שורה ארוכה של אנשים יידועי שם בתחומי התרבות ואמנות והחברה קבורים בבית העלמין במשמר העמק הנה כמה מהם: הסופר והמשורר וגם אדריכל הנוף הלל עומר (ע. הלל), איש התיאטרון ומבקר המחול גיורא מנור, המורה למוזיקה ומנצח המקהלות בנימין עומר, המשורר עמנואל לין, החלילן יחיעם פלד, המורה והבלשן אברהם אברונין, מזכ"ל ההסתדרות ה-12 חיים הברפלד, השופט
משה טלגם, אשת התיאטרון שולמית בת-דורי, פעילת העלייה ואשת הריגול רות קליגר עליאב, איש הכדורסל יואש אזוב, איש החינוך ישעיהו (שייק) בארי איש המודיעין אל"ם יגאל תלמי ואיש הקומנדו הימי סרן
שי שוהם.
הלל עומר - ע. הלל (1990-1926)היה סופר, משורר ואדריכל נוף. נודע בשם העט ע. הלל, הוא בנו של המוזיקאי והמלחין בנימין עומר ע.הלל זכה בשורה של פרסים ספרותיים ובהם: פרס יעקב פיכמן (1986), פרס זאב לספרות ילדים ונוער על מפעל חיים (1987) ובעיטור אנדרסן על ספרו "ענן ביד"(1990). בתו נולי עומר היא שחקנית קומיקאית וסטנדאפיסטית מהצמד דבי ונולי.
גיורא מנור (2005-1926) - היה במאי תיאטרון ומבקר תיאטרון ומחול בעיתון "על המשמר" ובגלי צה"ל. מנור נולד בפראג שבצ'כיה בשנת 1926. עלה לארץ בהיותו בן 13 והצטרף אל דודו ודודתו גדעון ורחל מנור בקיבוץ משמר העמק. הוריו ואחותו נשארו מאחור ונספו. גיורא היה ממקימי להקת הנח"ל ושימש מפקדה. בהמשך היה מיוזמי הקמת "תיאטרון בימת הקיבוץ" תיאטרון התנועה הקיבוצית.
בנימין עומר - ("חתולי") אביו של המשורר ע. הלל נולד בפולין בשנת 1902 לצבי וחנה קוטוביץ .עלה לארץ ב1920.היה מוזיקאי ומלחין, מורה למוזיקה ומנצח מקהלות, בן השאר לימד והדריך וניצח על מקהלות במוסד החינוכי במשמר העמק. שכל את בנו אסף שנפל בעת שירותו הצבאי בשנת 1951
עמנואל לין (1985-1901) (לנקובסקי) - היה משורר ששירו הידוע ביותר הוא 'שיר השומר' ('מעל המגדל סביב אשקיפה'). שיר זה נכתב ב-1938 והולחן על-ידי חברו, גם הוא איש משמר העמק, בנימין עומר (אביו של המשורר ע. הלל).. עמנואל לין נולד בבסרביה עלה עם משפחתו לארץ בשנת 1919. בשנת 1922 הצטרף למשמר העמק ועבד במשך שנים רבות כיערן מטעם הקק"ל. בנוסף לכתיבת שירה ניגן במנדולינה באירועי תרבות . אחיינו של עמנואל הוא חבר הכנסת לשעבר אמנון לין.
אברהם אברונין (1869–1957) - היה מורה בלשן וסופר נולד ברוסיה ליעקב ולנחמה אברונין בצעירותו למד בחידר ובישיבות בהמשך הפך למורה לעברית ופרסם מאמרים בעיתונים שונים בנושא הלשון העברית. נישא לשמחה פריידל מאירסון, פעילה ציונית. עלה לארץ ישראל בשנת 1910 והשתקע בתל אביב. בארץ הוסיף ללמד את הלשון העברית, והיה מורה בבתי ספר בתל אביב, בהם בית הספר "אחד העם", עד פרישתו לגמלאות. אברונין היה חבר ועד הלשון העברית השתתף בייסוד ובעריכה של כתב-העת ללשון "לשוננו". ילדיו בנימין ארנון וציפורה התגוררו במשמר העמק.
יחיעם פלד - היה חלילן, חבר התזמורת הסימפונית ראשון לציון. נפטר בשנת 2013 בגיל 67. שירת בלהקת הנח"ל לצדם של
שלום חנוך,
ששי קשת, ו
חנן יובל. השתתף כנגן בהרכבי נגנים במופעים שונים ובניהם עם
יוסי בנאי ובתוכניות "
קול ישראל" על קברו נחרטו המילים "לא יוצא מהבית בלי חליל".
