News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 654,678  סלולר - 1,592,094
   |   15:07:40
דלג
בלוגרים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
סדרי עולם אנכרוניסטיים [צילום: דוד כהן, פלאש 90]
איציק וולף
ברור לכולם שחופשת הקיץ לא תיראה השנה כבכל שנה, אם בכלל תתקיים    זו העת לחשוב מחדש על לוח החופשים של מערכת החינוך ולסדר אותה באופן הגיוני    אפשר לוותר על כמה ימי חופשה שברור שאין בה...
בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
רמת הביקוש לתחבורה ציבורית עדיין נמוכה, למרות הפתיחה המדודה של המשק, ובשלב הזה ניתן עוד לספק חלופות אחרות ולאפשר את המשך ביצוע העבודות. המחשבה השטחית לפיה עבודות רכבת בסדר גודל כזה...
יובל לובנשטיין
יובל לובנשטיין
זו העת לא להקשיב לפקידי האוצר, שכל הזמן חונכו ואולפו לקמץ בכל מקום, אלא לפתוח את היד ולחלק ביד פתוחה ונדיבה או כפי שנהוג לומר לתת "ביד חמה" זו העת לגלות מנהיגות ואומץ לב אזרחי, לצא...
בג"ץ בדיון על הקורונה
עו"ד יערה דיטשר
פירמות עורכי הדין הגדולות בעולם נפגעות משמעותית מן הקורונה וצפויות לצמצם את מספר עובדיהן אחריה    ייתכן שרבים מהשכירים של היום ימצאו את עצמם בחברות המעניקות שירותי מיקור חוץ למשרדים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
רועי בלכר [צילום: תמר מצפי, גלובס]
עורך דין
רועי בלכר, (נולד: 1970) עורך דין ישראלי. שותף מייסד במשרד עורכי הדין KRB.
גורי אלפי [צילום: רונן אקרמן]
קומיקאי, שחקן
גורי אלפי (נולד: 18 בספטמבר 1976), ישראל. קומיקאי, שחקן, זמר, במאי ויוצר טלוויזיה ישראלי.
מגי אזרזר [צילום: איציק בירן, יח"צ]
שחקנית
מגי אזרזר (נולדה: 10 בספטמבר 1986), שחקנית ישראלית. שמה המלא: מרגלית אזרזר סבג.
לכל הערכים במועדון+
יוסי צור - ממייסדי שובל, ראה תמיד קדימה
קיבוץ שובל

מחלוץ צעיר שהקים קיבוץ לפני 70 שנה, בעת עליית "11 הנקודות", היה לאיש רנסאנס ששום תחום מדעי-אמנותי-ספרותי לא היה זר לו

▪  ▪  ▪

תולדות חיים

יוסי צור נולד בשנת 1925 בגרמניה, הגיע ארצה בשנת 1940 ונפטר בשנת 2011. בגיל 17 עבר להכשרה בקיבוץ גבע ולאחר מכן בקיבוץ נווה איתן שם התגייס כנוטר להגנה. בסופו של דבר הגיע לגרעין השומר הצעיר "אילת" שישב באותה עת בנתניה. ב-1946 היה שותף להקמת קיבוץ שובל במסגרת עליית 11 הנקודות ושימש בקיבוצו בתפקידים מרכזיים רבים: מזכיר, גזבר, מוכתר ומנהל ומייסד בית החרושת. צור שימש כראש המועצה האזורית "בני שמעון" והקפיד על קלה כבחמורה. בשנת 1948 נישא צור לאילנה שליוותה את מסכת חייו כאישיות יוצרת ומאתגרת. היא הקימה את המשתלה הראשונה בנגב ופיתחה בה זני מישמש ושזיף אירופי. בשנת 1959 עזבה את קיבוצה ופנתה ללימודים אקדמאיים בהם השלימה תאר שלישי. ד"ר אילנה צור פרסמה כמה וכמה ספרים ועשרות מאמרים בתחום הרפואה ההוליסטית.

