ראיון עם ראש סוכנות הביון המרכזית בארה"ב בדימוס, ר' ג'יימס וולסי, היועץ הבכיר של דונלד ג׳יי טראמפ לביטחון לאומי, הגנה ומודיעין

נורמה זייגר (נ"ז): איני חושבת שאי פעם חוויתי מרוץ כה מרתק לבחירות לנשיאות ארה"ב במהלך כל חיי.

וולסי: אני מסכים!

נ"ז: עם כל מה שקורה, אנחנו עוקבים אחרי המועמד הרפובליקני לנשיאות מקרוב. אנחנו יודעים שהוא מתמקד בביטחון לאומי, ואכן אנחנו צריכים מישהו שיעשה זאת.

וולסי: בהחלט.

נ"ז: מה היית מייעץ לטראמפ רצוי להיות הצעד הראשון שלו כנשיא, לאבטחת ארה"ב, ולהגן עלינו ביחוד נגד איום הטרור?

וולסי: איני בטוח כמה מהר זה יוכל להעשות, אך בשנות כהונתו כנשיא, והחל מהיום הראשון, על טראמפ לחזק במהירות האפשרית את כוחות הביטחון בדגש מיוחד על המתקנים והארסנל הגרעיני שהוזנחו במהלך שמונה שנות כהונת הנשיא אובמה.

צריך כמו-כן להתמקד במיוחד בטכנולוגיות חדשות שעלולות להזיק לנו, אך בו-זמנית יגנו עלינו ועל שלום העולם, כמו למשל "פעימה-אלקטרומגנטית". הגנרל הרוסי קוצ'נקו כותב הרבה שהמלחמה הבאה תהיה "מלחמה ללא-מגע". כלומר, שזו לא תהיה מלחמת של כלי נשק נגד אנשים אלא לוחמה אלקטרונית, אלקטרוניקה נגד אלקטרוניקה. התחלנו לפגר בתחומים אלו, בייחוד בתחומים חדשים כמו סייבר, דבר טיפשי לכשעצמו, שכן אנחנו המעצמה הטכנולוגית המתקדמת ביותר בעולם, וחייבים לתקן זאת החל מהיום הראשון לכהונת הנשיא החדש.

ארי בוסל (א"ב): בשמונה השנים האחרונות נוכחתי בתהליך של קיפאון מחשבתי, בעיקר בקרב דרג הביניים של קצונת הצבא שיוביל את ארה"ב בעשורים הבאים. אין "טרור", אסור לעסוק באבחון. מה אפשר לעשות על-מנת להצית מחדש את מוחותיהם של אלו שיובילו את ארה"ב בעשור הקרוב או בשנים הבאות?

וולסי: זה תלוי בצורה משמעותית מאוד במי שייבחרו להיות מזכיר ההגנה וסגנו, ראש המטות המשולבים ואחרים. צריך שמסר ברור מאוד מהנשיא - שיחלחל דרך מזכיר ההגנה למערכת כולה - שאנחנו לא בעסק של תקינות פוליטית אלא בתכנון מוצלח לנצח במלחמה אם נצטרך להלחם, ולהיות חזקים מספיק שתהיה לנו יכולת הרתעה כך שנוכל להמנע ממלחמה. כדברי טדי רוזוולט: "יש לדבר ברכות ולשאת מקל גדול". איננו יכולים לטפוח לעצמנו על השכם ולהכריז עד כמה אנו טובים. באמת היה כישלון חרוץ, וכשמיליוני דולרים מוצאים על-ידי מחלקת ההגנה על ניתוחי שינוי מין, הדבר מדהים.

א"ב: אנו רואים זאת לא רק בצבא אלא בגופים אחרים. לדוגמה, במחלקה לביטחון הפנים. אפשרנו לאיסלמיסטים לחדור כמעט לכל רמות הממשל.

וולסי: זו בעיה חמורה.

נ"ז: מה דעתך על הודעת האיחוד האירופי, שביקש מאנגליה לא להזכיר יותר את המוסלמים כשמדובר בפיגועי טרור?

