|   15:07:40
דלג
  חנינא פורת  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!

זעזוע ביחסי יהודים-בדואים בנגב

רצח החיילת רעיה גולן

54 שנה לאירוע שהפך למחלוקת פוליטית בין מפא"י למפ"ם באמצע 1960 עלה המתח בין יהודים לערבים בנגב על-רקע ההצעות שפורסמו בעיתונות היומית בדבר ההצעות ליישוב הקבע של הבדואים מהנגב
05/08/2018  |   חנינא פורת   |   כתבות   |   תגובות
יזכור [צילום: AP]


פתיח

שנה לפני הרצח הגעתי לקיבוץ הדרומי ושם הכרתי לראשונה את הבדואים השכנים שגויסו "כפועלים שכירים" לקטיפים במטע. אמנם, כקצין שריון נתקלתי בהם בעת האימונים בנגב אך תמיד ככאלה שמפריעים למהלך האימון, כמבקשי מים ואוכל ושקופים לחלוטין. באותה שנה, כמרכז בפועל של המטע, חברתי לידידי דוד דטנר ז"ל ודרשנו מטעם ענף המטע שהבדואים יאכלו בחדר-האוכל יחד עם החברים.

מרגע זה ואילך קשרתי עמם קשרי ידיות אמיצים, הם הפכו לחברים ובני משפחה ואף הזמנתי אותם לאירועי המשפחה המשמחים - הולדת בני הצעיר ולחתונת בתי הבכירה. הם היו מגיעים נבוכים, לבושים חולצה לבנה וכאפייה והיינו מתחבקים בהתרגשות. הייתה זו "אחוות עמים" לא נוסח מאיר יערי אלא נוסח המטע בקיבוץ. בתום העונה הם שבו למאהלים ובחורף התקבלה הידיעה הנוראה על רצח רעיה גולן ז"ל.

דטנר ואני התנדבנו יחד עם חברי שובל ובית-קמה לסייע בחיפושים ובחדר-האוכל חברים רבים שלא אהבו את הקרבה הגדולה מדי לדעתם לבדואים - ירו בי מבטי אשמה. המוכתר הנצחי, אבו-בניק, או כפי שקראנו לו דודיק (דוד שושני) שהה בשטח לילות וימים כדי למנוע מהממשל הצבאי ומפעילי מפא"י להתנקם בשבטים, לסגור עמם חשבון ובעיקר לנשל את מפ"ם מהשטח. את בני עין-המפרץ לא הכרתי (מלבד כמה שחקנים בכדור-עף) וביושבנו על הדשא נסובה השיחה על הרצח.

כבר אז שמתי לב שהחברים מנסים להפריד בין "מופרע" שניסה לאנוס חיילת לבין הידידות שהפגינו השבטים סביב עת בשבתות הגענו כדי להתקין נדנדות בחצר בית הספר או לצורך שיחה קלה על ענייני דיומא (שברובה התקיימה בערבית באמצעות אבו בניק) שמסקנתה כמובן הייתה כמובן - רק מפ"ם תקדם מצב השבטים באזור. המתיחות באזור לא פסקה וכמה שנים לאחר מכן סירבנו לבנותינו הבוגרות ולנשותינו הצעירות לנסוע לבאר-שבע דרך עומר אלא רק דרך הכביש הראשי.

בכתבה נעמוד על פרטים הקשורים ברצח, על איך הפך האירוע לסלע מחלוקת בין מפא"י למפ"ם ועל היבטים שונים באשר להשפעתו על יחסי יהודים בדואים בתחנות של אירוע הרצח, ביטול הממשל הצבאי, התוכנית ליישוב הבדואים ותחילת הקמת העיירות הראשונות עבורם - תל-שבע בשנת 1968 ורהט בשנת 1972.

רקע היסטורי קצר
מעשי אלימות [צילום: אלדן דוד/לע"מ]

ניסיון להשיג קולות
המפלגות (מפא"י ומפ"ם) בחשו כל העת בקדרה במטרה להשיג כמה שיותר קולות לקראת הבחירות המתקרבות.