בעת היותו נציג שובל במוסדות הכלכליים, נלחם במה שקראו אז "הרישום הכפול" והפסיק את נוהל חתימת גזבר הקיבוץ על צ'קים בלנקו. מאז הקדיש חייו "לתיקון" שיטת הנהלים הכלכליים בקיבוץ הארצי ודרש במפגיע את העלאת רמתם המקצועית והמוסרית. צור נלחם למען השכלה גבוהה עבור כל בן קיבוץ ובעצמו יצא ללמוד לתאר ראשון בכלכלה בגיל 50 ולתואר שני בהנדסת תעשיה בגיל 53. היו לו בנוסף לתפקידיו הרבים תחביבים מגוונים כמו: אסטרונומיה, ציור, תרגום שירה ומחזות, חקר המשפחה, היסטוריה ועוד. בשנת 2011 נפטר ונקבר ברגבי אדמת שובל.

קשרים אישיים [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]

צור והבדואים
היחסים הטובים שפיתחו חברי שובל עם השכנים גרמו לשיח' לקחת סמכות על שובל והוא מנע קורבנות וסכסוכים בין הצדדים

יוסי צור החליף את זאב טאוב בתפקיד "המוכתר" ושימש בו כשבע שנים. הוא דימה את אורח חייהם של הבדואים השכנים לאורח חייהם של אבותינו כפי שהצטייר בסיפורי התנ"ך. הוא גילה סימפטיה לנודדים יחד עם ביקורת על הסכמתם לקיים אורח חיים בלתי שוויוני בעליל בתחומי השבט (פיאודלי). במפגשיו עם השיח' סולימאן אל הוזייל ונכבדיו הוא גילה כי הבדואים גאים להיחשב כצאצאי אברהם חליל אללה (הוא אברהם אבינו). היחסים הטובים שפיתחו חברי שובל עם השכנים גרמו לשיח' לקחת סמכות על שובל והוא מנע קורבנות וסכסוכים בין הצדדים במהלך השנים מאז עלייתם בשנת 1946 ועד תום מלחמת העצמאות.

בראשית שנות החמישים עסק צור בעיקר בשמירת השדות ורכוש הקיבוץ וסייע תוך כדי כך לשבט השכן לא רק במתן שירות רפואי אלא גם בהשבת רכוש גנוב. צור מנע את גירוש השבט למזרח הנגב, לאזור הסייג לפחות שלוש פעמים באמצעות קשריו האישיים עם ראשי המחלקה הערבית במפ"ם. כתוצאה מקשרים אלה, סייעה המחלקה לשיח' לבנות בית ספר ראשון לילדים בתחומו. כגמול על סיוע הבדואים במניעת גניבת רכוש הקיבוץ על-ידי בדואים מעזה וסיני הסדיר צור עבודה לבני השיח' בשובל ובקק"ל. בהמשך סייע צור בהקמת שני קואופרטיבים בדואיים האחד נקרא "שלום" והשני "נגב חדש".

הקואופרטיבים החזיקו מעמד כשנתיים שלוש והתפרקו בעיקר בגלל אי-האמון ששרר בין הבדואים לבין עצמם. בשלהי מבצע סיני, שמע צור על כוונת כמה שרים בממשלה לגרש את שבט אל הוזייל לאזור ערד והוא נסע עוד באותו לילה ומסר על כך לח"כ חנן רובין שעדכן מייד את ראשי מפ"ם והעניין הובא לממשלה עוד באותו לילה. מכל מיני סיבות וביניהן החשש ממהומות בקרב השבטים ובין ערביי הצפון ביטלה הממשלה את התוכנית. הוא שכנע את בן השיח' (ג'דוע) ללמוד בבית הספר ואת אביו להימנע מהקמת מסגד בשטחי השבט מחשש חידוד היחסים עם שובל. הוא התנגד, כסוציאליסט להסדרים בהם השיח "קיבל" מאריסיו רבע ועיתים אף שליש מיבולם אולם לא הצליח לשכנע את השיח' לשנות מסורת ארוכת שנים זו. בממשל הצבאי (בתמיכת מפא"י) לא אהבו את מעורבותו הגדלה והולכת של חבר מפ"ם בקרב השבט ובשנת 1954 העלילו על צור כמי שמסכן את ביטחון המדינה. הוא נאסר אך בלחץ דעת הקהל, שוחרר לאחר כמה ימים.

