לכל אחד ואחת מאיתנו יש שאיפות בחיים. חלקנו מאוד שאפתנים, וחלקנו פחות, אבל לכולנו יש מטרה מסוימת שמניעה אותנו קדימה, בין אם המטרה היא "קטנה" ובין אם חלום ענק.

לצד אותן שאיפות ומטרות, קיים גם דבר נוסף שנקרא "ציניות" - זוהי התכונה הידועה שדואגת להפוך כל דבר גדול לנלעג, כל דבר חשוב לזול, וכל דבר אמיתי ללא מחייב. היא תמיד מנגנת את המנגינה ה"ריאלית" ומשחקת את תפקיד המבוגר האחראי, "תפסיק/י לחלום, זה לא יקדם אותך לשום מקום".

בפרשתנו "ויצא", אנו פוגשים את אחד מהחלומות המפורסמים בהיסטוריה - חלום יעקב. יעקב אבינו רואה בחלום סולם גדול, שניצב על הקרקע ומתרומם עד לשמים. הסולם הזה מתווה ליעקב, וגם לנו, דרך לחיים: שתי רגליים על הקרקע והראש בעננים. להיות "ריאלים" מצד אחד ובלי לשכוח את השאיפות והחלומות הגדולים מהצד השני.

שגרת היום-יום משכיחה מאתנו את המטרות שהצבנו לעצמנו בתחילת חיי הנישואין והזוגיות, הקשיים והאתגרים הרבים עלולים לגרום לנו להרים ידיים ולהודיע בפסקנות: "אין מה לעשות! זה מה שהוא/היא". אם אכן נתנהל בצורה כזאת רמת חיי הנישואין שלנו לא תצליח להתרומם מעבר לתקרת הזכוכית שבתוכה קיבענו את עצמנו.

אסור לנו להפסיק לחלום! אסור לנו להפסיק לדרוש מעצמנו! בכל יום מחדש אנחנו צריכים להציב לעצמנו מטרות חדשות, גבוהות יותר משל אתמול. להיות בעלים טובים יותר, להיות נשים טובות יותר, לחנך את ילדנו בצורה טובה יותר, להקים תא משפחתי חם יותר, ערכי יותר, אוהב

יותר, שמח יותר. מילת המפתח היא 'יותר', לא מפסיקים לשאוף ולרצות להתקדם, לעלות עוד ועוד ועוד.