|   15:07:40
דלג
  הרצל ובלפור חקק  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
האנדרטה למעפילים ממרוקו שטבעו בספינתם אגוז [צילום: תפארת חקק]

האזכרה לחללי המעפילים מספינת "אגוז" - מקמה לזכרם

22 גופות הובאו לקבורה בבית הקברות היהודי באל חוסימה, ו-22 גופות נשארו במצולות ים
17/01/2019  |   הרצל ובלפור חקק   |   כתבות   |   תגובות
הזמנה לאזכרה למעפילי אגוז

סם בן שטרית מנחה את האזכרה למעפילי אגוז [צילום: תפארת חקק]

לאורך הדורות תמיד נכספו יהודים לעלות לארץ ישראל, אל המולדת. לא פעם קרו אסונות, שבמהלך הדרך אל הארץ, העולים קיפחו את חייהם. כך אירע למעפילים ממרוקו שחלמו להגיע אל מדינת ישראל, כדי לחיות במדינת היהודים. בכ"ג בטבת תשכ"א (10 בינואר 1961) יצאה ספינת אגוז מחוף אל-חוסימה שבצפון מרוקו לכיוון נמל גיברלטר. על הסיפון היו 44 מעפילים: גברים, נשים וטף. הם התכוונו להגיע מגיברלטר למדינת ישראל. המעפילים כולם נקלעו לסערה עזה, והספינה טבעה.

22 גופות הובאו לקבורה בבית הקברות היהודי באל חוסימה, ו-22 גופות נשארו במצולות ים. לאחר מאבק ציבורי שנמשך שנים רבות, הובאו עצמותיהם של המעפילים ממרוקו אל קבר ישראל בקבורה ממלכתית. בהלוויה ממלכתית בי"ט בכסלו תשנ"ג (14.12.1992) הובאו ארונותיהם להר הרצל במעמד הנשיא, ראש הממשלה ונכבדי הציבור האחרים.

מאז, כל שנה נערך במתחם האנדרטה והקברים טקס זיכרון, שמובילה הפדרציה העולמית של יהודי מרוקו. כך היה גם השנה, ונשיא הפדרציה סם בן שטרית הוביל את הטקס. החזן הצבאי קרא "אל מלא רחמים", נציגי המשפחות הדליקו אבוקת זיכרון וקראו קדיש.

הונחו זרי פרחים למרגלות האנדרטה ולהקה צבאית שרה שירי זיכרון. לבקשת נשיא הפדרציה כתבנו את המקמה המרכזית של הטקס על גבורתם של המעפילים ממרוקו וקראנו בטקס. כך הצבנו יד לספינה "אגוז". זו המקמה שכתבנו לזכרם:

אַחֵינו גיבּוֹרי ה"אֱגוז"/הרצל ובלפור חקק

ספינת מעפילים ממרוקו נָשׂאה דגל של עוז,

זוֹ ספינת אוהֲבי ציון, שאֶת חייה נחרוז.

הנה שירתה ושירת גיבוריהָ, מעפּילי האגוז,

החזון שהיה בלִבָּם שב ורוטט, לא נָגוֹז.



הַטו אוזניכם למוֹרשתָם, היא צועקת בין גַלים:

זו זכותנו לצאת מן הגוֹלה, הזכות להיות גאוּלים.

הרוחות סוערות מולנו, ובגבֵּנו רוּח, לָה אלף מילים,

נישֵׂאת ספינתנו אל מולֶדֶת, שִירת גיבּורים מעפּילים.



ממרוקו יצאו בַּחֲשאי, לבָּם להגשים חזון בִּתְשוּקה,

מ"ד מעפילים אל גיבּרלטר, חותְרים לְמולֶדֶת עַתיקה.

ספינה של ממשיכֵי דֶרֶך לְ"אקסודוס" שלֹא נמחֲקָה,

אחוֹת ל'סְטרוּמה' ו'פַּטְרִיה', שצללוּ אֱלֵי תהוֹם עמוקָה.



כ"ב מעפילים זכו ונִטמנו בקדוּשה בָּאָרץ המובטַחַת,

כ"ב עודם במצוּלות, מחכּים להתחבֵּר אל היַחד.

קוֹלם קורא לָעוֹלם: זוֹ ארצנו, זוֹ אִמֵנו המתיפחת.

זכוּתנו לשוב אינָה חֶסֶד, זכותנו נִצחית - וּמנַצחת.



מעפילי אֱגוז הפליגוּ עִם חלוֹם שמַפליג וחותֵר,

לאותם שערים פתוּחים. זה חלום שאינו מְוותר.

מורשתָם נוצצת כמגדלוֹר, אוֹרָהּ ללבֵּנו זוֹהֵר.

האָחוֹת על הַחוֹף לֹא תשְכַּח, זִכְרם לָעַד יישָאר.



מים רבּים לא יכַבּו אהבתֵנו למעפּילי מָרוֹק

סערות עוד נושְׂאות רוּחָם - כָּאן בְּלִבֵּנוּ עמוֹק.