וולסי: זה שקול לאיסור בזמן האינקוויזיציה הספרדית לומר שקבוצה-בת של קתולים מעלה אנשים על מוקד. לא ניתן להפסיק משהו רע אם אסור להזכיר אותו או לדבר עליו. הובלנו בחוסר הדעת של "תקינות פוליטית", ועכשיו לרוע המזל נראה שהשטויות שלנו מדביקות גם את אירופה.

א"ב ונ"ז: אנחנו מדברים בעקביות על חוסר האמינות של האו"ם, או כפי ששמעון ארם ז"ל כינה את הארגון "מאוחדים בשביל כלום". אנחנו מסבסדים את מרבית פעילות האו"ם. האם ניתן להפסיק את התמיכה בת שני מיליארדי הדולר בשנה?

וולסי: יש אולי תועלת מסוימת באו"ם, אך קשה מאוד לפעול כאילו שחוק בינלאומי הוא המציאות. אני עדיין זוכר את מילותיו הראשונות של הפרופסור שלי ללימודי משפט בינלאומי באוניברסיטה, שאמר שהדבר החשוב ביותר שניתן ללמוד באותה כיתה הוא שיש בה שאלה אמיתית האם הנושא קיים בכלל. הסיבה היא שאין שריף וכמובן שזו הנקודה. האו"ם יכול להעביר החלטות כל היום, אך כל זמן שאין מישהו שמתייצב, נוטל פיקוד ומביס פלישה או מונע עילית טרור באזור, אז הכל דיבורים.

נ"ז וא"ב: אנחנו מבינים שאתה תומך בכל לבך בשריף הנכנס החדש של העולם. מה דעתך על ההסכם עם אירן? האם טראמפ אכן יפעל לבטל את ההסכם? האם זה אפשרי?

וולסי: הוא אמר כך, וזה אכן אפשרי. זה ההסכם הבינלאומי הטיפשי ביותר עליו אני יכול לחשוב שארה"ב חתמה אי-פעם. סיבה אחת שטראמפ יכול לעשות זאת היא שבהסכם שנחתם לפני שנה וחצי קיים סעיף שהוא לא ייכנס לתוקף ולא היו אמורים להחזיר כספים מוקפאים וכדומה עד שיתקיימו כמה תנאים, כולל הפצת ההסכם במלואו על-ידי אירן לכל הנוגעים בדבר. אירן לא עשתה זאת עד עתה, בעיקר את הפצתם של חלקים חשובים של ההסכם ונספחיו, לפיכך החוזה אינו תקף, מבחינה חוקתית, הוא רק ממתין להיכנס לתוקף, ואסור לנו לצעוד כל צעד נוסף בהנחה שהוא כן בתוקף.

נ"ז וא"ב: האם קיימת התרופפות בשיתוף הפעולה המודיעיני בין סוכנות הביון של ארה"ב לסוכנויות אחרות כמו המוסד? בנוגע לשת"פ ארה"ב-ישראל, ביחוד כשמנהיגי המדינות לא מסתדרים, האם זה משפיע על סוכנויות הביון?

וולסי: כן, זה משפיע כשלא מסתדרים, אנשים בד"כ שמרניים יותר ומוכנים פחות לשתף מידע. אנחנו מרגישים בנוח לעשות זאת (שתוף מידע) לאורך זמן עם מדינות ידידותיות כמו ישראל, קנדה, אוסטרליה, אנגליה, אך זה לא חוק בל יעבור. יש לנקוט בזהירות, בשל סיבות ביטחון, גם כשעובדים עם חברים. לדוגמה בגרמניה, בתקופתו של ווילי ברנדט, (הצ׳נסלור) הגרמני שהיה צריך להתפטר שכן ראש המטה שלו היה סוכן של הסטזי (סוכנות הביון המזרח-גרמנית). או קים פילבי חבר "חמישית קמברידג׳" שהיה ראש הביון הנגדי הבריטי, ואמריקנים רבים, לצערם, עבדו אתו ועם הקולגות שלו באופן צמוד מאד. אפילו מדינות בהן אנחנו נותנים אמון ועובדים אתן רוב הזמן יש לנקוט בזהירות, אך צריך לשתף מידע ולעשות זאת בצורה שימושית ואפקטיבית.

