News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 627,848  סלולר - 1,559,602
   |   15:07:40
דלג
בלוגרים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין  |  
נאומו של וינסטון צ'רצ'יל בפרלמנט, 18 ביוני 1940, לאחר כניעתה של צרפת ולנוכח סכנת הפלישה הגרמנית לבריטניה
טובה ספרא
טובה ספרא
הכוכבים חזרו והוכיחו את עצמם, בתחזיות מהשנה האחרונה. נלמד לחיות עם הקורונה שתלווה אותנו לאורך זמן. הקורונה לא עזבה את סין כפי שנוטים לחשוב. הכלכלה תמשיך לטלטל את העולם בשנתיים הקרו...
נתניהו. התנ"ך - "ספר הספרים" [צילום: מסך]
בנימין נתניהו  |  
נאום ראש הממשלה בחידון התנ"ך העולמי לנוער [ה' באייר תש"ף, 29.04.20]
התאימו תזונה נכונה [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]
רותי אבירי
בשר, גבינה וביצים משתלבים בצורה אדוקה ומוקפדת בתפריט של ספורטאים רבים    עם זאת, ספורטאים שוכחים את הדגים, כמקור חשוב לחלבונים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
רועי בלכר [צילום: תמר מצפי, גלובס]
עורך דין
רועי בלכר, (נולד: 1970) עורך דין ישראלי. שותף מייסד במשרד עורכי הדין KRB.
גורי אלפי [צילום: רונן אקרמן]
קומיקאי, שחקן
גורי אלפי (נולד: 18 בספטמבר 1976), ישראל. קומיקאי, שחקן, זמר, במאי ויוצר טלוויזיה ישראלי.
מגי אזרזר [צילום: איציק בירן, יח"צ]
שחקנית
מגי אזרזר (נולדה: 10 בספטמבר 1986), שחקנית ישראלית. שמה המלא: מרגלית אזרזר סבג.
לכל הערכים במועדון+
רונית סצ'י פאינרו. שיח מחקרי דינמי [צילום: דוברות אוניברסיטת ת"א]
נטרול הקשר בין תאי סרטן למיקרו סביבה
חוקרת מולטי דיסציפלינרית
פיתוח מודלים הוא החזון המדעי המנחה את הפרופסור רונית סצ'י פאינרו, חוקרת סרטן ופרמקולוגיה באוניברסיטת תל אביב, העובדת סביב השעון על שיטות לטיפול ממוקד בגידולים סרטניים. מעבדת המחקר המשולבת שיצרה עם מגוון רב של מדענים מתחומים שונים, משמשת אף היא פיתוח מודל לשיח מחקרי דינמי במדע
[צילום: דוברות אוניברסיטת ת"א]

הפחתת תופעות לוואי
"כשסיימתי את תקופת ההתמחות, החלטתי לחפש מקום למסלול ישיר לדוקטורט בתחום שעניין אותי, למצוא תרופות שיכולות לרפא סרטן בטיפול ממוקד עם כמה שפחות תופעות לוואי, לשפר את איכות החיים בתקופת המחלה ולהפוך אותה למחלה כרונית שאפשר להתמודד איתה כמו מחלות כרוניות אחרות"

▪  ▪  ▪
הפרופסור רונית סצ'י פאינרו נולדה בארץ. כשהייתה בכיתה א' עברה לוונצואלה עם הוריה ואחיה הגדול למשך כשש שנים, במסגרת שליחות ההורים שניהלו שם מיזמי בנייה. כשהייתה בגיל 12 שבה המשפחה ארצה והתגוררה בחולון. בכיתות י"א-י"ב, לאחר מעבר המשפחה לרמת אביב, למדה בגימנסיה בבגרות מוגברת במקצועות המדעים, בפיסיקה, במתמטיקה, בכימיה וגם באנגלית.

סצ'י פאינרו: "לפני השירות הצבאי התלבטתי במה לבחור, הייתי פעילה מאוד בתנועת הצופים גם כמדריכה וגם כרשג"דית וגם רקדתי באופן מקצועי בלט קלאסי ומודרני, כאשר הריקוד תפס מקום גדול בחיי. כבר אז הבנתי שאפשר לעשות הרבה דברים במקביל - גם צופים, גם ריקוד וגם את מסלול הלימודים המאתגר בתיכון. כל עוד נהנים הכל בסדר, הבעיה מתחילה כשאתה מפסיק ליהנות. אני אהבתי את כל מה שעסקתי בו, ובצומת החיים טרם השירות הצבאי, הייתי צריכה להחליט האם להגשים בגרעין הנח"ל של הצופים, האם לבחור בשירות כרקדנית מצטיינת, או ללכת לעתודה בתחום של רפואה או הנדסת אווירונאוטיקה, והיו גם תחומים אחרים שהוצעו לי".

כיצד בחרת לבסוף את מסלול השירות הצבאי?

