רשמי ביקור בעיר לבוב באוקראינה

לאחר 72 שנה חזרתי לבקר בעיר לבוב בה נולדתי ובה הייתי בגטו ובמחנה ינובסקה עד לחיסולו. חזרתי ממסע שורשים עם אשתי, ילדי וחלק מששת נכדי. סיירנו בעיר במהלך שלושה ימים בהדרכתו של אנדרה בוקאלו, דובר עברית רהוטה. יליד לבוב. יהודי בן 39. היה בצבא האוקראיני. חי בישראל עם אשתו כעשר שנים. לפני שבע שנים חזר ללבוב. יש לו עסק של הקמה והפעלה של בנקומטים. כתחביב עוסק בהדרכת מבקרים ישראלים כמוני.

הצלחתי לאתר את בית המשרדים המרשים במרכז העיר שבו היה המשרד של אבי, עו"ד ד"ר קרול דוד. מצאנו גם את בית המגורים של הורי, מול אחד הפארקים הגדולים והיפים. מחשבות ורגשות ליוו אותי ואת משפחתי.

סגרתי מעגל חיים מרגש.

העיר לבוב

העיר נמצאת כיום באוקראינה ונקראת LVIV.

בתקופה שהיא הייתה שייכת לפולין שמה היה LWOW.

בעברה הרחוק יותר בתקופת הקיסרות האוסטרו-הונגרית שמה היה Lemberg.

לבוב היא בירת מערב אוקראינה. עיר גדולה קוסמופוליטית שניצלה מהרס במלחמת העולם השנייה. עיר יפה ומרתקת שהיא מוזאון חי של אדריכלות. רוב הבניינים המרשימים נבנו בעיר בתקופת הקיסרות האוסטרו-הונגרית שהייתה חלק ממנה. רוב הבניינים מעוטרים בחזיתות בפסלונים ובתבליטים. העיר העתיקה שבמרכזה ככר השוק Rynok, שהיא הגדולה באירופה ומסביבה הרחובות הצרים הם הלב הססגוני והסואן של העיר.

ברחובות מסביב לככר השוק שפע של מסעדות ובתי קפה קטנים וצבעוניים המזכירים את וינה ופריס.

העיר העתיקה היא אתר מורשת תרבות עולמי של אונסקו. בניין האופרה המרשים זהה לבנין האופרה בווינה. בניין התזמורת הפילהרמונית מרשים. השדרה המרכזית של העיר "שדרות סבובודה"(החופש) היא חלק מהפנינה הארכיטקטונית של העיר. בעיר שפע של פארקים ופינות ירוקות.

החיים בלבוב

לבוב ממוקמת למרגלות רכס הרי הקרפטים. היא אחת הערים העתיקות והמיוחדות באירופה שנשתמרה ולא נהרסה במלחמת העולם השנייה.

כיום חיים בלבוב 850 אלף תושבים. הרוב הם אוקראינים. ישנם בעיר מיעוטים של רוסים. פולנים ויהודים. השפה השלטת היא אוקראינית כל שלטי הרחוב והמסחר כתובים אך ורק באותיות קיריליות. המקשים מאוד על התיירים כמונו. רוב רובם של הרחובות מרוצפים באבנים קטנות ללא אספלט. הנסיעה ברכב בעיר רצופה בקפיצות.

עיר סואנת. תנועה בלתי פוסקת של רכבים ואנשים. צעירים ומבוגרים רבים הולכים עם חולצות לבנות עם רקמה אוקראינית צבעונית. מרשימה. אמרו לנו שחולצות אלה הן סמל של הפגנת פטריוטיזם. לבוב שימשה לאורך השנים בית ללאומים, לתרבויות ולדתות, עובדה שהשפיעה על אופיה. בעיר קיימת כנסייה ארמנית שמורה ויפה. העיר עברה ידיים רבות במהלך ההיסטוריה, של אוסטרים. רוסים. פולנים. גרמנים. עיר מרתקת ותרבותית משופעת במונומנטים מרשימים של מבנים בסגנונות הגוטיקה, הבארוק והרנסנס. בלבוב 100 כנסיות מתקופות שונות.

באוקראינה חיים כ-90 מיליון תושבים. הערים הגדולות הן קייב (הבירה), חרקוב ואודסה. מסביב ללבוב עיירות ספא ונופש בסטנדרטים אירופיים במחירים זולים ביותר. מעיינות מינרלים, אתרי סקי. חופשה משפחתית בהרי הקרפטים זולה ומפתיעה בעיירות TRUSKAVETS וב-DROHOBUCH. מרבית התיירים בלבוב באים מרוסיה, פולין, טורקיה וגרמניה.

