News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 323,532  סלולר - 264,497
   |   15:07:40
בלוגרים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יואב יצחק
יואב יצחק
חקירת המשטרה התמקדה בחשד לפיו נתניהו סייע לאלוביץ' לקבל היתר למיזוג בזק-yes כתמורה לפרסומים אוהדים בוואלה    בידי המשטרה והפרקליטות אין ראיות מוחצות נגד נתניהו בתיק 4000    הפרסום בע...
איתמר לוין
איתמר לוין
השופט בני שגיא מותח ביקורת חריפה על קצין בכיר ועל פרקליטה בכירה, צחי חבקין ושרון כהנא, אשר החליטו במודע לרמוס את זכויותיו של רוי מוצפי כדי להוציא ממנו הודאה    השלכות הרוחב של פסיקה...
נסים ישעיהו
נסים ישעיהו
יש מי שטועים לחשוב שלא נורא אם נתפשר קצת, העיקר שנשמור על העיקר    אבל האמת היא הפוכה, האמת היא שכל פשרה עלולה להוות תחילתו של מדרון חלקלק שסופו פרישה מעם ישראל, כפי שרואים בבירור א...
מטופלת אצל רופא [צילום אילוסטרציה: הדס פרוש/פלאש 90]
איילת פישביין
למרות נתוני התוכנית הלאומית על אי-שוויון בין נשים לגברים בקבלת טיפול רפואי, בעולם נוקטים פעולות לטפל בתופעה, אך משרד הבריאות הישראלי אינו עושה דבר לטפל בבעיה
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
גרסטל. בוררת [צילום: פלאש 90]
בוררת ומגשרת
הילה גרסטל. ילידת 13.6.1955, ישראל. נשואה לראובן ולהם שני ילדים.

ב-1973 סיימה את לימודיה התיכוניים בתיכון עירוני בהרצליה. בשנים 1975-1973 שירתה בצה
איתן ששינסקי [צילום: פלאש 90]
כלכלן
איתן ששינסקי (נולד: 29 ביוני 1937), כלכלן ואיש אקדמיה ישראלי.
תום שגב [צילום: AP]
סופר, עיתונאי
תום שגב (נולד: 1 במרץ 1945), עיתונאי, פובליציסט והיסטוריון ישראלי.
לכל הערכים במועדון+
השיבה לארץ ישראל המתחדשת
מיכאל רייך [צילום: תפארת חקק]


הרהורים בעקבות ספרו של מיכאל רייך לא פלא, שמיכאל רייך, חוזר למקורות התרבות שלנו ואינו חושש לגעת בנושאים שנראים לנו תנ"כיים או היסטוריים, שכן כיוצר הוא חש מחויבות לגעת בתעודת הזהות הרוחנית שלנו שם הספר 'מגן שאול' כבר מעיד על הכיוון הספרותי המיוחד שלו

▪  ▪  ▪
מיכאל רייך הוא רומנטיקן חסר תקנה. ספר הפרוזה שפרסם בימים אלה, מוכיח כי כמו בשירתו, גם בכתיבתו הפרוזאית הוא מחפש עולם של ערכים שהיו, מבקש להשיב את הרוח שחלפה באותם שדות של ארץ ישראל היפה.

כשאנו קוראים את קובצי הסיפורים הקצרים שמתפרסמים בשנים האחרונות, קשה לנו למצוא סופרים, שיחזירו לנו את משבי הרוח של ארץ ישראל, שיוכיחו לנו שיש כתיבה ראליסטית שרוצה לבנות דמויות, שנוכל להזדהות איתן, שנוכל לעקב דרך חייהן על חיינו שלנו, על הסיפור הישראלי, על חבלי הארץ היפים.

הגל הפוסטמודרני לקח אותנו למחוזות אחרים, ולעתים יש תחושה, שחשוב לכל כותב להוכיח, שהכתיבה שלו מתחברת עם הכפר הגלובלי, שאין ערך לסממנים ייחודיים שמאפיינים אותנו, את ההוויה הנרקמת סביבנו.