אנחנו בד"כ עושים זאת בצורה מאוד טובה במורד הזרם גם אם בראשו, דברים לפעמים נשמעים קצת מבולבלים.

א"ב ונ"ז: וויקיליקס (אסנג׳), סנודן והמדליף הנוסף לאחרונה מה-NSA, המוצגים על-ידי תעשיית הסרטים והבידור האמריקנית כגיבורים לאומיים, שצריך לחון אותם ואולי אף להעניק להם פרס נובל, האם לדעתך הם גיבורים?

וולסי: כפי שכבר אמרתי לגבי סנודן - והדבר תקף כנראה גם לגבי האדם הנוסף שהדליף לאחרונה - איננו צריכים להמנע משימוש בסעיף החוק לגבי בגידה, והם אינם צריכים לעמוד לדין רק על עבירות על חוק הריגול כי אם כבוגדים. אם במשפט שווה לכל נפש הם יימצאו אשמים בפני חבר מושבעים, אני מאמין שעדיין מותר לפי החוק לתלות אנשים כעונש על בגידה. אם הם יימצאו אשמים כאמור, יש לתלותם בצווארם עד שתיפח נשמתם.

נ"ז: האחרונים שנשפטו על בגידה והוצאו להורג הם הרוזנברגים (אתל וג׳וליוס שהוצאו להורג ב-1953 על מסירת סודות הגרעין לסובייטים). אח"כ פולארד נזרק לכלא לשלושים שנה.

וולסי: והחזיקו אותו יותר מדי זמן. כשהתמניתי לראש סוכנות הביון המרכזית עברתי על החומר שהוא לקח. זה היה חמור, והוא היה אז רק שש שנים בכלא. אך על העובדה שהוחזק זמן כה רב מתחתי ביקורת במשך מספר שנים. היו מרגלים אחרים ממדינות חברותיות כגון הפיליפינים, יוון וקוריאה הדרומית, ואמרתי לפני שנים רבות שאם מישהו מתעכב בגלל שהוא ישראלי, שידמיין לרגע שפולארד הוא פיליפיני-אמריקני וישחרר אותו.

נ"ז: מדוע עשו זאת? לכאורה היו לנו יחסים טובים עם ישראל, ודאי בתקופתו של ג׳ורג׳ בוש, ולמרות זאת, הגינויים החזקים נגד ישראל. א"ב: האם ארה"ב תהיה מוכנה לזרוק אותו, פשוט להפטר ממנו, לאפשר לו לצאת לישראל? האם הנשיא טראמפ יאפשר זאת?

וולסי: אני לא יודע מה התשובה לכך. אמרתי מספר פעמים בשנים האחרונות שצריך לשחרר אותו, אך אלו מאיתנו שאמרו זאת לא נכנסו לתנאי השחרור, ואיני מכיר את ההגבלות עליו, למרות שהם לא קלים. בהינתן גיל המידע, כ-35 שנים אחר מעשה, זה נראה הגיוני שהוא ישוחרר.

א"ב ונ"ז: ברצוננו לשאול אותך בקשר לחוק הבינלאומי בנוגע ליהודה והשומרון והעובדה שלא מכירים בירושלים כבירתה של ישראל – אפילו השגרירות האמריקנית נמצאת בתל אביב ולא בירושלים הבירה. היית ממליץ לישראל לספח את יהודה ושומרון?

