כנר על הגג בגולה

סיפוריו של שלום עליכם היו הבסיסי למחזה, לסרט ולמחזמר ששמם קשור לציוריו של מרק שאגאל. כולם עוסקים בחיי המצוקה והפוגרומים בהם חיו היהודים במזרח אירופה. העליבות בה חיו, והעוני והגזרות בהם היו נתונים, הנמיכנו את דרישותיהם, ובלבד שיתנו להם לחיות. לנו, עם המדינה שגדלנו עליה ורואים אותה כמובנת מאליה - נראות התמונות שצייר שאגאל וכתב עליהן שלום עליכם, כפרי דמיון מופרז. אך זו הייתה האמת. הדמות הסוריאליסטית של הכנר על הגג היא הפותחת את המחזמר בת' ר"ג בנגינת הפתיחה שכתב ג'רי בוק למחזה. וככל שהבימאי המבריק והמחונן עידו רוזנברג מוביל את מהלך ההצגה, הטובלת כולה בשירים שהפכו ללהיטים זה מכבר, ובריקודים שעיצב בכשרון מדהים תומר יפרח יחד עם בימאי-העל המבריק רוזנברג - הרי המשכה וסופה מביאים אותנו למסקנה אחת: שאין לנו ארץ אחרת, וחבל שדורות שלמים נמחו באירופה כי שעו לעצת הרבנים שאין לעלות לארץ ישראל עד בוא המשיח.

על במה מעוצבת ביצירתיות בידי מאיה פלג, עם תלבושות אותנטיות שעיצבה נטשה מנטל, מלבבים את עינינו ואזנינו כמעט 30 מתוך 35 כיתת המסיימים השנה את בית צבי. כשלושים שחקנים, שחלקם מתחלפים בתפקידים עם חבריהם, מעמידים הצגה מרתקת, טובה יותר מכל ההפקות שקדמו לה שראינו עד היום. מור הנסון כטוביה החולב כובש את הקהל בקולו הנדיר והכה מופלא, כולל ההיגוי הכה ברור, בחן שלו ובחום הפנימי שזורם ממנו לקהל. הוא טוביה מושלם. לצידו קאסט כה מרשים, שכל אחד בו מבצע את תפקידו בשלמות ובמיומנות מקצועית לחלוטין. נוי קלימן כאשתו, גולדה, נחונה בקול אופראי. שני בני זוג כאחד מטופלים בחמש בנות, ועקב היותם עניים, אין סיכוי שמי מהיפות והמקסימות הללו תזכה בחתן ראוי.

גל יזדי כשדכנית, ינטע, עושה דמות קומית ביותר, שהביצוע שלה מהווה שרטוט קריקטוריסטי. היא מציעה כחתן לבת הבכירה, הודל, אותה מגלמת כה יפה נופר אליהו הבלונדית התמירה והחביבה, את הקצב המבוגר אך העשיר - לייזר (גל בן מויאל). בעוד שלמעשה, הנערה מאוהבת בחייט העני מוטל (ניר לוגסי המצוין). כל החלומות והתכנונים של ההורים גזים באחת. כשבת אחת, חווה (טל סגל המתוקה) מתאהבת במורה הפרטי פרצ'יק (דוד עומר המחונן בעל הקול המיוחד) שהגיע מקייב, וכה הקסים אותה ואת הצופים במשחקו, ושניהם מתכוונים להתחתן אף על-פי כן ולמרות הכל. בת אחרת מתאהבת בגוי, ושוברת את לב אביה שמכריז עליה שעבורו היא נחשבת מתה.

באמצע הליך החתונה של הודל ומוטל, שמתבצעת יפה כדת וכדין, בקצווי הבמה ללא אומר, באופן מעודן ולא קיטשי, בעוד בחזית הבמה מתרחשים האירועים הדרמטיים: כאשר ההורים והאורחים הרוקדים בחתונה מקבלים את הגזירה שעליהם לפנות את העיירה בתוך 3 ימים. ככל שהחתונה מרהיבה במחולות יפהפיים, כך גודל ההלם של הגזירה המתעצם עוד יותר. בין הרקדנים המשובחים בולטים כמה במיוחד, בפרט הרקדנית המקצוענית ספיר באומוול, שמופיעה גם ככנר על הגג. הופעתה המרנינה מעניקה למחזמר עוד יותר מוצקות ורוח, ומשבחת אותו ברמות. את הקצין הלא-קלגס, הנוטה חיבה ליהודים מגלם זיו עוז ארי המרשים. כך גם כובשים את הלב איתי שלו (שהוא גם הדאנס קפטן) וכל יתר חברי הקאסט הגדול, בני העיירה, בקולם הנפלא וביכולת המשחק והמחול.

אין תמה שאין מושב פנוי בהצגות הפקת המחזמר הנוכחית בתיאטרון רמת גן. הבימוי הרענן, החן והחום של השחקנים הכה משובחים, ההקפדה על כל הפרטים בעיצובים, חלקה של עוזרת הבימאי נעה גודל (שהיא עצמה זמרת מחוננת ושחקנית בוגרת בית צבי מנוסה) בהרמת כזו הפקה - כל אלה יוצרים חוויה כה מענגת שבנוסף מכילה גם מוסר השכל, וכן מאירה את המבט לעבר תקופה שקשה להאמין שמישהו כיום יכול היה להכיל.

ובכל זאת, כוחה של המסורת והשמירה עליה הם שהעניקו את החיות ליהודים מתוך אחדות, להמשיך ולהתקיים למרות הכל. והתפתחות המחזות-זמר המוסיקליים-הקומיים של גדולי הסופרים היהודים במאה ה-19 ותחילת ה-20, סיבתה נובעת מהרצון להתעלות מעל למצוקות ולשאוב כוח להמשיך בדרך.