|   15:07:40
דלג
  עליס בליטנטל  
מבקרת אמנות ותיאטרון
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כך תקנו את מכונת הקפה המושלמת עבורכם
כתיבת המומחים
המדריך המקיף לשיפור בריאות מערכת העיכול
[צילום: רדי רובינשטיין]
ביקורת הצגת "קיץ במריאנבד" ב"גשר"

עינוגי הקיץ במריאנבד

לא הכל היה כה רע ונורא בגולת יהדות אירופה פעם. הצגת תיאטרון גשר "קיץ במריאנבד" מגלה את עוללות ה"מתרפאים" בעיירת הנופש הצ'כית שכביכול אליה נסעו לצורך ריפוי, אך מה ששם הלך
19/06/2017  |   עליס בליטנטל   |   כתבות   |   תגובות

חייו הסוערים של אחד מגדולי הספרות היהודית -שלום עליכם, שאותם תאר במברקים ומכתבים שהיה כותב לרעיתו מנסיעותיו הרבות, היו הבסיס למחזה שכתב בזמנו מיכאל טפליצקי. כעת הם מהווים בסיס למחזה החדש של נגה אשכנזי, דרכם נחשפת מערכת התרמיות, באמצעותן היו יהודים עשירים, כמו גם האצולה האירופית, יכולים לעזוב את ביתם ומשפחתם מדי קיץ, כדי "להירפא" במעינות המרפא בעיירה מריאנבד. יכולתו המופלאה של שלום עליכם לתמצת במשפטים קצרים את המצבים, מהם יצרה המחזאית המוכשרת כעין סיטקום, קומדיה של מצבים קצרצרים, המוצגים כמו בסרט של גדולי הקומיקאים מתחילת המאה ה-20, ונקטעים כשהדמויות נשארות באמצע התנועה דוממות, בעוד הסצינה הבאה מתחילה במקביל - יצוק בהן יופי פיוטי-ויזואלי בלתי שגרתי. כאן מורגש היטב היסוד הפילמוגרפי הן של המחזאית, כמו גם של הבימאי המחונן אמיר וולף (בוגר החוג לקולנוע באוניברסטת ת"א), המעשיר את ההצגה. שיחד עם ממד התנועה הנסוך בה בעקביות, שעיצבה טליה בק - יוצרים הודות למשחק המהוקצע, המדויק והמרשים של כל הקאסט - הצגה משעשעת, מענגת, ומאירה תקופה בהיסטוריה היהודית שפחות ידועה לקהל.

כיום פחות נוסעים לבלות לבד, או בזוגות. רוב הנוסעים לחופשות הן משפחות עם ילדים. התירוץ לנסוע לחו"ל "כדי להירפא" כביכול - אינו בשימוש כבר כיום, ומזמן נעלמה המסורת הזו. כיום הבעל יכול לספר לאשתו שנסע למילואים או לכנס מקצועי. יש די והותר תירוצים. אבל בוורשה של סוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 בה התירוץ הזה היה התקף ביותר- אנו פוגשים על במה (החל מהעלייה לרכבת, המשך בעיירת הנופש, ובצידן - את תגובות אלה שנשארו בבית לבדם) - את כל טיפוסי היהדות המזרח אירופית המבוססת, המהמרים, הבליינים ואוהבי החיזור אחרי נשים, גם נשואות, שלמעשה קיימים גם אצלנו עד היום:

