הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
כתבות
ראשי  /   היסטוריה  מוניציפלי/מקומי  תרבות 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
 
 
 
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון + / תגיות מחלקה ראשונה
אישים פירמות מגשרים
מוסדות אתרים מושגים
אדריכלים בנקאות/השקעות יועצים
רופאים חברות ביטוח רואי חשבון
שמאים חברות ציבוריות רשויות
עיתונאים ביה"מש/שופטים עורכי דין
אלי שרביט [צילום: דובר צה"ל]
צבא ובטחון
אלי שרביט (נולד: 13 באוקטובר 1966), איש צבא ישראלי.
עמוס ידלין [צילום: פלאש 90]
צבא ובטחון
עמוס ידלין (נולד: 20 בנובמבר 1951), איש צבא וחוקר ישראלי.
גדעון שפר [צילום: יחסי ציבור]
איש ציבור
גדעון שפר (נולד: 1948), אלוף במיל., מנהל ואיש ציבור ישראלי.
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
האביב הגיע
22/04/2019   |   יפעת גדות
 
 
 
יוון לגרמניה: פיצוי על הכיבוש
22/04/2019   |   איתמר לוין
 
 
 
יו"ר הרש"פ פועל להקים "גוש חוסם" ל"עסקת המאה"
22/04/2019   |   יוני בן-מנחם
 
 
 
הדרת היהודים מחיי הספורט בגרמניה לאחר עליית הנאצים לשלטון
22/04/2019   |  
 
 
 
אז היו בחירות
22/04/2019   |   מיכאל מירו
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
חזית הכניסה הראשית לבית פיליפ מוריי באילת [צילום: אלי אלון]
סיפורו של מקום: "בית פיליפ מוריי" באילת
"בית פיליפ מוריי" באילת השוכן בפינת הרחובות שד' התמרים וחטיבת הנגב סמוך לספרייה העירונית, היה בית התרבות הראשון שהוקם באילת והיווה מרכז חיי התרבות בשנותיה הראשונות של העיר - סיפורו של המקום

>
>
>
>
>
העיר אילת, כידוע, הוקמה בראשית שנות ה-50 של המאה הקודמת. אירועי התרבות המרכזיים בה ובהם עצרות ממלכתיות וכדומה נערכו באמפיתיאטרון מאולתר שלא היה מקורה, מושביו היו לא נוחים והיה ממוקם מרוחק מה מבתי התושבים. אילת הייתה בשנים אלה ישוב קטן ושכוח אל בן פחות מאלף תושבים, שנמצא ב"סוף העולם" מנותק ומבודד כמעט לגמרי מישובים אחרים בארץ, והייתה חשיבות שלתושבים יהיה בית הולם שבו יתכנסו לאירועי תרבות ולאירועים חברתיים.

אי שם בשנות ה-50 הראשונות החליטו בהסתדרות הכללית של העובדים, שהייתה אז בשיתוף מפא"י-מפלגת פועלי ארץ ישראל, השלטת במדינה, להקים באילת "בית תרבות" של ההסתדרות הכללית של העובדים ובבעלותה. מלאכת תכנון הבית הופקדה בידי משרד האדריכל אבא אלחנני (2008-1.19) שהיה מחשובי האדריכלים שפעלו בארץ באותן שנים, ולימים תכנן את משכן נשיאי ישראל, כיכר המדינה (בשיתוף אחרים) ועוד מבנים ואתרים רבים ברחבי הארץ.

את הבית בנתה חברת "סולל ובונה". בנייתו נמשכה פחות משנה. קונגרס האיגודים המקצועיים בארצות הברית, שהיה בקשרים עם ההסתדרות העובדים הכללית בישראל, תרם מאה אלף דולר להקמת הבית והוחלט לקרוא את שם "בית התרבות של ההסתדרות באילת" ע"ש פיליפ מוריי שהיה מראשי האיגודים המקצועיים בארצות הברית ופעיל זכויות עובדים ונפטר בשנת 1952.