מיכאל רייך כותב כאותם חלוצים שהגיעו עם תחילת היישוב בארץ ישראל, כמו אותה משמרת של כותבים שהייתה הגל שהלך לפני המחנה, שסיפוריו ביטאו את מה שנרקם כאן, שכתיבתו התחברה ליצירה היהודית לדורותיה. מיכאל אכן מתחבר לדיאלוג הנמשך הזה, ויודע כמו אותם סופרים מדור קודם, שעין המשורר ועט הסופר בעת הזאת, יש בה לשקף הלכי רוח, לבטא סיפור של הוויה חיה ונושמת. הלב שלנו מצפה לקרוא משהו שידבר אל הלב שלנו, ולא יזרום בתוך הגל הקוסמופוליטי שמציף אותנו.

לא פלא, שמיכאל רייך, חוזר למקורות התרבות שלנו ואינו חושש לגעת בנושאים שנראים לנו תנ"כיים או היסטוריים, שכן כיוצר הוא חש מחויבות לגעת בתעודת הזהות הרוחנית שלנו. שם הספר 'מגן שאול' כבר מעיד על הכיוון הספרותי המיוחד שלו.

סמל מלכותי

נשוב לרגע לפסוקים העתיקים מספר שמואל ב, אותו מזמור שנהוג לקרוא לו 'קינת דוד': "הרֵי בַגִּלְבֹּעַ, אַל-טַל וְאַל-מָטָר עֲלֵיכֶם--וּשְׂדֵי תְרוּמֹת: כִּי שָׁם נִגְעַל, מָגֵן גִּבּוֹרִים--מָגֵן שָׁאוּל, בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן.. מִדַּם חֲלָלִים, מֵחֵלֶב גִּבּוֹרִים--קֶשֶׁת יְהוֹנָתָן, לֹא נָשׂוֹג אָחוֹר; וְחֶרֶב שָׁאוּל, לֹא תָשׁוּב רֵיקָם".

כשהיינו ילדים וראינו את התבליט בשער טיטוס על המנורה השבויה הנישאת בידי השבויים היהודים, חלמנו על השבת המנורה לירושלים. מיכאל רייך, קרא את הקינה של דוד, ולבו יצא אל אותו מגן של שאול המלך, אותו סמל מלכותי שהוא חלק מהסיפור שלנו.

גיבור הסיפור שלו 'מגן שאול' מבקש את חותם הזהות הזה שאבד, את סמל הגבורה שהיה חלק מסיפור חיינו. לא תמצאו היום סופרים שיעסקו באהבה כזאת בנופי הארץ, בקשר שלה לספר הספרים, ברבדים הרוחניים של חיינו כאן לאורך דורות.

לכאורה עיסוק בארכיאולוגיה, אבל מבחינת הסיפור המסופר, אנו נסחפים אחר שאיפה עמוקה לגעת בקשר שלנו למולדת, להתמודדות האמיצה עם ארץ קמה לחיים חדשים. האם ראיתם בשנים האחרונות סופרים רבים שהעזו לגעת בנושאים היסטוריים שהיו חלק מדברי הימים שלנו, שלקחו על עצמם משימות כה כבדות ללמוד את הביוגרפיה הערכית שלנו?

מי שקורא את סיפוריו של מיכאל רייך, נזכר לרגע בשיר הידוע ששרנו כילדים: "נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת". צריך לראות את הסיפורת של רייך כמגדלור, שמבקש להאיר דרך, לחפש את הייחודיות שלנו.

נפש האדם

בשנים האחרונות היינו עדים לסיפורת שייצרה גלים אחרים, כתיבה שהלכה והתרחקה מהאתוס שלנו, מהסיפור של הקמת החלום הציוני, שביקשה להפוך את הסיפור הישראלי כחלק מהתמודדות רעיונית שתוביל להחלשת האמונה בצדקתנו. מעבר לזאת נוצרה פרוזה מנותקת כליל מהאֶתוס שלנו, מהקיום שלנו, מהמקורות שלנו. כיוון כתיבה זה הלך וגבר: התרגלנו לספרות רחוקה ממקורות זהותנו, ולעתים היא נראית כספרות לועזית מתורגמת. אין כל פסול בכתיבה כזאת, ולעתים יש לה יכולת להעמיק בהבנת נפש האדם - אבל כקוראים חיפשנו את הספרות, שתשוב למקורות חיינו.