דינמיקה של שינויים [צילום: ליאור מזרחי/פלאש 90]

קואופרטיב בדואי ראשון
בתחילה הסתמנה הצלחה גדולה והבדואים למדו להפעיל כלים חקלאיים מסובכים וחדישים

כאיש השומר הצעיר וחבר ביישוב קואופרטיבי - קיבוץ שובל, היה חשוב לצור להעביר מסר זה לשכניו הבדואים. כיוזם הוא דחף את המכובדים הבדואים להקים קואופרטיב חקלאי שיאפשר עיבוד הקרקע בכלים מכאניים מתקדמים וישיג יבולים גבוהים בהרבה מהמקובלים עד אז. כך קם הקואופרטיב הבדואי הראשון של בדואים בנגב הצפוני שנקרא "אל-סלאם" אגודה חקלאית שיתופית בע"מ.

צור כתב יותר מאוחר חוברת שסיכמה ניסיון מעניין זה וכלל בה את הפרקים העיקריים: מפגש נדיר בין משטרים חברתיים שונים; המוצא האתני לאומי והדתי של התרבויות השונות (מהן הורכבה השותפות); דינאמיקה של שינויים במשטר החיים של הבדואים בנגב הצפוני; רשימת הנפשות הפועלות (תוך פירוט מלא על האדם, שבט ומוצאו), ייסוד הקואופרטיב, הפעלתו, רווחיו, קשייו ופירוקו.

למעשה החל הקואופרטיב את עבודתו בקיץ 1956 וכלל את מכובדים משבט אל עוברה, שיח' מוסא אל עטוונה, השיח' קאיד אל עטוונה, סולימאן אל אסייבי ועטייה אל רומילי. בתחילה הסתמנה הצלחה גדולה והבדואים למדו להפעיל כלים חקלאיים מסובכים וחדישים. צור ניסה תוך כדי הקמת הקואופרטיב "לחנך" את הבדואים ולהעביר להם מסרים פוליטיים דבר שהרגיז את הממשל הצבאי, ראשי מפא"י בנגב ואת השבטים היריבים. לאחר כ-שנתיים וחצי הקואופרטיב התפרק ולא היה לו המשך.

רעיון השיתופיות [צילום: אלון קניג/פלאש 90]

בשירות הקיבוץ והמועצה האזורית
בחוברת ניתן למצוא תאור ללא כחל ושרק וללא מילים גבוהות אלא בשפה המובנת לכל על דרכו של קיבוץ שובל

צור כתב בדם ליבו חוברת עבה בשם "שישים וארבע שנות קיבוץ". החוברת הכילה כ-70 עמודים וכללה שלושה פרקים: הפרק הראשון תאר את שישים וארבע שנות הקיבוץ במבט לאחור; הפרק השני: התמודד עם שאלת שישים וארבע שנות קיבוץ במבט קדימה ופרק שלישי: מסה קצרה על "שוויון ערך העבודה". בעמודים האחרונים של החוברת הוסיף צור כמה רישומי פחם מקסימים של קיבוץ שובל.

בחוברת ניתן למצוא תאור ללא כחל ושרק וללא מילים גבוהות אלא בשפה המובנת לכל על דרכו של קיבוץ שובל (בתחומים כלכלי-חברתי) וכן על דרכה של התנועה הקיבוצית. צור מתגלה כאיש מפוקח, שרואה את הנולד. אבל, בזמנו, שהשמיע את רעיונותיו וביקורתו - הקברניטים המקומיים ובתנועה לא הקשיבו לו. ראו בו "איש ימין", הרוצה לפרק את יסודות השיתוף והשוויון. סוף דבר שנכתב על-ידי אמרי רון אינו מתמודד כלל עם השאלות שהעלה צור בחוברת אלא ממשיך ודבק בסיסמאות ישנות.