בית פיליפ מוריי - ת.ז
באולם המבואה נבנתה בריכת דגים נאה
▪  ▪  ▪

הבית היה בן שתי קומות, בנוי בחלקו מאבן שחם, ייחודי מאוד בחזותו וצורתו החיצונית וכלל אולם מרכזי ובו 350 מקומות ישיבה, ספריה, חדרי קריאה ומשחקים, וריהוט מודרני. אל הקומה השנייה הוליכו מדרגות מעוצבות. באולם המבואה נבנתה בריכת דגים נאה. ולצידה מדרגות שהוליכו לקומה השנייה של הבניין.

חזית בית פליפ מוריי באילת [צילום: אלי אלון]

דברי ברכה
וכך מדווח עיתון דבר: "משהגיעה השיירה לאילת נתקבלה בכיבוד קל בבית החייל המרווח. ראש המועצה המקומית, חנוך ננר, אמר דברי ברכה קצרים לאורחים והודה על הבית המפואר, שהוענק לתושבי אילת בעזרת פועלי אמריקה"

חנוכת בית פיליפ מוריי
קהל של מאות נתכנס באולם הגדול לחגיגת חנוכת הבית על שם מוריי
▪  ▪  ▪

טקס חנוכת בית פיליפ מוריי נערך ביום ב' 5 בספטמבר 1955. עיתון "דבר" בגיליונו למחרת (6.9.1955) דיווח על הטקס בעמודו הראשון של העיתון למעלה בידיעת ענק (במושגים של אז) תחת הכותרת "נחנך בית התרבות ע"ש פ. מוריי". בידיעה נאמר: "בית התרבות של ההסתדרות בקצה גבולה הדרומי של ישראל באילת על שם פיליפ מוריי נחנך אתמול אחר-הצהריים והדבר היה לחוויה לכל משתתפיו - ראשי ההסתדרות בארץ, נציגי פועלי אמריקה, שגריר ארצות הברית, נציגי העיתונות בארץ, ועיתונות חוץ לארץ ומאות מתושבי אילת...."

לטקס חנוכת בית פיליפ מוריי הגיעה משלחת של ראשי ההסתדרות העובדים בישראל בראשות מזכיר ההסתדרות מרדכי נמיר, שגריר ארצות הברית בישראל אדוארד אולסון ומשלחת של נציגי האיגודים המקצועיים בארצות הברית שתרמו, כאמור, 100,000 דולר להקמת הבית.

וכך מדווח עיתון דבר: "משהגיעה השיירה לאילת נתקבלה בכיבוד קל בבית החייל המרווח. ראש המועצה המקומית, חנוך ננר, אמר דברי ברכה קצרים לאורחים והודה על הבית המפואר, שהוענק לתושבי אילת בעזרת פועלי אמריקה. משם עברו האורחים למחצבת "אבן וסיד", ל"בית החלוצות" וראו את הישוב החדש המתפתח באילת.

במזנון "תנובה" כובדו שוב במשקאות קרים ובפירות ובשעה 4 הגיעו אל בית התרבות על שם פיליפ מוריי. המזכיר הכללי של ההסתדרות מרדכי נמיר מסר את מפתח הבית לידי וולטר רותר, והוא פתח את הדלת הגדולה, הכבדה. הקהל הגדול של האורחים נדהמו והופתעו למראה הבניין הנהדר שנפתח לפניהם: אולם נרחב", חצר" מקורה בעלת מיבנה מקורי ונאה מאוד, אולם קריאה מהודר וספריה בקומה עליונה שעולים אליה בסולם מתוך "החצר".

קהל של מאות נתכנס באולם הגדול לחגיגת חנוכת הבית על שם מוריי. לאחר נגינה של "חמישיית קמינסקי", פתח י. חסקין "שטיפל בענייני הקמת הבניין והביע תודה לבבית לאדריכלים חנה ואבא אלחנני, ל"סולל ובונה" ולמפעלי המשנה שלו "חמת" ו"חירות", למהנדסים למנהלים". כן נשאו דברי ברכה בטקס: מזכיר הסתדרות מרדכי נמיר, שגריר ארצות הברית בישראל, אדוארד לאוסון, וולטר רוטר מראשי האיגודים המקצועיים בארצות הברית, מושל מרילנד בארצות הברית, מק טלדין, א.טפר מזכיר מועצת פועלי אילת וראובן ברקת מנהל המחלקה המדינית בהסתדרות העובדים.