מיכאל רייך חוזר כמו חוני המעגל שנם שבעים שנה, מיכאל כסופר שב לאותם מחוזות שהיו: סיפוריו משוטטים בחבלי אדמה בעמק יזרעאל, ומשיב אותנו לאותם סיפורים שינקנו בילדות על יישוב הארץ, על החלומות, שהפעימו את לבם של החלוצים, לנדודי השינה שהיו להם בבואם להקים מחדש ארץ נשכחת. לא במקרה השוויתי את מיכאל רייך לחוני המעגל, באחד הסיפורים שלו הוא אכן מקים לתחייה את המוטיב הזה של חוני המעגל, ומלביש אותו בלבוש ישראלי חדש.

הנה לכם מאיץ לחפש את ספרו, ולראות כיצד גם בימינו יש בספרות רצון לתת לבוש אחר למוטיבים ישנים.

גם כשהוא כותב על מגן שאול האבוד, אנו חשים את התודעה הלאומית המפעפעת בו, את הכאב שלו לנוכח החרפה שהעטו על מלך ישראל..."כמה כאב את כבודו האבוד של שאול, ומנגד העריך וכיבד את מעשיהם של אנשי יבש גלעד,... עמוד 57.

לכו לרחוב ונסו לשאול עוברי אורח מי מהם עוד זוכר את מפּלת שאול, את הפגיעה בכבוד המלך, את המעשה האצילי של תושבי יבש גלעד. כשמיכאל רייך כותב על כך, הוא יודע שהוא נותן להיסטוריה חיים חדשים, מחזיר אותנו לתעודת הזהות האמתית שלנו.

תיאורים קסומים

כסופר הוא יודע לקחת אותנו לסיפורים הקולחים, לרצון שלנו לשמוע סיפור ולא מסֶכת של כתיבה שהולכת לאיבוד בנפתולים בלתי פוסקים של זרם תודעה והרהורים ריקים. כך למשל אחת הגיבורות שלו, מחפשת את הסיפור החי - וזה מביא אותה לפתוח את מכתבי החברים, כדי לדלות מתוכם את הסיפור האנושי, שייתן משמעות לחייה - כך בעמוד 9.

גיבוריו מחפשים הדים וסמלים בעבר, וכך למשל בסיפור 'חמור' אנו נלקחים למציאות שכל כולה טבע ומטעים ומסיק זיתים. הלב מתפעם מן התיאורים הקסומים. קשה היום למצוא סופרים שעודם נטועים באותם מחוזות שראינו בסיפורת של דור התקומה: הכתיבה העירונית המקובלת אינה מעניינת את מיכאל רייך, וכאיש התיישבות בעבר הוא יודע להעמיק בשִיבה לאותם שבילים אבודים. השיבה לאותם מחוזות מתחברת לשיבה של הגיבור אל האהובה שהייתה, ואנו עדים לרצון להחיות ימים שהיו, להפיח רוח אחרת בזיכרונות ישנים: "זיכרון נוכחותה בעברו הלא רחוק דבק בו" - ובד בבד אנו למדים שהגיבור של מיכאל רייך 'היטיב להבין סבל מהו' - עמוד 119.

בסיפור 'הישורת האחרונה' יש רמזים לכיוון הרוחני, שמניע את הסופר מיכאל רייך: "מה טעם להתרפק על מה שחלף ואיננו עוד"? עמוד 148. אבל הכתיבה על מה שהיה נתפסת ככורח המציאות, כשליחות להציב יד וזיכרון, כדי ללמוד מן העבר - וכל זה משתמע מן ההכרח לכתוב את המכתב, העדות עמוקה על מה שהיה: "אני ממשיכה אפוא לכותבו לאחר כמה טיוטות פתיחה ניסיוניות", עמוד 149.

היופי בכתיבתו של מיכאל רייך הוא בזה, שהוא יודע לגעת בחומרים העתיקים ובהיסטוריה של היישוב המתחדש, ומצד שני לבנות לנו תאטרון דמויות משתנה, גיבורים שנושמים אוויר חדש ומספרים לנו את חלומם ולבטי קיומם. ארץ ישראל קמה לתחייה, חבלי קיומם זוכים להארה מפרספקטיבה מאוחרת.

