רובינסון יצא מהכלא ומתגורר באחוזה <br>למרות חובותיו לנושים ולבנק הפועלים

העבריין הסדרתי פרדי רובינסון, שהשתחרר מהכלא לפני מספר שבועות - בעקבות חנינה חלקית שקיבל מנשיא המדינה (נוכח סיבות אישיות/רפואיות), נהנה, גם בימים אלה, מיחס מיוחד, המעורר תהיות. רובינסון, שהורשע בשני כתבי אישום נפרדים, והחברות שבבעלותו - מילומור-לנדקו, חייבים לנושים גם עתה יותר ממאה מיליון ש"ח. וגם אחרי 10 שנים - פרעון החוב לא נראה באופק.

למרות המצב העגום, ובמקום להוקיעו, ממשיך הנאמן להסדר החוב רו"ח חן ברדיצ'ב להחזיקו ולהזרים לזכותו כספים, שנועדו לתחזקו כלכלית. וכך, ובמקום לכפות על רובינסון - העומד בפני סיכון חדש להגשת שני כתבי אישום נוספים נגדו - לפנות את אחוזתו בתל ברוך, ממשיך רובינסון לנצל את ההפקרות. הוא מתגורר בבית-המידות ובמקביל מתחזק את הבית בכספים שהשיג מגורמים מפוקפקים.

אופן התנהלותם של המעורבים בפרשת פרדי רובינסון טעונה בדיקה וטיפול. פרשה זו יכולה להעסיק רבות את "ועדת החקירה הפרלמנטרית להתנהלות המערכת הפיננסית בהסדרי אשראי ללווים עסקיים גדולים" בראשה עומד ח"כ איתן כבל. לא רק חלקו השערורייתי של הנאמן רו"ח ברדיצ'ב ובא-כוחו עו"ד שלום גולדבלט, טעונים בדיקה, אלא גם חלקם של גורמים נוספים שלא פעלו כיאה וכנדרש בנסיבות שנוצרו, ובהם בנק הפועלים וכונס הנכסים הרשמי. נאיר להלן מהסוגיות הטעונות בדיקה וטיפול:

א) בניגוד לדנקנר וזיסר, רובינסון לא סולק מאחוזתו -

במסגרת ההסדר שהוסכם בין רובינסון לבין בנק הפועלים ויתר הנושים, הודיע רובינסון כי הוא מעמיד את אחוזתו (ששוויה נאמד בכ-15 מיליון דולרׂ) לטובת ההסדר. הודעתו ניתנה לפני כעשר שנים (!!!). למרות זאת, עד כה לא פעלו הנאמן ו/או בנק הפועלים למכירת האחוזה ו/או להוצאת רובינסון מבית המידות. התנהלות זו תמוהה, אם לנקוט לשון המעטה, במיוחד נוכח התנהלות הבנקים כלפי חייבים אחרים, ובהם: מוטי זיסר ונוחי דנקנר;

ב) ברדיצ'ב-גולדבלט משקרים1 בית המשפט משמש חותמת גומי -

הנאמן ובא-כוחו פונים שוב ושוב לבית המשפט בבקשות שונות ומשונות להארכות ההסדר בתיק מילומור-לנדקו ו/או לאישור פעולות, שנועדו, לפי גישתם, לקדם את מטרות ההסדר: השבת מלוא החובות לנושים. דא-עקא, מעקב ממושך אחרי תיק זה מלמד כי הנאמן ובא-כוחו משקרים, פשוטו כמשמעו, לבית המשפט, ומסתירים מידע קריטי הן מבית המשפט והן מהנושים. למרות זאת, בית המשפט בכלל והשופט חגי ברנר בפרט, שימשו פעם אחר פעם כ"חותמת גומי".

כך אירע באחרונה כשהגישו "בקשה דחופה למתן הוראות", במסגרתה ביקשו מבית המשפט לאשר נטילת הלוואה בסך 6 מיליון ש"ח מקרן Scintilla Fund הרשומה בקיימן. לפי הבקשה, ההלוואה נועדה להשלים מימון בסך 11 מיליון ש"ח לצורך חלוקת דיבידנד לנושים. הנאמן מסר בבקשה, כי ההלוואת נדרשת לצורך גישור עד הבשלת שתי עסקות המתגבשות: "עסקה עם מושב בן שמן"; ו"עסקת מתחם השופטים" בעיר רמלה. ב"כ הכונס הרשמי, עו"ד נחמה אבן-ספיר, שנלאתה מסיפורי הנאמן, מסרה לבית המשפט ביום 09.10.18 את עמדתה והערותיה, ודרשה הבהרות מהנאמן.

