בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
"אנחנו לא מצליחים להנגיש"
|
|
|
הנשיאה המיועדת אסתר חיות אומרת בצדק, שהציבור לא מצליח - ולפעמים לא מנסה - להבין את פסקי הדין, במיוחד אלו של בג"ץ. הנה כמה הצעות מעשיות לשינוי המצב
|
המגיבים שולפים מהמותן [צילום: דוד ועקנין, פלאש 90]
|
|
|
|
אם אנחנו כבר מדברים על יחסי בג"ץ והציבור, הנה עוד כמה נקודות בהן ראוי להגביר את שקיפות מערכת המשפט: - לפרסם את שמותיהם של שופטים שתלונות נגדם נמצאו מוצדקות.
- לקיים מפגשים תקופתיים של נשיאי בתי המשפט, או לפחות של נשיאת בית המשפט העליון, עם עיתונאים.
- לפרסם בצורה שוטפת באתר הרשות השופטת את הפרוטוקולים של הדיונים המתקיימים בבית המשפט העליון.
- לפרסם באתר הרשות השופטת את תאריכי הלידה של כל השופטים (כדי שהציבור יידע מתי הם פורשים) ואת תמונותיהם העדכניות (כדי שהציבור יידע מול מי הוא עומד).
|
|
|
|
"זה מחייב גם אותנו לחשיבה מחודשת לגבי הנגשת פסקי הדין שלנו לציבור, שגם הדיוטות יוכלו להבין מה אמרנו. זה סוג של כשל שלנו - שאנחנו לא מצליחים להנגיש לציבור את מה שאנחנו כותבים. הגישה הקלאסית שלנו היא ששופטים מדברים בפסקי דין, אבל היום זה עולם אחר ונצטרך חשיבה מחודשת, בלי לפרוץ את כל הגבולות" - דברי הנשיאה המיועדת של בית המשפט העליון, אסתר חיות, בשבוע שעבר. חיות התייחסה לביקורת שנמתחה על פסק דינו של בית המשפט העליון בנוגע למסתננים. היא צדקה בשתי הנקודות שהעלתה - גם בפרטנית (מותחי הביקורת לא טרחו לקרוא אפילו את התמצית) וגם בכללית (בעיית הנגישות של פסקי הדין). האחרונה נובעת הן מכך שהלשון המשפטית אינה שווה לכל נפש, מכך שפסקי הדין החשובים הם בדרך כלל סבוכים וארוכים, ומכך שבעידן הטוויטר - לא רק אמצעי התקשורת אלא גם הפוליטיקאים מתחרים מי יהיה הראשון שידבר. הנה דוגמה לכשל הגישה הנוכחית של המערכת, לפיה השופטים מדברים רק בפסקי דינם. בפברואר 2014 חייב רון שפירא, הנשיא הנכנס של בית המשפט המחוזי בחיפה, 39 תובעים בהוצאות של 4.4 מיליון שקל. היו אלו דייגים שטענו שחלו לאחר שדגו בקישון המזוהם. התקשורת סערה: אנשי מסכנים וקשי יום ישלמו כזה סכום לתאגידי ענק? אלא שאיש לא טרח לקרוא את פסק הדין, בו קבע שפירא חד-משמעית שמדובר בחבורה של רמאים, שחלקם כלל לא דגו בקישון ושחלקם דגו בו לפני שהחל הזיהום. שפירא גם ציין את היקפו האדיר של התיק, והוא פסק החזר חלקי בלבד של ההוצאות שהיו לנתבעים כדי להתגונן בפני אותן תביעות שקריות. אבל הנהלת בתי המשפט לא אמרה את כל זה בתגובתה; היא הסתפקה בהפניה לפסק הדין בן מאות העמודים. מערכת המשפט אינה יכולה להתעלם מהמהפכה התקשורתית - וכוונתי לשני המובנים של המילה "תקשורת". יש מהפכה גם בעיתונאות וגם בטלקומוניקציה, ושתיהן נובעות מההתפתחויות הטכנולוגיות המסחררות של שני העשורים האחרונים. אינטרנט, סמארטפון, טוויטר, פייסבוק - כל אלו אינם מאפשרים להסתפק בפסקי דין בני עשרות עמודים ולצפות שעיתונאים ופוליטיקאים יטרחו לקרוא אותם, או אפילו את תמציתם, לפני שיקלידו או ידברו. הנה כמה הצעות מעשיות, שניתן לאמץ בכל הערכאות - ובמיוחד בבית המשפט העליון ובפרט בפסקי דין בנושאים המעוררים עניין ציבורי רב. - בתחילת כל פסק דין לכתוב מהי הסוגיה העומדת להכרעה - הן במישור המשפטי והן במישור העובדתי. השופטת דפנה ברק-ארז כבר עושה זאת, אם כי היא מציגה לרוב את הפן המשפטי בלבד.
- לקצר ככל האפשר בחזרה על טיעוני הצדדים. הם הרי יודעים מה טענו, ואת שאר הציבור מעניינת הפסיקה.
