בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
אנדרטת פז בקרית גת
[צילום: ד'ר אבישי טייכר]
|
|
|
בקרית גת "אסור להתקהל" באתר ההנצחה
|
על-פי נוסח שלט המוצב באתר הנצחה בתל גת בקריית גת, לחללי הפלוגה הדתית (אנדרטת פ"ז) שנפלו באזור "כיס פלוג'ה" (קרית גת) "חל איסור התקהלות במקום" והעובר על חוק עזר עירוני זה צפוי לקנס
|
סמוך לכניסה הצפונית של קריית גת הוקמה אנדרטה מרשימה - אנדרטת פ"ז לזכר 87 חילי הפלוגה הדתית של חטיבת אלכסנדרוני שנפלו בקרב במלחמת העצמאות בדצמבר 1948 בכפר עירק אל-מנשיה. במרכז אתר ההנצחה בו נכללת האנדרטה הוצב שלט רשמי ובו 10 סעיפים הנוגעים לכללי התנהגות באתר. בראש השלט נאמר (ראו צילום): "אתר זה היינו אתר הנצחה. יש לכבד המקום בהתאם לחוק העזר העירוני". עד כאן הכל בסדר. אולם מעיון בהמשך, בסעיפי השלט מתברר כי כמה מהם מנוסחים בצורה מוזרה ושלומיאלית בולטת וצורמת. ולא אשתמש בביטויים בוטים יותר. בסעיף 1 בשלט, נאמר: "חל איסור מוחלט לקיים אירועים פרטיים במקום". בסעיף 2 בשלט, שהוא הבעייתי מכולם ואני מצטט אותו כלשונו ובמלואו נאמר בזו הלשון: "חל איסור התקהלות במקום". בסעיף 3 נאמר: " חל איסור להקים רעש ולהשמיע מוזיקה במקום". בתחתית השלט מצוין באותיות מובלטות כי" העובר על החוק צפוי לקנס" . האם עברו משתתפי האזכרה על החוק? המעניין בסיפור שביום בו צילמתי את השלט, יום ראשון של חנוכה, יום רבעי 13.12.17 נערך כ-15 מטרים מהשלט, ברחבת האנדרטה לנופלים טקס אזכרה השנתי לנופלים בכפר עירק אל מנשיה בכיס פאלוג'ה בהשתתפות ראש עירית קריית גת, חברי והנהלת מועצת העיר, מפקד חטיבת אלכסנדרוני הנוכחי וכ-200 איש ובהם בני משפחה של הנופלים, תלמידים וחיילים. על-פי ניסוח השלט האוסר "התקהלות באתר ההנצחה" עברו לכאורה המשתתפים בטקס האזכרה, על חוק עזר עירוני מפורש האוסר כאמור התקהלות באתר ההנצחה. בטקס הושמעה מוזיקה ושירת התקווה בליווי נגינה וגם כאן לכאורה עברו המשתתפים על-פי נוסח השלט באתר ההנצחה, על חוק עזר עירוני הקובע מפורשות "חל איסור להקים רעש ולהשמיע מוזיקה במקום". (ראו צילום השלט) אני בטוח שכוונתם של אנשי עיריית קריית גת טובה ומטרת הצבת השלט ובו סעיפי חוק עזר העירוני, נועדה לקבוע כללי התנהגות ברורים ומכבדים באתר ההנצחה, אבל ניסוח כמה מסעיפי השלט גובלים בשלומיאליות בולטת וצורמת וראוי שעירית קריית גת תשנה את נוסח השלט למען כבודה.
|
שלט באתר הנצחה לחללי חטיבת אלכסנדרוני בקרית גת [צילום: אלי אלון]
|
|
|
|
תאריך:
|
19/12/2017
|
|
|
עודכן:
|
19/12/2017
|
|
אלי אלון
|
בקרית גת "אסור להתקהל" באתר ההנצחה
|
|
עכו עיר מנומנמת ובכל זאת ביקרתי בה פעמים אחדות. ביקרתי, כמובן, במצודה, המשמשת כיום כאתר ביקורים מרכזי ולידה החמאם הטורקי והשוק הגדול, אחד השווקים שבהם מצטיינת העיר. אין לשכוח, כמובן, את החומות והנמל הפיזַני (שכן העיר פיזה הייתה האפוטרופסית שלו). ההיסטוריה של עכו, בעבר בירתה של ארץ ישראל ונמל הכניסה הראשי שלה - ארוכה ומעניינת. אבל לא עליה רציתי לכתוב הפעם, אלא על הפתעה שהייתה לי בביקורי האחרון בעיר: בית הכנסת הטוניסאי.
|
|
|
זאב ז'בוטינסקי (1880-1940), מי שחזה והזהיר מפני השואה כשאמר: "שאם היהודים לא יחסלו את הגולה - הגולה תחסל אותם", חזר ודרש להכליל את לימודי העברית והשימוש בה כבר לפני מאה ועשרים שנה, גם בגולה. מאבקו להשמיש את שפת העבר, שנחשבה רק כשפת קודש בה השתמשו יהודים בטקסים ובתפילות בכל העולם, הפכה בהמשך הודות למאבקו לשפת יומיום. כשאבי ז"ל עלה לארץ, הוא שלט היטב בעברית, ובילדותי ביתנו היה מלא בספרי הגות בשפה זו.
|
|
|
השופט: מיכאל תמיר, בית המשפט המחוזי מרכז
|
|
|
בשנות ה-70, ה-80 ואפילו תחילת שנות ה-90, בעידן בו לרובינו הצעירים לא היה כלי רכב, ההגעה לעיר אילת בעיקר בחופשת הקיץ ובחגים, הייתה לרוב באמצעות אוטובוסים של "אגד" ודרך מעבר בתחנה המרכזית של העיר, השוכנת ברחוב שדרות התמרים במרכזה של העיר אילת. התחנה בשנים אלו, המתה בחופשת הקיץ והחגים, במאות רבות של נוסעים, רבים מהם בני נוער שנהרו לעיר הקיט הדרומית כדי ל"היזרק" ולשהות בחופי ים סוף או בגנים ציבוריים באילת. היו שלנו בחדרים שכורים או באכסניות. חלק מהנוסעים המשיכו מהתחנה דרומה לשארם, לנביעות ועוד מקומות אקזוטיים בדרום סיני.
|
|
|
ההיסטוריון מוסטפא עבאסי חקר את תולדות הקהילה המוסלמית בעיר בין 1841 ל-1914. עבאס הדגיש את העובדה שיש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית.
|
|
|
|