סצ'י פאינרו: "בסופו של דבר בחרתי במסלול פרקטי של קד"צ ברפואת שיניים כי חשבתי שאולי כדאי להתמקד במסלול של שירות במשך שנתיים ולא במסלול ארוך של עתודה שאולי בסיומו ארצה בכלל משהו אחר. במהלך השירות הצבאי, אבי ז"ל חלה בסרטן הקיבה ואז שיניתי כיוון מקצועי והחלטתי שהדבר הכי חשוב מבחינתי הוא להמציא תרופה חדשה, בתמימות של ילדה בת 19 שמאמינה שהיא תצליח להמציא את התרופה ושזה יהיה פשוט וקל".

כיצד מחלתו של אביך השפיעה על בחירתך האקדמית?

סצ'י פאינרו: "ראיתי שגם כל החולים שמתו מהמחלה במחלקה בה אבי אושפז, מתו מתופעות הלוואי של התרופות. מה שלא הבנתי אז, הוא שללא התרופות הם היו מתים הרבה קודם. בחרתי בתחום של רוקחות כי שם ממציאים תרופות. למדתי תואר ראשון ברוקחות בבית הספר לרוקחות של האוניברסיטה העברית, ולאחר מכן עשיתי התמחות בתעשיה. כשסיימתי את תקופת ההתמחות, החלטתי לחפש מקום למסלול ישיר לדוקטורט בתחום שעניין אותי, למצוא תרופות שיכולות לרפא סרטן בטיפול ממוקד עם כמה שפחות תופעות לוואי, לשפר את איכות החיים בתקופת המחלה ולהפוך אותה למחלה כרונית שאפשר להתמודד איתה כמו מחלות כרוניות אחרות. כיום גם אם יש טיפול יעיל מאוד לסרטן, צריך להפסיק אותו או כי תאי הסרטן פיתחו עמידות לתרופה הזאת, או כי תופעות הלוואי כל כך קשות וכתוצאה מכך אי-אפשר להעלות את מינון התרופה למינון המתאים למיגור הסרטן וחייבים להפסיק את הטיפול".

כמרצה באוניברסיטה, מלמדת סצ'י פאינרו פרמקולוגיה לתלמידי רפואה ומקפידה להדגיש בפניהם, שכל הרעיון של תופעות לוואי כמשהו שאנחנו לא מעוניינים בו או לא אמור לקרות אינו מדויק, כי התופעות הללו הן חלק ממנגנון הפעולה של כל התרופות, בוודאי התרופות הסטנדרטיות השכיחות, לא אלו החדשות המתוחכמות יותר שביניהן גם אלו עליהן היא עובדת.

מה ההכרח בתופעות לוואי של תרופות קיימות לטיפול בסרטן?

סצ'י פאינרו: "מטרת התרופות הקיימות היא להרוג תאי סרטן שמתחלקים מהר וכל עוד הן פועלות כך, הן ממשות את ייעודן. אבל יש גם את תופעות הלוואי של התרופות הללו כשהן תוקפות את שורשי השיער שמתחלקים מהר, או פוגעות בתאי האפיטל, אותם תאים המצפים את מערכת העיכול, מה שגורם לבחילות, הקאות ושלשולים, תופעות המזוהות מאוד עם חולי סרטן שמטופלים בכימותרפיה, או כשהתרופה פוגעת בתאי מערכת הדם וגורמת לאנמיה ומגבירה את הרגישות לזיהומים- כל אלו גורמים לנו להסיק שהתרופה לא טובה. זה מה שהתרופה יודעת לעשות, להרוג תאים שמתחלקים מהר, מה שנדרש הוא לכוון אותה למקום הנכון של הגידול ולא לאיברים הבריאים".


מחקר כלי דם בגידול
"פולקמן חיפש כימאי של פולימרים ורצה שאמשיך את המחקר על כלי הדם בגידול. כלומר שאם עד אותו שלב קהילת המחקר בסרטן, כולל אני, התמקדה בפיתוח תרופות המכוונות לתאי הסרטן בגידול, יש לעשות את המעבר למחקר כלי הדם של הגידול ולהתייחס גם לסביבת הגידול התומכת בתאי הסרטן ומאפשרת להם לגדול במסה ולשלוח גרורות"

ממסלול הדוקטורט לפוסט דוקטורט

ספרי על הבחירה במסלול הישיר לדוקטורט.

סצ'י פאינרו: "שמעתי שיש חוקרת מדהימה באוניברסיטת לונדון והחלטתי לנסוע לראיון. ההחלטה הייתה ממש מהירה. היום לוקח לי זמן רב יותר לבחור מה ללבוש בבוקר לעומת הזמן שנדרש לי לקבל את ההחלטות הגדולות והחשובות על המסלול המקצועי של חיי. הגעתי לאוניברסיטת לונדון לראיון והתלהבתי מאוד. התחום הזה נראה לי כמו מדע בדיוני. האישה שראיינה אותי דיברה על פולימרים שמגיעים לגידול, ודמיינתי זאת כמו רובוטים שנכנסים לזרם הדם ומגיעים בדיוק למקום אליו הם צריכים להגיע".