משכורת ממוצעת במוסדות עירוניים וממשלתיים מסתכמת ב-150 דולר. פנסיה ממשלתית ממוצעת כ-50 דולר. אנשים חיים ומתקיימים בסיוע שחיתות ובקשיש שנפוצה בכל הדרגים. באמצעות כסף ושוחד ניתן להשיג כל דבר. השחיתות נפוצה בכל הדרגים ובכל המוסדות. העיר מוצפת במכוניות מפוארות. קיימים בתי ספר פרטיים. קיימת רפואה פרטית. המלחמה שמתנהלת נגד הבדלנים הפרו רוסים במרחק 1400 קילומטר מלבוב לא מורגשת כלל בעיר.

יש חוק גיוס חובה לצבא לשנה וחצי. האנשים אותם פוגשים ברחובות במרכז העיר לבושים היטב ונראים מצוין. רוב האנשים מחזיקים את הכסף בביתם ולא בבנקים. בחנויות ובקניונים המודרניים שפע של מותגים של כל הפירמות. השחיתות מצויה בכל דרגי השלטון, שלרוב לא באה על עונשה. בפרלמנט ישנם 460 נציגים. עשרות רבות מהם הם יהודים, כולל הנשיא פרומושנקו ויו"ר הפרלמנט.

המחירים וההגעה ללבוב

מהארץ אין טיסות ישירות ללבוב. מגיעים בטיסות המשך מוינה או מקייב האוקראינית או מוורשה הפולנית. אנחנו טסנו בחברה הפולנית LOT מוורשה ללבוב. טיסה שנמשכת קרוב לשעה. שדה התעופה בלבוב חדש ומודרני. 3-2 ימים מספיקים. בתי מלון טובים וזולים. אנחנו התאכסנו במלון בוטיק מיוחד ונפלא במרכז העיר בשם SWISS.

מחירי בתי המלון והמזון זולים עדיין. המטבע המקומי GRIBNA. יש חלפנים בעיר העתיקה. דורל אחד = 25 גריבנה. עבור שלושה חדרים ליומיים עם ארוחת בוקר מצויינת שילמנו במלון 4,500 שקל. על גג המלון מסעדה פתוחה שמשקיפה על העיר. חוויה קולינארית ואסתטית נפלאה.

דוגמה למחירים הזולים במסעדות (תפריט עשיר בהדפסה צבעונית בתמונות) אכלנו ששה אנשים. 4 פיצות גדולות שונות ונפלאות, 2 מחבתים עם ירקות במאפה, 8 לביבות גדולות ושונות נפלאות מתפוחי אדמה וירקות, 2 בירות מקומיות, קולה ותפוזים. סה"כ כ-85 שקל (535 גריבנה מקומי) במסעדות אי-אפשר לשלם בכרטיסי אשראי או במט"ח. רק במזומן מקומי. בשלושת ימי שהותנו בלבוב (בחודש מאי) היה מזג אוויר חם נעים ובהיר. לעתים מזג האוויר דומה לזה שבלונדון. גשם קצר ופתאומי ובהמשך בהיר וחם.

נקודות העניין בסיור הרגלי בעיר

סיור רגלי של 4-3 שעות, כולל את העיר העתיקה. ככר השוק הענק. הסמטאות הרבות המשופעות בבתי קפה והסעדות קטנות עם שולחנות ועציצים שמסביב לככר השוק. שוק גדול של עבודות יד ומזכרות כולל נייר טואלט עם תמונתו של פוטין. מזנון מיוחד של מכירת ליקר וישניאק. מפעל השוקולד המיוחד. בית קפה של שלוש קומות מתחת לקרקע שנכנסים אליו עם כובעים של כורי פחם עם תאורה. בניין העירייה. הקטדרלה. בניין האופרה. בית המרקחת הראשון באירופה. שוק הפרחים. השדרות המרכזיות בשם סבובודה (חירות). בעיר 10 תיאטראות. 60 מוזאונים. לאחר סיור כזה חוזרים הביתה בהתפעלות מיופייה של לבוב הלא מוכרת והלא מפורסמת לרובנו בארץ.

מכרה הקפה Masoch - café

אף תייר לא מפספס ביקור בקפה המפורסם הזה, שנקרא על שמו של סופר בן העיר שפסלו ניצב בכניסה. במקום פועל מפעל שבו מכינים בעבודת יד שוקולדים משובחים. מדובר במבנה עתיק עם מחילות תת-קרקעיות המשמש לטחינת הקפה. במקום חנות ובית קפה שבו מופעים מוסיקליים. לבוב נחשבת העיר הראשונה (ולא וינה!) באירופה שנחשפה לתרבות שתיית קפה בזכות הסיפור על בן העיר יורי קולשינסקי שהיה בשבי הסולטאן הטורקי. בקרב על וינה (1683) הוא ברח מהשבי וגילה למגיני וינה מידע חשוב על הצבא הטורקי שתרם לפריצת המצור הטורקי. לאות תודה הוא קיבל שקי הקפה הטורקי מהשלל הוא פתח לראשונה מקום לשתיית קפה בווינה ובלבוב.

