News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 627,848  סלולר - 1,559,602
   |   15:07:40
דלג
בלוגרים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
עידן יוסף
עידן יוסף  |  
טובה ספרא
טובה ספרא
הכוכבים חזרו והוכיחו את עצמם, בתחזיות מהשנה האחרונה. נלמד לחיות עם הקורונה שתלווה אותנו לאורך זמן. הקורונה לא עזבה את סין כפי שנוטים לחשוב. הכלכלה תמשיך לטלטל את העולם בשנתיים הקרו...
בסיס דו-מפלגתי [צילום: עמוד הפייסבוק של ג'ו זבולוני]
ד"ר ערן לרמן, רוברט סילברמן
המגיפה תשפיע על המערכת הפוליטית האמריקנית, על סדרי העדיפות התקציביים של הממשל, על המדיניות של ארה"ב במזרח התיכון, על הקהילה היהודית במדינה ועל ההתנהלות מול אירן    ישראל צריכה להתאר...
לתשומת ליבכם [צילום: קובי גדעון, לע"מ]
עמוס ידלין, איתי ברון  |  
הדמיה של "קבינט הקורונה" שערך המכון למחקרי ביטחון לאומי, מצביעה על האתגרים ומציעה את דרכי הפעולה בחודשים של המעבר לחיים בשגרת קורונה
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
רועי בלכר [צילום: תמר מצפי, גלובס]
עורך דין
רועי בלכר, (נולד: 1970) עורך דין ישראלי. שותף מייסד במשרד עורכי הדין KRB.
גורי אלפי [צילום: רונן אקרמן]
קומיקאי, שחקן
גורי אלפי (נולד: 18 בספטמבר 1976), ישראל. קומיקאי, שחקן, זמר, במאי ויוצר טלוויזיה ישראלי.
מגי אזרזר [צילום: איציק בירן, יח"צ]
שחקנית
מגי אזרזר (נולדה: 10 בספטמבר 1986), שחקנית ישראלית. שמה המלא: מרגלית אזרזר סבג.
לכל הערכים במועדון+
אי הגברים המודחים
הגליה [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]

"האי", ספרו הדיסטופי הסטירי והאירוני של משה גרנות מספר על מהפכת נשים שהביאה להשתלטותן על-ידי רוב בממשלה, הפעלת סנקציות קיצוניות בחינוכם ובענישתם של גברים שאינם מתנהגים לפי הקו החדש שהן מכתיבות, והגלייתם לאי שבו הן שולטות בם, מתעמרות, משפצות ומחנכות אותם מחדש

▪  ▪  ▪
נראה שהמחבר לא הוכה בחרדה גדולה מדי כאשר כתב את הספר, כי ניכר בו שרוחו נותרה איתנה למדי על-אף הכול, ונראה שבסופו של דבר גם שרד את מלאכת עצמו. כי בכתיבתו הוא לא נתפס לפאתוס, אולי מתוך אמונה שזה לא יקרה. וגם אם זה אכן יקרה, הרי לא ייאמן שהנשים היפות והעדינות, הרכות והחמלניות ברובן שמוכרות לנו, תהיינה קשות אלינו כל כך עד כדי הגלייתנו לאי יווני בודד שנחכר על ידן, שנשמר על-ידי חיילים יווניים שכירי חרב, זרים שאין בם רגשות כלפי הגברים באי מחוסר כל פוטנציאל לאפשרות של בריחה.

אבל אולי הוא בונה גם על כך שהמשפחות של הגולים יתעניינו לבסוף בגורלם, במידה ולא ישובו, ויקימו צעקה. לפחות אם הן עדיין רוצות בשובם. לאחר הכול, היות שכל רכושו של השפוט המגורש עובר לזכותה הבלעדית של האישה והוא נותר בלא כלום, שמא לא כל אישה תרצה בגבר שנעשה חסר-כל, בגלל נידויו וענישתו, ולאחר שהוכתם כך בחברה האנושית החדשה שנבנתה וטבעה אות קין על מצחו.

גיבורנו, המחבר, שמביא את סיפורו של האי המוזר הזה שנשים מגדריות מנהלות אותו באכזריות, מאזכר פעם ופעמיים את מחנה השבויים היפני שב"גשר על נהר קוואי". הוא מתאר את היִראה הגדולה של הגברים הגולים, שמוטלת עליהם משמעת חמורה ואיסורים שונים עד כדי איסור לדבֶּר בלא ש"המדריכות" חמורות הסבר שלהם פונות אליהם. שאם לא כן הנם נענשים, כאמור, בסדרת "תיקון" או "שיפוץ", שלא ברור מה עולה בגורלם, או שבים מוכים ושבורים בנפשם.

