את רציונל כתיבת ספרו מוצא גרינוולד במותו של מוני פאנן לאחר שכבר סקר ככתב ספורט בוואלה את מכבי ת"א כבר שלוש עונות ולאחר מות פאנן "התחוור לי שטעיתי - חשבתי שאני מכיר את אנשי הקבוצה כמו את כף ידי... לא הייתי מודע ל"ביזנס" המחתרתי שפאנן ניהל לאורך עשרות שנים. ידעתי, כמו כולם, שהוא משמש חלפן כספים, אולם לא נראה שיש בכך דבר בלתי חוקי" (עמ' 13, אגב גם
שמעון מזרחי לא ידע על כך, עמ' 62).
מעבר לפתרון חידת פאנן, לה מקדיש המחבר יריעה רחבה, הוא רואה בספרו "ניסיון ראשון מסוגו לשרטט את הקווים לדמותו של אחד הגופים החזקים במדינת ישראל (הפרזה קלה?...). סיפורה של מכבי מלמד לא רק על הקבוצה עצמה, לא רק על עולם הספורט היצרי והדרמטי, הוא גם שזור בהתפתחותה של מדינת ישראל ושל החברה הישראלית. ניתן ללמוד ממנו, בין השאר, דבר או שניים עליהן" (עמ' 14).
בהתחשב בעובדה שמכבי ת"א כונתה הקבוצה של המדינה, ושטל ברודי המליץ והיה שותף למתן פרס ישראל ליו"ר מכבי - מזרחי, אכן יש דברים בגו (אגב, אי-שיתוף הפעולה של מכבי ת"א עם המחבר, אינו כמובן עומד לזכותה...).
פרשת "הבנק" של פאנן היא פרשה חמורה ונסקרת לאורך הספר. מדובר בהיקף פעילות כספית שנאמד ב-400 עד 600 אלף דולר בממוצע בחודש. "משקיעים" רבים היו בבנק זה, שלמעשה היה הונאת פוניזי ובין השמות מציין המחבר את:
דיוויד בלאט, צביקה שרף, יורם חרוש,
עודד קטש, גיא גודס, נדב הנפלד, גור שלף, רדיסאב צ'ורצ'יץ, ניקולה וויצ'יץ' ועוד (עמ' 46).
פתיחת העונה
מה שלא פחות חמור, שלאחר מות פאנן (ההסבר על מותו ראה עמ' 56-57), פרסם איגוד שופטי הכדורסל תצהיר משפטי שעליו חתמו כל השופטים בישראל, שלפיו הם לא היו מעורבים בשום צורה שהיא ב"בנק", מה שאיפשר את פתיחת העונה כסדרה. אגב, המחבר מחד גורס שאיש לא התייצב אצל מנהל העיזבון והכריז עצמו כנושה, אך מאידך הוא מציין את בלט במי שפנה.
חידוש נוסף של הספר הוא בחשיפת אורח חייו הבזבזני של פאנן, כשבמקביל לנישואיו, ניהל זוגיות עם אישה נוספת עליה נודע לאשתו שרון מקריאת הספר (על-פי ראיון עמה במוסף הארץ מיולי השנה).
בנוסף לפאנן סוקר הספר את הדמויות המזוהות עם מכבי ת"א ובמיוחד:
דיוויד פדרמן, שמלוק מחרובסקי ושמעון מזרחי.
מזרחי, שיותר מכולם מזוהה עם מכבי ת"א, הינו עורך דין במקצועו בתחום התעבורה, וסא"ל במצ"ח. שמו נקשר למספר פרשיות תמוהות שאינן מצוינות בספר כמו: פרשת התאונה בה נהרג גל בק, ופרשת הדריסה על-ידי השחקן וייל בינום. לעומת זאת בספר מוזכרת פרשת הרשעת שמעון מזרחי על שחילק כרטיסים למשחקי מכבי ת"א, למזכיר בית הדין לתעבורה - אברהם פלאי ובאמצעותו לשופט בית הדין לתעבורה - בן שחר חריפאי. היועץ המשפטי החליט שלא להעמיד את העו"ד לדין פלילי אלא לדין משמעתי, ובסיומו הורשע מזרחי בנזיפה (עמ' 219).
כמויות מסחריות
זאת ועוד. כשחשף משה גרטל את הסיבה האמתית לסיבה מדוע אולסי פרי לא הופיע למשחק מכבי ת"א איימו עליו אנשי מכבי מילים "רד מזה, אנו נחסל אותך". את גרסתו גיבה יואש אלרואי (העיין השביעית מיום 3.11.09). גם לאחר שגרטל חשף שאולסי פרי מכר סמים בכמויות מסחריות, איימו עליו אנשי מכבי (שם).
אגב אולסי, שמו נקשר לפרשות גיורי נוסח מכבי ת"א. כידוע בארצנו הדמוקרטית יש זכויות יתר ליהודים ולכן עדיף להגיע לארץ כיהודי או להפוך בה ליהודי. אולם לא רק הוא הפך ליהודי אלא גם המורמוני ג'ים בוטריט שבקיץ 1976 עבר גיור בזק בארה"ב ושב לישראל כיהודי כשר. אולם לאחר שחזר לארץ ואף מונה לקפטן הקבוצה לאחר פרישת טל ברודי, עזב אותה במפתיע בשנת 1981 משום שהתאזרחותו חייבה "את גיוסו לצה"ל, אלא ששירות צבאי לא הסתדר עם עיקרי אמונתו הדתית האמיתית, לא הייצוגית, הדת המורמונית דוגלת בהשקפת עולם אלטוראיטסית, מעט פציפיסטית. בוטריט נטש אפוא את ישראל ושב לארצות הברית. מאז לא חזר ארצה, מחשש שייעצר בעוון עריקות" (עמ' 136-137).
סיפור נוסף בהקשר זה הנו סיפורו של ברד ליף. כשנחת בארץ בשנת 1982 סיפר שהתגייר בגיל 17 למען חברתו היהודייה ממנה כבר הספיק להיפרד. אולם לאחר שנים חשף
פיני גרשון שליף בא לארץ עם תעודה מאיזה רב, שמאשר שהוא התגייר אבל "על הטופס בכלל היה כתוב "גברת ברד ליף". איזה חבר יהודי שלו התחתן, אשתו התגיירה, והיה מי שדאג "לתקן" את מה שכתוב שם. יש דברים שאפשר לעשות רק בבניין המועצה בקריית שמונה"(עמ' 205).
ניתן לציין עוד פרשיות, כמו למשל כמו הברחת מטבע חוץ מתחת לבגדים בטיסה לאחר מסע בדרום אפריקה (עמ' 100), או את הערותיו הגזעניות של פיני גרשון, בפרק מס'15: "יש שחור כהה, יש מוקה"(עמ' 100), וכך עוד ועוד.
יש לא מעט סיפורים וגם מידע, למשל "רשימת המאמנים הקפטנים וההישגים (עמ' 18-20), כמו גם "חילופי הבעלות - על ציר הזמן"(עמ' 21). אבל כלל לא בטוח שלצורך זה יש לכתוב ספר של 432 עמודים לשם כך...
הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
