ל
דונלד טראמפ יש בעיה עם הדיוק ואפילו עם האמת. זה לא חדש. האיש טען שניצח במניין הקולות בבחירות לנשיאות, שהיה קהל שיא בהשבעה שלו, ששיעור האבטלה בארה"ב הוא 40% - ואלו רק דוגמאות בודדות. אחרי כל עימות בינו לבין
הילרי קלינטון הראתה התקשורת האמריקנית, שאמנם קלינטון גם היא לא ממש מיודדת עם העובדות - אבל אצל טראמפ, לעיתים שליש מהטיעונים היו שגויים או כוזבים.
תאמרו: נו, טוב, התקשורת האמריקנית. הרי ברובה המכריע היא תמכה בקלינטון ושונאת את טראמפ. יש ממש בדברים אלו. אבל עובדות הן עובדות; וכאשר טראמפ מעוות ומסרס את הנתונים - זה ממש לא קשור לעמדות פוליטיות ולהטיות אישיות. אם נחזור לדוגמאות בהן פתחנו, הרי שטראמפ הפסיד במניין הקולות, בהשבעה שלו היו פחות אנשים מאשר אצל
ברק אובמה ושיעור האבטלה בארה"ב הוא פחות מ-5%.
הדברים קיבלו דוגמה בולטת במיוחד, ואף מפחידה במיוחד, בנאומו של טראמפ על פרישתה של ארה"ב מהסכם פריז. יכול להיות שהוא צודק, יכול להיות שהוא טועה. יכול להיות שההסכם היה רע מאוד לארה"ב, יכול להיות שהפרישה ממנו תהיה גרועה עוד יותר. יכול להיות ששינויי האקלים לא מצדיקים הסכם כזה, יכול להיות שהם מחייבים אותו. לא על זה הדיון בשורות הבאות.
נניח בצד את הרוב המוחלט של המדענים האומרים שיש שינויי אקלים קיצוניים ומסוכנים, הנגרמים מפליטת גזי חממה. נניח בצד את 193 המדינות האחרות שהסכימו שחייבים לטפל בבעיה, כאן ועכשיו. נניח בצד את המוני המנהלים הבכירים, המושלים וראשי העיריות שהודיעו שימשיכו לפעול לפי קווי ההסכם. ככלות הכל, גם רבים ואפילו הרוב עלולים לטעות ובצורה קשה. מה שמטריד אותי מעבר לכל הוא הנימוקים של טראמפ עצמו לפרישה מההסכם, והעובדה החד-משמעית שהם הוציאו דברים מהקשרם, היו חד-צדדיים ואפילו שקריים בעליל.
הציטוט המעוות של מחקרים
נדגיש שוב: מדובר על עובדות ברורות, על מסמכים מפורשים, על נתונים חד-משמעיים. ואנחנו מדברים על מה שטראמפ אמר, לא על מה שייתכן שחשב או על מה שאולי נאמר בהתייעצויות שקיים. ככלות שראיתי, הבית הלבן לא הכחיש את העובדות כפי שהועלו בידי התקשורת האמריקנית, ואין זה פלא: קשה לעמוד מאחורי סילופים כה ברורים. ואלו בתמצית כמה מן הדברים העיקריים:
- טראמפ טען שההסכם כופה על ארה"ב תנאים שפוגעים בה. האמת היא, שכל מדינה קבעה בעצמה את התחייבויותיה והוא יכול היה לשנות בצורה חד-צדדית את הפעולות שמבצעת ארה"ב.
- טראמפ טען שההסכם כופה על ארה"ב לסגור תחנות כוח פחמיות. האמת היא, שהתחנות נסגרות משום שהפחם יקר והגז הטבעי זול בהרבה.
- טראמפ טען שההסכם יעלה לארה"ב ב-2.7 מיליון משרות ובאובדן תוצר של 3 טריליון דולר. האמת היא, שהוא הסתמך על מחקר של גופים המתנגדים להסכם ואשר צוין בו בפירוש שלא בחן את ההשלכות החיוביות של ההסכם.
- טראמפ טען שאפילו יישום מלא של הסכם פריז יוריד את הטמפרטורה ב-0.2 מעלה בלבד עד סוף המאה. האמת היא, שהיה זה מחקר של MIT שהסיק שחייבים לעשות הרבה יותר, לא לוותר על הסכם פריז.
