"לה גאזטה" היא אופרה תוססת וצבעונית שרקח המלחין האיטלקי ג'אקומו רוסיני והעולה באופרה הישראלית בהפקה אורחת של בית האופרה המלכותית של ולוניה, ליאז', בלגיה.
רוסיני חיבר כ-40 אופרות, רובן נשכחו עם השנים והנודעות שבהן, העולות ברחבי תבל, הן הספר מסביליה וסינדרלה (לה צ'נרנטולה). לה גאזטה עולה לראשונה בישראל, 200 שנים לאחר חיבורה, והיא נמנית עם אותן אופרות שממעטים להפיק אותן. רק לפני חמש שנים נתגלה חלק חסר מהמערכה הראשונה של האופרה והוא אומת בידי חוקר יצירות רוסיני נודע והאופרה בשלמותה הועלתה לפני 3 שנים בבית האופרה בליאז'.
רוסיני היה נהנתן ידוע וחובב אוכל מושבע וישנם מאכלים הקרויים על שמו, המפורסם בהם טורנדו רוסיני. למרות שהיצירות שלו הן עולצות ותוססות, הוא היה שרוי בדיכאון במהלך חייו, כנראה בשל מחלת מין שקיננה בו. אגב, דודו של רוסיני המליץ לסרס אותו בנעוריו, כדי לשמר את קולו הערב, אך הרעיון נדחה בידי אמו של המלחין.
העלילה עוסקת בעיתון רכילות, שבהפקה הנוכחית, הפך לאתר רכילות באינטרנט. סוחר איטלקי דון פומפוניו המגיע לפריז מפרסם שם מודעת שידוכין לבתו, ליזטה.
הוא מציין כי ישהו במלון קטן בפריז ושם מתארח אלברטו, המחפש את נערת חלומותיו. הוא מתבלבל בנערות ומתאהב בדוראליצ'ה, בשעה שבעל המלון פיליפו חושק בליזטה למגינת ליבו של אביה. העלילה מקבלת תפניות עליזות עד לסיום האופראי המעניק לגיבורים זכות החלטה על שאיפותיהם.
האופרה מבוססת על הקומדיה של קרלו גולדוני האיטלקי ואת הליברית חיבר ג'וזפה פאלומבה. האופרה שזורה בביקורת חברתית על המתעשרים החדשים ועל שאיפתם לחתן את ילדיהם לבני עשירים ומיוחסים. הדמויות הן הזויות ונלעגות, קריקטורות והתוכן מבדח וקליל.
המוזיקה היא קולחת ומלודית ועם זאת היא משובצת ביצירות אחרות של רוסיני . כך למשל הפתיחה לאופרה, קצת ארוכה, זהה כמעט לפתיחה של אופרה אחרת שחיבר, האיטלקייה באלג'יר. אריות או קטעים אחרים מזכירים קטעים מוזיקליים דומים מהספר מסבילייה או סינדרלה. הבמאי סטפנו מצוניס די פראלפרה להטט עם להקת הזמרים המוצלחת והפיח רוח חיים ביצירה התוססת, בלאו הכי. הוא העמיד סצנות מבריקות וצבעוניות, שילב אביזרים מצועצעים ורוויי צבע. תמונה אחת, למשל, היא מלאכת מחשבת של מהתלה בימתית. אביה של הכלה, שני מחזריה והאב עב הכרס, מתפלשים על הרצפה כילדים קטנים, בזה אחר זה, ומניפים רגליהם באוויר ופועים ביללות בכי.
המנצח יאן שולץ שלט ביד רמה בתזמורת המשובחת, אם כי היא לא הייתה דומיננטית בחוזק הראוי. המקהלה הייתה טובה . ז'אן גי לקה עצב תפאורה נפלאה שבמרכזה הלובי של בית המלון. פרננד רואיז עצב תלבושות ססגוניות ויפיפיות. אוליבייה וורי עצב תאורה נאותה.
דניאל זנפרדינו, טנור מאיטליה, גילם את אלברטו, אורח במלון, במשחק נאה ובקול מוצלח וערב. צ'ינציה פורטה, סופרן מאיטליה, גילמה בקול פעמונים משובח את ליזטה בתו של דון פומפוניו.
אנריקו מריה מראבלי, בריטון מאיטליה, גילם בהצלחה רבה את דון פומפוניו והוא נחן בקול רועם ומוצלח. ג'ולי ביילי,מצו סופרן מבלגיה, גלמה את "הכלה" השנייה, דורליצ'ה. זמרתה הייתה יפה ונעימה.
אין ספק, כי ההפקה הבלגית הזו היא מוצלחת ומעניקה חוויה חזותית ומוזיקלית מרנינה.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