וולסי: אני לא אצליח לפתור את כל נושא המזרח התיכון, ישראל פלשתין, במספר שניות כאן. אם תראו את תמונת המצב עכשיו, כשישית מכל מי שגר בישראל "שאינה שרויה במחלוקת" הם פלשתינים (ערביי ישראל), חלקם נוצרים, רובם מוסלמים. הם גרים שם בצורה שבה הם חיים בנוחות רבה ביותר בעולם: יש להם שופט בית משפט עליון, לפחות היה להם בנקודת זמן מסוימת, יש להם חברי כנסת וחברי הקבינט, יש להם עיתונים וכו׳ וכו׳, ואיש מהם לא הולך לישון בלילה בפחד שהישראלים ישברו את דלתו באישון הלילה וירצחו אותו.

אם אתה מסתכל מהעבר השני של הקו, ואומר: "לא צריכה להיות גדר הפרדה, לא צריכים להיות מחסומים, אבל זה בסדר אם ישראלים רוצים לגור פה, שיגורו", איש לא היה עושה זאת כי הם היו נרצחים ללא הגנה. הגנה היא הכרחית לחלוטין למי שרוצה לגור ביהודה ובשומרון, אך לדעתי ייתכן שיש דרך פשרה, לפי הפרמטרים שביל קלינטון הציע בסוף כהונתו כנשיא. אהוד ברק חזר בחוסר רצון מובלט לכנסת, חזר וקיבל את הצעת קלינטון, ערפאת אמר שהוא יקבל ואז שינה את עמדתו וסירב. זו הייתה ההזדמנות האחרונה לסוג מסוים של מודוס ויוונדי שאולי יכול היה לעבוד. מאז לא נראה שניתן להגיע למצב יציב באמצעות משא-ומתן. לא נראה שיש לי הצעה אחרת השונה מזו של הנשיא קלינטון לתיקון המצב.

א"ב: האם בחגיגות שנת החמישים לאיחוד ירושלים, ביוני 2017, יש סיכוי שנראה בירושלים בירת ישראל את נשיא ארה"ב כאורח בחגיגות היובל?

וולסי: אני מקווה שכן.

א"ב: לפני שנים, חברה טובה שלנו, ראש ה-CIA לשעבר, הכינה "תיק" עליך בעת שהקהילה היהודית כיבדה אותך בפעם הראשונה. שלושה ימים חיפשתי את התיק הזה ולא מצאתי אותו. מסתבר שהוא שינה את סיווגו בינתיים והפך ל"תיק סודי". כשהתכוננו לתוכנית, חבר טוב אחר שלנו, סטיב אמרסון, שהשתתף בתוכנית זו מספר פעמים, כתב לנו: "ג׳ים בספר שלי, הוא מחסידי אומות העולם. הוא מבריק ללא תחרות". אין ספק שההערכה אליך רבה מאוד.

א"ב: למעט ירדן, ארצות ערב לא קלטו את הפליטים מסוריה. מה עלינו לעשות, אם בכלל? כשישראל נכנסה לעזה וזכתה לגינויים גורפים, היו פחות הרוגים כתוצאה מאותו מבצע צבאי ולוחמה עם העזתים ממספר המוסלמים הנשחטים בסוריה מדי שבוע על-ידי אחיהם המוסלמים; והעולם שותק. אפילו הנשיא אובמה ניצב מנגד.

נ"ז: האם צריכים לעזור לסורים או לעזוב אותם לנפשם? האם טראמפ יתערב בסוריה או יתן להם להמשיך להילחם בינם לבין עצמם?

וולסי: התשובה האמיתית היא שיהיה עלינו לחכות ולראות. אני חושב שיש דברים שניתן לעשות. האחד, להגדיר אזור בסוריה שיהיה מוגן במיוחד מפני התקפות אוויריות של המשטר הסורי. השני, להמתין את הזמן הנדרש כשאנשים באים לארה"ב ולשאר מדינות המערב, לאפשר בדיקה מקיפה ויעילה שלהם, לא רק על-ידי עיון רגעי ושטחי בדרכון מזויף שבידם עבורו שולמו דולרים ספורים.