במהלך הדוקטורט בשנים 1999-1996 תוך כדי התמקצעות בכימיה של פולימרים וחקר סרטן בתחום של ננו-טכנולוגיה, ניסו סצ'י פאינרו וצוות המחקר שעמה, להרכיב ננו-חלקיקים שיגיעו לגידול באופן בררני. כשסיימה את הדוקטורט, פגשה בכנס בלונדון את פרופסור יהודה פולקמן. למזלה, ההרצאה שלה על סיכום עבודת הדוקטורט התקיימה מיד אחרי הרצאת המליאה שלו.

סצ'י פאינרו: "לימים גיליתי שפולקמן בדרך כלל טס לכנסים, מרצה ומיד עוזב. דווקא בפעם הזאת הוא נשאר עד סוף המליאה, שמע את ההרצאה שלי, התלהב וביקש שאתלווה אליו למלון כי מיהר לשדה התעופה. בדרך הוא הציע לי להצטרף אליו לבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד ובית החולים לילדים בבוסטון ארה"ב ולהמשיך את המחקר במעבדתו במסגרת הפוסט דוקטורט שלי".

באיזה אופן רצה פרופסור פולקמן שתמשיכי במעבדתו את המחקר שלך בכימיה של פולימרים?

סצ'י פאינרו: "פולקמן חיפש כימאי של פולימרים ורצה שאמשיך את המחקר על כלי הדם בגידול. כלומר, שאם עד אותו שלב קהילת המחקר בסרטן, כולל אני, התמקדה בפיתוח תרופות המכוונות לתאי הסרטן בגידול, יש לעשות את המעבר למחקר כלי הדם של הגידול ולהתייחס גם לסביבת הגידול התומכת בתאי הסרטן ומאפשרת להם לגדול במסה ולשלוח גרורות. עד אז, איש לא חשב על דרך לא רק לפגוע בתאי הסרטן, אלא גם בכלי הדם שמזינים אותו בצורה של ננו-חלקיקים המכוונים באופן ממוקד לסביבת הגידול הסרטני. פולקמן סיכם את התעקשותו על כימאי של פולימרים בדבריו, 'היה אצלי במעבדה לפני 30 שנה פרופסור בוב לאנגר (שביקר לא מכבר בישראל) ותראו לאן הוא הגיע ואיך הוא הצליח', לכן הוא חשב שזה רעיון טוב".

קיבלת הצעה אטרקטיבית מאוד ועוד מפרופסור בעל שם כפרופסור פולקמן.

סצ'י פאינרו: "במהלך שנת הפוסט דוקטורט הקצרה באוניברסיטת תל אביב, פרופסור יהודה פולקמן שלח אלי מדי יום ראשון עם 'פדקס', מודעות מסומנות של משרדי עורכי דין שהוא מכיר כדי שאוכל להגיע לארה"ב לפוסט דוקטורט אצלו עם בעלי שבמקצועו עורך דין. היה לי ברור שעל-מנת שאהיה מאושרת בפוסט דוקטורט שלי, גם בעלי צריך להיות מאושר ולמצוא עבודה מעניינת בבוסטון".


גורם מניע לתרופה בגידול
"זאת בעצם מערכת דו-שלבית, בשלב הראשון מביאים את התרופה בצורתה הלא פעילה ובשלב השני יש להביא ננו-חלקיק אחר שיבתק את הקשר בין התרופה לננו-חלקיק מהשלב הראשון. לא רק שהתרופה תשוחרר רק בגידול, אלא היא תהיה פעילה רק בגידול, כך שאם יקרה מצב שהננו-חלקיק מהשלב הראשון יגיע עם התרופה למקום אחר, למשל לכבד שגם בו יש מערכת מסועפת וצפופה עם כלי דם מרובים שחלקם קצת יותר חריריים, התרופה לא תפעל שם, כי לא יהיה שם את הגורם המניע או האנזים שיפעיל אותה"

מנגנון דו-שלבי להובלת התרופה לגידול סרטני

מה שיטה החדשה שפתחת להובלת תרופות לגידול סרטני?

סצ'י פאינרו: "פיתחתי שיטה שקראנו לה
PDEPT: Polymer-directed enzyme pro-drug therapy,
לפיה הפולימר מתחבר לתרופה ועל-ידי כך עושה לה אינאקטיבציה (השבתת פעילות) מה שהופך אותה לקדם-תרופה, שזה השלב בו התרופה עדיין אינה פעילה. הפולימר אוחז בתרופה והופך אותה לתרופה מסיסה (רוב התרופות הכימותרפיות אינן מסיסות וזאת אחת הסיבות לתופעות הלוואי). בנוסף, כשהתרופה מחוברת לפולימר הזה, לננו-חלקיק, החיבור הזה הופך אותו לגדול הרבה יותר. הפולימר מחובר במקום שהוא החשוב לפעילות של התרופה ומסתובב בזרם הדם ורק כשיגיע לגידול, הוא ייצא מכלי הדם המיוחדים בגידול ויצטבר שם".