מפעל השוקולד ברחוב Serbska

החנות הגדולה של שוקולדים בעיר מצויה בצמוד למפעל המפורסם.

בחלון הראווה הפונה לרחוב ניתן לצפות בתהליך הכנת השוקולד בכניסה מקומות ישיבה לשתיית קפה וללקק שוקולד מהחנות.

המסעדה היהודית גולדן רוז Golden Rose

ברחוב סטארה היבריסקה - "רחוב היהודים הישן" (Staroievreiska) פועלת מסעדה יהודית שכל הקישוטים הם יהודיים. מדובר בגימיק מקומי ללא קשר לכשרות. על הסינורים של המלצרים מודפסות אותיות בעברית.

מיקום המסעדה בצמוד לשרידיו של בית הכנסת שקרוי על שמה של רוזה אלמנתו של אחד מעשירי היהודים שבכספו הוקם בית הכנסת בשנת 1595. האגדה מספרת שהיא התמסרה לשליט המקומי כדי שימנע את הריסת בית הכנסת לפי דרישת הכנסייה ולבסוף התאבדה.

השוק ככר Rynek

הלב הפועם של העיר היא ככר השוק. ככר מלבנית מוקפת 44 בניינים עתיקים ומרשימים ששופצו ונוקו. בככר בולט מגדל העירייה. בארבע פינות הככר פסלים של דמויות מהמיתולוגיה היוונית: נפטון. דיאנה. אדוניס.

בפינה הצפונית הככר בית מיוחד - הבית השחור שנבנה בשנת 1577 שבקומת הקרקע שלו שכן בית המרקחת הראשון בעיר (אומרים שהראשון באירופה).

הקטדרלה הארמנית

אוצר של ממש. זו הכנסייה העתיקה ביותר ששרדה בעיר שהוקמה ב-1369.

בתוכה ציורי קיר מרשימים מהברית החדשה. מהרחוב ניתן להציץ אל החצרות הפנימיות שבאחת מהן שוכנת מסעדת סטייקים נחשבת טובלת בצמחיה.

לבוב היהודית

ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה חיו בעיר 130 אלף יהודים שהיו שליש מכלל האוכלוסייה של 340 אלף. הייתה זו קהילה יהודית מפוארת.

לבוב הייתה מרכז תנועת ההשכלה של יהודי פולין. לקהילה היהודית בלבוב היו מוסדות רבים שאחד החשובים ביותר היה בית החולים היהודי שהוקם ב-1901.

הבניין הגדול פועל גם כיום כבית חולים ליולדות. בקרבתו ישנן מצבות של בית קברות יהודי עתיק משנת 1510. לוחות זכרון עם שמות רבנים מהמאות ה-15, ה-16, ה-17, וה-18. שוק מקומי פועל על שטח בית הקברות שהיה.

נותרו בעיר שרידים של שני בתי כנסת. "ורד הזהב" ובית הכנסת החסידי.

פרק זמן קצר לאחר פרוץ מלחמת העולם שלטו בעיר הרוסים, בעקבות הסכם ריבנטרופ מולוטוב. בקיץ 1941 העיר נכבשה על-ידי הגרמנים שהקימו את הגטו ואת מחנה ינובסקה. רוב יהודי לבוב והסביבה נשלחו ברכבות למותם במחנה בלזץ. רק כ-800 שרדו. על אחד הבניינים ליד השוק ישנו תבליט על הקיר עם שמו של שלום עליכם (בעברית).

בקצה ממה שנשאר מהגטו ישנה אנדרטת זיכרון מרשימה של פסל אדם המושיט יד לעזרת השמיים. בקרבת מקום נחנך לאחרונה אתר זיכרון לתקופה הנאצית כולל קרון רכבת מתחנת קלפרוב, ממנה נשלחו היהודים למותם.

כיום חיים בלבוב לפי הערכה כ-2,000 יהודים. רק 800 הזדהו ורשומים.

ישנם נישואי תערובת רבים. עשרות רבות של יהודים הם חברי הפרלמנט האוקראיני כולל הנשיא ויו"ר הפרלמנט. נציגים רבים מאנשי הציבור והתרבות הישראלים הינם בעלי שורשים אוקראינים פולניים.