זוֹ מורשת אהֲבה וּגְבורה וְעוֹז,

נַצְדִיעַ להם, לגיבּורינו מַעפּילֵי האגוֹז

חותמת העלאת חללי האגוז לקבורה בהר הרצל
האזכרה לחללי אגוז [צילום: תפארת חקק]
הרצל ובלפור חקק וסם בן שטרית אוחזים בקטע עיתון על העלאת עצמות המעפילים [צילום: תפארת חקק]
תאריך:  17/01/2019   |   עודכן:  17/01/2019
הרצל ובלפור חקק
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
האזכרה לחללי המעפילים מספינת "אגוז" - מקמה לזכרם
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
הפרופסור אילנה גוזס, שחוגגת בקרוב 70, גדלה בירושלים של שנות ה-50 במשפחה מוותיקי היישוב. אביה שהיה עבורה דמות לחיקוי, שימש כמהנדס הראשי של 'חרות' בירושלים ולימים המהנדס הראשי של 'חרות' בכל הארץ. אמה הייתה מזכירתו של ראש הממשלה דאז משה שרת. בילדותה הייתה גוזס חברה בתנועת הצופים ובצבא שירתה בהיאחזות הנח"ל בסיני,("השיר האלמותי נכתב לאחר שעזבנו את ההיאחזות").
17/01/2019  |  שרון מגנזי  |   כתבות
בימים אלה ועד 17 למרץ, 2019, ניתן לבקר ברטרוספקטיבה של הצייר הבלגי הסימבוליסטי פרנן קנופף, בפטי פאלה בפריז. תערוכה נדירה זו מקבצת כמאה עבודות של הצייר, החרט והפסל המיסתורי, המשקפות את האסתטיקה המורכבת של האמן המיוחד וממקמות אותו בתקופתו, סוף המאה, ליד בני דורו, ציירים וסופרים, גוסטב קלימט, גוסטב מורו, פרנץ פון שטוק, ג'יימס אבוט מקניל ויסלר, גבריאל דנטה רוסטי ואחותו קריסטינה, אמיל וררן, ז'ורז' רודנבך, ז'וזף פלדן, ז'אן לורן, גרגואר לה רואה ועוד.
17/01/2019  |  אורנה ליברמן  |   כתבות
סביר להניח שכמה גורמים - מן הסתם פוליטיקאים מן הימין - יקפצו כמוצאי שלל רב על החשד לשוחד במינוי שופטת, וידרשו לשנות את שיטת בחירת השופטים. אי-אפשר לשחד את כל חברי ועדת החוקה של הכנסת, ובוודאי שלא את כל חברי הכנסת - יטענו. נכון, אבל לא רלוונטי.
17/01/2019  |  איתמר לוין  |   כתבות
הסיפור של וובסטר נסב, כרגיל בשאר מחזותיו, בהעברת בקורת על התככים, הניאופים והמזימות בקרב מעמד האצולה, במקרה זה באיטליה, אבל גם בקרב הכמורה הגבוהה בממלכתו של האפיפיור. נשמע מוכר מימינו? לא בכדי. במרכז העלילה הדרמטית והסוחפת, עם טקסט קלאסי שדורי פרנס תרגם כה יפה תוך שמירה על היופי שבו, ועם זאת לא בשפה פומפוזית מדי אלא כזו המחליקה לאזני הצופים בנעימות. חבל רק שחלק גדול הטקסט נאמר במהירות כה רבה, כך שקשה היה לקלוט את רוב היופי האצור בו.
17/01/2019  |  עליס בליטנטל  |   כתבות
הימים ימי מלחמת לבנון ראשונה, צה"ל כובש את שדה התעופה בבירות. אל שדה התעופה הלבנוני מגיעים כמה ימים לאחר שנכבש שני קציני צה"ל, רב סרן ישי צימרמן בן 49 עובד מוסך בקיבוץ עין חרוד, וסגן עופר יוזם בן 29. שני הקצינים ששירתו בלבנון מבחינים במטוס מדגם ססנה החונה באחד "הדירים" בשדה התעופה בבירות. הם מחליטים, על דעת עצמם (כך לפחות על-פי טענת הפרקליטות הצבאית), לקחת את המטוס ולטוס בו כדי להגיע לחופשה בארץ . ביום חמישי 5 באוגוסט 1982 ממריאים שני הקצינים במטוס הססנה ללא אישור או היתר טיסה משדה התעופה בבירות שהיה אז סגור לתנועה.
16/01/2019  |  אלי אלון  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
הפינוי הגדול בתולדות המדינה [צילום: דוד כהן, פלאש 90]
אריאל היימן, אלון ברקמן
פינוי מאות אלפי תושבים מגבולות הדרום והצפון מאפשר להפיק מספר לקחים למקרה הבא - בין אם הסיבה תהיה ביטחונית ובין אם היא תהיה בשל אסון טבע
דרור גרין
דרור גרין
הרהור על שיר עגום ביותר מאת דן פגיס    את השיר 'הקרב' קראתי בספר 'שנים-עשר פנים'    הכותרת 'הקרב' אינה מתאימה לשיר, שאינו מתאר קרב אלא תהלוכה של מתים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il