התמקדות הפוסט דוקטורט של סצ׳י פאינרו בסיבה להגעת הפולימר המחובר לתרופה אל הגידול, היא למעשה המשך לגילוי המחקרי של פרופסור יהודה פולקמן. הגילוי על הימצאותם של כלי דם חדשים, אנגיוגנים בגידול, שנועדו לספק לו מזון וחמצן. אחריו, פרופסור הירושי מאדה ביפן, גילה שכלי הדם האלה, שנוצרו במהרה על-ידי חלבונים שהופרשו מתאי הסרטן ועודדו הנצה של כלי דם חדשים מכלי דם קיימים, אינם תקינים אלא חריריים. לכן, מקרו-מולקולות כמו הננו-תרופות האלו שפיתחה סצ'י פאינרו אינן יכולות לצאת מכלי הדם התקינים, ויצאו לפיכך בהכוונה פסיבית מכלי הדם החריריים בגידול. המקרו-מולקולות הננומטריות הללו מצטברות בגידול אך אינן פעילות עד שיופעלו על-ידי גורם מניע כלשהו המבוטא ביתר בגידול".

מהו הגורם מניע שגיליתם לשם הפעלת התרופה בגידול?

סצ'י פאינרו: "גילינו שיש בגידול הסרטני אנזים שמבוטא ביתר והוא בעצם ה'מפתח'. לצורך זה, סינתזתי ננו-חלקיק נוסף ש'מסיע' את אותו אנזים ושיש לו יכולת לחתוך את הרצף שמחבר בין התרופה לקדם-תרופה, הננו-חלקיק הראשון. זאת בעצם מערכת דו-שלבית, בשלב הראשון מביאים את התרופה בצורתה הלא פעילה ובשלב השני יש להביא ננו-חלקיק אחר שיבתק את הקשר בין התרופה לננו-חלקיק מהשלב הראשון. לא רק שהתרופה תשוחרר רק בגידול, אלא היא תהיה פעילה רק בגידול, כך שאם יקרה מצב שהננו-חלקיק מהשלב הראשון יגיע עם התרופה למקום אחר, למשל לכבד שגם בו יש מערכת מסועפת וצפופה עם כלי דם מרובים שחלקם קצת יותר חריריים, התרופה לא תפעל שם, כי לא יהיה שם את הגורם המניע או האנזים שיפעיל אותה".

[צילום: דוברות אוניברסיטת ת"א]

מערכת הכוונה חדשה
"עבדתי על פיתוח מערכת הכוונה שתהווה תרופה חדשה, עבודה שהניבה מאמרים ב-2004 ב-Nature Medicine וב-2005 ב-Cancer Cell. המחשבה הבסיסית הייתה שה-FDA יכיר בננו-חלקיק שכזה כתרופה חדשה. התרופה הייתה ננו חלקיק שמוביל תרופה שהורגת כלי דם חדשים אנגיוגנים של הגידול"

מעבר לפוסט דוקטורט בהרווארד - כלי הדם של הגידול

ביולי 2001 החליטה סצ'י פאינרו לנסוע יחד עם בעלה להרווארד בבוסטון ארה"ב, והצטרפה למעבדה של פולקמן שהייתה מעבדה של רופאים וביולוגיים. בעלה עבר לתחום העסקי ומצא סיפוק רב בעבודתו שם. תקופת הפוסט-דוקטורט בהרווארד נמשכה ארבע שנים ובמסגרת עבודת המחקר שילבה סצ'י פאינרו את מה שעשתה בדוקטורט בתחום הכוונת התרופות לגידול, אבל הפעם עם התמקדות לא בהרג תאי הסרטן אלא בהרס הסביבה של הגידול. תאי הסרטן מגייסים, כך היא מסבירה, את המיקרו-סביבה שלהם הכוללת בין היתר את כלי הדם, את מערכת החיסון ואת תאי רקמת החיבור, כדי לשרת את הצרכים שלהם ולהזין אותם. בגידולים יש רק 50-30 אחוז תאי סרטן והשאר מורכב מהמיקרו-סביבה שתאי הסרטן גייסו את התפקיד התקין שלהם לטובתם.

מה הייתה מערכת הכוונת התרופה החדשה שפתחת שנועדה לנטרל את כלי הדם בגידול?