הבקשה שהגיש הנאמן כוללת מצג שיקרי ומטעה: נטען בה, בין היתר, כי סכום חובות קבוצת החברות "במועד צו הקפאת ההליכים הגיעו כדי סך של כ-900 מיליון ש"ח בו התחייבו החברות לתשלום 100% מחובותיהן לנושים השונים"; בהמשך נטען, כי "בהסדר זה, שולמו מלוא חובות החברות לנושיהן המובטחים ולנושים בדין קדימה ולנושים הרגילים שולמו חובות בסך 39 מיליון ש"ח; ועוד נמסר באותה בקשה, כי "חובן של החברות הינו בסך של 113 מיליון ש"ח... מתוכם סך של כ-51.9 מיליון ש"ח לטובת בנק הפועלים...".

מה שהוסתר בבקשה זו, בין היתר, הוא העובדה הפשוטה: במסגרת ההסדר, הסכים בנק הפועלים למחיקת 300 מיליון ש"ח (!!!) מחובות מילומור-לנדקו. משמעות הדבר ברורה: בניגוד לדיווח הכוזב של ברדיצ'ב-גולדבלט - חלק ניכר מהחוב לא נפרע, אלא נמחק. ברדיצ'ב-גולדבלט מסרו לבית המשפט דברי שקר, בניסיון ברור לשבש הליכי חקירה ומשפט.

ג) זהות אינטרסים בין ברדיצ'ב-גולדבלט לבין רובינסון -

בשנים האחרונות חשפנו שוב ושוב ב-News1 את האינטרסים הכמוסים של ברדיצ'ב וגולדבלט מזה, ואת האינטרס של רובינסון מזה. בפועל: ברדיצ'ב וגולדבלט נמנעים ממכירת החברה המנהלת את המחצבה ומפעל השיש ברומניה (ומאפשרים לבנו ולכלתו של רובינסון למשוך משכורות שמנמנות) - למרות שהיא מהווה נכס חשוב לסילוק החובות שבהסדר; וכן הם נמנעים ממימוש התחייבותו של רובינסון למכור את אחוזתו בתל ברוך ולהעביר את הכספים לטובת הנושים. יתרה מכך: ברדיצ'ב וגולדבלט מסייעים לרובינסון במימון הליכים משפטיים פרטיים וחיצוניים, על-אף שקופת ההסדר אינה אמורה לשאת בהם. בתמורה הם מקבלים מרובינסון מנדט לפעול כפי הבנתם, ולהמשיך את ההסדר עד אין קץ וגמר. ובמילים פשוטות: רובינסון מאפשר להם משיכת שכר טירחה נאה במשך שנים רבות. באופן מושחת ומופקר, על-חשבון הנושים, כמובן. בית המשפט אמור היה לבלום תופעה זו. אך במקום זאת, כאמור, השופט ברנר הפך ל"חותמת גומי".

פרשת רובינסון מהווה דוגמה רעה לשחיתות הממוסדת המתבצעת לאור השמש. שוב נראה, כי בשורה התחתונה - בית המשפט וכונס הנכסים הרשמי נותנים ידם, פעם אחר פעם, לאישור הבקשות ההזויות שמדגישים הנאמן ובא-כוחו ולהונאה מתגלגלת של הנושים. תופעה זו נמשכת למרות שפרדי רובינסון לא חזר למוטב, למרות שהורשע כבר בשני כתבי אישום נפרדים, ולא עשה את הנדרש לשקם עצמו. לראיה: בתקופה האחרונה הוא נחקר בגין חשדות לעבירות פליליות חמורות בשתי פרשות נוספות ונפרדות: מתן שוחד לראש מועצת חבל מודיעין, שמעון סוסן; ומעורבות בגלגול כספים באמצעות בחשבוניות פיקטיביות.