למרות השפל הגדול שחל ביחסי בדואים-יהודים אישרה הממשלה להקים עיירה ראשונה עבור הבדואים בשם "תל-שבע"
▪ ▪ ▪

באמצע 1960 עלה המתח בין יהודים לערבים בנגב על-רקע ההצעות שפורסמו בעיתונות היומית בדבר ההצעות ליישוב הקבע של הבדואים מהנגב. שר החקלאות משה דיין הציע לממשלה להתחיל להעביר כ-500 משפחות מהשבטים לערים המעורבות רמלה ויפו בתנאים מפליגים.

קבוצת שיח'ים ובראשם על עטוונה יצאה במתקפת נגד כוונה זו וקבעה שאף בדואי לא יוותר על אדמתו מדורי דורות. דיין נסוג והציע ליישב 150 משפחות בשכונה בשולי באר-שבע אך גם רעיון זה נפסל בידי השבטים. בשנת 1962 קידם המושל הצבאי סגן אלוף פנחס עמיר תוכנית ליישוב הבדואים בקרבת העיר ערד אך התוכנית צריכה הייתה לעבור את אישור הממשלה ולא כך היה.

שיח'ים המקורבים למפא"י אף הרחיקו לכת והציעו, על-מנת למצוא חן בעיני ראשי המפלגה, כי ערד תהיה עיר יהודית-בדואית. המפלגות (מפא"י ומפ"ם) בחשו כל העת בקדרה במטרה להשיג כמה שיותר קולות לקראת הבחירות המתקרבות. בו בזמן, החלו להתגבש גם בצה"ל וגם בוועדות הממשלה תוכנית להקמת עיר נפרדת עבור הבדואים בקרבת באר-שבע לאחר שהגיעו למסקנה כי הבדואים לא יצטרפו לערים המעורבות.

הוויכוחים על הקמת העיר הראשונה בקרב השבטים התלהטו, הממשל הצבאי איבד את יכולתו למנוע מעשי איבה בין השבטים (עד שבוטל לחלוטין בשנת 1966) ואף התרבו מעשי אלימות בין יהודים לערבים. על-רקע זה יש אולי להבין את חלק מהדחף של הבדואים שהתבטא בתקיפת רעיה גולן.

בחורף 1959 לדוגמה, התקיימו הבחירות לכנסת הרביעית כולל במגזר הבדואי. מפא"י והמפלגות הקשורות בה זכתה ב - 50% מהקולות ואילו מפ"ם זכתה רק ב - 30% מהקולות. במהלך הזמן עד לבחירות של הכנסת השישית, העכירו הרצח והמשפט שהתקיים בעקבותיו את יחסי הבדואים ומפ"ם והיו מהגורמים העיקריים לאיבוד כוחה בין השבטים. בכנסת השישית, זכה המערך ב-45 מנדטים, מפ"ם ב-8 בלבד ומפלגת "קדמה ופיתוח" בה היו מועמדים בדואים רבים - 2 מנדטים.

למרות השפל הגדול שחל ביחסי בדואים-יהודים שחלק מתוצאותיו היו הרצח הנידון - אישרה הממשלה להקים עיירה ראשונה עבור הבדואים בשם "תל-שבע" בת 100 יחידות דיור על שטח של 500 דונם. הבדואים קיבלו צעד שלטוני זה בברכה והאמינו כי מפא"י והממשל הצבאי נסוגו סופית מרעיון העברתם לערים המעורבות ומעתה יתחיל עידן חדש: בניית ערים בדואיות בנגב והראשונות - תל-שבע ורהט.