סצ'י פאינרו: "לקחתי תרופה שכבר גילו במעבדה ונכשלה בניסויים קליניים, שכן היו לה המון תופעות לוואי כי היא פגעה גם בכלי דם תקינים והאתגר שלי היה להתמקד בנטרול רק של כלי הדם בגידול. עבדתי על פיתוח מערכת הכוונה שתהווה תרופה חדשה, עבודה שהניבה מאמרים ב-2004 ב-Nature Medicine וב-2005 ב-Cancer Cell. המחשבה הבסיסית הייתה שה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקני) יכיר בננו-חלקיק שכזה כתרופה חדשה. התרופה הייתה ננו חלקיק שמוביל תרופה שהורגת כלי דם חדשים אנגיוגנים של הגידול. כמו הפיתוח בתקופת הדוקטורט שקיבל פטנט ומוסחר לחברה, גם הפיתוח הזה מהפוסט-דוקטורט מוסחר לחברת ביוטק".

סצ'י פאינרו חזרה ארצה באוקטובר 2005 כשהייתי כבת 33, כבר אם לילד, לאוניברסיטת תל אביב לפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, כמרצה בכירה במחלקה לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה, כאשר בארבע השנים האחרונות היא גם ראש המחלקה. את מעמד הפרופסור לחקר סרטן ופרמקולוגיה קיבלה ב-2014 וב-2018 מונתה על הקתדרה לננו-טכנולוגיות וננו-מדעים ע"ש הרמן וקורט ליאון.


גישה מחקרית ייחודית
"משמעות החיבור היא לגייס את האנשים מהתחומים השונים המדברים שפות שונות לחלוטין, כך שילמדו לדבר האחד עם השני, שכן מדובר בתחומי מחקר עם כלים ושיטות שונים. נדרש זמן לייצר את הדינמיקה המיטבית ביניהם ושהם יבינו שזה טוב בשבילם. עבור ביולוג, לשבת בפגישת מעבדה כשכימאי מדבר על עבודתו במשך שעתיים, זה סינית ואז כשהביולוג מדבר, בשביל האחרים זה סינית, או למשל כשרופא מנתח מדבר על עבודתו. זה ממש תהליך של יצירת פתיחות והקשבה זה לזה, הדורשים גישה מחקרית ייחודית והמון סבלנות ושיתוף פעולה"

מעבדה מולטי דיסציפלינרית

ספרי על מעבדת המחקר המיוחדת שיצרת

סצ'י פאינרו: "יצרתי קבוצת מחקר מולטי-דיסציפלינרית של 30 מדענים נפלאים ואני רואה חשיבות עצומה בתחום המחקר שלנו בלקיחת חוקרים מדיסציפלינות שונות. גייסתי ביולוגים, כימאים, רופאים, רוקחים, מהנדסים, מתמטיקאים, אנשי מחשבים ואפילו ארכיטקטית אחת עם רקע ביולוגי והנדסי. המסה הקריטית היא שליש כימאים, שליש ביולוגים וכל השאר מכל שאר התחומים.

"נדרש לי לא מעט זמן לשלב את מה שעשיתי בדוקטורט עם התמקדות בכימיה וסינתזה של פולמרים ננו-חלקיקים, יחד עם החלק הביולוגי והרפואי עליו עבדתי בפוסט-דוקטורט בהרווארד. משמעות החיבור היא לגייס את האנשים מהתחומים השונים המדברים שפות שונות לחלוטין, כך שילמדו לדבר זה עם זה, שכן מדובר בתחומי מחקר עם כלים ושיטות שונים. נדרש זמן לייצר את הדינמיקה המיטבית ביניהם ושהם יבינו שזה טוב בשבילם. עבור ביולוג, לשבת בפגישת מעבדה כשכימאי מדבר על עבודתו במשך שעתיים זה סינית, ואז כשהביולוג מדבר בשביל האחרים זה סינית, או למשל כשרופא מנתח מדבר על עבודתו. זה ממש תהליך של יצירת פתיחות והקשבה הדדית, הדורשים גישה מחקרית ייחודית והמון סבלנות ושיתוף פעולה".

מה אופי תהליך העבודה במחקר?

סצ'י פאינרו: "אנחנו מתמקדים בתהליכים במעבדה. כלומר, המכנה המשותף בין כל המיזמים השונים הוא גילוי והבנת ההידודיות (אינטראקציה) בין תאי הסרטן לתאי המיקרו סביבה ואילו כלים כימיים אנחנו יכולים לפתח כדי לנטרל את ההידודיות הזו ולהפריע להם כך שהגידול לא יוכל להתקדם ואף ייסוג.

"תהליך העבודה מתחיל בהגעה לחדר ניתוח של הרופאים שעמם אנחנו בקשר ולקיחת חלק מהגידול (בהסכמת החולה כמובן) למחקר שתחילתו אמון בידי הביולוגים במעבדה. ברגע שלביולוגים יש מטרה שקיבלה תוקף במודלים שונים של גידולי סרטן, נכנסים לפעולה הכימאים שעובדים על מולקולות, מסנתזים, ומחזירים לביולוגים שבודקים את יעילות החומרים על המודלים יחד עם המהנדסים במעבדה.