על בדיקת האנשים והרקע שלהם להיעשות בצורה יסודית ובקפידה, כפי משך הזמן הדרוש לכך. זה יהיה תהליך לא פשוט כלל ועיקר, וצריך למצוא מי הטובים ביותר שעושים זאת. אני מודע לכך שישראל עושה זאת באופן יעיל מאוד ויש ללמוד ממנה ומנסיונן של מדינות אחרות, כך שנצא נשכרים. אולם אין אנו יכולים פשוט לפתוח את שערינו, וגם אסור לנו לדעתי לסגור אותם לחלוטין לכל המבקש מקלט מחלקו זה של העולם. כדי לאפשר לאנשים להיכנס יידרש הרבה יותר מאמץ ובדיקה בצורה הרבה יותר יסודית מאשר אנו משקיעים עכשיו.

נ"ז: אחד מחברי הקונגרס אמר שצריך לתת לפליטים נוצריים לבוא לארה"ב במקום למוסלמים, כי המוסלמים יכולים להתקבל בארצות האיסלאמיות והנוצרים אינם יכולים.

וולסי: נוצרים נרדפים, ואכן ההיסטוריה של החוק הבינלאומי תומכת מאוד בפליטים של רדיפות דת. זה נכון שכמעט בכל המדינות האלו הנוצרים סובלים בצורה נוראה.

א"ב: נוצרים ומיעוטים אחרים.

וולסי: כן, זה נכון. אני חושב שיש להתחשב בעיקרי המדיניות שהאנשים פה בוחרים לאמץ. יש להתייחס גם לרדיפות דת בראש הרשימה של אלו המנסים להימלט. זו בעיה רצינית שהועלתה מספר פעמים רב, כי אנשים מנסים לברוח מפני רדיפה דתית.

נ"ז: שמעתי נתון סטטיסטי מדאיג. יש ימים בהם כאלף אנשים חוצים מדי יום את גבול מקסיקו לתוך ארה"ב, בצורה בלתי חוקית.

וולסי: יש מדינות רבות בעולם שעושות עבודה די יעילה בפיקוח על גבולותיהן. הבעיה אצלנו חריפה מאשר רוב המדינות, כי מספרי הנכנסים גדולים בהרבה. זה מגוחך לאפשר לעבור על החוק בצורה כזו. יש לנו די אמצעים כדי לבנות גדרות, לשכור אנשים וכדומה.

נ"ז: בזירה הפוליטית, מדוע קומי, ראש ה-FBI, נתן להילרי קלינטון "כרטיס חופשי?" איש אינו מבין זאת, והדבר מוזר מאוד כי לקומי היה שם כל כך טוב לפני כן.

וולסי: גם אני התפלאתי, ואני לא יודע לגבי סעיף החוק המסוים אם זה היה במכוון או ברשלנות. גם אם זה נעשה ברשלנות - לדוגמה אם נפל מהתיק שלך מסמך מסווג או השארת אותו בטעות בחדר מלון ומישהו מצא את המסמך - זו היא עבירה, אם כי העונש בגינה קטן מעונש על עבירה שנעשתה במכוון. אני לא מבין ולא יודע מה קרה וכיצד.

א"ב: האורח שלנו ואחרים בממשל היו נושאים באחריות למצב. נראה שהיום, ובעיקר בשמונה השנים האחרונות, איש אינו נושא באחריות לשום דבר, וכמובן שגם קלינטון אינה נושאת באחריות.

נ"ז: האם אתה חושב שהיו מפטרים את קומי אם היה נוהג אחרת מכפי שנהג?

וולסי: לא אכנס לזה.

א"ב: מה עלינו לעשות כדי למנוע או להפחית את ההתאסלמות של אסירים בבתי הכלא בארה"ב?

וולסי: לדעתי, יש לפטר את מי שהיה אחראי לבחירת איסלאמיסטים לתפקידים אלו ולמנות לתפקיד אימאמים (אנשי דת) בבתי הסוהר, שהם מוסלמים מתונים, וישנם כאלו, שאינם חלק מתנועת הג׳יהאד ואינם איסלאמיסטים. וכשימתחו ביקורת נגדך, תמשוך בכתפיך, חייך ותמשיך לעשות את עבודתך. איני יכול לחשוב על כל דרך אחרת לעשות זאת.