בטקס הקריא מרדכי נמיר מזכיר ההסתדרות מכתב ברכה לאירוע של ראש הממשלה ושר החוץ דאז משה שרת, בו הוא "מביע צערו על כי נבצר ממנו בשל הצטברות עבודה דחופה עקב שעת החרום להשתתף בחנוכת בית ההסתדרות באילת".

הטקס הסתיים בנגינת ההמנונים של ארצות הברית ושל ישראל. "לתשואות הקהל הסיר וולטר רותר את הלוט מעל תבליט נחושת גדול של פיליפ מוריי" דגלי תכלת לבן ואדום ודגלי ארצות הברית התנופפו ברוח העזה של אילת בעת שיצאו האורחים מן הבית ופנו אל מטוס "אל-על" שהסיעם ללוד אל מעבר לערבה המצפה למחיי שממתה". בערב נערך במבנה נשף חגיגי לתושבי אילת ובו הופיעו אמנים שהגיעו מתל אביב.

אירועים ב"בית פיליפ מוריי"
מלבד סרטי קולנוע נערכו בו מופעי תרבות, כינוסים, חוגים והרצאות
▪  ▪  ▪

עברתי על ארכיוני עיתונים ישנים, כדי לראות אילו אירועים ואיזו סוגי פעילות נערכו בבית פיליפ מוריי לאורך שנותיו ובמיוחד בשנים עברו. במקום הוצגו באופן שוטף סרטים, ולמעשה אפשר לכנותו בית הקולנוע הראשון של אילת, ולפחות מהראשונים שבהם.

מלבד סרטי קולנוע נערכו בו מופעי תרבות, כינוסים, חוגים והרצאות. כך למשל באוקטובר 1959 נערך במקום כנס נשים מטעם מפא"י באילת בהשתתפות ברכה חבס ודוד הכהן ו"מיכאלה בן יקיר" מועמדת מפא"י למועצת העיר. בבניין וברחבתו נערכו עצרות עם ואספות הסתדרותיות וממלכתיות מטעם מנהל ההסברה (מרכז ההסברה).

בספטמבר 1956 ביום כיפור התקיימה בבית פליפ מוריי תפילת יום כיפור "בהשתתפות 300 מתפללים בהדרכת הרב אליהו קנדל". באוקטובר 1959 פנה סניף מפלגת "חירות" באילת למועצת פועלי אילת ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית השופט העליון י.זוסמן במחאה על כי מועצת פועלי אילת מסרבת להשכיר לסניף מפלגת "חירות" את אולם פיליפ מוריי לשימוש הסניף. הפונים תבעו לאפשר להם לקיים פעילות בבית פיליפ מוריי. השופט זוסמן דחה בקשת מפלגת חרות ונימק החלטתו בכך, "שלא שוכנע שבעלי הבניין, מועצת פועלי אילת נוהגים להשכיר אותו".

ותיקי העיר יודעים לספר כי במקום הופיעו בשנות ה-60 ואף בשנים מאוחרות יותר אמנים יידועי שם, ובהם חווה אלברשטיין, שמוליק קראוס, אריס סאן, אריק לביא, התרנגולים, הדודאים, הפרברים, ועוד רבים וטובים.

בית תרבות או בית משרדים לפקידי ההסתדרות?
בית פיליפ מוריי, שהוקם בשעתו כבית תרבות של אילת, הפך למקום של משרדי מועצת הפועלים, ש"גירשה" ממנו את כל הפעולות התרבותיות
▪  ▪  ▪

עיתון למרחב, מיום 3 בדצמבר 1959, מדווח כי שבועון מרכזי באילת בשם "השבוע באילת" פרסם כנגד מועצת פועלי אילת על כי השתלטה על בית פוליפ מוריי והפכה אותו למשרדיה תוך דחיקת וצימצום הפעילות התרבותית במקום. וכך צוטט השבועון האילתי בעיתון למרחב ואני מביא הדברים כלשונם: "למי ולמה נועד בית פיליפ מוריי באילת?

בית פיליפ מוריי, שהוקם בשעתו כבית תרבות של אילת, הפך למקום של משרדי מועצת הפועלים, ש"גירשה" ממנו את כל הפעולות התרבותיות: הופסקו שיעורי הערב, המקהלה, החוגים לתיאטרון, ריקודי-עם, מוזיקה קלאסית וכן כל ההופעות האמנותיות. כל חדרי ההרצאות והחוגים נתפסו על-ידי מזכירי האגודות. במשך שנתיים אין לראות ב"בית פיליפ מוריי", אלא רק סרטים גרועים, ממכונות הקרנה גרועות. מועצת הפועלים הפרה את האימון שנתנו בה התורמים הנדבנים ותושבי העיר וגזלה מתושביה את הזכויות לחיי תרבות במקום".