ניתוח תהליכים
"להבדיל מהשיטה המסורתית, החלטנו לעשות דיסקציה של תהליכים ולהבין איך תאי הסרטן מדברים עם המיקרו-סביבה, איך הכימאים יכולים לסנתז משהו שיפריע למערכת היחסים ההדוקה הזאת ולא יאפשר אותה ואז הם יישארו ככמה תאי סרטן שיושבים כגידול רדום שאינו מצליח לגדול מעבר למספר מילימטרים בודדים ולא מסוגל לגייס כלי דם וליצור גרורות"

מודל חדש לפיתוח תרופות - תרביות רקמה

במשך שנים, חוקרים בעולם, כולל סצ'י פאינרו, עבדו על פיתוח תרופות לסרטן בשיטה מסוימת. עד כה הדרך לפתח תרופות לסרטן, מבהירה סצ'י פאינרו, היא בידוד תאי סרטן והתעלמות מהמיקרו-סביבה, עובדים על התאים הללו במטרה להרוג אותם. בתוך 72 שעות מהחשיפה לטיפול בודקים אם התאים מתו ובעקבות זאת, מפרסמים מאמרים רבים המדווחים על 'פריצות דרך' כאלה ואחרות. השיטה הזאת הובילה לתוצאות תת-מיטביות. יש כמובן מספר התקדמויות משמעותיות ביותר בחקר סרטן, כמו למשל פרס הנובל האחרון שניתן על מחקר בסביבה הקשור באימונותרפיה. עם זאת, המודלים הקיימים עדיין לא מספיק טובים. מודלים בחיות הם חשובים אך לוקים בכך שאם מדובר בגידול אנושי שאנחנו משתילים בעכבר, מסבירה סצ'י פאינרו, אין לו את המערכת החיסונית. כלומר, תאי מערכת החיסון שמהווים חלק חשוב בהתקדמות סרטן וביכולתו להגיב לטיפולים אינם קיימים.

מה המודל החדש שבנית להפרעת ה'שיח' בין תאי הסרטן עם המיקרו סביבה?

סצ'י פאינרו: "להבדיל מהשיטה המסורתית, החלטנו לעשות דיסקציה (ניתוח) של תהליכים ולהבין איך תאי הסרטן 'מדברים' עם המיקרו-סביבה, איך הכימאים יכולים לסנתז משהו שיפריע למערכת היחסים ההדוקה הזאת ולא יאפשר אותה, ואז הם יישארו ככמה תאי סרטן שיושבים כגידול רדום שאינו מצליח לגדול מעבר למספר מילימטרים בודדים ולא מסוגל לגייס כלי דם וליצור גרורות. זו הרי הבעיה, כי אם היה מדובר בגידול בודד תחום היטב ללא גרורות, היה ניתן להסיר את הגידול הראשוני בניתוח ללא צורך בטיפול נוסף.

"אם תמיד עבדו על תאי הסרטן על צלחות פטרי, שהן צלחות פלסטיק ריגידיות (קשיחות) שכלל לא דומות לגוף האדם ולרקמה שהיא רכה יותר (תלוי היכן, אם זה בעצמות זאת רקמה שונה מאשר במוח או בעור) אנחנו רצינו להסתכל על תאי הסרטן עם כל תאי המיקרו-סביבה כולל כלי דם פונקציונליים".

[צילום: דוברות אוניברסיטת ת"א]

הדפסת מיני גידול
"אנחנו מנסים לבדוק כיצד ניתן לעבד את תמונות ה-CT או ה-MRI של חולה מסוים ולהמיר אותן לתוכנה שמדפסת תלת-ממד תוכל להבין ולהדפיס מיני גידול שיראה כמו הגידול המקורי שהיה אצל החולה עם התאים שלו המותאם באופן אישי. אנחנו יכולים להדפיס עשרה גידולים כאלה מדוגמה אחת, לבדוק עליהם תרופות שונות ולבדוק כיצד הם מגיבים"

הדפסת מודל סרטן בתלת ממד

כיצד בניתם מודל סרטן בתלת ממד?

סצ'י פאינרו: "יחד עם המהנדסים במעבדה, בנינו מהגידול מערכת תלת-ממדית ספרואידית שמורכבת מתאי הסרטן ומכל שאר התאים של מערכת חיסון, רקמת חיבור, כלי דם וכו', תלוי באיבר ממנו הגיע הגידול. כל התאים נמצאים בתוך הידרו ג'ל שמדמה כל רקמה על-פי המאפיינים שלה. אם נניח מדובר ברקמת מוח, אז אותו הידרו-ג'ל מדמה את התכונות המכניות של אותה רקמה.

"אנחנו מנסים לבדוק כיצד ניתן לעבד את תמונות ה-CT או ה-MRI של חולה מסוים ולהמיר אותן לתוכנה שמדפסת תלת-ממד תוכל להבין ולהדפיס מיני גידול שיראה כמו הגידול המקורי שהיה אצל החולה עם התאים שלו המותאם באופן אישי. אנחנו יכולים להדפיס עשרה גידולים כאלה מדוגמה אחת, לבדוק עליהם תרופות שונות ולבדוק כיצד הם מגיבים".