את רודף הנשים הסידרתי, שמגלם כאן בחן כה רב סשה דמידוב המקסים; את אשתו שנשארה בוורשה (סבטלנה דמידוב, רעייתו בחיים), את השמן שנסע כדי לרדת במשקל (אלון פרידמן הנפלא תמיד) שמספר לאשתו על הדיאטה והסבל שהוא עובר, בעוד הוא רק שובע תענוגות אהבהבים, בעוד רעיתו שבבית עומדת לכרוע ללדת באין בעלה לצידה (B>>נטע שפיגלמן שכה לוכדת את לב הצופים כמו שכבשה אותו בצורה מופלאה ב"יאקיש ופופצ'ה"); את ליליאן רות כפרל, רכלנית עסיסית המצויה ומיידעת את הכל בכל בגידה, ואת בנה במציאות הנרי דוד - כרופא השינים יפה תואר המצודד את לב כל הרווקות שהגיעו לשם על-מנת לצוד חתן, כמו גם את לב כל הנשואות. למרות היותו נשוי, אך מתיימר להיות רווק, וכמעט הופך להיות החתן של אחת משלושת הגרציות (בעלות האפים) המכוערות -דור מיכאלי, הלל קאפון ופאולו מואורה הנאה, שהוריהן המודאגים רק חושבים על סידור כל שיהיה בעזרת השדכן המצחיק והכה אופייני לחיים היהודיים אז - אלכסנדר סנדרוביץ'. לצידם פוגשים גם טיפוסים ססגוניים כמו ויטלי פוקס כבעלה של פרל, את כרמל קנדל, אנג'לה שטיינגרט הדשנה כמשרתת המקללת ללא הרף את אשתו המנוחה של האלמן דורון תבורי,(גדול השחקנים בכלל ובפרט, שכאן הוא רק אחד מתוך מספרן הרב של הדמויות, אך עושה זאת באופן הכי מעולה שאפשר ובצורה הנוגעת ללב) שנישא בשנית לצעירה סקסית ופתיינית רוני עינב המלבבת.

מערכת היחסים והתיקשור בין בני הזוג שהצעירה שבהם שנסעה לעשות חיים, בתירוץ של כאבי ראש, בעוד הזקן האומלל סובל מהידיעה מה היא מעוללת שם, אך סולח לה על הכל, ובלבד שתישאר לצידו - אופיינית להרבה זוגות נשואים שמעדיפים גם כיום לבלוע את הגלולה המרה, ובלבד שלא ייאבדו את בן או בת הזוג המתהולל/ת. כשאת האווירה לכל האירועים מלווה בנגינת הפסנתר המענגת המלחין והפסנתרן בוריס זימין. כמו בבתי הקפה בטיילת שעל שפת הים בתל אביב במאה שעברה.

המחזה על-פי שלום עליכם (שלום רבינוביץ' במקור, 1859-1916) בניגוד ל"טוביה החולב" בו תיאר שלום עליכם את חיי העוני, הדלות והפרעות שהיהודים סבלו מהן, הוא תמונה של הצד האחר בהווי הגלות אז. ההצגה שביים אמיר וולף היא פנינה חזותית-ומילולית, ואין תמה שלשונו המושחזת של שלום עליכם נמסכה לשפת כתיבתם של מחזאים ישראלים במחצית השנייה של המאה ה-20. כמו ניסים אלוני, חנוך לווין ובעיקר - שפתם של הגששים.

הצגה עשויה למופת, שתענוג לחזות בה.

