים. כאן ופעל לאורך שנים רבות המלון המיתולוגי של אילת "הסלע האדום" שהיה מראשוני בתי המלון בעיר והחשובים והידועים שבהם.
25/11/2015  |  אלי אלון  |   כתבות
"שמלה שחורה קטנה" הוא מופע מוזיקלי תוסס ומרשים שיוצריו והמשתתפים הם על טהרת הנשים, למעט שני נגנים, כאשר המוטיב שלו הוא השמלה השחורה, פריט הלבוש הנודע המצוי בארונות של רוב הנשים. הזמרות המוכשרות מבצעות שירים נודעים ומצליחות לשלהב את הצופים ולהפוך את הערב למעדן תיאטרלי ומוזיקלי מענג.
25/11/2015  |  חיים נוי  |   כתבות
לפני כשנה צלצל הטלפון בביתו של המשורר טובי סופר. סופר הרים את האפרכסת, ומעברו השני של הקו הייתה צביה ריבן, אמו של הנער אלעד ריבן, צופה אש, שנספה באסון הכרמל.
25/11/2015  |  ראובן לייב  |   כתבות
הביטו סביבכם: הטלפון, המחשב, המכונית, הרהיטים ואפילו לא מעט מהאוכל שתראו נישאו על פני הים בדרכם אליכם. למעשה, 99 אחוז מכל הסחורות המיובאות לישראל כיום מגיעות מנמלי הים נתיבי סחר ימי פרושים שתי וערב על פני האוקיינוסים ומחברים יבשות מרוחקות. אין מדובר בתופעה ייחודית לעת החדשה - נתיבי שיט קדומים שימשו, למשל, להעברת מטען של אבני חן מהודו למסופוטמיה כבר לפני 5,000 שנה.
25/11/2015  |  איתי ואן ריין  |   כתבות
"מהלך חד-צדדי מול הפלשתינים הוא בהחלט אפשרי אבל בתנאי שיביא בחשבון את צורכי הביטחון של ישראל ויכלול הסכמות בינלאומיות בעלות תמיכה רחבה", הצהיר ראש הממשלה נתניהו בביקורו בוושינגטון. מאוחר יותר חזר בו ופרסם הבהרות. כך או כך, חשוב לבחון האם ניתן להבטיח ביטחון גם במסגרת היפרדות עצמאית יזומה בידי ישראל.
24/11/2015  |  גלעד שר, אבנר הלוי  |   כתבות
סיפורים חמים(72 שעות)
יואב יצחק
גנץ ונתניהו תלויים זה בזה
יואב יצחק
בואו נעשה סדר
היום לפני
[צילום: ארכיון אלתרמן]
ניגון עתיק [1970]
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
מעסק למותג: כך הופך כל חיוג מקוצר להישג מושלם מול הלקוחות
כתיבת המומחים
תקלות אפשרויות במחשבי מק
יום הולדת
לוי כוכבה 31/3
שפיצר מיכאל מרדכי 31/3
בשן ירון יצחק 31/3
גדות גדעון 1/4
מגן איתן 1/4
רג'יניאנו קלרה 1/4
אמבון אוסקר 1/4
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעיתונאי
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרעורך משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il