- לא לחזור שוב ושוב על הלכות ידועות. למשל: לא בכל פעם בה דן בג"ץ בעתירה נגד חוק, צריך לצטט את כל התקדימים העוסקים בפסילת חוק. לא בכל תביעת לשון הרע צריך כל שופט שלום לחזור ולהעתיק את הסעיפים הרלוונטיים בחוק.
- בכלל למעט בציטוטים ארוכים. פסקי הדין, ודאי מהשנים האחרונות, זמינים במרחק כפתור ודי לתת את מספר התיק ולהביא קטעים קצרים וחשובים במיוחד.
- לתת סיכום בסוף פסק הדין. השופט יצחק עמית עושה זאת דרך קבע בפסקי דין ארוכים/מסובכים, וכל שופט יכול לעשות בדיוק אותו הדבר.
- כאשר התגובה הציבורית/תקשורתית/פוליטית מלמדת על חוסר הבנה של פסק הדין (או על הימנעות מקריאתו) - דוברות בתי המשפט צריכה להבהיר את הדברים.
"לא מעבר לים היא", קראנו בשבת האחרונה לגבי התורה, "ולא בשמים היא". על אחת כמה וכמה, שגם הנגשת פסקי הדין לציבור היא משימה אפשרית ובהישג יד. לטיפולך המסור, הנשיאה חיות.
|
תאריך:
|
18/09/2017
|
|
|
עודכן:
|
18/09/2017
|
|
איתמר לוין
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
יהודי מפוכח
|
18/09/17 14:33
|
|
2
|
|
יהודי מפוכח
|
18/09/17 14:50
|
|
3
|
|
באום
|
18/09/17 15:28
|
|
|
|
ב_שמואל
|
18/09/17 17:26
|
|
|
|
באום
|
18/09/17 18:59
|
|
4
|
|
מוטי הקרייתי
|
18/09/17 15:43
|
|
5
|
|
ב_שמואל
|
18/09/17 15:53
|
|
לעיתים הלשון היא רק כלי, לעיתים היא מהות. אפשר לפטור את הביטוי "חוק עוקף בג"ץ" כאמירה פוליטית-פופוליסטית שנועדה לתפוס כותרות. אבל למעשה, הכינוי הזה מצביע במדויק על הבעיה שצריך לפתור, למשל בצורה אותה מציעים השרים נפתלי בנט ואיילת שקד.
|
|
|
הסניגור הציבורי הארצי אומר שפרקליט המדינה הוציא הנחיה הנוגדת את החוק ואת פסיקת בית המשפט העליון; עיון בהנחיה מגלה את השחצנות ועזות המצח הניצבים ביסודה. בית הדין לעבודה קבע ששי ניצן ביצע מהלכים פסולים שהפרו פסק דין ועמדו בניגוד למינהל תקין נציבת הביקורת ייחסה לניצן אי-אמירת אמת וחוסר תום לב. וזה בנוסף לשקרים שמפזר ניצן ללא הרף, בכתב ובעל-פה האם צריך לחכות עד שהוא - חס וחלילה - יטריד מינית עובדת, כדי שניפטר ממנו?
|
|
|
שורת פסקי הדין החשובים שפרסם בית המשפט העליון בימים האחרונים, מקשה מאוד לקרוא אותם לעומקם ולשים לב לדקויות. ובכל זאת, משהו בולט מאוד עולה מתוך שלושה מביניהם: החופש המוחלט שנותנים השופטים לעצמם בפרשנות לשון החוק, גם כאשר זו ברורה לגמרי.
|
|
|
יו"ר מרצ, זהבה גלאון, וחברות סיעתה מיכל רוזין ותמר זנדברג הגישו תלונה חסרת יסוד נגד שופט המשפחה אסף זגורי, על בסיס פרסום עיתונאי מופרך של שרון שפורר. כך קובע נציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר ריבלין.
|
|
|
המדינה מבקשת להכשיר הקצבה של 50 מיליון שקלים לבתי הספר הכנסייתיים (מוכרים לא רשמיים) בנימוק של שמירה על התרבות הנוצרית, זאת, לאחר שהפרקליטות הגיעה למסקנה שלא ניתן לנמק בפני בית המשפט אפליה של בתי ספר מוסלמים וחרדיים שהוגדרו באותו סטטוס. כך עולה ממסמך פנימי שהגיע לידי News1. התקציב העצום הזה ניתן לבתי הספר הכנסייתיים על-אף שמדובר בכפל תמיכות ממשלתיות על שעות הלימוד, פרקטיקה שנאסרה בהנחייה מפורשת של היועץ המשפטי לממשלה בשל היותה פתח לאי-סדרים, תמיכת יתר, חוסר יכולת לפיקוח אפקטיבי ופגיעה בשוויון.
|
|
|
|
|
|
דן מרגלית
ביבי ראש, ביבי אשם נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר איני בא לטעון כי חליוה אינו צריך להתפטר, צריך גם צריך אחריהם? איתם? לא חשוב
|
|
|
חיים רמון
יש רבים בדרג הצבאי ובדרג המדיני שהיו צריכים ללכת הביתה עוד לפני חליוה, ואני מקווה שכך יקרה בעתיד הקרוב
|
|
|
הרצל ובלפור חקק
דברי הספד עם הבאתה למנוחות של המשוררת דלית בת אדם שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|