קברי אדמו"רי גור בחצר הישיבה בירושלים

קברי האדמו"רים הרב אברהם מרדכי אלתר ובנו הרב פנחס מנחם אלתר נמצאים בשטח מתחם הבית בו התגורר האדמו"ר הרב אברהם מרדכי אלתר.

כמו-כן שוכנת במתחם צמוד לקברי האדמו"רים ישיבת "שפת אמת" שנוסדה בשנת 1925. ביוני שנת 1948 בעיצומו של חג השבועות נפטר הרב אברהם מרדכי אלתר. היה זה כחודש לאחר הכרזת המדינה ובשל המצב הביטחוני לא ניתן היה לקבור באותה עת את הרב בהר הזיתים והוחלט לקברו בחצר ביתו כקבורה זמנית. הזמני הפך לקבוע וקברו של האדמו"ר הרב אברהם מרדכי אלתר שוכן במקום עד היום. במרץ 1996 נפטר פתע בנו האדמו"ר הרב פנחס מנחם אלתר (ה"פני מנחם")שכיהן לפני התמנותו לאדמו"ר כראש ישיבת "שפת אמת" והוחלט לקבור אותו בצמוד לקבר אביו בחצר הישיבה בשכונת מחנה יהודה.

"קברים בודדים" בתוך מתחם חצר בית מגורים בו או חצר ישיבה היא תופעה לא שכיחה ואפילו נדירה במגזר החרדי. רוב רובם של הנפטרים במגזר החרדי בירושלים וגם בערים אחרות בארץ נקברו ונקברים בבתי קברות ציבורים של העדה החרדית או של החברה קדישא המקומית.

בהזדמנות זו מעט היסטוריה על שושלת האדמו"רים מגור. היא נוסדה בשנת 1860 לערך בעיירה גורא-קלאווריה בפולין או בשמה האידי "גור". חסידי גור נוהגים לכנות את אדמו"רים בשמות הספרים אותם כתבו.

ראשון האדמו"רים היה ר' יצחק מאיר אלתר - "חידושי הרי"ם. בהמשך כיהן כאדמ"ור רבי יהודה אריה לייב אלתר בעל "שפת אמת". לאחר פטירתו כיהן כאדמו"ר בנו בכורו רבי אברהם מרדכי אלתר המכונה ה"אמרי אמת" על שם ספרו.

אברהם מרדכי אלתר נולד בשנת 1866 בעיירה גורא בפולין. הוא נבחר לכהן כאדמו"ר בשנת 1905 ובמשך כ-43 שנה שימש כאדמו"ר של חסידות גור וכאחד ממנהיגי היהדות החרדית כולה. רבי אברהם מרדכי אלתר היה ממייסדי תנועת אגודת ישראל ועמד בראש מועצת גדולי התורה של התנועה. עד עלייתו לארץ ישראל ב-1940 התגורר בפולין שם התרכזה חסידות גור. הוא ביקר בארץ חמש פעמים.

ביקורו הראשון היה בשנת 1921. הוא נפגש בביקור זה עם הנציב העליון הרברט סמואל, עם הרב קוק ועם הרב יוסף חיים זוננפלד. אחת ממטרות הביקור הייתה לבחון את האפשרויות המעשיות להתיישבות חרדית בארץ. רבי אברהם מרדכי אלתר בניגוד לזרמים רבים ביהדות החרדית באותה תקופה תמך ועודד התיישבות חרדית בארץ. בהשפעתו עלו מאות משפחות מחסידי גור בתקופת העלייה הרביעית. ביקורים נוספים של הרב מרדכי אלתר בארץ ישראל היו בשנים 1924, 1927, 1932. בביקוריו סייר בירושלים, בצפת, בטבריה, בחברון, ובתל אביב נפגש עם חסידיו ועודד את החסידים העולים שנתקלו בקשיי פרנסה. בחודש ספטמבר בשנת 1935, ביקר הרב אברהם מרדכי אלתר בארץ בפעם החמישית ובביקורו זה חנך את הבית שנבנה בעבורו בשכונת מחנה יהודה. בעיתונות דאז מדווח כי הוא התקבל באהדה רבה על-ידי קהל תומכיו שהמתין לו בכניסה לירושלים וליווה אותו לביתו שנבנה בניסיון לנשק את ידו או את כנפות מעילו. בביקוריו בארץ קשר קשרי ידידות עם הרב אברהם יצחק קוק, ואף שיבח אותו בפומבי. קשריו עם הרב קוק ותמיכתו בהתיישבות חרדית בארץ עוררו עליו התנגדות וביקורת מצד זרמים שונים ביהדות החרדית.

בשנת 1940 בעיצומה של מלחמת העולם השנייה הצליח להימלט מפולין והגיע לארץ ישראל. רבים מצאצאיו ומחסידיו נספו בשואת יהודי פולין. הוא השתקע בבית שנבנה בעבורו בשכונת מחנה יהודה בצמוד לבית הכנסת וישיבת "שפת אמת".

לאחר שהגיעו הידיעות הראשונות על רצח יהודי פולין השתתף הרב אברהם מרדכי אלתר ב"כינוס אזעקה של רבני ישראל להצלתה של יהדות אירופ" שנערך בבית הכנסת החורבה בירושלים בנובמבר 1942. ביוני 1948 בחג השבועות הלך לעולמו והוא בן 82. כאמור, מאחר שירושלים הייתה נתונה במצב מלחמה לא היה ניתן לקבור אותו בהר הזיתים. הוא נקבר ב"קבורה זמנית" בחצר ביתו. הזמני הפך לקבוע והוא קבור במקום עד היום. בנו וממלא מקומו, רבי ישראל אלתר, הספידו במילים: "לא היה בדורות האחרונים כמוך, שהכניס כל כך הרבה אמונה בלבות כל כך הרבה המונים". היו בעבר הצעות להעביר את גופתו לקבורה בחלקה המשפחתית של גור בהר הזיתים אך הדבר לא יצא לפועל.

על שמו המושב בני רא"ם הסמוך לצומת ראם ('מסמיה'), "ישיבת אמרי אמת" בבני ברק וכן רחוב "אמרי אמת" בבית שמש.

אחריו כיהנו כאדמו"רים שלושת בניו של רבי אברהם מרדכי אלתר:

רבי ישראל אלתר, בעל ה"בית ישראל" (1894-1977). כיהן כאדמו"ר מ-1948.

רבי שמחה בונים אלתר, בעל ה"לב שמחה" (1898-1992). כיהן כאדמו"ר מ-1977.

רבי פינחס מנחם אלתר, בעל ה"פני מנחם" (1926-1996). כיהן כאדמו"ר מ-1992. קודם לתפקידו כאדמו"ר כיהן כראש ישיבת "שפת אמת" בירושלים במוצאי חג פורים בשנת 1996 נפטר פתע והוחלט לקבור אותו כאמור לצד אביו בשכונת מחנה יהודה.