סיפורו של בית העלמין האזורי אחיעזר

האיש אולי המפורסם והידוע ביותר הקבור בבית העלמין באחיעזר הוא הסופר והמתרגם יצחק לבנון (2007-1914) שהתגורר במשך שנים רבות במושב משמר השבעה.

לבנון נולד בשנת 1914 בצפת, דור ששי בארץ, גדל והתחנך בעיר צפת ולמד בבית הספר "תחכמוני" שבעיר. בשנת 1946 השתקע בתל אביב, ונמנה על צוות עיתונאי "דבר". בשנת 1960-1955 השתתף לפרקים בעריכת "דבר לילדים".

בנוסף לעבודתו העיתונאית, חיבר ותירגם ספרים רבים ובעיקר ספרי עיון ומדע לילדים ונוער, בין הבולטים שבהם: "מלוא הטנא: אוצר ידיעות לילד ולנוער", "אלף אישים" (תחת שם העט יעקב אבישי), "ארצות תבל", "נכסי התרבות", "סיפורי התנ"ך לילדים", "על כל שאלה תשובה" בנוסף, לבנון היה העורך של "אנציקלופדיה אביב" לילדים ונוער.

אחיו של יצחק לבנון, צבי לבנון היה בין הנופלים בשיירת הר הצופים במלחמת תש"ח. יצחק לבנון נפטר בשיבה טובה בגיל 93. לידו קבורה רעייתו אלקה לבנון שנפטרה בשנת תשנ"ב.

בין הקבורים בבית העלמין באחיעזר שלושה מבכירי המפד"ל כולם חברי מושב חמ"ד המסונף לאיגוד המושבים של הפועל המזרחי: השלושה הם: רפאל בן נתן, אליהו חן-ציון ויוסף גיברלטר.

רפאל בן-נתן (1996-1919) שימש במשך שנים בתפקיד מזכ"ל "הפועל המזרחי"-המפד"ל ונחשב ל"האיש החזק במפד"ל" ו"ממליך המלכים" בה. הוא נולד בשם "רפאל מינץ" בשנת 1919, בעיר ינדז'יוב שבפולין, ללאה ולנתן מינץ. עלה לארץ בתחילת 1941 ותוך זמן קצר השתלב בתפקידים שונים בתנועת הפועל המזרחי.

בשנות ה-50 הצטרף עם רעייתו למושב הדתי חמ"ד שזה לא מכבר הוקם ליד בית דגן, והיה חבר בו עד יום מותו. ב-1956 נבחר לראש מחלקת העלייה של תנועת "הפועל המזרחי". ב-1959 מונה לסגן מנהל שירות התעסוקה תחת שר העבודה מרדכי נמיר ואחר כך גיורא יוספטל. ב-1964 מונה לראש מחלקת המיסים של "הפועל המזרחי".בתחילת שנות ה-70 נבחר למזכ"ל "הפועל המזרחי" תפקיד בו שימש עד 1986 עת הוחלף על-ידי אליעזר אבטבי.

רפאל בן-נתן נפטר בטבת תשנ"ז והוא בן 77.

אליהו חן ציון (2015-1924) עלה בגיל שנה מפולין עם משפחתו שהשתקעה בשכונת נורדיה תל אביב. במלחמת העצמאות היה מפקדה של הפלוגה הדתית חי"ש תל אביב. לאחר קום המדינה נמנה על ראשוני מושב חמ"ד. הוא היה מבכירי המפד"ל וכיהן כמנהל מחלקת המיסים של הפועל המזרחי (המפד"ל) על קברו נחקק "איש חיל ועזוז לוחם ומפקד איש ארץ ישראל".

אהרון יוסף גיברלטר נולד בקובנה לשרגא פייבל ולפרומה גיברלטר, הוא נצר לרבני "ההר הירוק" מדייני קובנה. היה מראשי הסתדרות הפועל המזרחי.