"הטילו עלינו לשטוף רצפות, להדיח כלי (בידיים!) למרק כלי חרסינה וכלי כסף, לאפות ולקרצף תבניות אפייה וסירים... אלא שאז בא הערב, ובאמצע המקלחת הושמע בכי קורע לב של תינוק, וקול בס של גבר קרא: 'מטומטמת! את לא שומעת את התכשיט שלך בוכה?! מה את משתכשכת באמבטיה? צאי אחת ושתיים ותני לו שד שיסתום את הפה!'" (שם, עמודים 63-62) - זאת הקלטה כמובן, אך הם מזנקים מן הרחצה אל הילדים (הבובות) כי להניק אותם ולהשקיט אותם.

מסדרונות השלטון

חודשים ארוכים של חניכה מחדש על האי המבודד ההוא נמשכת הסדנה כשלב ראשון, ומי שלא יצלח אותו צפוי להישאר עוד ועוד באי, כאשר גורלו של מי שלא מתחנך לא ברור. ככל הנראה, ולמעשה באופן ודאי למדי, הושפעה תנועת מהפכת הנשים מדבריהן של אלו מפורסמות שאמירותיהן חלחלו ועשו את שעשו. אבל גם בגינם של מי שהצביעו בכנסת לטובת העניין, גברים גם, היות שלא ראו בו חומרה בהתחלה, אולי מתוך יהירות מחשבה שנשים לא תוכלנה לפגוע באמת בגברים. וגם אם לא כל הנשים אהבו זאת בתוכַן, הרי שלרוב לא העזו לצאת כנגד אותן שיושבות במסדרונות השלטון. זאת גם היות שמדרכו של רוב דומם להיות סביל ושל מיעוט שולט ובעל כוח להכתיב ולחוקק את חוקים - ויהיו אלה החוקים המוזרים והגרועים ביותר.

המחבר מביא ציטוטים מספריהן ומהצהרותיהן של אותן נשים מפורסמות, שדבריהן אכן סחפו למקום קיצוני את כל מי שיש בה טינה או דעה שלילית כלשהי כנגד הגברים. בתוקף החוקים הנוקשים שנחקקו נעשו הגברים חשופים, נפחדים, נתונים למרות, למעקב ולביקורת תמידיים. בתי המשפט של המהפכה לא ידעו רחם, וגברים נשלחו בלא מחשבה יתרה אל האי הנורא. אביא חלק מן האמירות ההן, ובראשן דברים שכתבה הסופרת הישראלית יהודית קציר: "בכלל הכי טוב שהעולם יהיה רק של נשים, והגברים יוחזקו באיים בודדים לאספקת זרע." (מתוך "הנה אני מתחילה") אמירה זאת - שכאמור נלקחה מתוך אחד מספריה ואין לשייכם לצורך זה לה עצמה - יכולה להיוולד מתוך פגיעה עמוקה, שנאה עזה או יהירות עצומה, והיא משמשת מוטו לספר שלפנינו ומי יודע אם לא הולידה בראש מחברו את הרעיון לכתיבתו.

כך או כך הנה כמה אמירות "חיזוק" נוספות. סימון דה בובואר: "אישה אינה נולדת אישה, היא נהיית אישה, והכול באשמת הגברים." לוסי אריגארי: "הפטריארכליות דיכאה את האישה, ועד כמה שהגברים מפרידים בין שפתי הערווה המבקשות להיצמד זו לזו, שלא כמו הגברים - נשים אינן נזקקות לגירוי חיצוני כדי להתענג והן יכולות לענג את עצמן." או בטי פרידן, לפיה הגברים נהנים מזכויות יתר כתוצאה מדיכוי המין השני. ואף משל ליהי לפיד היוצאת חוצץ כנגד קימה בלילה כדי להניק בעוד האדון ממשיך לישון. וזהו רק לקט מן הדברים. (שם, עמודים 40-38)

שניים מתוך קבוצתו של המחבר נמצאים תלויים לאחר שבחרו למות, אך האחרים מצווים לשתוק. ניסיון בריחה של אחדים נדון לכישלון מראש, והם נלקחים לאחר כבוד בתוך תא אטום של משאית צבאית למקום לא ידוע "כדי שישופצו". אך המדריכה פאניה, שכנראה תחושות של נשיות עוד נחבאו בה, נתנה עיניה בגיבורנו

והוא נקרא להתייצב בחדרה שנראה כמעט ריק, מסוגף וללא מקום אפילו לשבת. פעם ופעמיים גופו מתקשה להגיב אליה בהיותה גם חסרת חן וגם פוקדת, אך לאחר מכן היא מתרככת ואז גיבורנו זוכה לכוחות ומספק כך או כך את רצונה. זה חוזר על עצמו, ובשל היעלמויותיו הנשנות מן הקבוצה הוא נחשד על-ידי חבריו כמי שמרגל אחריהם למען השררה.

התעללות עזה

שיאו של הספר זו סדנה של "גינקולוגית-מעשית" שעוברים השפוטים. אומנם ניתנת להם האפשרות לעצור את התהליך הקיצוני של הסדנה אם יודו בחטאים שמיוחסים להם, אך פירוש הדבר, למעשה, הוא הרשעה עצמית שתביא ענישה חמורה וכמובן איש אינו שש לכך. על כן מתקיימת הסדנה במלואה והופכת לסיוט גדול, כאשר עוברים הגברים בדיקה גינקולוגית כואבת, התנסות בקבלת מחזור נשי, לידה כואבת עד מאוד או זריקת אפידורל וחיתול והנקה הכרחית של תינוקותיהם (בובות) שנולדו. האם האמצעים הם פסיכולוגיים? היפנוטיים? זה לא ברור אך הגברים חשים סבל והתעללות עזה, וכאשר הם מוחזרים אל צריפיהם הריהם שברי כלי מוכי טראומה.

"קרבו את התינוק אל השדיים!"

אבל אין לי שדיים! אין! אין!

"עשו בדיוק מה שאומרים לכם!"

"קירבתי את הפה של התינוק אל הפטמה השעירה שלי, והוא החל למצוץ ולמצוץ, ואני חשתי שהרחם שלי מתכווץ ומתכווץ, וכאבים חדים פילחו את האגן." (שם, עמוד 104)

אני רוצה להמר שתמעטנה הקוראות אשר תאהבנה את המתואר בספר, מתוך כך שלא יסכימו עם התיאורים המודבקים לאותן נשים. אבל אזכיר שוב, כי כל המדריכות באי הן נשים בנות מגדר מסוים, שנציגותיהן, מי מתוך כוונה ומי בנאיביות הצליחו להעביר בכנסת את חוקי העונשין לגברים, ברוב קולות ובהיסח דעת של אותם היושבים שם, שאף הם, שהצביעו בעד אותם חוקים, מגיעים בחלקם בשל "סטייה התנהגותית" זו או אחרת אל האי.

אני מוצא את עצמי מחייך ומנסה לחשוב, מתוך איזו תחושה ואיזה מדרבן הונע משה גרנות לכתוב את ספרו זה. האם הומור, אירוניה וציניות הנחו אותו? האם מצבו של העולם דרבן אותו? שמא זה דמיונו המפוחד? ואולי הצדקתו הבסיסית את מעמדן של הנשים, ולפחות הטרוניה היומיומית הנשמעת בחלל יומנו? אולי הצדקתו את האחריות שיש להן על חיינו בעוד אנו הגברים מהמרים עליהם, על החיים שהן נותנות לנו בלדתן אותנו? או שמא הכול יחד? כך או כך זקוק היה בוודאי להשראה מיוחדת וגם לקורטוב של אומץ אמנותי וסיעור המחשבה כדי לכתוב את הספר הזה.

לפני סיום הרשימה ראוי להביא את ההצהרה שכל שפוט חייב להצהיר אותה בהגיעו לאי: "אני..., נולדתי, לצערי הרב, כגבר, ויש בי כל הפגמים המיוחסים למגדר הזה! אני שש להתקוטט, אני מחרחר מלחמות, אני אלים כלפי נשים, בתוכי מסתתר אנס ורוצח, כשרק מתאפשר לי אני מתנהג כעריץ אינפנטיל, אני חסר תבונה וחסר רוך, אבל אני משתוקק להשתפר, למצות מעט מהיסוד הנשי שבי, אני משווע לעזרה." (שם, עמוד 16)

אותי הצליח החיבור הדיסטופי הזה להרעיד באלו מן הדפים כמו שהעלה בי חיוך בדפיו האחרים, אבל בהכללה העיר בי כמובן את המחשבה עד כמה תסכול מתמשך ומנקר יכול להוליד בבני אדם נואשוּת, שמובילה לקיצוניות אלימה ולנקמנות.

תחזקנה אפוא ידי הנשים, אנחנו נכנעים. אנחנו יודעים להילחם ואף להיהרג בשל יוהרה שלטונית. אנחנו יודעים לברך את קיסר בלכתנו למות. אך בפניהן אנחנו נרפים וכנועים. הן אמותינו, לאחר הכול, הן ילדו אותנו. הלא כך הם סתרי הדברים? הלא כאלה הם מחבואיו של הלב?

כך או כך הנה באה המהפכה, הישמרו לנפשותיכם גברים יקרים, וברוכים הבאים אל האי. בהצלחה.

משה גרנות: "האי", הוצאת "מעיין" 2016, 128 עמודים
תאריך:  01/05/2016   |   עודכן:  01/05/2016
יוסף כהן-אלרן
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
אי הגברים המודחים
הודעות  [ 9 ] מוצגות  [ 9 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
וילהלמינה
1/05/16 14:49
2
י כ אלרן
1/05/16 16:36
3
וילהלמינה
1/05/16 17:51
4
י כ אלרן
1/05/16 19:07
5
ר. מיפו
2/05/16 04:44
6
חיה בנצל
2/05/16 18:47
7
י. כ. אלרן
2/05/16 18:51
 
דיתה שביט
2/05/16 22:51
8
ונשים
3/05/16 10:29
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
"תחרה היא אריג אוורירי, עשוי במכונה או בתפירת יד. תחרה ניתן ליצור הן על-ידי הסרת חוטים מתוך בד ארוג, על-מנת להגדיל את המרווחים שבין חוטי האריג, והן באמצעות טכניקת אריגה בה נשמרים חורים בין חוטי האריג. ראשיתה של התחרה בשלהי המאה ה-15 או ראשית המאה ה-16. בגדי תחרה נארגים לרוב מכותנה, אך גם מחוטי משי, כסף וזהב." - ויקיפדיה
יש לי הצעה לבנימין נתניהו: נכון שאתה לא מצליח למנות את רן ברץ לראש מערך ההסברה הלאומי? הנה פתרון שיניב תועלת כפולה - גם יאייש את התפקיד וגם יחסוך משכורת מכספי הציבור. תמנה את עמוס רגב. ואל תשכח, רגע אחרי, לשנות את שמו של התפקיד ל"ראש מערך התעמולה הלאומי".
01/05/2016  |  איתמר לוין  |   כתבות
ושוב אנו עם נסיגת הכוכב מרקורי והפעם במזל שור. כוכב זה נכנס לנסיגה כל שלושה חודשים למשך שלושה שבועות, כך שבפועל הוא מבצע במשך שנה את הכי הרבה נסיגות.
01/05/2016  |  צילה שיר-אל  |   כתבות
אחד המאפיינים הבולטים של מדינה דמוקרטית לעומת מדינה דיקטטורית הוא קיומם של הליכים משפטיים גלויים. במדינה דמוקרטית לא אמורים להיות מעצרים חשאיים ולא אמורים להתנהל משפטים סגורים. יש כמובן יוצאים מן הכלל חיוניים - ביטחון המדינה, עבירות מין, קטינים וכדומה - אך עקרון היסוד הוא פומביות הדיון.
01/05/2016  |  איתמר לוין  |   כתבות
משטרת ישראל שכחה את עקרון פומביות הדיון, או שמא היא משתמשת בו רק כאשר הוא נוח לה. זו המסקנה העולה מדבריו של נציג המשטרה, רס"ב ירון טולדנו, בדיון (יום ה', 28.4.16) בעניינה של העיתונאית החשודה בניסיון לרצוח את אמה. ואגב: טולדנו אמר, כי למיטב ידיעתה של המשטרה - היא כלל איננה עיתונאית.
28/04/2016  |  איתמר לוין  |   כתבות
סיפורים חמים(72 שעות)
איתמר לוין
בג"ץ מעכב את הארכת מינוי אלדד
ארי הייסטין, אלדד שביט
להתכונן לביידן בבית הלבן
היום לפני
המרכז הרפואי העמק בשנת 2000 [צילום: משה מילנר/לע"מ]
בריאות בעמק [1930]
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
פינת זולה לגינה במשלוח עד הבית
כתיבת המומחים
עו"ד עמית ורד עושה סדר: כל מה שרציתם לדעת מס שבח והאם אתם זכאים לפטור?
יום הולדת
שטמר שושנה 2/5
גלברד יעקב 2/5
תמיר מיכאל 2/5
ליבסקינד קלמן 2/5
בן-גרא בר כוכבא 4/5
סגל צבי 4/5
הווארי זיאד 4/5
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעיתונאי
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרעורך משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il