בחלק הראשון עסק צור בהתפתחות רעיון השיתופיות בהיסטוריה הציונית בחו"ל ובארץ כולל הקמת המושבים והקיבוצים הראשונים. בחלק השני מנתח צור את הכישלונות הגדולים של התנועה בעיקר בהתייחס אל הריבית הרצחנית וכשלון הבנקים; כשלון מחלקות הכלכלה, הביטוח, התעשיה ועתודות; פרשות כמו ריגר-פישמן, "קידות", "מאגרי טכנולוגיה", פרשת אשת בלאס, הסתבכות בניין רסקו, והניהול הכושל של קברניטי התנועה. המאמר הארוך, על שוויון ערך העבודה, הכולל גם תפיסות פילוסופיות חדשות, צורף כנספח לחוברת הנ"ל.

איש האמנות - תירגום וכתיבה
יוסי צור תרגם מגרמנית ואנגלית כמה משוררים ידועים - "איפה", של ה' היינה מגרמנית; "מנה גנך", מאת לאורה גיבסון מאנגלית


תרגום נתן החכם

בשנת 1965 תירגם יוסי צור את המחזה של א' לסינג, "נתן החכם" מגרמנית לעברית (מעל מאתיים עמודים) והשתתף בשנת 1966, בהצגה שהפיק קיבוץ שובל על-פי תרגומו בחגיגות "20 שנה לעלייה על הקרקע". מערכות המחזה תורגמו לעברית במשלב גבוה. לדוגמה: "צלח א דין: עקשן/קח שניים, גש הלום, הוא מסתלק?/בגדלות הנפש הוא עולה עליו/לי קל לתת לו טעם הסירוב/ מריר כלענה יא-אברהים". על-אף העברית הגבוהה ועל אף הנושא הנראה מרוחק משהו מהוי היום-יום בקיבוץ, יש עדיין חברים בשובל הזוכרים לטוב את המחזה.

תירגום שירה אירופית

יוסי צור תרגם מגרמנית ואנגלית כמה משוררים ידועים - "איפה", של ה' היינה מגרמנית; "מנה גנך", מאת לאורה גיבסון מאנגלית, ואת השיר how old are you (מחבר בלתי ידוע) מאנגלית; "אל השמחה", מאת פ' שילר מגרמנית; "אחשוב בלילה על גרמניה" של ה' היינה מגרמנית. הנה כמה שורות מתרגום השיר "אל השמחה" של שילר: שמחה, יפי ניצוץ אלוה/מגן עדן מוצאך-/הלומי חדווה נבואה,/בת אלים, אל מקדשך. / קסמייך מאחדים הם/מופרדי אופנה-הוי איך/בני אדם כולם אחים הם/בחסות רוך אברתך. רוב השירים שתורגמו בשנת 2007 היו משל היינה שילר וגתה. צור אף טרח לתרגם מאנגלית את "העורב" של א' פו ואת השיר "פנה היום" של ו' לונגפלו. צור הצליח לשמור יפה על המוסיקאליות של השירים בעת תרגומם לשפת העברית.

גלקסיות כחולות [צילום: אונ' ת"א]

רישומים וציורים
מקריאת המכתב של צור מיד אנחנו מבינים עד לאיזה עומק מדעי הוא התעמק בנושא ועל סקרנותו שלא ידעה גבול

צור היה בעל כשרון רישומי-ציורי מרשים. נופי המדבר, הקיבוץ הנבנה, החברים בו, כל אלה שימשו עבורו כאוביקטים לרישום. כך למשל בצאתו למילואים בשדה בוקר, הוא הוצב לשמור על צריף בן-גוריון. שם, בשעות הארוכות בין המשימות הוא צייר: את הצריף של פולה ודוד בן-גוריון; מנוחת המילואימניק אחרי השמירה; השער המערבי של שדה בוקר, הנוף המדברי והמצוקים המקיפים את שדה בוקר; פתיחת ציר על נ.נ. בנחל צין ועוד. רישומיו מדויקים ועדינים ומעידים על אופטימיות. צור לקח אף חלק נכבד בערבי הזמר שהדריך נחומי הר-ציון ונהג לצייר את הזמרים והמשתתפים. קצת מציורים אלה ניתן לראות באתר המרשתת Global-Report.
אסטרונומיה וקוסמולוגיה

כמדען חובב התעניין צור באסטרונומיה ובכלל במסתרי הקוסמוס. בשנת 2009 כתב מכתב לפרופסור ר' וינדהורסט מאוניברסיטת אריזונה (אסטרונום בעל שם) ושאל אותו כמה שאלות לגבי תופעת "הגלקסיות הכחולות". מקריאת המכתב של צור מיד אנחנו מבינים עד לאיזה עומק מדעי הוא התעמק בנושא ועל סקרנותו שלא ידעה גבול, תרתי משמע. צור ראה חובה להעביר התעניינות זו לבני הנוער והדריך חוגי מתעניינים בנושא במועצה האזורית. כמה וכמה פעמים אף הגיע בלילה למוזאון ג'ו אלון, מצויד במכשירי צפייה עם חבורת משקיפים נלהבים על-מנת לחשוף את רזי השמים.

חקר המשפחה
ניתח מספר רב של משפחות יהודיות-גרמניות מהשכבה האמידה בגרמניה

צור התמחה בחקירת שורשי משפחות יהודים מגרמניה החל מהמאה ה-18. כך למשל חקר את השתלשלות הדורות של הזוג רפאל בן שמעון ריינסברג ואשתו הנרייטה גטה ריינסברג מגרמניה החל משלהי המאה ה 18 כולל טבלאות, תאריכים ואזכורים. כך ניתח מספר רב של משפחות יהודיות-גרמניות מהשכבה האמידה בגרמניה. קריאה בטבלאות אלה מכינה לקורא הפתעות רבות.

מחיר החלומות והגשמתם
ראה עצמו כמחויב לשיפור מעמדם ותנאי חייהם של הבדואים שכניו בנגב

צור נאלץ היה, בשל דבקותו ברעיונותיו ואמונותיו להתמודד לא פעם עם מוסדות קיבוצו ומוסדות תנועת השומר הצעיר הקיבוץ הארצי. הוא הושפע מרעיונות הומאניים וסוציאליסטיים שצמחו במרכז אירופה במאה ה–19 וכן ראה עצמו כמחויב לשיפור מעמדם ותנאי חייהם של הבדואים שכניו בנגב. התמחותו בנושאים כלכליים הובילה אותו להתנגשות פעם אחר פעם בנהלי עבודה שהיו מקובלים אז. כגזבר בקיבוצו וכנציג קיבוצו "בקרן השומר הצעיר" "ובאיגוד התעשיה הקיבוצית" לא חדל להאבק על הצורך בשינוי ותיקון פני הדברים.

צור תבע מהמוסדות לשמור בכל מצב ובכל תוכנית על הפרט, על זכותו לרכוש השכלה ולגוון את תעסוקתו. מכיוון שהיטיב לנסח את דבריו ויצר לדעתו "מתכונת מחשבתית מוסדרת", פרסם צור את דעותיו ותולדות קיבוצו במאמרים וספרים ומעולם לא הניח לעבודתו השוטפת למנוע ממנו להרחיב עוד ועוד תחומי עניין ("הוביס") כפי שמנינו לעיל.

לעיון נוסף
פורת ח', המוכתרים העבריים בנגב, 2016.
צור י', שישים וארבע שנות קיבוץ, קיבוץ שובל, דפוס אפעל, .2006.
צור י', תרגום המחזה של א' לסינג, "נתן החכם", כרמל, ירושלים 1999.
אתר במרשתת: www.global-report.com
דף הנצחה, אתר קיבוץ שובל, במרשתת
תאריך:  17/11/2016   |   עודכן:  17/11/2016
חנינא פורת
מועדון הבלוגרים עוקבים: 20 לקבלת רשימות חנינא פורת לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
יוסי צור - ממייסדי שובל, ראה תמיד קדימה
הודעות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
לאחרונה מתרבים המקרים בהם מי שמציגים עצמם כאשפי השקעות, תוך שהם מקימים "מיזמי נדל"ן" מפוקפקים או "בנקי השקעות" בניגוד לחוק, מהמרים על כספי אזרחים תמימים, מפסידים את כל כספם או נעלמים. סביבת הריבית הנמוכה במשק, הרחיבה את מספר ה"יזמים" שפונים לציבור הרחב, ברשתות החברתיות, בפרסומים במדיה או מפה לאוזן, תוך הבטחות לתשואה מובטחת גבוהה או במצגי שווא, מבלי להבהיר את הסיכון הגלום בהשקעה או את הסיכוי להתממשות העסקה. גם אם מיזם ההשקעה פועל על-פי המותר בחוק, עדיין קמה החובה על כל משקיע לבחון את הסיכוי לרווח מול הסיכון, קל וחומר לבחון שבעתיים השקעות שאינן מפוקחות.
16/11/2016  |  רונן סולומון  |   כתבות
בספר שיריו של יוסף כהן אלרן, "כמו הים כמו הרוח כמו החול", ניתן להבחין במזיגה נפלאה וקוסמת של איתני הטבע. מינֵי אלמנטים שהאדם נתקל בם במשך חייו עלי אדמות, ואף ניתן לומר כי האדם עצמו הוא חלק בלתי נפרד מההוויה, שבה אלמנטים אלה שרירים וקיימים, כי מן האדמה קורץ ואליה ישוב.
16/11/2016  |  יחזקאל מוריאל  |   כתבות
אתמול ביקרתי בחיפה ועברתי ליד הבניין בהדר הכרמל שם העברתי את תקופת ילדותי ובגרותי עד לאחר סיום שרותי הצבאי בחיל-הים.
16/11/2016  |  שיה מלכין  |   כתבות
מי שמרבה לצפות בסרטים מז'אנר קומדיות רומנטיות עלול לחשוב שזוגיות- משמעותה פרפרים בבטן כל יום, ריגושים אינסופיים וזיקוקים באויר.
16/11/2016  |  הראלה ישי  |   כתבות
סיפור האהבה הבלתי אפשרית בין הנער הצרפתי בן ה-12 לודוביק, (תום חגי המתוק, הכובש בתמימותו וגורם לכל אחד להזדהות עמו) לבין בת הרוזנת הפולניה, לילה, (אביגל הררי הכל-יכולה) חושף הודות למשחקה המודגש של הרוזנת (שירי גולן היפהפיה, הנשית והאצילית עד הגזמה, את ביטויים של הבדלי המעמדות ששררו בפולין, וגם בצרפת. אך לא רק. כל דווי החברה הגבוהה הפולנית וחסרונותיה נלעגים כאן בדמותו של הרוזן, האב (רון ביטרמן) השיכור, המהמר הכושל, שנסמך על יחסי עגבים של אשתו עם כל מיני מאהבים ותומכים על-מנת שיכסו את חובותיו. אך לעומת זאת דבר לא עומד בפני הרגש האמיתי הטהור שניצת בלב שני הצעירים. כל תהפוכות המלחמה, שהובילום למחוזות שלא חלמו עליהם, הזוועות שהם עברו - כולם לא יכלו לכלות את הרגש, שזכה להתממש לאחר שנים. אך אל דאגה. רגישותו של הבימאי לא מכבירה בזוועות. הכל מרומז במשפטים קצרים אך חודרים, כמו בעקרונות התיאטרון היווני הקלאסי.
16/11/2016  |  עליס בליטנטל  |   כתבות
סיפורים חמים(72 שעות)
חיים רמון
זהבה ושלשלת הכזבים
איתמר לוין
חיות: הרכבת הממשלה היא הליך חוקתי
היום לפני
המרכז הרפואי העמק בשנת 2000 [צילום: משה מילנר/לע"מ]
בריאות בעמק [1930]
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
פינת זולה לגינה במשלוח עד הבית
כתיבת המומחים
סדרות דרמה מומלצות
יום הולדת
בן-גרא בר כוכבא 4/5
סגל צבי 4/5
הווארי זיאד 4/5
ויס דנה 4/5
גרבי כוכבה אילת 4/5
ברנע ליאורה 5/5
גפני משה 5/5
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעיתונאי
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרעורך משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il