[צילום: רדי רובינשטיין]
תאריך:  19/06/2017   |   עודכן:  19/06/2017
עליס בליטנטל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ברשימותי הקודמות, כמו גם ברשימה זו אני חושף כשליי הבנה או פרשנות שלקה בהם גודמן בספרו, שגובלים בפשטנות מקוממת גם אם הם מופנים לקהל קוראים דתי לאומי ייחודי. אי-אפשר להימנע מלחוש ברדידות בתיאור הדברים והתהליכים. וכפי שגודמן עצמו מעיד, המטרתו היא ליצור שיח במקום היריבות, ולצורך "מטרה קדושה" זו מותר "לעגל פינות" היסטוריות ולהסתיר משברים וטראומות, כדרכם של בית הלל. גודמן תועה במתכוון בנתיב שגוי בלבירינט הפרשנות ההיסטורית כדי לא להגיע לשום יעד שיש בו משום הכרעה.
19/06/2017  |  גד גזית  |   כתבות
בצהריי יום אביבי של מאי הזדמנתי לתחנת הרכבת סבידור בתל אביב ולפתע שמעתי צלילים מרגשים של מוזיקה קלאסית. חייל צעיר עם כיפה סרוגה לראשו ישב ליד פסנתר שהועמד ברחבה וניגן ברגש יצירות של שופן. עמדתי כמהופנטת לידו, והקשבתי בהערצה עד לסיום, ואז פנה אלי בחיוך וברך אותי לשלום. מספר שאלות ותשובות קצרות עוררו את סקרנותי, ובקשתי לראיין אותו התקבלה בחיוב, אם כי רק לאחר כחודש הצלחנו למצוא זמן מתאים לפגישה.
19/06/2017  |  שיה מלכין  |   כתבות
כאשר אנו בוחרים פרקט, יש לקחת בחשבון את הנתונים השונים של הבית והחלל בו. הגוון של הפרקט מהוה גורם חשוב להקטנה או הגדלה של החלל. למשל בחללים קטנים, נהיה מעוניינים בפרקטים בגוונים בהירים ואילו לחלל גדול יותר, פרקטים כהים יתאמו ויקנו הרגשת חמימות. בחדרים חשוכים יותר, כדאי להתקין פרקטים בהירים. העיצוב של פרקט לבן, מקנה תחושה של בהיר, נקי וחדש. הסקאלה של גווני פרקט בהירים וחיוורים, תתאים יותר לחדרים שמיועדים לרוגע ושלווה, כמו למשל חדרי השינה. ניתן למנות חסרונות בפרקטים בהירים כמו למשל לכלוך שנראה מהר מאוד ולכן, יש לחשוב לגבי התחזוקה והכדאיות שבדבר.
19/06/2017  |  אוריה חן  |   כתבות
הרומאים לא ניהלו, לכאורה, מדיניות הגלייה בארצות הכיבוש אבל הם מכרו לעבדות בשווקי האימפריה שבויים ותושבים- נשים וילדים- במיליונים. מספר העבדים באימפריה הרומית במאה הראשונה לספירה הגיע ל-20% מכלל האוכלוסייה.
19/06/2017  |  רבקה שפק ליסק  |   כתבות
"הרוזנת מאריצה" נחשבת לאחת האופרטות הידועות בז'אנר הזה, שהיה סוג של בידור תוסס ומלהיב בתקופת ימי וינה העליזה. תיאטרון האופרטה של בודפשט מתארח זו השנה השלישית באופרה הישראלית והפעם באמתחתו אופרטה שנכתבה בשנת 1924 על-ידי אמריך קלמן, מלחין יהודי-הונגרי והנחשבת כאחת הידועות והפופולריות.
19/06/2017  |  חיים נוי  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
עידן יוסף
עידן יוסף
מ"מ מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר מימון שמילה הציע לעו"ד מנדלסון להאריך את תקופת הניסיון שלה לתפקיד היועצת המשפטית של המשרד, דבר המבטא חוסר שביעות רצון מתפקודה    מנדלסון סירבה להצעה מאח...
מנחם רהט
מנחם רהט
זה עדיין לא כל התנועה הקיבוצית, אבל חלקים ממנה כבר הסיקו מסקנות לגבי האויב האיסלמונאצי    מזכ"ל הקיבוצים בעשור האחרון מוביל את ההתפכחות: המתנחלים לא טועים, הימין צודק    "רבים לא יכו...
יוסף אליעז
יוסף אליעז
שבתון הוא טיפשות יקרה ומתמשכת מיום שהונהג לראשונה    זהו אובדן של יום עבודה יקר בכל המשק    לא הוכח שהשבתון תרם במשהו להגדלת מספר המצביעים, והבחירות האחרונות שוב הוכיחו זאת
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il