לא רחוק מקברו קבר ועליו חקוק בזו הלשון "פ"נ הילד שמעון משה גיברלטר ב"ר אהרון יוסף שנפטר ב-ט"ו חשון תשי"ח". (1958א.א) הילד שמעון משה גיברלטר היה מראשוני הנקברים בבית העלמין באחיעזר.

בין קברי בית העלמין באחיעזר נמצא קברו של החזן יצחק אשל (פרידלנד) - (2006-1912) אשל כיהן כחזן בערים בארץ ובעולם ובהן: מינכן, דברצן, פיטסבורג, רמת גן, תל אביב ועוד. יצחק אשל הלחין ועיבד יצירות חזנות, הופיע בתוכניות רדיו וקונצרטים לחזנות ושימש מורה ומדריך חזנים. על מצבתו נכתב: "פ.נ החזן העולמי מנעים לבית ישראל בתפילותיו ר' יצחק אשל (פרידלנדר)". ליד קברו קברה של רעייתו יעל (הינדה הילדה) לבית משפחת חיים ומלכה שתיל.

לא רחוק מקברו של החזן אשל שוכן קברו של צבי נמיר שהיה במשך שנים רבות חבר מושב חמ"ד. צבי-יהושע נמיר (נוימרק) נולד בשם הרמן נוימרק בברלין, גרמניה להוריו שמשון וברטה נוימרק. אביו היה סוכן שעונים אמו עקרת בית. באוקטובר 1938, ממש ברגע האחרון כאשר כבר לא היה ניתן לצאת מגרמניה, עלה צבי לארץ ישראל במסגרת "עלית הנוער". הוריו נותרו בגרמניה ונספו בשואה. למד בבית הספר החקלאי מקווה ישראל. ולאחר מכן עבר להתגורר בקיבוץ טירת צבי שבעמק בית שאן והיה נוטר.

בהמשך הצטרף צבי לחברי קבוצת ההכשרה "עלומים", בהרצליה שהקימו לימים את קיבוץ סעד בנגב. צבי נמיר וחלק מחברי גרעין הקבוצה נלחמו שם בתקופת מלחמת השחרור בתנאים קשים תחת הפגזות: נשק דל, תחמושת דלה, ומזון ומים במסורה. בקיבוץ הכיר צבי את פנינה בתו של הסופר והמחנך יצחק אריגור שהצטרפה לקיבוץ עם גרעין ד'. צבי ופנינה נישאו. ילדם בכורם יוני היה למעשה בין הילדים הראשונים שנולדו בקבוצת סעד. בהמשך עזבו פנינה צבי וילדם את קיבוץ סעד, התגוררו תקופת מה במושב השיתופי משואות יצחק ובמחצית שנות ה-50 לערך עברו למושב הדתי חמ"ד שם השתקעו ובנו ביתם. לצבי ופנינה נמיר נולדו ארבעה ילדים יהונתן (יוני) חגי, רונן ז"ל. הבן אסף נמיר אומר על הוריו צבי ופנינה: "הציונות הייתה בדמם ובנפשם, היו אנשי עבודה וגם פעלו כל חייהם למען הציבור".

לא רחוק מקברו של צבי נמיר נמצא קברו של איש החינוך יצחק מאז"ה שהיה אף הוא חבר מושב חמ"ד. והיה מנהל בית ספר דתי בראשון לציון על קברו נחקק: "איש תם וישר אציל נפש ומחנך באמונה" יצחק הוא אביו של צבי מזא"ה פרופסור מהחוג לאסטרופיזיקה באוניברסיטת תל אביב, וסבו של המשפטן יואב מאז"ה.