מה החשיבות של שימוש בגידול סרטני בתלת-ממד מבחינת האפקטיביות של התרופות שאתם עובדים על פיתוחן?

סצ'י פאינרו: "המטרה היא להעלות את הסיכוי שהתרופות שאנחנו מפתחים, או קוקטיילים של תרופות קיימות שאנחנו משלבים בכל מיני ננו-חלקיקים, יוכלו לנבא באופן המהימן ביותר, האם זה יעבוד בקליניקה או לא ועל איזה סוג סרטן הם יעבדו, כי ישנם לפחות 300 סוגי סרטן שונים, אשר לכל אחד מהם מאפיינים משלו. הדבר היחיד המשותף לכולם הוא שתאי הסרטן מתחלקים ללא בקרה, הופכים לאלמותיים וזקוקים למיקרו-סביבה כדי לגדול ולשלוח גרורות".

באילו גידולים סרטניים אתם מתמקדים?

סצ'י פאינרו: "אנו מתמקדים במכנה המשותף בגידולים שונים אלימים היות ששם יש צורך רפואי שאין לו מענה. במוח, למשל, אנחנו חוקרים גליובלסטומה שזה גידול אלים מאוד שמתחיל במוח ויש לו נטייה להתחלק ולנדוד במהרה. בנוסף, אנו מתמקדים במחקר בגרורות במוח של מלנומה, סרטן שד וסרטן ריאות כי שלושתם שולחים גרורות למוח. סקרן אותי להבין מדוע הם מגיעים למוח, זה לא טריוויאלי כי יש לנו את מחסום הדם-מוח שלא מאפשר לכל דבר לעבור דרכו. הרבה יותר קל להבין מדוע תאי סרטן יגיעו לכבד או לריאות, לשם מגיעים כל הרעלים שהגוף אמור לפנות.

"המוח אמור להיות איבר שלא מאפשר כניסה לדברים (חומרים ותאים כאחד) שאינם אמורים להיכנס. גילינו שבתהליך מקדים להופעת הגרורות נוצרת דלקת במוח, המתחילה עוד כשתאי הסרטן מסתובבים בזרם הדם והם מתחילים לדבר כימית דרך חלבונים עם התאים התקינים במוח. פעולה זו יוצרת כלי דם שהם יותר חריריים, מה שמאפשר לתאי הסרטן לחדור דרך מחסום הדם-מוח הפגום באזור ואז לצאת ולהתיישב ברקמת המוח באזור הדלקת ולגייס שם שוב את המיקרו-סביבה המקומית.

"בעשר השנים האחרונות התמקדנו בהבנה כיצד ייתכן שבגידולים אלימים במיוחד, תמיד יש תת-אוכלוסייה של אחוזים בודדים, ששורדים עם המחלה זמן ממושך ביותר. מחקרים אלה הובילו לזיהוי חותמות מולקולריות המאפיינות אוכלוסיות אלה. בהמשך לזיהוי המטרות הללו, התמקדנו בפיתוח ננו-חלקיקים שיגיעו באופן בררני, בין אם זה למוח, בין אם לגידול הראשוני גליובלסטומה ובין אם מדובר בגרורות מוחיות ממקור של מלנומה, סרטן שד או סרטן ריאות ובין אם מדובר בסרטן לבלב. לאחרונה פרסמנו את ממצאי המחקרים הללו בכתבי עת שונים".


פיתוח חיסון למלנומה
"לאחרונה, במסגרת המשלבת את שני האתגרים הללו, התמקדנו בפיתוח חיסונים לסרטן. אנחנו עובדים על חיסון למלנומה אשר יפעיל את מערכת החיסון על-ידי ניצול אנטיגן המהווה סמן של תאי המלנומה. הננו-חלקיק יפעיל את תאי מערכת החיסון לבוא ולתקוף את תאי המלנומה, מה שיעלה את הרגישות לטיפולי אימונותרפיה קיימים שעובדים מצוין אבל רק על 20% מחולי המלנומה. המטרה היא שאם ניתן את החיסון יחד עם האימונותרפיה, הטיפול יהיה יעיל יותר"

אתגרים במחקר

כיצד היית מגדירה את האתגרים של מעבדת המחקר שלך?

סצ'י פאינרו: "האתגר האחד הוא הבנה ברמה הבסיסית של התהליכים והאתגר השני הוא ברמה היישומית בפיתוח ננו-חלקיקים שפוגעים באותם מתווכים בתקשורת הזאת בין תאי הסרטן לתאי המיקרו-סביבה.

"לאחרונה, במסגרת המשלבת את שני האתגרים הללו, התמקדנו בפיתוח חיסונים לסרטן. אנחנו עובדים על חיסון למלנומה אשר יפעיל את מערכת החיסון על-ידי ניצול אנטיגן המהווה סמן של תאי המלנומה. הננו-חלקיק יפעיל את תאי מערכת החיסון לבוא ולתקוף את תאי המלנומה, מה שיעלה את הרגישות לטיפולי אימונותרפיה קיימים שעובדים מצוין אבל רק על 20% מחולי המלנומה. המטרה היא שאם ניתן את החיסון יחד עם האימונותרפיה, הטיפול יהיה יעיל יותר.