א"ב: מה הצעתך לישראל בנושא השנאה המבעבעת מהרשות הפלשתינית כגון בקריקטורה "ישראל שולטת בארה"ב וארה"ב מחזיקה את העולם בכפות ידיה" וגרוע מכך: ניתן לחוש אותה במסגדים, ברחובות, בכיכרות הערים, במגרשי המשחקים ובבתי הספר?

וולסי: הא!

נ"ז: האם דונלד טראמפ יאפשר להכנס למסגדים לעקוב אחר הנעשה שם?

וולסי: איני בקי מהם החוקים העוסקים בכך כך, אך על ה-FBI לעשות את מה שרודי ג׳וליאני ואנשיו עשו בניו-יורק; הם לא נמנעו מלהכנס לכנסיות או למסגדים. הם נכנסו ובדקו מה נעשה שם. אם נאסור על כך עכשיו על גופים חוקרים, ודאי שצריך יהיה לבחון לשנות את זאת. זהו מצב הדורש, אם רוצים לעקוב אחר טרוריסטים... כמו שג׳וליאני אמר, "כשעבדתי למגר את פעילות המאפיה, לא הלכתי לכנסיות איריות כי אם לשכונות איטלקיות גרועות".

חשוב גם להעזר במידע קיים. גוגל ויאהו יודעים הרבה יותר על שלושתנו מאשר כוחות הביטחון הלאומי או מערך מודיעין במקום כלשהו. יש המון מידע על הרגלי צריכה, לדוגמה: מוצרי עיצוב שיער, כולל מה קנית, מתי קנית, איפה היית כשקנית וכו׳, וצריך להשתמש בטכניקות דומות לתת מענה מהיר כשאנשים או קבוצה מתחילים לעסוק בטרור או לעזור לטרוריסטים. אנחנו יכולים לעשות זאת בצורה הרבה יותר טובה מכפי שאנחנו עושים זאת עכשיו.

נ"ז: בקשר לקוריאה הצפונית?

וולסי: ברור שיש לקוריאה הצפונית נשק גרעיני, אין כל שאלה בקשר לכך.

נ"ז: יש להם שם משוגע בשלטון. אם זה היה היטלר והייתה לו פצצה, אז היינו מרשים לו לעשות מה שהוא רוצה?

וולסי: תנו לי לספר לכם מה ביל פרי (מזכיר ההגנה הקודם) ואש קרטר (מזכיר ההגנה הנוכחי) הציעו לפני שש או שבע שנים (כשאיש משניהם לא היה בתפקיד) במאמר דעה בוושינגטון פוסט בנושא זה: אין דרך להתמודד עם קוריאה הצפונית ויכולתה הגרעינית למעט בדרך הבאה: מציבים כמה צוללות התקפיות עם טילים קונבנציונלים מסביב לקוריאה הצפונית, וברגע שהצפון קוריאנים מתחילים בהכנות לשילוח, ולא משנה איפה או מה הסיבה (ניסיונית, התקפית), מפגיזים את כן השילוח.

אלו שני אנשים רציניים מאוד ואחראים. אני מכיר את שניהם, והם חברים שלי, אך זו בהחלט שאלה קשה ביותר. הצפון קוריאנים יכולים לשגר חללית במשקל קל עם ראש נפץ גרעיני, ולפוצץ אותה מעל ארה"ב, לגרום לפעימה אלקטרומגנטית ולשתק את כל מערכת אספקת החשמל שלנו. הם אינם נדרשים לדיוק, לכניסה מחדש לאטמוספירה או לכל דבר מסובך אחר. זו הייתה בעיה לפני שש או שבע שנים וכן גם היום.

נ"ז: האם תמליץ לטראמפ לעשות זאת?

א"ב: אני חושב שהייתי ממליץ לישראל לעשות זאת ביחס לאירן.

