פריחת האיידס

המחזה "מלאכים באמריקה" העולה בבית צבי, נכתב על-ידי טוני קושניר היהודי-אמריקני, וזכה להצלחה בעולם כולו, ואף לסידרת טלוויזיה עם אל פאצ׳ינו ומריל סטריפ. הנושא שלה - תחילת הפצת האיידס שגרמה למוות מאז שני דיילים הביאו מאפריקה את הווירוס שמוצאו מקופים, אל קנדה וארה"ב בשל עבודתם. הווירוס עובר במגע בין שניים על-ידי העברת נוזלי גוף. מקרי המוות הרבים אילצו רבים לצאת מהארון, ולנסות להישאר בחיים, מה שלא צלח בתחילת הדרך. כיום, ה"קוקטייל" הניתן לחולי המחלה הקטלנית, שומר עליהם בחיים, גם אם הם נשאים.

הבימאי והשחקן-הפרפורמר המוכשר צביקי לוין, יצר מהמחזה תמונה ריאליסטית נוקבת, מלאת רגש המובע כה נכון וכנה של צוות השחקנים המחוננים. יתרה מכך, הסצינות היפהפיות בהן בהזיות של הגיבור הגוסס מופיעות דמויות מחייו בשינוי צורה, כמלאכים ועוד, הסצינות הללו בעיצובן מרגשות ומעוררות את הדמיון והתת מודע של כל צופה. ההקפדה של צביקי לוין על כל פרט בתנועה ובמחוות, כאשר כל אחד מהגברים במחזה נראה גבר-גבר, ועדיין הגינונים החושפים את זהות הגבר ההומו - עדיין לא ניכרו באלה שבארון. בעוד שבסצינות החלום כבר נראים כל אלה.

עיצוב התפאורה הנקי (של זוהר אלמליח) המשתנה בכל סצינה ומעניקה לנעשה את המיקום והזמן; התלבושות שעיצב אחיקם ציפקיס, תלמיד המחזור הנוכחי, התאורה הנכונה של ליאור מיטל, העריכה המוסיקלית הכה מתאימה ומלהיבה של לוין, הדרכת התנועה הכה טובה של רז סלמון והדרכת הקסמים של יונתן תורג׳מן - כל אלה מהווים חלק אינטגרלי ובלתי נפרד מהמשחק הנפלא של הצוות.

שלל 18 הדמויות במחזה מעניקות ל-11 השחקנים הזדמנות להוכיח את רבגוניות כשרונם, ולהפתיע בזאת את הצופים. הזוג פריור (ברק פרידמן המשכנע בסבלו) ובן זוגו לואיס (הראל גלזר שגם עזר בבימוי) והמנתק את יחסיו עם אהובו בגלל פחד מהמחלה; עורך הדין המורמוני ג׳ו (אלי קריסה הזכור לטובה מ"שונאים סיפור אהבה"), הנשוי לאשה אוהבת, הארפר, הסובלת משיטוטיו הליליים בסנטרל פארק, ומניתוקו המיני ממנה (שני ורד המצוינת, המגלה כשרון דרמטי מעולה וכובשת את הלב); העו"ד רוי כהן המנסה להעביר את ג׳ו לוושינגטון, ורק בסוף מתגלה למה, הוא יונתן תורג׳מן הכה מרשים בהופעתו הבוטחת; לירן ליפשיץ כמרטין יפה התואר, הכה גברי, מנסה לשדל לאקשן את לואיס המתוסכל (שנפרד מפריור); עדן יששכר המדהימה בכשרונה הן בדמות הפותחת את המחזה - הרב הישיש בטקס קבורת הסבתא, והן בהמשך כ"אתל רוזנברג" שהואשמה עם בעלה בריגול לטובת הקומוניסטים, הוצאה להורג, ולאחר מכן הוכחה חפותה;

כל הדמויות הקשורות לעולם המשפט האמריקני אז, בתקופת הנשיא רייגן, מניחות את האצבע על השחיתות הפושה בעולם המשפט שם, מה שמזכיר סממנים דומים במרומי מערכת המשפט שלנו. טופז אבדנג שקולה הנפלא מזכיר את אלה פיצג׳ראלד, מעשירה בשירתה את הרקע להתרחשויות, ובכשרון הקומי שלה המרנין את הסיטואציות הכה טרגיות כשהיא באה לבקר את ידידה הגוסס מאיידס; נוי ארוך כדמות בהזיות בלבוש צ׳רלי צ׳פליני ובדמות המלאך וכן כמר לייז (שקרים באנגלית) השמה ללעג את סוכני הנסיעות אז והיום; ואיילה בן נח (שנטלה חלק אף היא בעזרה לבימוי), כרופאה וכהומלסית מאוד ריאליסטית - כל הקאסט המופלא הזה יוצר חוויה תיאטרלית משובחת, עם המסר שלא פג על הצורך להיזהר גם כיום ממגע מיני ללא אמצעי זהירות מוקפדים.

קלאסיקה מודרנית שטעמה לא פג, בלבוש מעולה של יוצרים ושחקנים משובחים. שאפו לכולם.