חיים הברפלד (2002-1931) - היה מזכ"ל ההסתדרות העובדים ה-12 וכן יו"ר ההתאחדות לכדורגל. הברפלד נולד בצ'כיה ועלה בהיותו כבן כשנתיים בשנת 1933 עם משפחתו לראשון לציון. למד בפנימית בן שמן ושירת במלחמת השחרור בחיל התותחנים. לאחר שחרורו היה אזרח עובד צה"ל בצריפין ושימש חבר בארגון עובדי צה"ל. בהמשך היה חבר בהנהלת ההסתדרות העובדים הכללית וכיהן כמזכ"ל ההסתדרות בשנים 1994-1992 הוא החליף בתפקיד את
ישראל קיסר, כמו-כן שימש יו"ר ההתאחדות לכדורגל. על שמו אצטדיון הברפלד בראשון לציון. על קברו נחרטו המילים: איש של אנשים, הטביע חותמו על ציבור העובדים כי כולנו ריקמה אנושית אחת".
השופט
משה טלגם (2004-1930) נולד בפנמה עלה לארץ בשנת 1932 .בצה"ל שירת כקצין מודיעין. כיהן כסגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב. נפטר בנובמבר 2004 לאחר מחלה קשה.
רות קליגר עליאב (1910-1980) הייתה פעילה ציונית חברה במוסד לעליה ב'. נולדה כרות פולישוק בקייב ברוסיה. בשנת 1934 עלתה לארץ ישראל ב-1935 התיישבה במשמר העמק עם בעלה עמנואל קליגר בהמשך עזבה את הקיבוץ. היא עסקה בהבאת עולים ארצה במשימות ריגול במצרים. כתבה ספר זיכרונות בשם "המפלט האחרון" שזכה בשנת 1977 בפרס יצחק שדה לספרות צבאית.
שולמית בת-דורי (1904 –1985) - הייתה במאית, מחזאית ושחקנית ומייסדת תיאטרון הקיבוץ. שולמית נולדה בוורשה בתם של הלנה ויוסף גוטגלד. היא אחותו הצעירה של מי שהיה ח"כ ושר בממשלות ישראל מרדכי בנטוב הקבור אף הוא במשמר העמק. שולמית למדה בגימנסיה פולנית ובאוניברסיטת וורשה ונחשפה למוזיקה קלאסית, תיאטרון ומחול. עלתה לארץ בשנת 1923 עם קבוצה מ"השומר הצעיר" והצטרפה לקיבוץ משמר העמק והדריכה בו חוג דרמטי. בשנת 1925 כתבה וביימה את המחזה הראשון שלה בארץ, "לחם", שעסק בבעיותיהם של הפועלים. בהפקה הופיעו עשרות מחברי הקיבוץ. שולמית הייתה פנמיסטית בהשקפת עולמה וטענה כי על הנשים לעבוד במקצועות שנחשבו לגבריים כדי להגיע למעמד שווה. היא התעקשה לעבוד כטייחית. בשנת 1925 יצאה יחד עם בן זוגה, יעקב חזן, לשליחות מטעם התנועה באירופה, ובוורשה. בשנת 1930 נסעה ללמוד תיאטרון ומחול בברלין: בשנת 1934 חזרה לארץ, והחלה לשחק בתיאטרון המטאטא. בהמשך הקימה את להקת התיאטרון של הקיבוץ הארצי.
בשנת 1939 נישאה בת-דורי לראובן זיו (וייס). לזוג נולדו בן, יורי (1943–1949) ובת, אורנה (1945). ב-1949 נהרג בנה יורי בתאונת דרכים והוא בן 7 בלבד. עד יום מותה נשאה את כאב האסון ויש הטוענים כי האסון השפיע רבות על חייה ויצירתה של בת-דורי. בת דורי ביימה והמחיזה הצגות רבות ואירועים מיוחדים הן במסגרות קיבוציות והן בתיאטרונים כמו האוהל והקאמרי. בת-דורי נפטרה בפברואר 1985 במשמר העמק לאחר מחלה קשה. הותירה אחריה את בעלה ראובן זיו (1917–2004), שהיה במשך שנים רבות איש חברת "אגד" ואת בתה אורנה ספיר-קם.