וולסי: זו החלטה קשה מאוד לנשיא ארה"ב לתת פקודה לתקוף בקוריאה הצפונית (שיגור חללית לחלל או הכנות לשיגור טילים), אך כמו שהזכרתי זו הייתה ההמלצה של פרי וקרטר.

א"ב: מפת המזרח התיכון צוירה בעפרונות צבעוניים כשצרפת ואנגליה חילקו את האזור, וכך הגבולות המודרניים הם מלאכותיים. האם אנחנו מתכוננים ליום בו המזרח התיכון יתפורר ויקום מזרח תיכון חדש?

וולסי: איני יודע. אני לא בממשלה מזה למעלה מעשור. איני יודע מה הם עושים או אם עד כמה הם מצפים לדברים מסוג זה וכותבים ניירות עמדה על כך, ואם כן ייתכן שזה דרך מחלקות תכנון במשרד ההגנה או החוץ, או במועצה לביטחון לאומי, לאו-דווקא בסוכנות הביון.

נ"ז: הרשה לי לשאול על רוסיה. נראה שאנו חוזרים למלחמה קרה. אני זוכרת את העימות בין אובמה ורומני, כשרומני אמר שהדבר המסוכן ביותר בפנינו הוא רוסיה, ואובמה לגלג על רוסיה והמלחמה הקרה. איך היית מייעץ לטראמפ להתנהל מול פוטין?

וולסי: זו בעיה רצינית, כי רוסיה של היום היא מדינת קג"ב. זו לא אפילו מדינת רוסיה מסורתית כפי שהכרנו בעבר, וזה יוצר מצב שונה מבעבר. הנטייה של רוסיה הייתה בדומה לאיכר שגר בסמוך למשפחתו של אברהם לינקולן כשזה האחרון היה ילד צעיר. האיכר אמר: "אני לא צריך הרבה אדמה, רק את זו שגובלת באדמה שלי". זו רוסיה וזו הצורה שבה הם מסתכלים על דברים משך זמן רב, אך הם אגרסיביים יותר ומנצלים את המצב יותר היום.

בשנות התשעים המוקדמות. כשהייתי מגיע למוסקבה, ילצין היה מזמין אותי לארוחת צהריים פרטית. היו יחסי גומלין עם הצבא והמודיעין הרוסי, פגישות וכו׳. זה היה עולם שונה לחלוטין. היום הכל השתנה ברוסיה. הם נוקטים בעמדה אגרסיבית במיוחד, ויש לנו בעיה רצינית איתם. אך דבר אחד טוב לכאורה - הם כבר לא כוח אידיאולוגי, הם לא שואבים חיות מאידיאולוגיה. הם עדיין קצת קומוניסטים למחצה, אך מסוג זה של חנויות הספרים במנהטן ולא של הקרמלין. ביקרתי אותם ארבע פעמים ואני מכיר את חלקם די טוב. הם לא רוצים למות עבור אידיאלים מרקסיסטיים. הם מעוניינים יותר לשפץ את בתי הקיץ והנופש שלהם.

לעומת זאת, לאירן יהיה בקרוב נשק וגרעיני והמון נשק מסוגים שונים, והרבה כסף שאנחנו שחררנו. להם יש גרסה פנאטית של דת. במלחמה הקרה הייתה הרתעה ששני הצדדים ישמידו זה את זה, אך עתה זהו תמריץ. זהו דבר מסוכן מאוד ביחס לאירן, וביחוד כשיהיה לה נשק גרעיני, אפילו מסוכן יותר מאשר עם רוסיה.

א"ב ונ"ז: אנחנו מקווים שבפעם הבאה שנשוחח איתך, בין אם יהיה נשיא או נשיאה לארה"ב, נוכל לפנות אליך בתואר "מזכיר".

וולסי: הא! תודה לכם. אבל נראה לי ששרמן צדק שאמר: "אם ימנו אותי לא אצטרף ואם יבחרו בי לא אשרת". זה נחמד מאוד מצדך, אך לא קשור למציאות. אם כי יהיו אנשים טובים שיתייצבו למשימה. טוב להיות איתכם.