- טראמפ טען שהתרומה האמריקנית לקרן האקלים הירוק באה על חשבון המלחמה בטרור. האמת היא, שהכסף בא מתקציב סיוע החוץ של מחלקת המדינה.
- טראמפ טען שההסכם מאפשר לסין להגדיל את פליטת הגזים עד 2030 ושהודו מתנה את קיום התחייבויותיה בקבלת סיוע חיצוני. האמת היא, שסין התחייבה להפחית את הפליטה ושהודו פועלת ללא סיוע חיצוני.
שני העיוותים החמורים ביותר קשורים למחקרים שטראמפ ציטט. האחד, כאמור, הצהיר בגלוי שלא בחן את ההשלכות החיוביות של ההסכם. השני, כפי שהבהיר חד-משמעית ראש צוות החוקרים שערך אותו, נועד להראות שההסכם אינו מספיק; לבוא ולומר שבגלל זה צריך לוותר עליו - זה חסר כל היגיון, הבהיר. אנחנו לא מדברים על פרשנויות או על עמדות. מדובר כאן בהעלמת עובדה חיונית ביותר במקרה הראשון ובעיוות מכוון במקרה השני.
הרבה יותר גרוע מהפלישה לעירק
השאלה הגדולה היא, האם כך טראמפ מקבל החלטות, או שכך הוא רק מציג אותן. במילים אחרות: האם ההחלטות מתקבלות על סמך מידע חלקי, מעוות ומוטה שמוצג לנשיא? האם הוא עצמו קורא רק את מה שנוח לו ואיך שנוח לו? או שמא טראמפ יודע את העובדות, אבל מציג אותן לציבור בצורה כוזבת - שזה חמור כשלעצמו?
כבר היינו בסרט הזה. הפלישה האמריקנית לעירק בשנת 2003 הוסברה בידי הנשיא
ג'ורג' בוש כצעד חיוני על-מנת להשמיד את הנשק להשמדה המונית שבידי
סדאם חוסיין. נשק כזה מעולם לא התגלה, וכיום ידוע שהטענה של בוש וממשלו התבססה על מידע מפוברק שהיו להוטים להאמין לו. כך שלמרות כל המערכות המקצועיות הסובבות את נשיא ארה"ב, הוא עדיין יכול להחליט למה להאמין ולמה לרצות להאמין.
אצל טראמפ זה חמור ומסוכן עוד יותר. להגנתו (החלקית) של בוש ניתן לומר, שמידע מודיעיני עשוי להיות מבלבל ומרובה פנים; שניתוחו עלול לסבול מהטיות ודעות קדומות (ע"ע מלחמת יום הכיפורים ופיגועי 9/11). במקרה של טראמפ מדובר במשחק במספרים ברורים, בעיוות נתונים חד-משמעיים, בהעלמת עובדות שאינן ניתנות לפרשנות. במילים אחרות: אפשר לטעות ולחשוב שלסדאם יש נשק כימי; אי-אפשר לומר על מחקר שהוא הפוך ממה שהוא באמת, אי-אפשר להגדיל בהבל פה את האבטלה פי עשרה.
בעצם, אפשר ואפשר. עובדה: כך נבחר דונלד טראמפ לנשיא וכך הוא והבית הלבן שלו מתנהגים על בסיס יום-יומי. וזה מסוכן ביותר לעולם כולו, כי הבלופים והעיוותים והשקרים לא ייעצרו בשינויי האקלים. מחר מישהו יאמר לטראמפ, שקוריאה הצפונית ניסתה טיל שיכול להגיע לניו-יורק - ולא יאמר לו שהטיל התפוצץ באוויר. מחרתיים מישהו ילחש לו, שישראל הפציצה בית חולים בעזה - וישכח לציין שנורו ממנו רקטות עליה. ובעוד שבוע יראה טראמפ בפוקס ניוז שעירקי אנס אמריקנית - ולא ישים לב לכך שמשפחת האנס חיה בארה"ב כבר שלושה דורות. מישהו מוכן להמר על כך שתגובתו תהיה מדודה, שקולה ומבוססת על כל המידע הנחוץ?