ישעיהו בארי (1999-1905) שכונה בפי מכריו "שייק" היה ממייסדי משמר העמק ופעיל ב"קיבוץ הארצי" דמות מרכזית בחיים הציבורים בקיבוץ. היה מזכיר הקיבוץ מדריך מורה ומחנך. שימש מזכיר ארגון מגדלי הירקות. היה בעלה הראשון של הסופרת נעמי פרנקל ונולדו להם שתי בנות. אחרי שנים נפרדו וישעיהו נישא לאלישבע.
יואש אזוב (1993-1936) - בנם של ראשוני קיבוץ משמר העמק משה ופולה אזוב, היה כדורסלן בקבוצת משמר העמק בשנות ה-50 וה-60. לאחר שפרש ממשחק עבר לאימון. על מצבת קברו המרשימה ביופייה נכתב: "כדורסלן, רפתן, אדם ושירתו באמצע נפסקה".
אל"ם יגאל תלמי (1934-2001) - בנם של חברי הכנסת מאיר ואמה תלמי, היה קצין המודיעין של פיקוד דרום וראש מחלקת מודיעין שדה, בעל עיטור מופת על חלקו במבצע צבאי בשם "מבצע ירקון" – מבצע סיור עומק שערך צהל ביוני 1955, במסגרת ההיערכות לקראת מבצע קדש. לאחר שחרורו כיהן כמנכ"ל תמה במשך מספר שנים.
סרן שי שוהם ( 1951-1975) - בנם של גרשון והדסה (דשה) שוהם. ממייסדי קיבוץ משמר העמק. נולד גדל והתחנך במשמר העמק. מוסיקאי מוכשר וספורטאי מצטיין. למד בבית-הספר היסודי שבקיבוצו וסיים לימודיו בבית-הספר התיכון שבמוסד החינוכי 'שומריה' במשמר-העמק. התגייס לצה"ל בשנת 1969 שירת בקומנדו הימי. נפל בעת שירותו ב-10 אוקטובר 1975 שבועיים בלבד לפני שחרורו מצה"ל. השאיר אחריו הורים ושתי אחיות וחברה לה עמד להינשא.
מלבד אנשים ידועים ומוכרים מי יותר מי פחות, קבורים בבית העלמין משמר העמק נפטרים אלמונים יחסית שהיו ממייסדי הקיבוץ ומבוניו ומאחוריהם סיפורי חיים מרתקים ומעניינים וגם עשיה רבה. בגלל קוצר היריעה אי-אפשר לכתוב על כולם ולספר את סיפורם. ראיתי לנכון להזכיר בשורות הבאות כמה מהם:
זאב צלנוב (1905-1937) - בנם של יחיאל ורבקה נולד במוסקבה עלה לארץ ב-1921. נהרג לאחר שנפצע מגיחת פר בעת שטיפל בו בן 32 במותו.
ראובן שפירא (1912- 2001) - עלה לארץ ב1939 במשך שנים רבות היה מורה מחנך ובהמשך מפקח בבתי ספר. רעייתו בהירה שפירא (1998-1914) ילידת צכיה הקבורה לידו נפצעה פציעה קשה במלחמת השחרור בקרב על משמר העמק מידי צלף ערבי בעת פינוי ילדי שומריה ליער. היא השתקמה אבל צלקות הפציעה נותרו בה עד יום מותה.
חוה לין-לנקובסקי (1984-1900) - בת טוביה ושרה לבית פוקס נולדה בפולין. עלתה לארץ הצטרפה למשמר העמק ועבדה כגננת וחינכה קבוצות רבות של ילדים ונוער במשמר העמק. בנה הוא חבר הכנסת לשעבר אמנון לין.
אברהם גולדשלגר (1938-1902) - נולד בגליציה שבפולין לברוך ובלומה גולדשלגר, מראשוני משמר העמק בשנת 1929 הקים את הרפת וריכז את הענף. הוא בנה משפחה עם רוזה ונולדו ילדיו עוזי וצבי. הוא היה מוכתר הקיבוץ ודאג לטפח יחסי שכנות טובה עם ערביי הסביבה. אברהם גולדשלגר נרצח ע"י ערבים ממארב, בעת שהלך בשביל הצר בוואדי, בדרכו לביתו, מג'וערה למשמר העמק, ביום, 28.2.1938. בן 36 היה בנופלו.