המהלכים והאירועים הקשורים ברצח
אבנים כבדות [צילום: פלאש 90]

"יש לי סמלת"
בדואים סיפרו לחוקרים כי אל-סייד התרברב באחד מבתי הקפה לאורך הדרך - "שאין לי צורך באשתי, יש לי סמלת במכונית"

אל-סייד, שידע כי המדינה הכריזה פרס גבוהה למי שיגלה את הגופה, סיפר לחוקרים כי כשעבר ליד בור מים באזור הבחין בתיק
▪ ▪ ▪

רצח החיילת רעיה גולן התרחש בנגב בשנת 1964 וגרר אחריו הדים תקשורתיים, ציבוריים ופוליטיים. רעיה גולן נולדה במרס 1944 בעין-המפרץ וסיימה שם את בית הספר תיכון (המוסד החינוכי). נראה שבמסגרת תנועת "השומר הצעיר" בה הייתה חברה למדה את המסר "אחוות עמים" ולא חשש כלל מלנסוע בלב אוכלוסייה בדואית-ערבית. רעייה שלחה ידה בציור וכתיבת שירים: "לשאוף אל יותר...לנשוך את המכשול, השכחה. לקבול על שהולך לאט מדי, על שמעפיל נמוך מדי..."

בעת הגיוס לצה"ל, ביקשה להיות "סמלת סעד" אך נאלצה להסתפק בתפקיד פקידותי בבסיס צבאי בנגב ליד ירוחם. ב-10 בינואר 1964 ביקשה לבקר את חברתה שהתגוררה בעיר ערד שאך זה נוסדה. היא הגיעה לבאר-שבע ומשם עלתה לטרמפ עד למושב עומר. הנהג שהסיע אותה (עמרם קדיש) הורידה שם והספיק לראותה עולה על ג'יפ ומאז נעלמו עקבותיה.

המשטרה פתחה בחיפושים ואף הטילה עוצר על כאלף בדואים בנגב. לאור תיאור הג'יפ נמצא כי שוכר הרכב היה בדואי. בדואים סיפרו לחוקרים כי אל-סייד התרברב באחד מבתי הקפה לאורך הדרך - "שאין לי צורך באשתי, יש לי סמלת במכונית". חוקרי המשטרה הגיעו לאוהלו של עג'עוג' מוחמד אל-סייד משבט אבו-רקייק, ולאחר שהתכבדו בקפה, ביקשו ממנו עזרה בחיפוש אחר הנעדרת.

אל-סייד, שידע כי המדינה הכריזה פרס גבוהה למי שיגלה את הגופה, סיפר לחוקרים כי כשעבר ליד בור מים באזור הבחין בתיק. הוא הוביל את החוקרים לבור המים ולאחר שאיבת חלק מהמים נתגלתה גופתה של גולן ב-23 לינואר 1964. כשחבל כרוך לצווארה. בתיק ובבגדיה הושמו אבנים כבדות כדי שיטביעו את הגופה.

לאחר גילויה, הוסר העוצר מעל 1,000 בדואים מסך 19 אלף שהיו באותה עת בנגב. עיקר העוצר התרכז סביב השיח'ים אל-עטוונה, אל-עוקבי, והפלג אל-סייד השייך לשבט אבו-רגייג. הבדיקה הפתולוגית הראתה כי גולן נרצחה בחניקה. לא נתגלו סימני אונס, אך ההשערה הייתה שהרצח אירע תוך ניסיון תקיפה. פרט חשוד נוסף היה - מעילה הצבאי של גולן נתגלה באוהל של אל-סייד. בעת החיפוש באוהל התגלו בו גם כלי נשק בלתי חוקיים וסחורה גנובה.

מעורבות הממשל הצבאי
מעשה נקם [צילום: הדס פרוש, פלאש 90]

הדרישה לפיטורי השיח'ים הסמוכים למקום גילוי הגופה, הציתה את הרוחות בנגב
▪ ▪ ▪

לאחר מציאת הגופה, קיים המושל הצבאי של הנגב, סא"ל ששון בר-צבי מסיבת עיתונאים וסיפר כי נמצא חשוד כבן 30 משבט אבו-רגייג שידע פרטים מוכמנים לגבי הרצח. בר-צבי אמר כי תובא מכונת שאיבה חדישה שתסיים את פעולת השאיבה. במהלך השעות הורד קצין חקירות מיוחד בחבל לבאר על-מנת לבדוק את חפציה האישיים של גולן.

