News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 541,920  סלולר - 411,738
   |   15:07:40
דלג
בלוגרים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
טובה ספרא
טובה ספרא
רה"מ נתניהו ממשיך למרות הקשיים, להוביל את המדינה עד שיחליט אחרת. צדקתו תצא לאור ונצטרך להתאזר בסבלנות. לא הופתענו מהתנהלות המבולבלת וההססנית של גנץ וכחול לבן. וגם: הרהורים אסטרולוג...
איתמר לוין
איתמר לוין
קריאה להחלפתו של נתניהו בבחירות מקדימות היא אמירה דמוקרטית, המבקשת לאפשר לחברי הליכוד להחליט האם הם מעוניינים בנאשם בראש מפלגתם. התגובה של נתניהו וכמה מבכירי הליכוד מלמדת, שהם סבור...
יובל לובנשטיין
יובל לובנשטיין
נראה שהמהלך של אמזון הוא נכון ונקווה שהוא ימשך לאורך זמן ולא כאירוע חד-פעמי, דבר שיחייב חשיבה מחודשת של מספר לא מבוטל של יבואנים ועסקים לגבי מדיניות התמחור
נסים ישעיהו
נסים ישעיהו
היו מי שניכסו לעצמם את תפקידי האלוקים ועד שהכריזו על עצמם שהם עצמם אלוהים. אצלנו אומנם לא מכריזים על עצמם אבל מתנהגים ולפעמים גם מתנסחים כך שיובן כי הם אלוהים. זה אגב הפירוש הפשוט ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
גרסטל. בוררת [צילום: פלאש 90]
בוררת ומגשרת
הילה גרסטל. ילידת 13.6.1955, ישראל. נשואה לראובן ולהם שני ילדים.

ב-1973 סיימה את לימודיה התיכוניים בתיכון עירוני בהרצליה. בשנים 1975-1973 שירתה בצה
איתן ששינסקי [צילום: פלאש 90]
כלכלן
איתן ששינסקי (נולד: 29 ביוני 1937), כלכלן ואיש אקדמיה ישראלי.
תום שגב [צילום: AP]
סופר, עיתונאי
תום שגב (נולד: 1 במרץ 1945), עיתונאי, פובליציסט והיסטוריון ישראלי.
לכל הערכים במועדון+
פרטר. מוכיחה את הכיוון ההפוך
אומנית המתמטיקה
להוכיח את הכיוון ההפוך
הד"ר מרב פרטר מצאה את זהותה האקדמית במחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית במכון ויצמן. חזרתה לשם בתום תקופת הפוסט דוקטורט מגשימה את חלומה. משפט ששמעה במסדרונות האקדמיה 'אתה יודע, אתמול הוכחתי סוף-סוף את הכיוון ההפוך', היה עבורה משפט דגל לעשייה משמעותית ומוכחת, כפי שבאה לידי ביטוי במחקר של קבוצת המחקר בהובלתה בתחום הרשתות המבוזרות
ביולוגיה עם מדעי המחשב
"אהבתי מאוד מתמטיקה אבל לא חשבתי שאפשר להפוך את אהבת המתמטיקה למקצוע. לא ידעתי איזה סוג של עבודה יישומית אמצא בתחום. בתחילה נרשמתי לביולוגיה ואז יועצי אוניברסיטת בר-אילן המליצו לי להירשם לתחום שמשלב ביולוגיה עם מדעי המחשב, כי לעצתם, אם אני אוהבת מתמטיקה אז בטח אוהב גם מדעי המחשב. הייתי מוכנה לפשרה הזאת. המוטיבציה שלי ללמוד ביולוגיה ומחשבים הייתה דרכים לריפוי סרטן בשיטות מתמטיות, זה היה בדיוק בתקופה של הד אקדמי סביב נושא הגנום ונורא התחברתי לזה"

>
>
>
>
>
>
>
>
>
>
>
>
>
>
>
הדוקטור מרב פרטר גדלה בבת ים בבית מהזרם הדתי-לאומי עם אחות גדולה ממנה. היא למדה כימיה בתיכון אולפנית בתל אביב ועברה מסלול שגרתי של שירות לאומי. לאחר מכן המשיכה לתואר ראשון בבר-אילן בביואינפורמטיקה - ביולוגיה חישובית, תחום שמשלב ביולוגיה, מתמטיקה ומדעי המחשב.

פרטר: "אהבתי מאוד מתמטיקה, אבל לא חשבתי שאפשר להפוך את אהבת המתמטיקה למקצוע. לא ידעתי איזה סוג של עבודה יישומית אמצא בתחום. בתחילה נרשמתי לביולוגיה ואז יועצי אוניברסיטת בר-אילן המליצו לי להירשם לתחום שמשלב ביולוגיה עם מדעי המחשב, כי לעצתם, אם אני אוהבת מתמטיקה ודאי אוהב גם מדעי המחשב. הייתי מוכנה לפשרה הזאת. המוטיבציה שלי ללמוד ביולוגיה ומחשבים הייתה דרכים לריפוי סרטן בשיטות מתמטיות. זה היה בדיוק בתקופה של הד אקדמי סביב נושא הגנום והתחברתי מאוד לזה.

"ממדעי המחשב ממש נרתעתי כי הייתי טכנופובית בכל הקשור למחשב. היה לי מחשב בבית שלא השתמשתי בו בכלל. כבר בסמסטר הראשון למדתי קורס מחשבים וקורס תכנות, כשלא ידעתי אפילו איך לגשת למקלדת. בכל פעם שקיבלתי תרגילי תכנות הייתי כותבת את התוכנית שעלי להזין למחשב, עושה את כל טבלות הערכים ורק כשהייתי בטוחה שהתוכנית מוכנה ונכונה, הייתי ניגשת למחשב להקליד את התוכנית".

פרטר אף חשבה לעזוב את התחום ולחזור ללמוד רק ביולוגיה, אבל הבינה שאם היא מוותרת על המסלול המשולב עם מדעי המחשב, היא תיאלץ לוותר גם על המתמטיקה, שהייתה חלק מהמסלול שהיה מרתק עבורה עם עקומת למידה גבוהה מאוד. היא אהבה את הצבעוניות ואת החיים שבלמידה המשולבת הזאת בין התחומים - ההתחברות גם לצדדים המתמטיים וגם לדברים המוחשיים מהביולוגיה.


אומנות המתמטיקה
"כשאנשים מנסים להבין מה אני עושה, אני דווקא נותנת להם את האנלוגיה לאומנים כי אני מרגישה שמה שאנחנו עושים פה במחלקה הוא סוג של אומנות. העבודה שלי היא לא לינארית, אני יכולה לשבת על משהו שעות ובסוף היום התפוקה תהיה מעטה מאוד. במתמטיקה יש יופי בדיוק כמו באומנות וכמו במוזיקה וגם היא דורשת מחשבה יצירתית כדי להגיע לפתרונות. כמו שכל ציור הוא שונה, כל פתרון מתמטי הוא שונה"

חוויות מעצבות מתקופת הילדות

על מה מתקופת ילדותך תוכלי להצביע כחוויות מעצבות?

