רביעייה היא קונצרט תיאטרלי, העולה בתיאטרון הספרייה (מיסודו של בית צבי), שבו מככבים גדולי הבמה העברית והם מרגשים את הצופים בפכים קטנים ובאירועים הנושקים לדייטים, בגידות, מחלות, סקס, זקנה ומוות.
כלות פרס ישראל לתיאטרון,
ליא קניג ומרים זוהר, חוברות לענקי הבמה
יהודה אפרוני ו
אילן דר ועושים על הבמה כבוד למקצוע, במשחק של עונג תיאטרלי צרוף וגורפים מחיאות כפיים.
הבמאי רועי הורוביץ, שגם אחראי לנוסח העברי, להטט עם הרביעייה המופלאה הזו וההצגה העולה לראשונה בישראל, היא הצדעה לשחקנים מוכשרים ולמחזה מצוין, הפורט את רגעי החיים היפים לחויות ולקשיים, למתחים ולקורת רוח, לחשש מהבאות ועוטף את הכול באהבה רבה ובמשחק נהדר.
המחזאי האמריקני דן קלאנזי שנכח בפרמיירה, כבר כתב כמה הצגות שהועלו בתיאטרון הספרייה.
בגידות וזקנה
העלילה עוסקת ברון וג'ודי, רות וארי, שני זוגות חברים מזה 37 שנים. שנות החברות ההדוקות הללו היו טעונות באירועים ובחוויות, חלקן מטלטלות. הרביעייה הזו ידעה רגעי שמחה וימים של עצב.
השחקנים מתייצבים מאחורי דוכני נואמים ומולם חוברות ההצגה. מאחוריהן וילון ארגמן, שולחן וכסאות, המדמים כאילו הופעת הרכב נגנים או מופע קברטי.
הדמויות משחזרות את תחילת הפגישות בינם לבין עצמם ועם שאר החברים. התמודדויות עם קשיים והקמת משפחה, הפכים הקטנים שבחיים. מחלות וטרגדיות. אובדן בת משפחה ואחר כך, ההתבגרות. בגידות וזקנה - עד לחידלון הסופי.
ההצגה נעה בשצף קצף, באנרגיה מדהימה ובתוספת מקצבים ואפילו שיר תוסס וחצוף.
ליא קניג מוכיחה שוב שהיא חיית במה. עולצת, סונטת, מדברת גסויות, מתרוצצת על הבמה ומגישה את המשחק המופלא והנהדר שלה. מרים זוהר היא כרגיל, מקצועית, קולחת, משובחת והטקסטים זורמים מפיה במרקם קצפתי.
יהודה אפרוני הוא מרשים ומכובד, מגיש משחק מצוין ויודע להגיש פזמון ושיר ומשחק מעולה. אילן דר הוא נהדר, מוצלח בהגשת המשחק, שופע הומור ומקצוען טוב מאוד.
רות דר אחראית לעיצוב החזותי ההולם והראוי. ירון פריד אחראי לנוסח השירים. שמוליק נויפלד אחראי למוזיקה המוצלחת. אורי מורג עיצב את התאורה המוקפדת.
רביעייה היא לא רק עוד הצגה. זו הצגה המאכלסת בקרבה שנים רבות של עשייה תיאטרלית ובה חוברים, אולי לראשונה, כוחות במה מהמעולים בימינו. פנינה של הצגה ופנינים של שחקנים.