אין ספק, כתיבתו של רייך שונה משפע הסיפורים שהרעיפו עלינו, ובהם קו בולט ולא ערכּי. מדובר בסיפורת ממוסחרת שהתרחקה מן הערגה שלנו לעברית, שהיא גם שפת חיינו מקדם, סיפורת שהתרחקה מן העברית שהיא שפת ערכים. אותה כתיבה ניסתה להתחבּר לכפר הגלובלי, אך הרחיקה אותנו מן הרצון שלנו לקבל ספרות מקור, שהיא נֶטע אמתי מקרית ספר שלנו. מה פלא, שיש ריחוק בקרב צעירים קוראים, ואנו רואי ם אותם מחפשים תחליפים בספרות מתורגמת, שכביכול מוצגת כעולם אוניברסלי. האם יש בסיפורים האלה, שכה זרים הם, האם יש בהם אמת חיה ונושמת או בריחה מכתיבה מבקשת משמעות? הלב צמא לשיבה הזו לחיינו, כתיבה אמתית שתיתן מענה למציאות, שמתרקמת סביבנו, סיפורים שיפענחו את מה שקרה וקורה כאן, ופחות יעסקו בתיאור של הבלי העולם הזה.

שריד אחרון

ראינו בכתיבה של רייך את המחויבות הזו לשוב לעבר וליופי - גם בכתיבתו הפואֶטית: בתיאורי הים והטבע והאדמה הקסימו אותו בשיריו, ואפשר לומר כי מצאנו אצלו מַעבר כואב בין ישויות, בין נופים - מיופי נדיר לחוף ים חף מקונכיות: העולם שחלף יפה וצובט לב, יש בו סגולות ערכיות. זה מה ששובה את לב המשורר: לבו קשוב לאותו עולם נפלא, עולם שבו ידעו "להקשיב לרחשי לב הים", שהייתה בו סקרנות "לקלוט תווים חדשים". כך בשיר 'ימים וצדפים' בספר שיריו של מיכאל רייך, 'ספני השדות, עמוד 36.

ראינו אותו בשיריו מתאר באהבה את הטבע ואת הצמחייה, וכמשורר ידו נוגעת בפרח, ודרכו נצמדת להוויה הייחודית הזו, לפרח הזה - -

"שֶׁטֶּרֶם נָגְעָה בּוֹ רוּחַ

וְנוֹתַר בִּבְתוּלָיו".

הפרח הזה הוא השריד האחרון, שארית הטוהר של היקום, של השירה. לשארית הזו שואפת נשמת המשורר, כי בפרח שנותר גלמוד ובודד, יש סיכוי חדש, זה היקום היחיד 'שנותר בבתוליו'.

כשקראתי את הספר 'מגן שאול' ורצתי איתו בשדות עמק יזרעאל, נזכרתי בשירים, ששרנו מסביב למדורה, בשירי ההורה הישנים, בשירים על העמק היפה ששב לחיים, ובראש התנגן לרגעים השיר של שמואל בס, שכה אהבנו לפזם:

שירת הנוער, שיר עתידנו שיר התחדשות, בניין ועליה . מן הגולה ינהרו אחינו, ארץ מולדת קמה לתחיה . מי זה חולל הפלא, ארץ מולדת מי זה הקים כל אלה, ארץ מולדת .

זו דרכו של מיכאל רייך, איש העמק והאדמה, לקום בלב רונן כחורש אל מחרשתו, לתת לעטו לחצוב באדמה ולהעניק לנו שתילים חיים, שתילים חדשים, שתילים שייטעו בנו תחושה של התחברות לזהות, לשורשים, למשמעות: תיאור הפרח שנותר בבתוליו, הוא צופן כתיבה, שמלווה אותו גם בכתיבתו הפרוזאית: באותו אופן הוא מתאר את עמק יזרעאל, את הדמויות שחיו ונשמו שם, ובכל זה מפיח מיכאל רייך חיים חדשים.

הארכיאולוג בסיפורו של מיכאל רייך מחפש מגן שאול שאבד, ואנו יודעים שזה המספר שלנו, שמבקש לשוב את מחוזות ילדותו האבודים, לסיפור הארצישראלי שנשמתנו כה צמאה אליו..