פרטר: "האהבה לכתיבה ולספר. לשבת שעות ולקרוא משהו בעיון. אימא שלי מורה של פעם שקמה כל יום בחמש וחצי ומכינה מערכי שיעור כבר 30 שנה. מורה שסוחבת את הספרים והמחברות של כל התלמידים הביתה. זה השפיע מאוד על שגרת היום-יום שלי כילדה. היה שולחן גדול בסלון שאחותי ואני היינו מכינות עליו את שיעורי הבית ואימא הייתה בודקת מבחנים. הייתי סקרנית מאוד לכל העניין הזה של ציונים. גדלתי ממש באווירת בית ספר והחינוך היה הוליסטי. היינו יושבות מול הספרייה, למשל, וכותבות שירים ביחד. אמי החדירה בי מאוד את העניין של ניצול זמן נכון, איך לחשוב על דברים וגם את המוטיבציה הזאת להיות תלמידה טובה.

"בניגוד לאלו מהתחום שלי שאומרים שמגיל 4 פתרו קוביות הונגריות, אני לא מאלו שלמדו תכנות בגיל 5. אהבתי מאוד ספרים, לכתוב שירים, ללכת להצגות, לצייר ולנגן באורגן. לא היה משהו מסוים שסימן את דרכי דווקא במתמטיקה או במחשבים. אהבתי פשוט להיות עסוקה, לא אהבתי סתם לבהות בטלוויזיה. אם היה לי משעמם, חיפשתי תמיד תכלית".

תכונות של דיוק וריכוז ושל חיפוש תמידי אחר תכלית הן תכונות שמתאימות לתחום המדעים אבל גם לאומנות למשל. זה מפריך בעצם את התפישה שיוצרת דיכוטומיה בין התחום ההומני והמדעי?


פרטר: "התכונות הנדרשות לשני התחומים המובהקים האלו הן דומות מאוד. אני אולי ההוכחה לכך כי לא הייתי מובהקת בהגדרה שלי. כשאנשים מנסים להבין מה אני עושה, אני דווקא נותנת להם את האנלוגיה לאומנים, כי אני מרגישה שמה שאנחנו עושים פה במחלקה הוא מעין אומנות. העבודה שלי היא לא לינארית. אני יכולה לשבת על משהו שעות ובסוף היום התפוקה תהיה מעטה מאוד. במתמטיקה יש יופי בדיוק כמו באומנות וכמו במוזיקה, וגם היא דורשת מחשבה יצירתית כדי להגיע לפתרונות. כשם שכל ציור הוא שונה, כל פתרון מתמטי הוא שונה. אתה מביא את עצמך, את דרך החשיבה שלך. מבחינתי זה הרבה מעבר לעבודה, זאת דרך שמשתלבת עם החיים".


שאלת החוקיות
"השאלה ששאלנו היא איך החוקיות הזאת והכלים ההנדסיים יתפתחו באופן טבעי על-ידי סדרה של חוקים אבולוציוניים. ערכנו מספר רב של ניסויים חישוביים כדי לגלות מהו הכוח המניע של היופי האסתטי והמודולרי של המערכות הללו שאנו רואים"

אבולוציה חישובית מול אבולוציה אישית

עם סיום התואר הראשון, הגיעה פרטר למכון ויצמן ללמוד תואר שני במחקר שעסק באבולוציה חישובית במעבדה של פרופסור אורי אלון, פיזיקאי בהשכלתו. לדברי פרטר, רשתות ביולוגיות שונות יש מאפיינים של מבנים הנדסיים. כלומר, זה נראה שהן לא נוצרו ביד המקרה, אלא שיש מהנדס שתכנן בקפידה את המערכות הללו. אחת התכונות הבולטות היא פירקניות (מודולריות) של הרשת המורכבת ממספר רכיבי בסיס שלכל אחד תפקיד משלו.

פרטר: "השאלה ששאלנו היא איך החוקיות הזאת והכלים ההנדסיים יתפתחו באופן טבעי על-ידי סדרה של חוקים אבולוציוניים. ערכנו מספר רב של ניסויים חישוביים, כדי לגלות מהו הכוח המניע של היופי האסתטי והפירקני של המערכות הללו שאנו רואים".

באיזו מידה היה מכון ויצמן גורם בהשתלבות האקדמית המוצלחת שלך?

פרטר: "המעבדה פה במכון הייתה לי ממש משפחה והדוקטורנט שעימו עבדתי על המיזם היה כמו מנטור שלי. הייתי מעין אחות קטנה במעבדה תל אביבית חילונית שגדולה ממני בעשור, וההתייחסות שלהם כלפי הייתה מכילה מאוד, חמה ומגוננת. היה להם איזון כל כך נכון לחיים, לעבודה ולמדע. הייתה לכך השפעה מהותית עלי גם ברמה האישית וגם ברמה המקצועית. זאת הייתה חוויה מעצבת. כעבור שנתיים, בסיום התואר השני, פרופסור אורי אלון נסע לשנתיים לפוסט דוקטורט של אשתו ובמובן מסוים המעבדה בעצם נסגרה. הייתי בגיל 24 בפרשת דרכים וחשבתי מה לעשות בזמן שאמתין לשובו".


נקודת המפנה
"הלכתי לצהריים ושמעתי במקרה מישהו אומר לחבר שלו: 'אתה יודע, אתמול הוכחתי סוף-סוף את הכיוון ההפוך'. בהוכחות מתמטיות יש משפטים של 'אם ורק אם', אם א' קיים אז גם ב' קיים ולהפך. זה היה בשבילי משפט דגל כי זה מה שגם אני רציתי להגיד, שהוכחתי משהו, שעשיתי משהו מהותי, לא עוד הדמיה או ניסוי שהצליח"

מהאקדמיה לעולם הטכנולוגיה העילית ובחזרה

פרטר החליטה לצאת לעולם הטכנולוגיה העילית כדי לבדוק מה יש לו להציע לה, מתוך רצון לחיות חיים נורמליים יותר מחוץ לבועת האקדמיה, כלשונה, ולעבוד עם האנשים הגדולים בתעשיית הטכנולוגיה העילית. היא הצטרפה לצ'ק פוינט, חברת ענק שמתמחה באבטחה גבוהה (High Security) וחומות אש (Fire Walls). פרטר השקיעה רבות ואהבה את העבודה אבל רגשית היה לה קשה לעבוד במקום שאינו במהותו מוסד מחקר.

פרטר: "שאלתי את עצמי האם זה מה שאני רוצה להמשיך לעשות, לכתוב בכל יום קוד? לא ראיתי בכך תכלית. בחברה היו מקסימים אלי ובאמת אפשרו לי לעסוק יותר במחקר תעשייתי של התכנות. לאחר כארבעה חודשים הודעתי שאני מתגעגעת ללימודים וצריכה משהו נוסף מעבר לתכנות. הפחתתי במשרה, ובזמן שהתפנה חזרתי למכון ויצמן ללמוד. למדתי כל מיני קורסים שסייעו לי להחליט מה אלמד בדוקטורט".

מתי הייתה נקודת המפנה להתמקדות בעיקר במדעי המחשב ופחות בביולוגיה?

פרטר: "לקחתי קורסים סבוכים וקשים במחלקה שבה אני נמצאת כיום - המחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית, ופתאום הרגשתי שאני פחות מתחברת לביולוגיה. קורסים כגון תורת הקודים ותורת ההצפנה. הלכתי להפסקת צהריים ושמעתי במקרה מישהו אומר לחבר שלו: 'אתה יודע, אתמול הוכחתי סוף-סוף את הכיוון ההפוך'. בהוכחות מתמטיות יש משפטים של 'אם ורק אם', אם א' קיים אז גם ב' קיים ולהפך. זה היה בשבילי משפט דגל, כי זה מה שגם אני רציתי להגיד, שהוכחתי משהו, שעשיתי משהו מהותי, לא עוד הדמיה או ניסוי שהצליח".

יש משהו באמת המוחלטת של המתמטיקה שקיימת לעד, אומרת פרטר. אופנות מחקריות הן דבר משתנה. אתה עובד לפעמים על-פי דגם אחד ואז מגלה שהדגם לא היה נכון. פתאום חוסר הוודאות של פרטר, הפך לוודאות מוחלטת.

פרטר: "זה החזיר אותי לתקופת התיכון, שבה נחשפתי למתמטיקה הנקייה הטהורה. בקורסים שלמדתי ראיתי את המסע הזה שאנשים עוברים כשיש מטרה אחת לנגד עיניהם, ואז לאחר חודשים הם יכולים לומר את המשפט המכונן הזה. זו תחושה הדומה לכיבוש הר והתאהבתי בכך".

ערב ציור בבוסטון

מתנת הדוקטורט
"תקופת הדוקטורט הייתה אחת התקופות טובות ביותר בחיי. כשהגעתי וראיתי את כולם מתחרים, ומנסים למצוא את מקומם, אני הייתי במקום אחר. הגעתי בגישה שהדוקטורט הוא בעצם המתנה שקניתי לעצמי ליום ההולדת, שבאמת חגגתי בסמוך לתחילת הדוקטורט. ההזדמנות הזאת להתחיל לעשות כל יום את מה שאני רוצה ואוהבת וללמוד בכל יום משהו חדש"

מ'חצי ביולוגית' למתמטיקאית - שינוי הגדרה

פרטר: "להגיד פתאום שאני מתמטיקאית, זאת התמרה אקדמאית, כי הרי תמיד הייתי 'חצי ביולוגית'. התחלתי לדבר עם האנשים במחלקה שחדו לי חידות. כך גם הכרתי את המנחה שלי בדוקטורט הפרופסור דוד פלג, שגם הוא חד לי חידה. לאחר שבוע חזרתי אליו עם פתרון ואז התחלנו לעבוד ביחד על מיזם ניסוי".

במקביל לקורסים שלמדת לקראת הבחירה בדוקטורט בתאוריה של מדעי המחשב, המשכת לעבוד בחברת צ'ק פוינט?

פרטר: "יש דברים במתמטיקה שנראים לכאורה נוצצים, אבל כשצריך לעשות אותם שבוע שלם במשך חמש שנים, זה עלול להיות מסלול שוחק אם אין ממש תשוקה לתחום. רציתי לוודא שזה הכיוון הנכון, שיש התאמה בינינו ושאני באמת אוהבת את התחום לפני שאתחיל בדוקטורט שנמשך חמש שנים.

"עזבתי את צ'ק פוינט בתום תקופה של שנתיים והתחלתי בדוקטורט. התקופה בצ'ק פוינט תרמה לי המון ואני סבורה שלא יכולתי לעשות את השינוי הזה בלי החוויה שחוויתי שם. הייתי צריכה את החיזוק להבנה שאין הבדל ביני לבין העובדים בחברה שהגיעו ממדעי המחשב באופן מובהק בעוד אני הייתי 'משולבת'. הכרתי את האנשים, עבדתי איתם ושרדתי את זה. זה היה פשוט עוד מבחן בהתמודדות עם אתגר במקום חדש ולהוכיח את עצמך. זה גרם לי קצת להתנתק מהביולוגיה, לעשות 'זום אאוט' ולקבל פרספקטיבה".

מה ייחד את תקופת הדוקטורט שלך?

פרטר: "הדוקטורט בתאוריה של מדעי המחשב במחלקה למתמטיקה ומדעי המחשב בקבוצת המחקר של פרופסור דוד פלג, הייתה אחת התקופות טובות ביותר בחיי. כשהגעתי וראיתי את כולם מתחרים, ומנסים להסתגל. אני הייתי במקום אחר. הגעתי בגישה שהדוקטורט הוא בעצם המתנה שקניתי לעצמי ליום ההולדת, שבאמת חגגתי בסמוך לתחילת הדוקטורט. ההזדמנות הזאת להתחיל לעשות כל יום את מה שאני רוצה ואוהבת, וללמוד בכל יום משהו חדש.

"פרופסור פלג לימד אותי למעשה את התחום מהבסיס והקנה לי כלים חשיבתיים לא רק לפתרון בעיות אלא גם להגדרת בעיות חדשות. הוא ידע להתאים את מינון ההנחיה לצרכיי, עודד אותי תמיד וממש האמין בי. הוא נפגש איתי לעיתים תכופות וכשהייתי עמוק בתהליך ההוכחה, נתן לי את כל החופש והזמן כדי לעבוד עליה. כיום אני מנסה ליישם את שיטת ההנחיה הזו גם אצלי בקבוצה".

"חוויתי מחקר מכל מיני סוגים כשכולם נמצאים בתחום של רשתות מבוזרות ובכך עסק גם הפוסט דוקטורט שלי, אבל בכלים ובהבטים שונים".


אלגוריתמים יעילים בתקשורת
"המטרה שלנו הייתה לאפיין את התכונות הטופולוגיות של אזורי הקליטה ולפתח על-בסיס התכונות הללו אלגוריתמים יעילים של תקשורת באנרגיה ובזמן השידור. הדגם הזה נלמד בקבוצה של הפרופסור פלג עוד לפני שהתחלתי את הדוקטורט, מתוך הנחת הבסיס שכל התחנות משדרות באותה עוצמה"

אפיון טופולוגי של רשתות אלחוטיות

שאלת החקר העיקרית של פרטר וקבוצת המחקר של פרופסור פלג עסקה באפיון טופולוגי של רשתות אלחוטיות. הם הסתכלו על דגם מעולם הנדסת חשמל שמגדיר אילו איזומרים במרחב קולטים תחנות רדיו מסוימות על בסיס מיקום התחנות ועוצמות השידור שלהן. כל התחנות משדרות באותו התדר, אבל המרחק הגאוגרפי מאפשר לאזורים שונים במרחב לקלוט תחנה מסוימת ללא תקלות.

פרטר: "הדגם המתמטי מגדיר בכל נקודה במרחב איזו תחנה נקלטת באיכות הטובה ביותר וזה מגדיר מפת קליטה של המרחב. יש אזורים במרחב שלא קולטים היטב אף תחנה ואילו הם אזורים של רעש לבן.

"המטרה שלנו הייתה לאפיין את התכונות הטופולוגיות של אזורי הקליטה ולפתח על-בסיס התכונות הללו אלגוריתמים יעילים של תקשורת באנרגיה ובזמן השידור. הדגם הזה נלמד בקבוצה של הפרופסור פלג עוד לפני שהתחלתי את הדוקטורט, מתוך הנחת הבסיס שכל התחנות משדרות באותה עוצמה. לפי הנחה זו, קבוצה המחקר הוכיחה שמפות הקליטה הן יפות ומסודרות. כלומר, אזור הקליטה של כל תחנה הוא עיגול (בקירוב) מסביב לתחנה".


הוספת הממד השלישי
"התוצאה העיקרית והמפתיעה ביותר הייתה שלמרות אי-הסדר ואיי הקליטה הרבים, כאשר אנחנו מציירים את המפה בממד השלישי - כלומר מוסיפים ממד - כל האיים מתחברים לכדי אזור קליטה אחד לכל תחנה. באופן קוסמי יש מעין 'קשת בענן' של קליטה שמחברת אזורים שאינם מקושרים זה לזה"

קשת בענן כבסיס לאלגוריתמים יעילים בתקשורת

פרטר: "שאלנו מה קורה במקרה הכללי עבור עוצמות שידור שרירותיות. במציאות, עוצמות השידור אכן שונות מתחנה לתחנה, ולכן חשוב להבין את מורכבות המפה במקרה הכללי. האם יש תוהו ובוהו מוחלט או האם יש עדיין תכונות יפות שאני יכולה להוכיח? כלומר, האם עדיין לכל תחנה יש אזור קליטה אחד שעדיין ממוקם בצורה יפה סביב התחנה.

"בתחילת המחקר אכן ראינו שבמצב של עוצמות שידור שרירותיות עלולים להיות מצבים של מפות חסרות סדר בהן לתחנה מסוימת ייתכנו מספר אזורי קליטה רבים שמנותקים במרחב זה מזה ("איי קליטה"), וקולטים את התחנה למרות שהיא לא נמצאת בקרבתם. ישנם גם הרבה איים של רעש לבן. בשלב הראשוני, הוכחנו חסמים על מספר האזורים השונים במפת הקליטה כנגזרת של מספר התחנות ושל היחס בין עוצמת השידור המרבית והמזערית. חסם זה אפשר לשנות ולתחזק רשתות כאלו במבני נתונים יעילים.

"התוצאה העיקרית והמפתיעה ביותר הייתה שלמרות אי-הסדר ואיי הקליטה הרבים, כאשר אנחנו מציירים את המפה בממד השלישי - כלומר מוסיפים ממד - כל האיים מתחברים לכדי אזור קליטה אחד לכל תחנה. באופן קוסמי יש מעין 'קשת בענן' של קליטה שמחברת אזורים שאינם מקושרים זה לזה. זה הבסיס לאלגוריתמים יעילים בתקשורת. זה מאפשר לנו, למשל, לבנות מבני נתונים שעונים במהירות על שאלות בסגנון: 'איזו תחנה שומעים בנקודה (x,y)?'

"הבסיס הטופולוגי הזה הוא הבסיס לכל האלגוריתמים שיש לנו. ככל שנמצא יותר תכונות יפות נוכל לנצל אותן אחר כך לאלגוריתמים, כי זו כבר לא תהיה מפה שרירותית. האלגוריתם מנצל פעמים רבות חוקיות מבנית כדי לתת פתרון יעיל ומהיר".

לפני כשנה וחצי חזרה הד"ר מרב פרטר מפוסט דוקטורט בבוסטון באוניברסיטת MIT למכון ויצמן ומבחינתה זו הייתה הגשמת חלום. היום היא חברת סגל במחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית בפקולטה למתמטיקה ומדעי המחשב ועומדת בראש קבוצת מחקר בתחום הרשתות המבוזרות.


מציאת האלגוריתם האולטימטיבי
"כדי להבין האם האלגוריתם שפיתחנו הוא הכי טוב שאפשר להשיג, אנחנו מגדירים מקרי קיצון של רשתות שעבורם כל אלגוריתם יצטרך להשקיע זמן רב כדי לפתור את הבעיה. אנחנו מנסים גם למצוא קשרים בין הבעיות"

תחום מחקר כללי - רשתות מבוזרות

פרטר: "התחום הכללי בו אני מתעסקת הוא תחום של רשתות מבוזרות, כאשר תחת המטרייה הזאת יש מגוון תחומים. רשת היא אוסף של ישויות, כמו נניח רשת הפייסבוק המורכבת מרשת של אנשים, לכל אדם, אנחנו קוראים בעגה המקצועית, צומת או קודקוד. ברשת הפייסבוק, כל שני אנשים שהם חברים מחוברים ב"קשת". כך מוגדרת רשת באופן מתמטי על-ידי אוסף של צמתים ואוסף של קשתות בין זוגות של צמתים.

"ברשת מבוזרת כל קודקוד הוא מכונה שמבצעת חישוב. כל מכונה כזו אינה יכולה לראות את כל הרשת, אלא רק את הסביבה המקומית שלה, את השכנים שלה. כמו בפייסבוק שאת רואה את החברים שלך, את החברים של החברים שלך, אבל את לא רואה את כל הרשת".

כיצד פותרים בעיה חישובית באופן כולל מנקודת מבט מקומית עבור כל הרשת?

פרטר: "לשם כך כל ישות כזאת צריכה לשתף פעולה, להחליף מידע עם השכנים שלה ולהרכיב מאוסף התמונות המקומיות פתרון כולל. אנחנו כמובן רוצים לפתור את הבעיה החישובית מהר ככל האפשר תוך שליחת כמה שפחות הודעות תקשורת, כי זה עולה זמן וכסף רב. האתגר הוא כיצד להתאים אלגוריתמים יעילים שפותרים את הבעיה על-בסיס ידיעת כל הרשת, למצב שבו הידע הוא חלקי מאוד ונרכש על-ידי החלפת מידע בין מחשבים, כשלכל מחשב יש הסתכלות צרה וקטנה מאוד.

"אנו עוסקים בתאוריה של מדעי המחשב, כשהמשמעות היא מחקר בסיסי כדי להבין את יכולות החישוב של הרשתות האלה. אנחנו לעיתים מתעסקים בבעיות דמה שלא בהכרח נדרשות במציאות, אבל הן מגלמות את עיקר הקושי הטמון בפתרון של בעיות שכיחות בעולם החישוב המודרני. התפקיד שלנו הוא לפתח אלגוריתמים לבעיות שונות ולהוכיח באופן מתמטי את נכונות האלגוריתם ואת יעילותו.

"כדי להבין האם האלגוריתם שפיתחנו הוא הכי טוב שאפשר להשיג, אנחנו מגדירים מקרי קיצון של רשתות שעבורם כל אלגוריתם יצטרך להשקיע זמן רב כדי לפתור את הבעיה. אנחנו מנסים גם למצוא קשרים בין הבעיות. בהינתן שפתרתי את בעיה א', עכשיו קיבלתי את בעיה ב'. האם אני צריכה לפתור אותה מחדש, או האם אני יכולה על-ידי שימוש בבעיה א' לפתור את בעיה ב'. מה הגרף שמקשר בין הבעיות?"


הרחבת יריעת החישוב
"העולם הזה כל הזמן משתנה, כי הטכנולוגיה מביאה לפתחנו המון בעיות. היום יש את נתוני העתק ויש דגמים חישוביים רבים שמרחיבים את היריעה של החישוב המבוזר הקלאסי. אנחנו מנסים כל הזמן להתאים את עצמנו לעולם שמתפתח בחוץ ולהביא תשתית תאורטית לדגמים החדשים הללו"

רשתות ניירונים במוח

רשת הניירונים שלנו במוח, מספרת פרטר, גם היא רשת מבוזרת. כל ניירון במוח מחובר במִצמדים (סינפסות) לניירונים שכנים ורשת הניירונים הזאת פותרת בסוף איזו בעיה חישובית גדולה, תוך העברת מידע בין ניירונים שכנים באמצעות המִצמדים. כמעט כל רשת ביולוגית היא מבוזרת: קן נמלים, להקת ציפורים, כל אילו הן דוגמאות למערכות שמחשבות פתרון כולל על בסיס תקשורת בין רכיבי הרשת.

פרטר: "היופי בתאוריה של רשתות מבוזרות הוא בכך שהיא מאגדת בתוכה את כל סוגי הרשתות תחת דגם כללי. כאשר אנחנו מפתחים אלגוריתם בדגם זה הוא שימושי לרשתות מבוזרות רבות כי לכולן יש מבנה חישובי דומה.

"הדגם הזה מוביל, למשל, לאלגוריתמים של תקשורת מהירה ברשתות מחשב. פתרון שכל הזמן מתפתח, כי באמצעות התאוריה אנחנו לא רק מנסים לפתור את הבעיה, אלא לראות שהפתרון שלנו הוא הטוב ביותר. אין דרך לפתור את הבעיה ברשתות בדרך טובה יותר אז אנחנו מנסים לפתור את הבעיה גם 'מלמטה', לראות מה הדוגמה הרעה ביותר וגם לבדוק מה האלגוריתם שלנו כרגע מצליח לעשות, ואז מנסים לצמצם את הפער ביניהם. יש עדיין פער עבור המון בעיות חישוביות.

"העולם הזה כל הזמן משתנה, כי הטכנולוגיה מביאה לפתחנו המון בעיות. היום יש את נתוני העתק (Big data) ויש דגמים חישוביים רבים שמרחיבים את היריעה של החישוב המבוזר הקלאסי. אנחנו מנסים כל הזמן להתאים את עצמנו לעולם שמתפתח בחוץ ולהביא תשתית תאורטית לדגמים החדשים הללו.

"מה שיפה הוא שלא צריך למצוא בכל פעם פתרונות חדשים, אלא יש עקרונות בסיסיים בחישוב המבוזר, איזה שהוא רצף של קשרים בין בעיות. לפעמים אנחנו תקועים בנקודה מסוימת ולא מבינים מדוע, ואז לפתע מוצאים את הבעיה היסודית שאם נפתור אותה, נוכל לפתור מהר מאוד שורה של בעיות. הקשרים בין הבעיות או בין הדגמים השונים זה עולם מרתק".

מחקר גומלין עם עמיתים מחו"ל
בבת המצווה של האחיינית [צילום: שולה חדד]

קהילה מדעית מגובשת
יש דעה קדומה על מתמטיקאים שהם אנשים שיושבים ספונים לבד מול דף נייר לבן במעבדה. זה אומנם נכון חלק מהזמן, אבל יש גם המון פעילות גומלין עם סטודנטים בעבודה על הלוח, או עם חוקרים מחו"ל דרך הסקייפ. הקהילה המדעית בתחום שלי מגובשת מאוד וכוללת הרבה כנסים שבהם אפשר להיפגש עם חוקרים ולשתף אותם במחקר הנוכחי שעובדים עליו. אנשים מהקהילה גם באים בקיץ לבקר במכון"

פרטר: "אני אוהבת לעבוד עם עמיתים מחו"ל, בעיקר כאלו שהכרתי בפוסט דוקטורט. יש דעה קדומה על מתמטיקאים שהם אנשים שיושבים ספונים לבד מול דף נייר לבן במעבדה. זה אומנם נכון חלק מהזמן, אבל יש גם המון פעילות גומלין עם סטודנטים בעבודה על הלוח, או עם חוקרים מחו"ל דרך הסקייפ. הקהילה המדעית בתחום שלי מגובשת מאוד וכוללת הרבה כנסים שבהם אפשר להיפגש עם חוקרים ולשתף אותם במחקר הנוכחי שעובדים עליו. אנשים מהקהילה גם באים בקיץ לבקר במכון".

רוב העבודה המחקרית של פרטר וצוות המחקר שלה היא עבודה משותפת והיא מקדמת מאוד שיתופי פעולה בינלאומיים. זה מפרה מאוד אם כי ברור שלכל אחד יש את המיזם שלו. פרטר מדגישה שיכולים להיווצר תחומים אפורים של מי השקיע יותר ויש המון תחרותיות ותחושת מרוץ תמידית. זאת תחרות בריאה, לדבריה, אבל צריך להסתגל אליה.

פרטר: "עולם המתמטיקה הוא גברי, כך שיש גם את אלמנט האגו. למדתי ליהנות מהעובדה שאני חוקרת בתחום 'חם' שמתפתח מהר. המועדים האחרונים, 'דד לייניים', הרבים מוסיפים אדרנלין לשגרת היומיום וגורמים למחקר להתקדם באופן מהיר ויעיל משמעותית".


החישוב הבטוח
"הזווית שהוספנו היא זווית של חישוב בטוח. כלומר, לא רק לחשב בעיה כוללת עם מידע מקומי אלא גם לשמור על הסודיות ועל הפרטיות של המידע שלי. חישוב בטוח נלמד רבות אבל לא בקהילה שלי של החישוב המבוזר ברשתות. הוא נלמד רבות בהנחות מסוימות על הרשת ולא נלמד ברשת כללית. המטרה הייתה לקחת את כל התאוריה של חישוב מבוזר ואת כל התאוריה של חישוב בטוח ולראות איך אנחנו יכולים ליצור אלגוריתם שהוא גם מבוזר וגם בטוח תוך שילוב של כלים"

שילוב של חישוב מבוזר עם הצפנה

נקודת המוצא של פרטר כששבה למכון אחרי הפוסט דוקטורט, הייתה לעשות משהו שונה וחדשני בעל עומק מתמטי, אך גם בעל שימושים בתעשיה. לא לעבוד בהתמד (אינרציה) של הפרסום המחקרי הבא, אלא לעצור לרגע ולחשוב מה תרצה לחקור באמת.

פרטר: אחד החברים שפגשתי כשחזרתי, עשה דוקטורט בהצפנה - קריפטוגרפיה, תורת כתיבת הסתר. הוא הסתכל לי בספרים ואמר לי 'ממתי יש לך כאלה ספרים? את הרי עושה אלגוריתמים, זה לא קשור לתורת ההצפנה'. היה באמירה שלו משהו שסימן לי שעברתי שינוי, כי בפוסט דוקטורט נחשפתי להמון תחומים, התנתקתי מהחשיבה של עיסוק רק בתחום אחד, הלכתי לכל ההרצאות בכל התחומים של מדעי המחשב גם כאלו שלא קשורים בכלל לתחום המחקר שלי.

"במהלך השנה שעברה כשהקמתי את המעבדה, אותו חבר הצטרף לקבוצה שלי כפוסט דוקטורנט ופיתחנו ביחד סוג של תחום חדש שמשלב הצפנה וחישוב מבוזר ברשתות. כל החישוב הבטוח שעושים ברשת הוא בזכות ההצפנה שמאפשרת לנו לחשב דברים בצורה בטוחה, בלי לחשוף מידע פרטי עלייך".

מה המשמעות של אלגוריתם לחישוב מבוזר בטוח ברשת?

פרטר: "חישוב בטוח זה רכיב שעד אז שמנו עליו פחות דגש בחישוב המבוזר הקלאסי. המשמעות של ההצפנה היא שמי שרואה דברים שעוברים ברשת זה נראה לו ג'יבריש, אבל רק שתי הישויות שמעבירות את המידע וצריכות להבין את המידע, מצליחות לפענח אותו. הסתכלתי על האלגוריתמים המבוזרים שאני עושה והבחנתי שעד עכשיו האבטחה בכלל לא הייתה מרכיב בחישוב הזה. הישות הרשתית הקריבה עד אז את כל המידע וקיבלה את כל המידע של אחרים, כדי לפתור את בעיית הקיבוץ מהר ככל האפשר. לא התעכבו לרגע בשאלה מה קורה אם המידע שלי ברשת הוא מידע פרטי סודי.

"הזווית שהוספנו היא זווית של חישוב בטוח. כלומר, לא רק לחשב בעיה כוללת עם מידע מקומי אלא גם לשמור על הסודיות ועל הפרטיות של המידע שלי. חישוב בטוח נלמד רבות אבל לא בקהילה שלי של החישוב המבוזר ברשתות. הוא נלמד רבות בהנחות מסוימות על הרשת ולא נלמד ברשת כללית. המטרה הייתה לקחת את כל התאוריה של חישוב מבוזר ואת כל התאוריה של חישוב בטוח ולראות איך אנחנו יכולים ליצור אלגוריתם שהוא גם מבוזר וגם בטוח תוך שילוב של כלים. זה עיקר העיסוק שלנו כיום".


בלי לחשוף מידע
"אם ישנם שני שכנים ברשת שרוצים להחליף סוד ביניהם ניתן לממש זאת ולתת מענה לכל האתגרים האלה בלי שהם יחשפו את המידע. התנאי הבסיסי לכך הוא שכל השכנים צריכים להחליף מידע בו-זמנית באופן סודי ברשת, ולעשות זאת בצורה יעילה בזמן ובתקשורת קצרים ככל האפשר"

החלפת סודות ברשת

כיצד ניתן להחליף סודות ברשת מבלי לחשוף מידע?

פרטר: "אם ישנם שני שכנים ברשת שרוצים להחליף סוד ביניהם ניתן לממש זאת ולתת מענה לכל האתגרים האלה בלי שהם יחשפו את המידע. התנאי הבסיסי לכך הוא שכל השכנים צריכים להחליף מידע בו-זמנית באופן סודי ברשת, ולעשות זאת בצורה יעילה בזמן ובתקשורת קצרים ככל האפשר. לקחנו מאפייני הצפנה והגדרנו מונחים בסיסיים בתורת הגרפים שמממשים את ההגדרות האלו ברשת כללית.

"הצלחת המחקר נכון להיום מתבטאת בכך שאנחנו יודעים לקחת כל אלגוריתם מבוזר ולעשות לו תהליך של קימפול (לוקחים כל שלב באלגוריתם המקורי והופכים אותו לשלב מורכב יותר), כשהמחיר לכך הוא שהאלגוריתם יהיה קצת איטי יותר אבל בטוח. התוצאה הסופית של החישוב היא אותה תוצאה, הבעיה נפתרה אבל בלי לחשוף שום פרט על משתתפי הרשת. ניתן גם בדיוק לכמת כמה זמן זה ייקח כנגזרת של הפרמטרים ברשת".

היכן פורסמו ממצאי המחקר של השילוב בין התאוריה של חישוב מבוזר וחישוב בטוח?

פרטר: "הצגנו כבר מספר פעמים את הממצאים של שתי עבודות באותו הנושא. הם מפורסמים ברשת וגם יפורסמו בכנס SODA בדצמבר 2018 בסאן דייגו. בעולם של מדעי המחשב, מפרסמים את הממצאים בעיקר בכנסים ואחר כך יש תהליך של פרסום במגזינים ובכתבי עת".


יישום ברשתות גדולות
"התוצאות שלנו כיום הן לרשתות כלליות מאוד. המחקר יהפוך ליישומי אם מדובר ברשת גדולה מאוד שהיא גם שרירותית, כי ברשת של נניח 40 מחשבים ניתן למצוא 'פתרונות אצבע' שיפתרו את הבעיה הזאת"

היתכנות למחקר יישומי

כרגע המחקר הוא עדיין בסיסי, אבל בניגוד למחקרים בסיסיים אחרים - בנוסף למגמה בהעברת מידע בצורה בטוחה, בגלל העידן שאנחנו נמצאים בו של הביטקוין והרשתות המבוזרות - למחקר הזה יש היתכנות גבוהה מאוד להפוך למחקר יישומי, כדברי פרטר. צוות המחקר שלה עובד באופן רצוף על שיפורים כדי להפוך את האלגוריתם לבטוח יותר. המטרה כעת היא לספק הגנה גם במצב שפצחן משתלט על מספר רב של מכונות ברשת. כרגע ניתן לספק הגנה רק אם היריב השתלט על מחשב אחד.

פרטר: "אם נרצה, נניח, לחשב את ממוצע המשכורות ברשת בלי לחשוף את ממוצע המשכורת שלי, אנחנו יודעים לעשות זאת בצורה יעילה. המשמעות היא שאם יריב זדוני השתלט על מחשב אחד ברשת, הוא לא למד כלום על המשכורות של אף אחד, אבל אם היריב הזדוני הזה השתלט על שני מחשבים, הוא כן למד. כעת אנחנו עובדים על האפשרות לנטרל גם את היכולת הזאת. ניתן להתמודד עם זה, אבל בשלב זה אנחנו משלמים על כך בזמן יקר של חישוב.

"התוצאות שלנו כיום הן לרשתות כלליות מאוד. המחקר יהפוך ליישומי אם מדובר ברשת גדולה מאוד שהיא גם שרירותית, כי ברשת של נניח 40 מחשבים ניתן למצוא 'פתרונות אצבע' שיפתרו את הבעיה הזאת".

במוזאון בפריז

עקרונות החישוב במוח
"המטרה היא להבין את עקרונות החישוב במוח, האם יש חישוב שמצריך הרבה ניירונים, או האם אני יכולה להראות שאפשר לפתור את החישוב עם מעט ניירונים. הניירונים לא מתנהגים בצורה קובעת ומגדירה, יש להם התנהגות שהיא קצת כמו של הטלת מטבע, יש להם עקומת פעמון עם רעשים והפרעות. בסיכוי מסוים הם יתנהגו כך ובסיכוי מסוים הם יתנהגו באופן אחר"

מחקר רשתות ניירונים מנקודת מבט מתמטית

כיום מתעסקת פרטר גם במחקר רשתות ניירונים שיש לו חיבור עם העבר הביולוגי שלה אבל בהסתכלות מתמטית. היא עושה הסתכלות אלגוריתמית על רשתות הניירונים ומנסה להבין איך רשתות ניירונים פותרות ביעילות בעיות בסיסיות ואיך מממשים שעון מתקתק ברשתות ניירונים. איך סופרים עד מאה ברשתות ניירונים תוך שימוש במספר קטן מאוד של ניירונים או איך ניתן לפתור בעיות בסיסיות בחישוב ניירוני, אבל מתוך נקודת הסתכלות אלגוריתמית.

פרטר: "אנחנו מסתכלים, למשל, על בעיית השעון שמוגדרת באופן הבא: בהינתן ניירון ראשוני שיורה בזמן X, נרצה שניירון היעד יירה במשך T הסיבובים הבאים. בדרך הארוכה אפשר להשקיע ניירון לכל יחידת זמן, כשכל ניירון סופר דקה ומת וכן הלאה, ואז ליצור רשת ניירונים ארוכה מאוד שתממש את הזמן הארוך הזה. השאלה היא האם אני יכולה במספר מצומצם מאוד של ניירונים לדעת או לזכור מה נקודת הזמן שאני עכשיו עומדת בה. יחד עם הדוקטורנטית שלי יעל חיטרון, אנחנו יכולים להראות המון מימושים חסכוניים של רשתות קטנות מאוד שיכולות להראות לך מה השעה. כלומר הן מצליחות לקודד זמן בצורה יעילה".

מה זה אומר לשאול רשת ניירונים מה השעה?

פרטר: "אם את מסתכלת על מצב הרשת, ממי שיורה ומי שלא יורה, ניתן לדעת כמה זמן חלף מנקודה מסוימת. וכאשר יחלוף הזמן הנתון שאותו תכנתת, הרשת תפסיק לעבוד. כלומר, ניתן ליצור מן קופסה כזאת שהיא קטנה מאוד ולומר לה לעבוד עכשיו T סיבובים, אבל גודל הקופסה יהיה קטן משמעותית מגודל T. אין צורך להשקיע המון ניירונים כדי לחשב זמן. גודל הרשת יכול להיות קטן מאוד ועדיין הקופסה תוכל לזכור ולספור וליצור מעין שעון מעורר ולהגיד לך עכשיו T סיבובים. אז למרות שכל ניירון הוא קטן מאוד החישוב שהוא יכול לעשות הוא מינימלי, אין לו זיכרון ולמרות שאין לו זיכרון אפשר לעשות מעגלים יעילים מאוד וקטנים מאוד שיכולים לממש שעון.

"אנחנו עושים דגם של רשת ניירונים, זה דגם קיים שנלמד רבות, לא המצאנו אותו. אנחנו מנסים לגשת לדגם הזה במשקפיים של "חישוב מבוזר". אילו בעיות חישוביות בסיסיות רשת ניירונים צריכה לפתור במוח ומהי דרך היעילה לפתרון הבעיה. אנחנו ממדלים כל ניירון על-ידי מושא קטן ופשוט מאוד שאנחנו מכנים שער לוגי.

"המטרה היא להבין את עקרונות החישוב במוח, האם יש חישוב שמצריך הרבה ניירונים, או האם אני יכולה להראות שאפשר לפתור את החישוב עם מעט ניירונים. הניירונים לא מתנהגים בצורה קובעת ומגדירה, יש להם התנהגות שהיא קצת כמו של הטלת מטבע, יש להם עקומת פעמון עם רעשים והפרעות. בסיכוי מסוים הם יתנהגו כך ובסיכוי מסוים הם יתנהגו באופן אחר. השאלה היא אם הרעש וחוסר ההחלטיות שלהם הם משהו שמפריע למערכת? אם הייתי מנטרלת את כל הרעשים הללו, האם החישוב היה מהיר יותר? או שאולי הרעש דווקא מסייע להם לבצע החלטות בצורה מהירה יותר? אנחנו לוקחים בעיות חישוביות ובודקים היכן הרעש עוזר לפתור את הבעיה מהר יותר והיכן הרעש הוא דווקא גורם מפריע. עושים זאת בכלים חישוביים תאורטיים".


ייצוג נשי
"למחלקה חשוב להגדיל את הייצוג הנשי וגם אין מספיק נשים חברות סגל, אבל במכון אני לא מרגישה בכלל עליונות של אליטה גברית. המחלקה שלנו נדירה בתחושת הביתיות והשוויוניות שלה. אני מרגישה את הא-סימטריה דווקא כשאני מחוץ למכון כשפוגשים עוד חוקרים עם אגו גברי"

נשים במדעי המחשב

עד כמה קיים ייצוג נשי בתחום מדעי המחשב?

פרטר: "כשהייתי דוקטורנטית בתחום תאוריה של מדעי המחשב, היינו שתי דוקטורנטיות לעומת חמישה עשר דוקטורנטים. למחלקה חשוב להגדיל את הייצוג הנשי וגם אין מספיק נשים חברות סגל, אבל במכון אני לא מרגישה בכלל עליונות של אליטה גברית. המחלקה שלנו נדירה בתחושת הביתיות והשוויוניות שלה.

"אני מרגישה את הא-סימטריה דווקא כשאני מחוץ למכון כשפוגשים עוד חוקרים עם אגו גברי. למשל, בעוד חוקרים יכולים אחרי ללכת לשתות בירה בלילה עם חוקרים אחרים, אני לא אעשה זאת, אשמור מעט מרחק. אני מתנהגת שונה בגלל שהסביבה היא גברית. אבל עם ה'קן' שלי במכון אני לגמרי מרגישה בבית. מעולם לא הרגשתי במכון ויצמן הסתכלות שונה עלי כי אני אישה.

"המעבדה הפרטית שלי כיום ממש מאוזנת, יש לי דוקטורנטית, מאסטרנטית, פוסט דוקטורנטית שאמורה להגיע, פוסט דוקטורנט שסיים לא מזמן ושני מאסטרנטים גברים. גם בקורס האחרון שהעברתי היו 50% נשים שיעור שלא היה בקורסים אחרים. פונות אלי ללא ספק יותר נשים כדי להתקבל לצוות המחקר. תמיד הייתי בסביבה מחקרית גברית ודווקא במעבדה שלי כיום אני שמחה מאוד שיש לי אפשרות לעבוד עם הדור הנשי הצעיר.

האתגר המחקרי הבא
ערב פרידה מחברים בבוסטון

פוטנציאל בעולם האמיתי
"חשוב לי שלדברים שאני עושה יהיה פוטנציאל להיות רלוונטיים ב'עולם האמיתי'. האם הפוטנציאל הזה באמת יתממש? לחיים יש את הדרך שלהם להתגלגל. עושים במחקר כל יום דברים חדשים, אולי חלק מהם יתרמו ממשית לעולם ואלו שלא - לימדו אותנו איך לעשות מתמטיקה בצורה טובה יותר"

פרטר: "האתגר שלי הוא למצוא כל הזמן את האלגוריתם הכי טוב ובטוח לרשת. אני מסוקרנת מזה שהמחקר נותן לי אוסף של חידות חדשות נקיות ויפות. זה מה שכל כך מדהים בתחום הזה, היכולת הזאת של הטכנולוגיה להגדיר לנו משחקים חדשים או חידות חדשות, זה מה שמרתק וממריץ אותנו".

פרטר מאמינה שלכל אחד בעולם המדעי יש את התפקיד שלו והתפקיד שלה, לדבריה, זה לעשות תאוריה, לא לכתוב פטנטים. יש שרשרת מזון שבה היא תלך להרצות את התגליות שלה בהרצאה ובהרצאה יישב מישהו שאח שלו הוא איש הזנק (סטארט-אפיסט) שאולי יכול לקדם זאת למחקר יישומי. כשהייתה בביקור בבוסטון פגשה חברים רבים להם סיפרה על המיזם ותקוותה שהם יבחרו איזה רעיון מתאים להם ותתחיל איזו שרשרת.

פרטר: "המטרה היא ללמוד איך לעשות מתמטיקה טובה יותר, שנדע לעשות חישוב מהיר יותר, שנבין טוב יותר את המשמעות של רשתות מבוזרות. כך שגם אם הדגם ישתנה העקרונות הבסיסיים יעניקו הבנה, זאת התרומה שאני רואה.

"חשוב לי שלדברים שאני עושה יהיה פוטנציאל להיות רלוונטיים ב'עולם האמיתי'. האם הפוטנציאל הזה באמת יתממש? לחיים יש את הדרך שלהם להתגלגל. עושים במחקר כל יום דברים חדשים, אולי חלק מהם יתרמו ממשית לעולם ואלו שלא - לימדו אותנו איך לעשות מתמטיקה בצורה טובה יותר".

תאריך:  27/12/2018   |   עודכן:  29/12/2018
שרון מגנזי
מועדון הבלוגרים עוקבים: 3 לקבלת רשימות שרון מגנזי לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
להוכיח את הכיוון ההפוך
הודעות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
בתשלום
29/12/18 12:08
2
ארכימדס_
6/02/19 19:32
פורום: כתבות פרופיל כתוב הודעה
+
אביהו
7/09/19 17:15
+
האזרח838
24/07/19 13:26
+
פנחס
3/04/19 10:20
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
סוזי מילר, זמרת ויוצרת בעלת היסטוריה מוסיקלית עשירה, מוכרת לנו כחברה בלהקת "האחים והאחיות" וכסוזי, המורה לאנגלית בטלוויזיה.
26/12/2018  |  דניאל פלורנטין  |   כתבות
שור - זוהי שנה שבה תאלצו לעשות שינוי משמעותי חשוב בדפוסי החשיבה שלכם כיוון שכוכב סטורן הקרוי המורה הגדול, נמצא אצלכם בבית שמקובל לקשר אותו עם לימודים גבוהים
26/12/2018  |  צילה שיר-אל  |   כתבות
ב31 ביולי 1958 לפני כ-60 שנה התרחש בכלא שאטה שבעמק חרוד, מרד אסירים הידוע בכינויו "מרד שאטה" הנחשב למרד האסירים החמור והנועז ביותר שהתרחש בארץ מאז קום המדינה. האסירים השתלטו על בית הכלא ועל מחסן הנשק שבו. במרד נהרגו שני סוהרים ו-11 אסירים. במהלך המרד הצליחו להימלט בחסות החשיכה 66 אסירים, רובם חצו הגבול לשטח ירדן ולא נתפסו עד היום.
25/12/2018  |  אלי אלון  |   כתבות
רועי הורוביץ הצעיר יצר חיבור עמוק בינו לבין הדיווה של התיאטרון הישראלי, ליא קניג תוך בימויו אותה בשש הצגות. כשההצלחה האחרונה שלהם שעדיין רצה, היא במחזה "הרביעיה", בו ליא עם מרים זוהר, אילן דר ואלברט כהן (שנכחו גם הם בהצגה) משחקים שני זוגות של חברים קשישים. הצגה כה מענגת ומבריקה הודות למשחק של הקרם דה לה קרם של שחקנינו, ובימויו של הורביץ בתיאטרון "הספריה".
25/12/2018  |  עליס בליטנטל  |   כתבות
למוזאון יד מרדכי - משואה לתקומה, יש חוב מיוחד לשמחה רותם (קאז'יק), שנפטר ביום שבת האחרון. כשהחל לפני כעשור תהליך חידוש התערוכות במוזאון, ישב קאזי'ק עם נציגי המקום כדי לתאר ולהסביר כיצד ליצור בונקר תואם מילא 18 שיראה אמיתי ככל האפשר, ויספר את הסיפור בצורה הטובה ביותר. בזכותו נוצרה התערוכה שבה לומדים מדי שנה אלפי בני נוער את סיפורם מעורר ההשראה של המורדים בגטו ורשה, ובתוכם סיפורו יוצא הדופן של קאז'יק עצמו. כשהגיע קאז'יק לראות את התערוכה הגמורה, אמר, "תוציאו מפה את הספסלים, אתם רוצים שהם יחשבו שהיו לנו ספסלים"? הצוות ניסה לפייסו, להסביר שבאות קבוצות מודרכות, וגם קבוצות של פנסיונרים ואי-אפשר שישבו על הרצפה. אבל קאזי'ק - גם בגיל 80 פלוס - חשב שאין צורך בספסלים.
25/12/2018  |  תמר הרצברג  |   כתבות
המנצחת הפיזיקלית  /  שרון מגנזי
דיוקנה של כימאית יוצרת  /  שרון מגנזי
כשרפואה ומחקר משלבים כוחות  /  שרון מגנזי
מגזינים וכתבי עת נוספים ברשת  
המחשמלים
07/11/2019  |  10:00  |  סרטים
דיוקן של נערה עולה באש
07/11/2019  |  10:00  |  סרטים
דוקטור סליפ
07/11/2019  |  10:00  |  סרטים
איתמר לוין, יצחק דנון
יצחק דנון
איתמר לוין
סיפורים חמים(72 שעות)
יואב יצחק
הנציב בודק: מדוע נמנעה הפרקליטות מחקירת חשד לדליפת מידע לליברמן
איתמר לוין
מנדלבליט והאמת
היום לפני
חזה שרה ביום העצמאות תשנ"ח [צילום: עמוס בן-גרשום/לע"מ]
שרה ופרחה [1957]
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
מכונת קפה מבית נספרסו - 3 מכונות קפה מומלצות
כתיבת המומחים
האם פייסבוק תפסיק להציג לייקים
יום הולדת
בנימין זיו 28/11
אלסטר יורם 28/11
פישר אלי 28/11
שחף טהר 28/11
וינברג-נוטוביץ עירית 28/11
פורת דורון 28/11
שוורץ ורדה 28/11
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעיתונאי
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרעורך משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il