שנערך עם בר-צבי בשנת 1985 הוא התייחס לפרשה, הציג את מאמצי הממשל הצבאי שהיה הכוח המניע בחיפושים והדגיש את הוויכוחים הגדולים שפרצו עקב המקרה בין השמאל, הימין, והממשל הצבאי שבוטל כשנה וחצי לאחר מכן, בשנת 1966. הדרישה לפיטורי השיח'ים הסמוכים למקום גילוי הגופה, הציתה את הרוחות בנגב.

בתמיכת ארגונים יהודיים ומפלגות שמאל מחו הבדואים כלפי דרישה זו וראו בה מעשה נקם של הממשל הצבאי נגדם. במבט לאחור, הגדיר בר-צבי את הרצח: "הייתה פה פעולה קשה של רוצח בצורה הנבזית ביותר".

הקיבוץ (עין-המפרץ) והמפלגה (מפ"ם) בין המצרים
מאסר עולם [צילום: AP]

אל-סייד נעצר מיד, נשפט, הורשע ונידון למאסר עולם באוקטובר 1964
▪ ▪ ▪

בעקבות מציאת הגופה, הודח מתפקידו שייח' של שבט בדואי שהתגורר בקרבת הבור בו נמצאה הגופה, בטענה שלא סייע למשטרה. ההדחה עלתה לדיון בכנסת מכיוון שהשייח' המודח היה חבר מפ"ם והמפלגה חששה שמפא"י מנסה לפגוע במפ"ם באמצעות הרצח המתועב. למפ"ם הייתה כאן בנוסף בעיה של רגישות: קיבוץ עין-המפרץ של השומר הצעיר אליו השתייכה רעיה גולן היה שייך פוליטית למפ"ם ומנהיגיה צריכים היו להלך בשל כך על חבל דק.

אל-סייד נעצר מיד, נשפט, הורשע ונידון למאסר עולם באוקטובר 1964. במרץ 1965 נדחה ערעורו על ההרשעה על-ידי בית המשפט העליון. בראש ההרכב של הבג"ץ ישב הנשיא ש' אגרנט ולצדו השופטים: ד"ר א' ויתקון וא' מני. עורך הדין ע' הדייה היה זה שהשיב לעותרים ושכנע את הרכב הבג"ץ שלא לוותר לאל-סייד. מכאן שהבג"ץ אישר בסופו של דבר את פסק הדין של בית הדין המחוזי. אל סייד הורשע על-פי פסק דין שנכתב על פני 60 עמודים.

התנכלות להנצחה
האנדרטה לזכרה בנגב נהרסה ב-2014 אחרי שעמדה כ-50 שנה ללא פגע עם הזמן נעלמו חלקים ממנה והיא חוללה ממש
▪ ▪ ▪

רעיה גולן נקברה בקיבוץ עין המפרץ, שם הוקמה אנדרטה לזכרה על-ידי הפסל סגל. יד לזכרה הוקמה בנוסף סמוך למקום הרצח בצומת יתיר (על כביש 31, ממזרח לצומת שוקת). גם באנדרטה זו וגם באתר הזיכרון של משרד הביטחון לא מוזכרת העובדה כי היא נרצחה.

הנוסח היה: "יד לרעיה גולן, בת עין המפרץ, שנפלה בדרכה לעיר ערד, כ"ה טבת, 10 בינואר "1964. האנדרטה לזכרה בנגב נהרסה ב-2014 אחרי שעמדה כ-50 שנה ללא פגע. עם הזמן נעלמו חלקים ממנה והיא חוללה ממש.

בשנת 2018 הוקמה מחדש לאחר שד"ר זיוון פנה לגופים האחראיים (מע"צ ואחרים) שישקמו את היד לזכרה. פעולה זאת נעשתה עם עבודות הרחבת הכביש.
כשהושלמה, נערך טקס צנוע בנוכחות נציגי המשפחה, משטרת העיירות ועוד. נציג היישוב חורה - לא הוזמן. ד"ר זאב זיוון הוזמן לטקס וסיפר שם על האירוע (הרצח והמשפט בשנים 1964 - 1965) ועל מאמציו לשיקום האנדרטה.

המאבק הפוליטי בראי העיתונות היומית
יעקב חזן

הבקשה של חזן הוסרה לאחר דיון מתוח ברוב של 32 נגד 27
▪ ▪ ▪

ויכוח סוער פרץ בכנסת בעקבות פיטוריו של השיח' מוסה אל עטוונה, המקורב למפ"ם. ח"כ יעקב חזן, תבע בהצעה דחופה לסדר היום לבטל את הדחתו. סגן שר הפנים ש' בן=מאיר, הציג את עמדת הממשלה אך נקטע בקריאות ביניים מצד חברי סיעת מפ"ם כגון "זה לא אמת" ו "זו עלילה".

עיקר ההסבר של בן מאיר עמד על כך שהשיח' לא עמד בתנאי תפקידו כמוכתר כלפי הממשלה וכוחות הביטחון. הבקשה של חזן הוסרה לאחר דיון מתוח ברוב של 32 נגד 27 על-אף שח"כ חזן טען בלהט כי השיח' השתתף בפועל בחיפושים ביוזמתו יחד עם חברי הקיבוצים מהסביבה ומהצפון. הוא אף הדריך את החוקרים וענה במפורט לכל שאלותיהם.

ההדחה לדעת חזן, תפגע בכל השבטים התומכים במדינה שהוכיחו נאמנותם בעבר. חטאו היחיד הוא - השיח' חבר מפ"ם ומועמד לכנסת מטעמה. בן מאיר טען את ההפך. השיח' לא שיתף פעולה, הגופה נמצאה בבאר כ-700 מטר מבית מגוריו; השיח' לא התעניין בחיפושים שנעשו בלילה לאור זרקורים בשטחים שלו ולא מילא את תפקידו כמוכתר החייב לדווח מיד למדינה על כל אירוע מעין זה.

ללא ספק ניסתה מפא"י לנצל אירוע זה על-מנת לערער את מעמדה של מפ"ם בקרב השבטים בחסות הרצח המתועב. עובדה היא שעיתון "דבר" (ביטאונה של מפא"י) הקדיש לרצח ולמשפט עשרות רבות של כתבות בשנים 1964 - 1965.

פרטים מכותרות העיתונים
עמדה פוליטית

עוצר רק לרגע
באחד העיתונים פורסם כי הנאשם אמר לרעיה גולן כי הסיבה שהוא עוצר רגע בצדי הדרך הינה רצונו להסתפר לכמה דקות ובכך השקיט את חששה.

עקב האירוע עלתה סוגיית תפיסת הטרמפים לכותרות
▪ ▪ ▪

העיתונים חרות, ידיעות אחרונות, דבר, על המשמר, הבוקר ועוד, הרבו לדווח על הרצח והמשפט. דלינו מספר כותרות מהן ניתן ללמוד על האווירה בציבור באותה תקופה. ברור הוא שכפי שהיה מקובל אז, הכותרת הושפעה מעמדתו הפוליטית של העיתון היומי.

"קול העם" ביטאונה של מק"י, כתב למשל ביולי 1964 כי הנאשם מכחיש את ההאשמה ובכך התריס כנגד מזימת הממשל הצבאי. עוד הסתבר מהעיתונות כי גם אמה ואחותה של רעיה גולן מעין-המפרץ העידו בבית המשפט, דבר שלא היה מקובל אז. "דבר" הכריז בינואר 1964 כי גולן נראתה בעיירה דהרייה בירדן וסבר שיש בידו "סקופ" גדול.

נראה שהממשל הצבאי הדליף לו זאת על-מנת להטעות את הבדואים הנחקרים. מהכותרות עולה ששופטי בית הדין המחוזי ביקרו במקום הרצח כדי להתרשם מהפרטים הגאוגרפיים והפיסיים. באחד העיתונים פורסם כי הנאשם אמר לרעיה גולן כי הסיבה שהוא עוצר רגע בצדי הדרך הינה רצונו להסתפר לכמה דקות ובכך השקיט את חששה. אותו עיתון ידע לספר כי הנאשם חטף את החיילת לאחר ריב קשה שפרץ בינו לבין אשתו.

עקב האירוע עלתה סוגיית תפיסת הטרמפים לכותרות. דן מרגלית, אז "מחירות", היה בעד המשך הנוהג כי הפסקתו תפגע ביכולת הכרת הצעירים והחיילים את הארץ. לעומת זאת בצבא, החיילים קיבלו באמצעות מפקדיהם אזהרות שלא לנוע בטרמפים ובוודאי לא בחשכה (איסור שידוע היה לכולם שאין אפשרות לכפות אותו).

עיתון על המשמר שסיפר על מאבקו של ח"כ חזן בשלילת תאר המוכתר מאל עטוונה הוסיף כי הממונה על המחוז י' ורדימון, שלל את התואר הזה גם ממוכתר אחר, סאלם אל-עוג'בי משבט אבו-רגייג.

עיתון אחר דיווח על התחדדות היחסים בין קיבוץ עין-המפרץ (מפ"מ) למנהל חבל ערד י' פונדק (מפקד ידוע ממלחמת העצמאות, איש מפא"י והממסד) שהואשם בכך כי ראה את רעיה גולן ביום הרצח ולא לקח אותה טרמפ לערד. כתוצאה מכך הקיבוץ אסר על פונדק להגיע ולדבר בפני החברים בסוג של הסבר/התנצלות. הרוצה להעמיק בעניין יכנס לאתר "עיתונות יהודית היסטורית" ויקרא את 300 הכתבות ויותר בנושא. לצערנו לא נוכל לדווח על כך במסגרת פוסט זה.

מילת סיכום
תחושת הביטחון שהייתה בין הצעירים והחיילים הקשורה בנסיעות לאזורים רחוקים באמצעות "טרמפים" התערערה
▪ ▪ ▪

כפי המאמר הידוע רצח הוא רצח הוא רצח. ועם זאת ראינו כי הוא היווה קו פרשת מים מסוים בין מפא"י למפ"ם ובין השמאל ל"ממשל הצבאי". עד לפסק הדין וגם שנים לאחר מכן נהג השמאל לתאר את האירוע ובעיקר את פיטורי המוכתרים שבאו בעקבותיו כניסיונה של מפא"י לזכות בקולות הבדואים על חשבון מפ"ם ומק"י.

יתר על כן, תחושת הביטחון שהייתה בין הצעירים והחיילים הקשורה בנסיעות לאזורים רחוקים באמצעות "טרמפים" התערערה, כך גם חשו הוריהם. הנאשם ומשפחתו מעולם לא קיבלו את פסק הדין וטענו ששבטים יריבים העלילו עליהם. עם ביטולו של הממשל הצבאי ירד מחד המתח בין הבדואים לציבור היהודי אך מאידך-גיסא, ניצלו שבטים רבים ופלגים משפחתיים את המצב ונעו לאזורים שהיו סגורים והפכו אותם למה שיותר מאוחר כונה "הפזורה הבדואית".

לעיון נוסף

בר צבי ש', ראיון 5 במרס 1985, ארכיון ע"ש טוביהו, תיק: 0955/08.

גולן ר', ויקיפדיה, מרשתת.

"יזכור", אתר הנצחה לחללי צבא הגנה לישראל, מרשתת.

זיוון ז', מידע בכתב ובעל-פה, 2018.

עיתונות יומית ידיעות אחרונות, דבר, על המשמר, 1964 - 1966 באתר המרשתת "עיתונות יהודית היסטורית".

פורת ח', הבדווים בנגב, בין נוודות לעיור, 1948 - 1973, באר-שבע 2009.
תאריך:  05/08/2018   |   עודכן:  05/08/2018
חנינא פורת
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
הצגה כה מסעירה, נוקבת, שכתבה (התסריטאית לחמישה סרטים והבימאית) טליה וורוז'ביט והמתרחשת בימים אלה באוקראינה, ממחישה בצורה שהמילים דלות מלתאר, תוך משחק כה ריאליסטי ומוחץ, שהצופה נשאר המום. מעולם לא נראו סצינות כאלו על קרשי הבמה. היו כבר הרבה מחזות שתארו את מוראות המלחמה מצדדים שונים. אך לא כך. הפעם, הבימוי הכה מקצועי ומלא התייחסות לכל פרט, של דוראל זילברמן המחונן; כשלימינו מעצב התנועה הכה מופלא עמית זמיר (לא במחול כהרגלו, אלא בעיצוב כל ניע וזיע הנחרטים בלב), וכשבידיהם הכשרון להפעיל את קאסט השחקנים המסיימים או-טו-טו את לימודיהם - כל אלה, בתוך תפאורה בלתי רגילה וכה יצירתית ביישומה של אלונה וינשטיין; עם התלבושות הכה מתאימות לכל פרט ואישיות התפקיד שעיצבה אביב כרמי; וכשהמוזיקה הנפלאה המבוססת על שירים אוקראינים הולמת בך, בקצב התואם להתרחשויות ומגבירה את המתח או מורידה אותו באופן הופעתה - כל אלה מביאים לתחושה שזוהי הצגה של פעם בדור. כי כמותה לא נראתה עד היום. וכמו שאמר לי פעם מי שאמר, שללא יסורי האמן אין יצירה.
05/08/2018  |  עליס בליטנטל  |   כתבות
אינני שייכת לימין. אני שמאל-ציוני. אני מכירה בזכות ההגדרה העצמית של כל קיבוץ אנושי ולכן אני מכירה בקיומו של עם פלשתיני. לאור עיקרון זה אני בעד פתרון של שתי מדינות לשני עמים. עם זה הוא צעיר לימים וגילו פחות מ-100 שנים והוא תולדה של המפעל הציוני. השקעות הון יהודי והון ציוני יצרו אפשרויות תעסוקה והביאו להגירת מהגרי עבודה מארצות ערב והאיסלאם.
04/08/2018  |  רבקה שפק ליסק  |   כתבות
טראמפ מוכן להיפגש עם רוחאני המשטרה פוגעת בצורה שיטתית בזכויות עצורים אלי טביב שוב מותיר אדמה חרוכה עוד משקיע טוען שנפל קורבן לנוכלים הסגל האמריקני של מכבי תל אביב נתונים שצריכים להדאיג את התקשורת
03/08/2018  |  איתמר לוין  |   כתבות
בעוד כחודש, ביום ראשון, 2 בספטמבר, יעמדו שני צעירים, דורון חלבה ועדי קציר, בפתח בית מגורים חדש בן ארבע קומות, 20 דירות, ברחוב ארלוזרוב 15 בשכונה ג' בבאר שבע. הם יקדמו את פניהם של הדיירים הראשונים, יגזרו סרט, יקבעו מזוזות בפתחי הבית ובדירות, יגישו כיבוד וישתו "לחיים".
03/08/2018  |  אלעזר לוין  |   כתבות
הימים הקרובים יהיו בהשפעת המארס ואורנוס, לצד הפאלאס ופוסידון. השילוב ביניהם מביא יצירתיות לחיינו לצד שיבושים בהתנהלות היומיומית. מאמץ אינטלקטואלי יביא גם לפריצת דרך ולהמצאות חדשות בתנאי שתוכלו לשנות את הדרך בה החשיבה שלכם "תפוסה".
03/08/2018  |  טובה ספרא  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
היועצת המשפטית קרעה הלילה את מסכת הצביעות והרמייה והשטיקים והטריקים של בנימין נתניהו ושריו ובעיקר החרדים שבהם    בהרב-מיארי אמרה למאיר פרוש ולמגעילים שעימו כי צריך להגן על האומה ולה...
בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
הרבה זמן כבר לא חוויתי פער גדול כל כך בין המציאות לסיקור המעוות שלה בתקשורת הישראלית    צר לי לקלקל למחרחרי הריב והמחלוקת, אבל מה לעשות, פשוט הייתי שם וזה היה הרבה פחות דרמטי...
צבי גיל
צבי גיל
האירוע היה משהו ומישהו, נכון יותר מי שהם, שאני מלווה במשך עשרות שנים    היו שם כל המי ומי מבין מקימיי הטלוויזיה הישראלית ומעצביה בשעתה היפה
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il