איילת שקד מתכננת חקיקה שתבטיח את זכויותיהם של חשודים ונאשמים - הכריזה השבוע (28.5.18) בכנס אילת של לשכת עורכי הדין. חשוב מאוד לראות את פרטי החוק כאשר יוצע, והמשימה המרכזית של כותביו ומאשריו תהיה שלא לשכוח את האינטרס הציבורי שבקיום חקירות מלאות והוגנות.

בינתיים, ניתן להצביע על כמה נקודות העולות ממשפטו של רונאל פישר. חשוב מאוד להדגיש: המשפט עדיין בשלב מוקדם, לאחר שנשמעו רק עדת המדינה ע"י ועדותו של ערן מלכה נמצאת לקראת סיומה. איננו יודעים מה יהיה פסק הדין. אנחנו יכולים להתייחס רק לדברים שעלו תוך כדי ההליכים עד פה, במיוחד בנוגע לעדותו של מלכה. הללו מצביעים על ליקויים משמעותיים, כנראה רוחביים, ובוודאי כאלו המחייבים תשומת לב.

יש לזכור, כי מדובר בתיק דגל של המחלקה לחקירות שוטרים, חקירה שתפסה כותרות רבות והעסיקה את טובי אנשיה. כאשר מתגלים כאלו ליקויים בכזה תיק, יש שתי אפשרויות. האחת: להיטות יתר הובילה לעיגולי פינות ואולי אף לגרוע מכך. השנייה: זה קורה גם בתיקים אחרים, שאינם מתוקשרים ולכן אינם צפים לעין הציבור ואולי גם לא לעין בית המשפט.

ואלו הם הליקויים העיקריים:

• במהלך חקירתו של מלכה במח"ש היו "הפסקות עישון" רבות וממושכות, בהן ניהל מלכה שיחות עם חוקריו. שיחות אלו לא תועדו בזמן אמת, ובמקרה הטוב זכו רק לזכרון דברים מאוחר יותר. המשמעות: אמירות רבות-חשיבות של מלכה נרשמו בצורה חד-צדדית בידי החוקרים, ללא תיעוד חזותי כפי שנעשה לכל אורך החקירה ובלא שמלכה חותם על אמיתותן. זוהי הוכחה לחשיבותה המכרעת של הבטחת תיעוד מלא ומושלם של החקירות; ואם החוקרים אינם עושים זאת - אין מנוס מלאפשר זאת לחשודים, כפי שמציעה שקד.

• חומרי חקירה בהיקף עצום לא נמסרו להגנה לפני תחילת המשפט, והם הולכים ונמסרים לה טיפין-טיפין עד היום - שלוש שנים לאחר הגשת כתב האישום. מדובר בעיקר בתוצרי מדיה מהמכשירים הסלולריים והמחשב של מלכה. מאבקים משפטיים בלתי פוסקים, שהגיעו עד לבית המשפט העליון, לא פתרו את הבעיה, ובסופו של דבר נציגי ההגנה והתביעה יושבים שעות ארוכות באולמו של השופט משה סובל, עוברים על רבבות ההודעות ומסננים אותן; נכון להיום, הם לא הגיעו לאמצע הדרך. גם את זה חייבים להסדיר, במיוחד בעידן בו בתיקים רבים יש כאלו כמויות עצומות של מידע.

• מלכה טען בעדותו, כי המשטרה הפכה את יאיר ביטון מקורבן לחשוד לאחר שהגיעה למסקנה, כי לא תוכל לחלט רכוש מיעד החקירה המקורי - נסים פינס. זוהי טענה חמורה במיוחד, שאמנם אינה נוגעת במישרין לרפורמה של שקד, אך אם האווירה תשתנה ויהיה ברור שלחשודים יש זכויות - ייתכן שמעשים כאלו לא יתרחשו שוב.

• מלכה אמר שוב ושוב, כי במסגרת הסדר הטיעון עימו - הודה גם בדברים שלא עשה וזאת כדי לאפשר את העסקה. טענות כאלו צריכות לעמוד לנגד עיני הוועדה לבחינת הרשעות שווא, בראשותו של השופט בדימוס יורם דנציגר. האם זה קורה? האם יש הודאות בפרטים ואולי אף בעבירות שלא נעשו, רק כדי שהמדינה תסכים לחתום על ההסדר?

• רונאל פישר נזקק לשירותיה של הסניגוריה הציבורית, משום שחילוט רכושו בידי המדינה מנע ממנו את האפשרות לממן סניגור פרטי. יש מקום לבחון נקודה זו ולמצוא את הדרך לאזן בין הבטחת יכולתה של המדינה לשים את ידיה לאחר הרשעה על רכוש שהושג בעבירה, לבין זכות היסוד של כל נאשם לקבל את ההגנה הטובה ביותר כראות עיניו.