"מי שחושב שייצוגית היא סטארט-אפ - ישלם הוצאות"

הכנה ראויה, התמודדות עם הסוגיות, פסיקת שכר טירחה - שלושה שופטים העוסקים בתביעות ייצוגיות בשלושה בתי משפט מחוזיים דנו בשאלות אלו ואחרות, תחת הכותרת "כיצד תופיע באולמי", בהשתלמות של לשכת עורכי הדין (יום ד', 24.8.16).

סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, יצחק ענבר, פתח בכך שלפני הופעה בתביעות ייצוגיות, צריך "הכנה ועוד פעם הכנה ועוד פעם הכנה". לדבריו, בתחום זה יש חשיבות רבה במיוחד להכנה, כי יש לשכנע את בית המשפט שביכולתו של עורך הדין לייצג את הקבוצה בדרך הולמת, ואם לא יתכונן כראוי - עלול בית המשפט להחליף אותו או לצרף עורך דין לידו.

ענבר קורא לעורכי הדין להימנע מארכנות וטרחנות מיותרות, ולהיזהר מהעתק-הדבק - כאשר לעיתים נעשה בצורה כזו שימוש בפסיקה ישנה ובלתי רלוונטית. "לא צריך להביא ערימות של פסיקה; מספיק להביא את ההלכה האחרונה של העליון", הוסיף. הוא גם מציע לתמצת בשניים-שלושה עמודים את הבקשה ואת התגובה לה.

בנוגע להסדרי פשרה אומר ענבר, כי להקפיד על כך שהם ימומשו כיאות ולקבוע בהם מנגנון שיבטיח שהנתבעים ישלמו את מלוא סכום הפשרה. כך למשל יש לטפל במצבים בהם חלק מהצ'קים לא מגיעים לחברי הקבוצה בשל כתובות שגויות. הוא סיפר, כי היו מקרים בהם הטבות צרכניות מומשו בפועל באחוזים ואף בפרומילים מהסכום שנקבע, וזאת למרות שעורכי הדין קיבלו שכר טירחה לפי הסכום שנקבע.

שכר טירחה נמוך בתביעה משוכפלת

שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, תמר בזק-רפפורט, אמרה בהומור: "באולם שלי - אני אומרת לכם שתשבו בצד, כי באמצע יש מזגן נורא". בנימה רצינית קראה בזק-רפפורט להימנע ממתיחת ביקורת מיותרת על בא-כוחו של התובע ומדברי גנאי על התובע או על הנתבע.

"אנחנו משקיעים הרבה יותר מדי בלדלג על מה שלא חשוב ובעיקר לסנן את זה בחשיבה. אם מישהו כותב לי בגופן 24 - אני צריכה להימנע ממצב שבו אקשיב למי שצועק בכתיבה. אני מציעה לכם ליהנות מכוחה של האנדרסטיימנט", המשיכה. "תנו לנו את מה שחשוב, ולא את מה שידוע מהפסיקה".

בשאלת שכר הטרחה אמרה בזק-רפפורט שהוא נגזר מן המהות. "לא ייצא הרבה כסף מתביעה שהתועלת הצרכנית ממנה היא מינימלית. אם מישהו לוקח תביעה ומשכפל אותה - שכר הטרחה יהיה נמוך יותר. יש דברים משמעותיים הרבה יותר, שאולי מצריכים יותר מאמץ ויותר סיכון".

עוד הדגישה בזק-רפפורט: "מי שחושב שתביעה ייצוגית היא סטארט-אפ - שיביא בחשבון שיחויב בהוצאות בסכום ניכר. אין סיבה שהנתבע יספוג את הנזק שבניהול תביעה, שהוגשה מתוך הנחה שאולי איזשהו שופט יקבל אותה. בהרבה מקרים יש ערפל משום שהתובע לא טרח לפזר אותו, ואין סיבה שהוא לא יחויב בהוצאות". מאידך-גיסא, הוסיפה, אם לנתבע יש עילת ברורה לדחיית התביעה - עליו לפנות לתובע ולהעמידו על כך. אם לא יעשה זאת, הוא לא יזכה בהחזר מלא על הוצאותיו.

להידבר עוד לפני הדיון

שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, אסתר שטמר, קראה לעורכי הדין להידבר זה עם זה, ומתחה ביקורת על מי שנמנעים מכך. "אתם יודעים טוב מאוד למצוא זה את זה אחרי הדיון המקדמי, כאשר רואים לאן נושבת הרוח. אני מציעה שתעשו את זה לפני כן". עוד אמרה, כי עורכי הדין חייבים להסביר מדוע לדעתם יש עילה של פגיעה באוטונומיה כאשר הם מעלים אותה, ולהיות מוכנים לשאלות מאוד לא-נעימות באולם בנושא זה. "לא כל פגיעה היא בליבת הזכות לאוטונומיה", הדגישה שטמר.

שטמר התייחסה גם לשאלה איזו תביעה תהיה המובילה, כאשר כמה בקשות מוגשות לאותו בית משפט באותו יום. היא הסכימה עם השופטת רות רונן, אשר במקרה כזה בחנה את הבקשות לגופן והחליטה איזו מהן תוכר. "תרוץ מהר רק אם יש לך משהו ביד", אמרה שטמר, בתשובה לשאלה האם תינתן עדיפות לבקשה פגומה שתוגש ראשונה, על פני בקשה ראויה שתוגש שנייה.

עוד אמרה שטמר, כי במקרים רבים מדי מוגשות בקשות נרחבות לגילוי מסמכים בידי הנתבע, ובכך למעשה מזמין התובע החלטה הדומה לסילוק על הסף. זאת, משום שבית המשפט יצטרך כבר בשלב זה לקבוע האם יש תשתית ראייתית המצדיקה את הגילוי הנרחב, ואם ייקבע שאין - הרי שלמעשה בכך הסתיימה התביעה.