האתגר השלישי שלנו, שגם עליו אנו עובדים עם מודלים שונים כדי לדמות את הקליניקה, קשור לכך שבמהלך ניתוח נאלצים להשאיר מספר תאי סרטן שהיו מתחת לסף הגילוי או של עיני המנתח או של מכשיר הדימות שלא יכול היה לזהותם והם הסיבה להישנות המחלה או לגרורות בשלב מאוחר יותר. לפיכך, פיתחנו בשנה האחרונה 'פרוב', חיישן חכם מונחה הדמיה לניתוחים שיזהה בזמן אמת את כל תאי הסרטן באזור הניתוח ויצבע אותם באור פלורסנטי. זה יאפשר למנתח להסיר את כל תאי הסרטן הצבועים, דבר שיאריך את הישרדות החולים על-ידי ירידה משמעותית בסיכוי להישנות המחלה והופעת גרורות. היו לנו תוצאות מדהימות בניסויים במודלים של מלנומה וסרטן שד, שכן הצלחנו להכפיל את זמן הישרדותם לעומת תוצאות הניתוח באור לבן רגיל.

פיתוח מודלים הוא החזון המדעי המנחה את הפרופסור רונית סצ'י פאינרו העובדת סביב השעון על שיטות לטיפול ממוקד בגידולים סרטניים. מעבדת המחקר המשולבת שיצרה עם מגוון רב של מדענים מתחומים שונים, משמשת אף היא פיתוח מודל לשיח מחקרי דינמי במדע.

תאריך:  15/03/2019   |   עודכן:  15/03/2019
שרון מגנזי
מועדון הבלוגרים עוקבים: 5 לקבלת רשימות שרון מגנזי לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
חוקרת מולטי דיסציפלינרית
הודעות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
ישראל ישראלי
16/03/19 17:13
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
1.
15/03/2019  |  איתמר לוין  |   כתבות
קיבוץ עין שמר הוקם בשנת 1927 על אדמות קק"ל על-ידי חלוצי תנועת "השומר הצעיר". הוא שוכן בסמוך לפרדס חנה ומשתייך למועצה האזורית מנשה. מייסדיו היו קבוצת "עין גנים", חניכי השומר הצעיר בפולין שהתגוררו בעין גנים שליד פתח-תקווה, והמתינו לתורם לעלות על הקרקע.
14/03/2019  |    |   כתבות
התבגרות, הזדקנות ומוות, הם חלק בלתי נפרד מהחיים ובמקום להדחיק את הבלתי נמנע, כדאי לקבל אותו, להתכונן אליו ולחיות את השנים המבוגרות בחוכמה ובבריאות מרבית.
14/03/2019  |  אולגה רז  |   כתבות
חלומו של ביאליק מתגשם... רוחו של המשורר הלאומי נושבת באוהל שם: כאן ממשיכים את המפעל היפה של "עונג שבת" שהנהיג ביאליק בבית המקורי של 'אוהל שם'. תיאטרון אורנה פורת יושב בבית של אוהל שם... ושומר על השם. הנשמה היתרה של עונג שבת שבה וחוזרת... מיקי ירושלמי יושב-ראש תאטרון אורנה פורת ומיכה ינון יושב-ראש חבר הנאמנים רואים בכך קיום מחויבות למשורר הלאומי.
14/03/2019  |  הרצל ובלפור חקק  |   כתבות
"שיקאגו" בהפקה אמריקנית מברודווי ועם שירי מימון, העולה בהיכל התרבות בתל אביב, הוא מחזמר מרהיב עין, מקצועי ותוסס, מבוצע בכישרון רב, אך עדיין קשה לומר שאנו צופים במחזמר בברודווי.
13/03/2019  |  חיים נוי  |   כתבות
סיפורים חמים(72 שעות)
איתמר לוין
בג"ץ מעכב את הארכת מינוי אלדד
ארי הייסטין, אלדד שביט
להתכונן לביידן בבית הלבן
היום לפני
המרכז הרפואי העמק בשנת 2000 [צילום: משה מילנר/לע"מ]
בריאות בעמק [1930]
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
קורות חיים דיגיטליים - 5 טיפים לחיפוש עבודה באינטרנט
כתיבת המומחים
עו"ד עמית ורד עושה סדר: כל מה שרציתם לדעת מס שבח והאם אתם זכאים לפטור?
יום הולדת
שטמר שושנה 2/5
גלברד יעקב 2/5
תמיר מיכאל 2/5
ליבסקינד קלמן 2/5
בן-גרא בר כוכבא 4/5
סגל צבי 4/5
הווארי זיאד 4/5
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעיתונאי
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרעורך משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il