בבית העלמין באחיעזר נמצא קברו של יצחק מוטרו יליד הארץ (1924) חבר מושב חמ"ד, מוותיקי מגדלי האתרוגים בארץ. על קברו נחקק: "יצחק מוטרו בן ניסים איש אדמה ירא שמיים צנוע ונקי כפיים מבוני הארץ דור שלישי למגדלי אתרוגים". ליד קברו נטמנה רעייתו חיה מוטרו (2005-1926) בתם של יצחק וחנה הופמן שעלתה מגרמניה בשנת 1939 על מצבת קברה נחקק: "אוהבת אדם אופטימית שמחה בחלקה ומסתפקת במועט". בנם של יצחק וחיה הוא ד"ר בני מוטרו מרצה במחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן.

בבית העלמין באחיעזר קבורים כמה מראשי המועצה האזורית עמק לוד. ובניהם דוד דוידוביץ' המיתולוגי איש המפד"ל תושב מושב צפריה שכיהן בתפקיד ראש המועצה האזורית במשך כ-30 שנים. משנת 1959 עד לסוף דצמבר 1989. לידו נקברה רעייתו דבורה ובסמוך לקבריהם נמצא קבר בנם אברהם דב גולן דוידוביץ' שנפטר בדמי ימיו.

בבית העלמין באחיעזר קבורים גם כמה מתושבי כפר חב"ד אחד מהדמויות הבולטות בהם הוא שלמה מיידנצי'ק (1924 - 2004) ממייסדי כפר חב"ד ששימש במשך שנים רבות יושב-ראש הוועד של כפר חב"ד, ויושב-ראש אגודת חסידי חב"ד בישראל.

מיידנציק שכונה שליימק'ה נולד באוקראינה ב-1924 למשפחה שומרת מסורת. בילדותו נשלח לבית ספר ממשלתי קומוניסטי ובהשפעתו עזב את הדת. בתום לימודי התיכון למד בבית ספר לנהגי רכבות בעיר קרסנודר. באותה עת החל בתהליך חזרה בתשובה והתקרב לתנועת חב"ד בשנת 1946 עלה לישראל והיה ממקימי כפר חב"ד, ובשנת 1959 נבחר ליושב-ראש הוועד של כפר חב"ד. שימש בתפקיד זה במשך כ-25 שנה. מיידנציק היה מקורב לצמרת השלטון בארץ, ידידם האישי של ראשי ממשלות ושרים פעילותו הציבורית נעשתה בהתנדבות, ולפרנסתו עבד מיידנצ'יק כנהג קטר ברכבת ישראל.

ליד קברו של מיידנצ'יק נמצא קברו של אהרון-נחמן פרידמן אף הוא תושב כפר-חב"ד ששימש במשך 40 שנה כמזכיר המועצה האזורית עמק-לוד.

בין הקברים בבית העלמין אחיעזר קברו של איש "המוסד" ישראל נצח (1948-2014) שהתגורר במושב משמר השבעה. ישראל נולד בתל אביב בן בכור למרים ולד"ר מרדכי נצח, מראשוני הרופאים הנטורופתים והכירופרקטים בארץ. המשפחה עברה להתגורר במושב משמר השבעה בשנת 1950 והייתה מראשוני המושב. אורח החיים של המשפחה היה טבעוני. ישראל למד בבית ספר היסודי "רמז" ביישוב בית דגן הסמוך למושב ובהמשך בתיכון "עמל" ברמלה.

בשנת 1966 התגייס ישראל לצה"ל ושירת בחיל הקשר. במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים הוא לחם בסיני. בשנת 1970 התגייס למוסד ושירת בו במשך 30 שנה בתפקידים שונים שהשתיקה יפה להם. בשנת 1974 נשא לאישה את אילנה וביחד בנו את ביתם במשמר השבעה. ישראל חלה במחלה קשה ונפטר בגיל 65.

דמות ביטחונית נוספת הקבורה בבית בעלמין באחיעזר הוא תת-אלוף יצחק (צקי) בירן לשעבר מפקד כוחות מערך הנ"מ. בירן התגורר במושב משמר השבעה.