סיפורי זה הוא אישי מאוד. ובכל זאת החלטתי לתאר את המציאות שלי, כי לא האמנתי שהגילוי עשוי לקרות. היום עמדתי לראשונה מול קברה של סבתא הטמונה בהר הזיתים, הסבתא אותה לא הכרתי, אבל אני נושאת את שמה, והיא למרות שנפטרה שנים רבות לפני הולדתי, הייתה נדבך חשוב בחיי, כי אבי מעולם לא התגבר על מותה.
אבי התייתם מאימו כאשר היה בן 14, והיא בת 35. הוא היה הבכור מבין שישה ילדים והיתמות מאימו ליוותה אותו כל חייו. היתומים גדלו כמעט לבד והגיעו אפילו לאמריקה בניסיון להיעזר בקרובים. גם אני התייתמתי מאבי בגיל צעיר, תמיד ידעתי שהאם המתה הייתה תדיר במחשבותיו. מותה היה פתאומי. היא נסעה בשנת תרפ"ט לניתוח פשוט בפריז ונפטרה על שולחן הניתוחים. כאשר האב שב עם ארונה, הילדים הרכים היו בהלם והאובדן היה כבד מנשוא. האם נקברה ב-יב' אדר א' בהר הזיתים.
לאחר שנת 1948 אי-אפשר היה לעלות עוד אל הקבר, הר הזיתים נפל לידיו של
מלך ירדן. אבל הניצחון במלחמת ששת הימים השיב את האור לעיני אבי. מובן שהניצחון האדיר היה אחד מרגעי השיא בחייו של כל יהודי באשר הוא, שחי וחווה את הרגע ההוא. אבל לאחר 19 שנים שנמנע ממנו לפקוד את קבר אימו, הוא חיכה לרגע הגדול, לעמוד מול קברה. אני זוכרת את היום ששב משם בלב דואב ובפיו בשורה - הירדנים סללו כביש על הקברים ואי-אפשר למצוא את הקבר. שוב שקע בעצבות גדולה ואני הילדה הקטנה לא הבנתי איך אפשר להיות כה אכזר, ולמחוק מעיני החיים את קברות המתים. הרי זה הכבוד המינימלי שאדם שנברא בצלם מחויב אליו. ובכלל, הן הערבים תמיד חששו מרוחות רעות, ולכן הקפידו לצבוע את בתיהם בצבע כחול כדי להבריח אותן, אז פתאום נהיו גיבורים גדולים על המתים? לא הבנתי איך חלקו אצלנו כבוד כל כך גדול למלך הקטן חוסיין שבא לביקור...
אבי ואחיו הלכו פעמים רבות להר הזיתים וניסו לחפש, אך הדבר לא עלה בידם. השנים נקפו, ותמיד קיוויתי שאני אמצא את הקבר ובוודאי אבי הנמצא ליד כסא הכבוד, כבר ידע על כך. והנה אתמול הלא יאומן קרה. בשיחת טלפון נאמר לי, כי הקבר ישנו. בואי לעיר דוד ומשם ניקח אותך. את תיסעי אחרי רכב הביטחון של הר הזיתים והם כבר יביאו אותך אל המקום הנכון. כל הלילה נדדה שנתי. בבוקר נסעתי לירושלים, והגעתי להר הזיתים. לקחו אותי אל הגוש והחלקה ועמדתי מול מצבה חלקה שלא נכתב עליה דבר. לא אות, לא מילה, קבר פשוט ועליו בטון חלק. אז אולי יש כאן טעות? בכלל הסבתא אסתר נישאה לאדם ממשפחה חסידית, משפחת שניאורסון ואני עמדתי בחלקת הפרושים, אלה הליטאים. החלקות במקום נחלקות לספרדים, חסידים, ופרושים, אז מדוע נקברה דווקא שם? החלטתי לגשת למשרדים של חברה קדישא בירושלים ולברר את העניין, כבר ידעתי שאקים על הקבר מצבה, אבל אולי אין זה הקבר הנכון?
במשרדים קיבל את פני יעקב גלבשטיין חסיד חב"ד דור שלישי בחברה קדישא, שכבר סבו לקח על עצמו את עבודת הקודש למפות את הקברים. גם אביו עסק בכך, ודווקא בחלקת הפרושים. יעקב הראה לי מפות בהם מופיעים שמות הנקברים, לפני מלחמת העצמאות, ולאחר ששת הימים. ואכן בעבודת נמלים הם שחזרו את חלקם. לא ידעתי את נפשי כשהוברר לי שהקבר של הסבתא כבר נחשף ב-1970 שלוש שנים אחרי המלחמה. לאט, לאט, הסירו חלקים מהכביש וכנראה שדווקא קבר זה נחשף בין הראשונים. אין לי תשובה מדוע לא ידע אבי על כך, מדוע כל חקירותיו בעניין, לא העלו דבר. לו היה זוכה לכך, היה הדבר מסיר עול כבד מעל ליבו. שם גם הוברר לי מדוע נקברה בחלקת הפרושים. משפחתה משפחת בלומנטל השתייכה לליטאים, ומאחר שסבה נפטר כ-12 שנים קודם לכן, בשנת תרע"ז, כנראה קנו מספר חלקות סמוכות, והחליטו לקברה בקרבתו. אשת הסב, הסבתא שלה, נפטרה כשמונה שנים אחריה, וגם היא קבורה בסמוך. קבריהם ללא מצבה, וכך גם מרבית הקברים. היום דור הנכדים והנינים פחות מתעניין, דברים אחרים מעסיקים אותו. ישנם שם גם מעט קברים שהתמזל מזלם ונותר עליהם חלק מהמצבה. לשאלתי הסביר יעקב, כי הירדנים שפכו סוללות עפר, כדי לסלול הכביש, ומאחר שההר משופע, חלק מהקברים כוסו בחול רב יותר מהאחרים כדי לאזן בין הגבהים, וזה מה ש'הציל' את אותן המצבות ואת הכיתוב עליהן. ועדיין לא נשלמו כל עבודות החשיפה. קברים רבים שנמצאו שבורים לחלוטין וותרו כאלמונים, ונאספו יחד לקבר אחים.
חשתי מעין סגירת מעגל. עכשיו אוכל להקים את שלוש המצבות, ולהיות חלק משרשרת הדורות, ובני יביא את חבריו מהישיבה בה הוא לומד, מניין חברים, ויקראו את הפרקים לעילוי הנשמות.
בספרי "אל ירושלים" שראה אור לפני מספר שנים, כבר כתבתי על הסבתא, ולא ידעתי שהכול יתגשם יום אחד. ואלו השורות:
הסבתא שעל ההר עמדתי אל מול הר הזיתים,
אבי דיבר בו נכבדות.
אימו נמצאת על ההר, קבר אפור מאבני ירושלים
ושמה רשום עליו באותיות בולטות.
אישה צעירה הייתה והוא נער, כאשר נטמנה בהר.
יום אחד חדלו לצמוח זיתים על ההר
ושמן הזית חדל להיות זך,
ואפילו הקבר נעלם מתחת לאספלט השחור.
מי זה הפקיר קברים של אימהות
בידי בני חושך?
מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
