מי ישמור על תחנת הרכבת עפולה ההיסטורית?

בעיריית עפולה מתגבשת תוכנית להקים במתחם רכבת עפולה הישנה וההיסטורית הנמצא במרכז העיר, מרכז תיירות בילויים, בתי-קפה, פאבים ככל הנראה גם חנויות אופנה וכיוצא באלה, נוסח מתחם תחנת הרכבת הישנה בירושלים ותחנת הרכבת הישנה ביפו ("התחנה") סמוך לנווה צדק בתל אביב.

התוכנית להקמת מרכז בילויים במתחם תחנת עפולה שיקרא ככל הנראה "מתחם רכבת העמק" אינה רק בגדר רעיון אלה תוכנית שמבשילה ועיריית עפולה אף הציבה בימים אלה שלט בשטח המתחם המודיע כי בקרוב יוקם במקום מרכז ותיירות ובילוי וכך נאמר בשלט: "בקרוב, החברה הכלכלית בשיתוף מינהל ההנדסה (של העיר עפולה א.א) יקימו מתחם תחנת "רכבת העמק" תחנה משוחזרת כמתחם תיירות ובילוי. שטח התחנה 25 דונם".

כיום כולל אתר תחנת הרכבת עפולה הישנה הנמצא כאמור במרכז העיר (מול רחוב זלמן הוז), שלושה מבנים מרכזיים עשויים או מחופים באבן שבהם נערכו עבודות שימור ושיחזור של מבני תחנת הרכבת עפולה המקורית . שלושת המבנים נמצאים בקו ישר פחות או יותר. המבנה המערבי מבניהם משמש למשרדים ואולם אירועים של סניף האגודה למען החיל בעפולה. באמצעי- שוכנים משרדי מחלקת אגף הקליטה של עיריית עפולה ומשרדי סניף מרחב העמקים של ארגון "צוות". המבנה המשוחזר השלישי המזרחי שמבין השלושה הוא מבנה עגול ששימש מגדל מים להנעת קטר הרכבת בקיטור.

בסך-הכל נעשתה במקום עבודת שימור טובה שכן המתחם והמבנים בו שומרים במידה רבה על צביונה ורוחה המקורי של תחנת רכבת עפולה המקורית המיתולוגית שהוקמה כידוע בתחילת המאה הקודמת. וניתן לראות זאת על-פי השוואה עם תמונות ישנות של התחנה.

החשש הוא שכחלק מהקמת "מרכז תיירות בילויים" במתחם תחנת רכבת עפולה ההיסטורית, עיריית עפולה וועדות התכנון למיניהן תאשרנה ליזמים ובעלי הון לדחוס ככל שניתן הקמת מבני ובתי אוכל, בתי מסחר וכדומה בצורה לא מידתית סביב ואולי אף בצמוד לשלושת המבנים המשומרים שנמצאים כיום בתחנה. וכל זאת מתוך רצון למקסם רווחים ולהגדיל הכנסות ממיסים ותשלומי ארנונה.

סכנה לפגיעה בשימור המקום

בניית מבנים חדשים רבים בצורה לא מידתית סביב המבנים המשומרים כיום בתחנה רכבת עפולה הישנה עלול לשנות ללא הכר את החזות הסביבתית הכללית של מתחם תחנת רכבת העמק בעפולה ולפגוע בצביונה המקורי של התחנה ההיסטורית החשובה. ולמעשה עלול להביא לפגיעה משמעותית בשימור המקום.

ניסיון העבר של שני העשורים האחרונים מוכיח כי עיריית עפולה והמועצה לשימור אתרי מורשת לא תמיד נלחמו בכל הכוח ועם כל הנשמה כדי לשמר כראוי אתרי מורשת במרחבי העיר. ראו כפר הילדים ההיסטורי בגבעת המורה מקום בעל ערך היסטורי ממדרגה ראשונה העומד מזה שנים רבות שומם מוזנח ומתפורר ולמרות ההבטחות וההצהרות של שני הגופים הנ"ל עוד לפני שנים רבות שיפעלו לשקם את המקום הוא עומד עדיין בשיממונו, הזנחתו והתפוררותו, ראו את כפר הנוער ויצו בדרומה של העיר שלמרות עברו ההיסטורי לא משומר כראוי. על כן אל לציבור תושבי עפולה, תושבי קיבוצי האזור שהוריהם או סביהם זכו לנסוע ברכבת העמק והציבור הרחב בעלי מודעות לחשיבות שימור המורשת לסמוך בעיניים עיוורות על עירית עפולה ואפילו גם לא על המועצה לשימור אתרי מורשת. שישמרו כראוי על צביונה של תחנת הרכבת עפולה. עליהם להיות עם אצבע על הדופק. לעקוב מקרוב, לבדוק ולשאול ולהביע התנגדות בוועדות התכנון אם יש צורך.

חשוב להדגיש תחנת הרכבת עפולה הוכרזה כאתר מורשת על-ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. אתר מורשת הוא אתר בעל משמעות תרבותית, היסטורית, אדריכלית או חינוכית, אשר יש חשיבות חינוכית-חברתית בשמירתו עבור הדורות הבאים. מדובר באתר בעל חשיבות היסטרית ממדרגה ראשונה מקבילה לדעתי בחשיבותה ההיסטורית לגימנסיה העברית "הרצליה" בתל אביב. אסור לפגוע בשימורה ובצביונה המקורי.

ההיסטוריה של תחנת הרכבת עפולה

תחנת הרכבת עפולה הייתה אחת משמונה התחנות המקוריות שנבנו לאורך מסילת "רכבת העמק" על שמו של עמק יזרעאל אותו חצתה. התחנה נקראה בתחילה תחנת "פולה" על שם הכפר הערבי הקטן פולה שבתחומו הוקמה, ועם הקמת עפולה על שטח הכפר שונה שם התחנה לתחנת עפולה.

במשך שנים הייתה התחנה וסביבתה מרכזה המסחרי של העיר. אם תירצו מרכז החיים של העיר. במהלך מלחמת העולם השנייה, ב-14 בנובמבר 1942, הגיעה לתחנת עפולה רכבת שיצאה מאירופה הכבושה על-ידי הנאצים. ובה 69 יהודים מארץ ישראל שנקלעו לאירופה לפני המלחמה והיו בשטחי הכיבוש הנאצי. הרכבת יצאה מווינה וחלפה דרך הונגריה, בולגריה, טורקיה וסוריה עד הגיעה לתחנת עפולה. חוזרים אלה הוחלפו בטמפלרים שהיו גרמנים תושבי ארץ ישראל. היהודים השבים התקבלו בחום על-ידי תושבי עפולה שהגישו להם ארוחה חמה.

עדויות השבים ברכבת אימתו לראשונה את הידיעות על השמדת יהודי אירופה ("הפתרון הסופי") ונשמעו בפעם הראשונה בארץ השמות: אושוויץ, טרבלינקה, סוביבור.

בשנת 1945 נפגעה התחנה במסגרת פעולות "ליל הרכבות" ופעילותה של התחנה הושבתה למשך פרק זמן. כעבור זמן מה חודשה פעילותה של התחנה והיא המשיכה לשרת את נוסעי רכבת העמק ועד לראשית מלחמת העצמאות, ב-2 במרס 1948 במסגרת פעילות ההגנה נגד רשת מסילות הברזל בארץ ישראל, למניעת פלישת מדינות ערב. חובלה המסילה. בתחילת שנות ה-50 פסקה למעשה סופית פעילות התחנה.