"מגן שאול", הוצאת ספרא, קובץ סיפורים, 182 עמודים, 2019.
תאריך:  21/02/2019   |   עודכן:  21/02/2019
הרצל חקק
מועדון הבלוגרים עוקבים: 25 לקבלת רשימות הרצל חקק לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
השיבה לארץ ישראל המתחדשת
הודעות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
א.וינשטיין
21/02/19 10:32
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
החל מפטירת הרב אלישיב מתנהל ויכוח גדול בציבור החרדי בשאלת הגיוס. מצד אחד רוב החרדים מתייצבים בלשכת הגיוס ומקבלים פטור. מהצד השני עומדים אנשי הפלג הירושלמי ונוקטים בקו נוקשה ותקיף. הם קובעים שאסור בכלל ללכת ולהתייצב בתהליך המיון כשאחריו מקבלים פטור משירות ביטחון.
21/02/2019  |  משה ניסנבוים  |   כתבות
1. מפלגת לגו - לפיד, גנץ ואשכנזי. זה גם מתאר היטב את אופיו של האיחוד בין יאיר לפיד, בני גנץ וגבי אשכנזי: התוצאות יכולות להיות מרהיבות עין - אבל זהו חיבור זמני ועל-תנאי, העלול להתפרק בכל רגע. אין כאן אחדות דעים, אלא אויב משותף: בנימין נתניהו. אין כאן אנשים בעלי ניסיון שלטוני מגוון, אלא שלושה גנרלים ועוד שר אוצר לשעבר (שאין לו שמץ של הבנה בכלכלה). אם הרשימה המאוחדת לא תהיה בממשלה הבאה, קרוב לוודאי שהיא תתפרק מהר מאוד; ואשכנזי לא בא כדי להיות ח"כ אופוזיציה מהספסלים האחוריים.
21/02/2019  |  איתמר לוין  |   כתבות
בנייני מגורים רבי קומות בצבע חום ניצבים בסוף העולם - הקצה הדרומי של ברוקלין. הם הוקמו בידי פרד טראמפ, אבא-של. זהו חלק מבסיס ההון שעליו גדל נשיא ארה"ב. אבל לא באנו לכאן לכבודם, אלא לתחנת המשטרה הנמצאת מולם. השוטרים אמורים להוציא מכאן את החשוד ברצח שאירע ערב קודם לכן במסעדה במרחק של כשני קילומטרים, כאשר היכה למוות בפטיש שני בני אדם. אפילו בניו-יורק למודת האלימות, הרצח הזה תפס תשומת לב תקשורתית.
העיר אילת, כידוע, הוקמה בראשית שנות ה-50 של המאה הקודמת. אירועי התרבות המרכזיים בה ובהם עצרות ממלכתיות וכדומה נערכו באמפיתיאטרון מאולתר שלא היה מקורה, מושביו היו לא נוחים והיה ממוקם מרוחק מה מבתי התושבים. אילת הייתה בשנים אלה ישוב קטן ושכוח אל בן פחות מאלף תושבים, שנמצא ב"סוף העולם" מנותק ומבודד כמעט לגמרי מישובים אחרים בארץ, והייתה חשיבות שלתושבים יהיה בית הולם שבו יתכנסו לאירועי תרבות ולאירועים חברתיים.
20/02/2019  |  אלי אלון  |   כתבות
ספרון קטן המציג עולם מדברי-נוודי עשיר דימויים 22 שירים מתורגמים לעברית ובחלק האחרון, אותם השירים בערבית בין השירים פוזרו רישומים עדינים מהווי החיים הבדואי
20/02/2019  |  חנינא פורת  |   כתבות
סיפורים חמים(72 שעות)
איתמר לוין
בת 22? מבוגרת מדי לאפשטיין
יואב יצחק
עדות פילבר בדבר פגישתו עם אלוביץ: הזדמנות פוליטית לנתניהו והישג לציבור
היום לפני
אלברט, ויקטוריה וחמישה מילדיהם
נסיך נולד [1819]
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
חנויות אופניים חשמליים, איך תבחרו את החנות הנכונה?
כתיבת המומחים
בועז שוורץ: ישראל מנפיקה אגרות חוב בשווי של 500 מיליון אירו
יום הולדת
רובינשטיין אמנון 5/9
גולדין אשר 5/9
גרמן גרשון 5/9
סוהייל יוסף 5/9
גנות דליה 6/9
ברקת מרדכי 7/9
אליגון עודד 7/9
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעורך חדשות ועיתונאי תחקירים
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרעורך משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il