בית פיליפ מוריי כיום
אולם פנים המבנה עבר לאורך השנים שינויים ושיפוצים למיניהם שפגעו במראהו
▪  ▪  ▪

בית פיליפ מוריי ממשיך לשמש כבית תרבות עד היום. בשלב מסוים לטשו גורמים נדל"ניים וכלכליים עיניהם במבנה ובשטח מתחמו הנמצא כאמור במקום מרכזי בעיר, והיה חשש כי ייהרס לטובת מגדל מגורים או פרויקט נדל"ני כזה או אחר.

ככל הידוע לי הוכרז המבנה על-ידי עירית אילת כמבנה לשימור. ביקרתי לא מכבר בבית פיליפ מוריי. חזיתות קירותיו נשארו פחות או יותר כפי שהיו בעת שנפתח ב-1956-57 אולם פנים המבנה עבר לאורך השנים שינויים ושיפוצים למיניהם שפגעו במראהו ובצביונו המקורי היפה.

תאריך:  20/02/2019   |   עודכן:  20/02/2019
אלי אלון

מועדון הבלוגרים עוקבים: 103לקבלת רשימות אלי אלון לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
סיפורו של מקום: "בית פיליפ מוריי" באילת
הודעות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 

תגובות בפייסבוק


רשימות קודמות
ספרון קטן המציג עולם מדברי-נוודי עשיר דימויים 22 שירים מתורגמים לעברית ובחלק האחרון, אותם השירים בערבית בין השירים פוזרו רישומים עדינים מהווי החיים הבדואי
20/02/2019  |  חנינא פורת  |  כתבות
במכירה הקרובה בבית המכירות גנזים בירושלים יימכרו פריטים נדירים מרבנים, אדמו"רים ואישים ידועים. מדובר על מהדורות ראשונות, מסמכים ומכתבים מרגשים וגם חפצים שונים ומיוחדים.
20/02/2019  |  משה ניסנבוים  |  כתבות
ימים אחדים לאחר שביקרתי במערכת העיתון היהודי "פורוורד", לא הרחק מוול סטריט והבורסה של ניו-יורק, נפל דבר: אחרי 122 שנים הוא מפסיק לצאת בדפוס והופך לביטאון דיגיטלי בלבד. מה שהיה יומון הפך לשבועון ולאחר מכן לירחון, אבל גם הוא לא יכול היה למהפכה העוברת על התקשורת המודפסת בעולם כולו ובמיוחד בארה"ב.
ויליאם גיבסון, המחזאי האמריקני יליד 1948, מוכר לרבים בשל מחזהו "עושת הנפלאות" על חייה של הלן קלר. מחזהו "נדנדה בשניים" עלה בברודווי 750 פעם בכיכובם של אן בנקרופט ורוברט מיצ׳אם. בסרט מ-1962 על-פי המחזה, כיכבה שירלי מקליין. את דמויות הגבר והאישה בהצגה החדשה בתיאטרון הקאמרי ממלאים הזוג במציאות, השחקנים אולה שור סלקטר ומיכה סלקטר.
19/02/2019  |  עליס בליטנטל  |  כתבות
רבי משה הדרשן, היה רב, דרשן, מפרש ומחבר צרפתי מהראשונים בן המחצית הראשונה של המאה ה-11, תושב העיר נרבונה שבפרובאנס. הוא התפרסם ביצירתיותו בתחומי המדרש והאגדה. בין תלמידיו נמנה רבי נתן מרומי בעל "הערוך", והבן שלו רבי יהודה הדרשן.
19/02/2019  |  משה ניסנבוים  |  כתבות

פורומים
היסטוריה
מוניציפלי/מקומי
תרבות
כתבות מקודמות
אורן ברנע
איך בוחרים מוצרי ספיגה למבוגרים?
אורן ברנע
5 הטרנדים החמים לעיצוב המטבח בחורף
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
בי פטנט פתרונות מיוחדים
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט