הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
כתבות
ראשי  /   אקדמיה/חינוך  ביוטכנולוגיה  בריאות/רפואה  מדע  מחקרים רפואיים 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
 
 
 
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון + / תגיות מחלקה ראשונה
אישים פירמות מגשרים
מוסדות אתרים מושגים
אדריכלים בנקאות/השקעות יועצים
רופאים חברות ביטוח רואי חשבון
שמאים חברות ציבוריות רשויות
עיתונאים ביה"מש/שופטים עורכי דין
אלי שרביט [צילום: דובר צה"ל]
צבא ובטחון
אלי שרביט (נולד: 13 באוקטובר 1966), איש צבא ישראלי.
עמוס ידלין [צילום: פלאש 90]
צבא ובטחון
עמוס ידלין (נולד: 20 בנובמבר 1951), איש צבא וחוקר ישראלי.
גדעון שפר [צילום: יחסי ציבור]
איש ציבור
גדעון שפר (נולד: 1948), אלוף במיל., מנהל ואיש ציבור ישראלי.
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
מי בעד שלטון החוק
20/04/2019   |   יואב יצחק
 
 
 
יש משהו מפחיד
19/04/2019   |   ד"ר חיים משגב
 
 
 
לא תתעב מצרי
19/04/2019   |   איתמר לוין
 
 
 
המערכה בעמק הירדן (א') הכנות לקויות
19/04/2019   |   אורי מילשטיין
 
 
 
דגל שחור כחול לבן
19/04/2019   |   אפרים הלפרין
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
מכנוביולוגיה של תאים ביולוגיים
קרימינולוגית של תאים עבריינים
דפנה ויס. פסיכולוגיה של תאים

שינוי כיוון מחקרי
"העניין המתפתח בביו הוא זה שהניע אותי לעשות את הפוסט דוקטורט בכיוון אחר לגמרי. הגעתי ל-UCLA, אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס ארה"ב, למעבדה של פתולוג. למדתי את כל רזי הגישה של ביולוגים ורופאים במחקר סרטן ומאז אני ממוקדת במחקר סרטן"

הפרופסור דפנה ויס מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון פיתחה טכנולוגיה חדשנית לזיהוי מוקדם של תאי סרטן ולאומדן הפוטנציאל הגרורתי שלהם. במעבדת המחקר שלה חוקרים בהובלתה את הקשר בין כוחות מכניים לתאים ביולוגיים תוך התמקדות בתאים סרטניים. לאחרונה נבחרה כנשיאת האיגוד הישראלי להנדסה רפואית וביולוגית ISMBE

>
>
>
>
>
>
▪  ▪  ▪
הרקע האקדמי הענף של פרופסור דפנה ויס, שנולדה וגדלה בחיפה, הוא חלק מהדנ"א של בית הוריה. אביה פרופסור לאווירונאוטיקה בטכניון ושני אחיה והיא בוגרי הטכניון. אמה אשת חינוך והייתה מורה לעברית. לא מכבר נישאה ויס לפרופסור עמית גפן מאוניברסיטת תל אביב, אף הוא מתחום ההנדסה ביו רפואית.

הפרופסור ויס הבינה במהלך הדוקטורט שלה שהיא עושה את הדברים ההנדסיים אבל נמצאת ליד התחום הביולוגי. היא מצאה שיש קשר מרתק בין הרפואה להנדסה, והבינה שכמהנדסת המביאה נקודת מבט קצת אחרת תוכל להשתמש ברקע ההנדסי שלה, כדי לתרום למחקר ערך המוסף. כך שילבה סקרנות וגם הימור מחושב עד לאן תוכל להרחיק. הימור שברבות הזמן הוכיח את עצמו.

ויס: "למדתי פיסיקה וכימיה בעירוני ה' בחיפה ותואר ראשון שני ושלישי בטכניון עד לקבלת תואר של ד"ר בהנדסה כימית. בדוקטורט עסקתי במחקרים שהם סמוכים לביולוגיה, עסקתי במיקרוסקופיית אלקטרונים ועבדנו עם רופאים באיכילוב על התגבשות של אבני מרה. היו לנו פריצות דרך די מעניינות בהבנה של איך אבני מרה מתגבשות, כשאני הייתי אמונה על הצד ההנדסי ואמרתי לעצמי 'מעניין הביו'. העניין המתפתח בביו הוא זה שהניע אותי לעשות את הפוסט דוקטורט בכיוון אחר לגמרי. הגעתי ל-UCLA, אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס ארה"ב, למעבדה של פתולוג. למדתי את כל רזי הגישה של ביולוגים ורופאים במחקר סרטן ומאז אני ממוקדת במחקר סרטן".

הפוסט דוקטורט של ויס נמשך כשלוש שנים, ומאז שובה ארצה בסוף 2006 היא משמשת כחוקרת ומרצה בכירה במכון להנדסה ביו רפואית בטכניון. כיום היא במעמד של פרופסור חבר. מעבדת המחקר שלה כוללת חוקרים מתחומים דיסציפלינריים שונים עם שתי בוגרות הנדסת מכונות, בוגרת מתחום החומרים בביולוגיה, בוגרת הנדסה כימית ובוגרת מתמטיקה. הגיוון הרב-תחומי של צוות המחקר מאפשר לכל חוקר לתת נקודת מבט נוספת למחקר עם הכלים המחקריים שהוא מביא עמו ובאופן זה, מדגישה ויס, המחקר הופך דינמי ומעניין יותר.

ויס: "אני לא רוצה אנשים שיעשו רק מה שאני אומרת. אני רוצה אנשים שתהיה להם דעה וייצרו סיעור מוחות. פה הם מקבלים את היכולת לחשוב".

הקשר בין מכניקה וסרטן
בכינוס האיגוד הישראלי להנדסה רפואית וביולוגית

קשיות ורכות
"הקשיות והרכות הן תכונות מרכזיות בביולוגיה של תא ובאנטומיה הנבנית מתאים ורקמות. לדוגמה, העובדה שהעור רך מאפשרת לו גמישות ותנועה בלי שיישבר ולעומת זאת קשיות העצמות מאפשרת לנו לעמוד, ללכת וכו'. מתברר שגם בגידולים סרטניים יש משמעות רבה להיבטים האלה של קשיות ורכות. במילים אחרות, גם בהקשר הסרטני מתקיימים יחסי גומלין בין הביולוגיה למכניקה"

הפרופסור ויס מגיעה לחקר הסרטן מהכיוון המכני-הנדסי תוך מיקוד בכוחות, במבנים, בחיבורים, בתלות בזמן ועוד. נקודת המבט הייחודית הזאת מאפשרת לה לבחון שאלות רפואיות בכלים הנדסיים.

מה מהות המחקר שלך?

ויס: "בסדרת מחקרים במעבדה שלי למכנוביולוגיה של סרטן ופצעים בטכניון, גיליתי שלהיבטים מכניים יש תפקיד מרכזי בהתפתחות הרקמה הסרטנית, ושאני יכולה להשתמש בהם כדי לגלות תאי סרטן ולאפיינם בשלב מוקדם. גרורות סרטניות אחראיות לכ-90% מהתמותה מסרטן ולכן זה המיקוד שלי במחקר. המשימה העיקרית מבחינתי היא היכולת לזהות בשלב מוקדם את הפוטנציאל הגרורתי של תאי סרטן וכך לאפשר התאמה מיטבית של טיפולים לכל חולה.

"סטודנטים לתארים מתקדמים חוקרים במעבדה בהובלתי את הקשר בין כוחות מכניים לתאים ביולוגיים תוך התמקדות בתאים סרטניים. הקשיות והרכות הן תכונות מרכזיות בביולוגיה של תא ובאנטומיה הנבנית מתאים ורקמות. לדוגמה, העובדה שהעור רך מאפשרת לו גמישות ותנועה בלי שיישבר ולעומת זאת קשיות העצמות מאפשרת לנו לעמוד, ללכת וכו'. מתברר שגם בגידולים סרטניים יש משמעות רבה להיבטים האלה של קשיות ורכות. במילים אחרות, גם בהקשר הסרטני מתקיימים יחסי גומלין בין הביולוגיה למכניקה".

כיצד זה באים לידי ביטוי תכונות של קשיות ורכות בגידולים סרטניים?

ויס: "גידולים סרטניים אומנם קשיחים יותר מרקמה בריאה (כגון גידול של סרטן שד אותו אפשר לחוש דרך העור), אך כפי שגילינו, התאים הסרטניים דווקא רכים יותר מתאים נורמליים ובמקביל מסוגלים להפעיל כוחות חזקים כדי להידחף דרך סביבתם ולנוע בגוף. בעקבות גילוי זה הבנו שאנו יכולים לנצל מידע חשוב זה לטובת אבחון מוקדם ברמה התאית עוד לפני שהגידול מתפשט ומתרחב, וכן לחיזוי של עתיד הגידול לאחר שזוהה, כלומר ההסתברות שייצר גרורות".


מכנוביולוגיה לזיהוי מהיר
"תת-אוכלוסייה זו של התאים ה'נדחפים' היא המסוכנת מבחינת יצירת גרורות, כפי שהראינו בשנים האחרונות. התאים הללו הם הקובעים את רמת החודרנות של הדגימה והזיהוי שלהם מאפשר לנו לחזות את הסיכויים והסיכון ליצירת גרורות. כלומר, על סמך האינטראקציה המכנית בין תאים מדגימת רקמה לבין הג'ל שלנו, אנחנו יודעים להסיק מסקנות קליניות על הרקמה תוך שעה בלבד, כאשר בדיקה פתולוגית רגילה של רקמות כאלה עשויה להימשך חודש"

טכנולוגיה חדשה לזיהוי תאי סרטן וחיזוי גרורות

מהי הטכנולוגיה החדשנית שפיתחת כתוצאה מהחיבור בין הנדסה ורפואה?

ויס: "מתוך החיבור הזה בין ההנדסה לרפואה, פיתחתי טכנולוגיה מבוססת מכנוביולוגיה המאפשרת זיהוי מהיר, בתוך כשעתיים, של תאי סרטן בדגימה. בנוסף, במשך הזמן הקצר הזה, הטכנולוגיה שפיתחתי מאפשרת לחזות את רמת החודרנות של התאים. כלומר, ההסתברות שהגידול ישלח גרורות לרקמות בריאות שבאיברים אחרים בגוף. בניגוד לגידולים ראשוניים שהטיפול בהם יעיל למדי כיום, הגרורות שהן שלוחות של הגידול הראשוני הנשלחות לאיברים רחוקים דרך מערכות הלימפה והדם, מזוהות לרוב בשלבים מתקדמים ובהן כבר קשה לטפל".

כיצד מיושמת בפועל הטכנולוגיה מבוססת המכנוביולוגיה?

ויס: "תאים סרטניים מסתגלים לסביבות חדשות במהירות והשיטה מבוססת על זיהוי השינויים שחלים בהם ואיך אלו משפיעים על היכולת שלהם לחודרנות. פיתחנו במעבדה משטח ג'ל ייעודי שאנחנו שולטים בהרכבו ובקשיחותו באופן מדויק, ואנו יוצרים אותו ברמת קשיחות התואמת לרקמה הביולוגית הרלוונטית, למשל של האיבר ממנו הגיע הסרטן. אנו זורעים את התאים על המשטח ובוחנים מה קורה כשנוצר מגע, חלק מהתאים מתיישבים, נאחזים וגדלים אך חלקם מנסים להידחף לתוך הג'ל.

"תת-אוכלוסייה זו של התאים ה'נדחפים' היא המסוכנת מבחינת יצירת גרורות, כפי שהראינו בשנים האחרונות. התאים הללו הם הקובעים את רמת החודרנות של הדגימה והזיהוי שלהם מאפשר לנו לחזות את הסיכויים והסיכון ליצירת גרורות. כלומר, על סמך ההידודיות (אינטראקציה) המכנית בין תאים מדגימת רקמה לבין הג'ל שלנו, אנחנו יודעים להסיק מסקנות קליניות על הרקמה בתוך שעה בלבד, כאשר בדיקה פתולוגית רגילה של רקמות כאלה עשויה להימשך חודש".

מה מייחד את הטכנולוגיה הזאת במדדים של הצלחה?

ויס: "הטכנולוגיה שפיתחנו היא מורכבת וחדשנית, אבל הרעיון הבסיסי פשוט, ומכאן החוזק של הגישה. אפשר לחשוב על חומר רך יחסית, כגון פלסטלינה, חימר או בצק, שאנחנו מנסים לדחוף לתוכו אצבע. ככל שהחומר קשה יותר נצטרך להפעיל לחץ גדול יותר כדי להגיע לאותו העומק. התאים הסרטניים פועלים באופן דומה, ככל שהסביבה בה נתקלו קשה יותר, הם יפעילו עליה כוחות גדולים יותר. באופן מפתיע גילינו שחלק מהתאים יכולים גם להפעיל יותר כוח על סביבה קשיחה יותר ולעיתים גם לחדור יותר עמוק".

מה לימדה אתכם היכולת להפעיל כוח רב יותר על סביבה קשיחה יותר בהקשר של תאים סרטניים?

ויס: "ההתנהגות הזו סימנה לי שככל הנראה, יש רקמות מסוימות שהקשיחות שלהן 'נוחה' יותר לתאים הסרטניים. מעבר לכך, התאים הסרטניים גם יודעים להתאים את עצמם לאזורים שונים בהם הם נתקלים וזה מאפשר להם גם לנדוד בגוף וגם לשגשג באזורים רחוקים בגוף שלפעמים שונים מאוד מהאיבר המקורי (בניגוד לתאים נורמליים שלא ישרדו בתנאים הללו). נראה שהדינמיקה המורכבת והיכולת האדפטיבית המהירה של תאים אלו לסביבתם, מאפשרים את התהליכים שמובילים לגרורות. מה שקורה בגוף אפילו מסובך יותר, מכיוון שהתאים הללו מסוגלים לשנות לא רק את עצמם אלא גם להשפיע על המבנה והמכניקה של סביבתם".

אפשר לתאר את הפרופסור ויס כחוקרת שמדברת עם התאים כדי לאבחן ולהבין מה מניע אותם כמו מאבחנת בקרימינולוגיה. אנשי צוות המחקר שלה יחד עימה מעמידים את התאים בתנאים שונים, ולמעשה מקשיבים למה שיש להם לומר וחוזים מה הם מנסים לעשות. לאחר מכן נבדקת השאלה, למה להם לפעול כך בתנאים האלה, ואחרת בתנאים שונים, מה הם מרוויחים מכל דרך פעולה.

יישום טכנולוגיית המכנוביולוגיה בחולי סרטן
שירלי יצחק-דוד, תמר ברנהולץ-כהן, יוליה מרחר

טיפול משפר הישרדות
"שם המשחק הוא מהירות האבחון, האפיון והטיפול. ככל שהאבחון מוקדם ומדויק יותר, הטיפול ישפר את ההישרדות. השאיפה כיום היא להפוך את מחלת הסרטן למחלה כרונית, כזו שניתן לחיות איתה. צריך להבין שכל סרטן הוא מחלה שונה ויותר מזה, אותו סרטן אצל שני חולים שונים ולפעמים אפילו אצל אותו חולה, יכול להתבטא בדרכים שונות. עם זאת, אנחנו שואפים לפתח שיטות רוחביות ככל הניתן, שיאפשרו לאבחן ולחזות את הפוטנציאל הגרורתי של גידולים מסוגי סרטן שונים"

בשימוש במערכת הג'ל החדשנית, הסטודנטים שביצעו ומבצעים מיזמי מחקר בהנחייתה של ויס, מזהים תאים הנדחפים למשטחי הג'ל ברמות קשיחות שונות וכן מכמתים את ההתמודדות של התאים עם סביבות משתנות. באופן זה הם יכולים לאשש את נוכחות הסרטן, לכמת במהירות את רמת החודרנות של התא וגם לחזות באיזה איבר ההסתברות הגבוהה ליצירתן. המטרה בהמשך הדרך המחקרית, היא כמובן ליישם את כל הידע הזה למתן זיהוי מוקדם של גרורות בחולים כדי לאפשר טיפול בהן לפני שהן מתפשטות.

כיצד מיושם הפוטנציאל הטכנולוגי של המכנוביולוגיה בפועל?

ויס: "כשזיהיתי את הפוטנציאל בטכנולוגיה עברנו לבחון את ההתכנות בדגימות מחולים. אנו דוגמים רקמות של גידולים שהוצאו מגופם של חולים בניתוחים או ביופסיות בבתי חולים ואנו בודקים אותן עוד באותו היום. יתרון נוסף של הגישה שלנו הוא בכך שאין צורך בניתוח מיוחד או בבדיקה נוספת, כי אנחנו משתמשים בחלקים של הגידול שאינם דרושים לבדיקות המקובלות. אני משתפת פעולה עם רופאים בכמה מחלקות בבתי חולים שונים, ובבדיקות שביצענו גיליתי שהטכנולוגיה לא רק מהירה ומדויקת, אלא גם מאפשרת אבחון וחיזוי גרורות בסוגי סרטן שונים ומאיברים שונים. עד כה בחנו את יעילות הגישה בסרטן הלבלב, בסרטן השד, בסרטן הקיבה ובסרטן העור".

כיצד לדעתך תשפר בעתיד טכנולוגיה זו את הטיפול בסרטן?

ויס: "שם המשחק הוא מהירות האבחון, האפיון והטיפול. ככל שהאבחון מוקדם ומדויק יותר, הטיפול ישפר את ההישרדות. השאיפה כיום היא להפוך את מחלת הסרטן למחלה כרונית, כזו שניתן לחיות איתה. צריך להבין שכל סרטן הוא מחלה שונה. יותר מכך, אותו סרטן אצל שני חולים שונים, ולפעמים אפילו אצל אותו חולה, יכול להתבטא בדרכים שונות. עם זאת, אנחנו שואפים לפתח שיטות רוחביות ככל הניתן, שיאפשרו לאבחן ולחזות את הפוטנציאל הגרורתי של גידולים מסוגי סרטן שונים.

"כדי לנדוד בגוף ולייצר גרורות, התאים נדחפים דרך הרקמות שסביבם לתוך מחזור הדם, שטים בדם ובשלב מסוים מתיישבים ברקמה אחרת ושם מקימים מושבה חדשה. הגישה שפיתחתי במעבדתי, עובדת רוחבית בסוגים שונים של סרטן מכיוון שאנחנו מסתכלים על היכולת והרצון של התאים בגידול. האם הם רוצים להידחף והאם פיסית הם מסוגלים להידחף, כלומר להיות חודרניים ולייצר גרורות. היכולת הזו היא מדד כמותי שהראינו שאינו תלוי בסוג הסרטן המסוים".

חזון מדעי - כיווני מחקר חדשים
מדברות עם התאים

החלום המדעי
"החלום שלי הוא לראות את הטכנולוגיה הזאת מיושמת בבתי החולים ומרפאות, מספקת תשובה מהירה על מצב הסרטן ועתידו וכך מאפשרת מתן טיפול אופטימלי בהקדם לכל מטופל. אם נזהה באופן מדויק ומהיר את הסרטן, ההתכנות לגרורות ואת מיקומן הפוטנציאלי, אין ספק שנוכל לעזור לרופאים למקד את הטיפולים, לשפר את איכות החיים של הם, לצמצם תופעות לוואי ואף להציל חיים"

האם ניתן ליישם את עקרונות גישה זו גם במצבים רפואיים אחרים?

ויס: "אני אומנם מתמקדת בסרטן, אבל העיקרון והגישה הללו בהחלט רלוונטיים גם למצבים רפואיים אחרים. לדוגמה, אם בסרטן אנחנו רוצים למנוע נדידה של תאים שמובילה לגרורות, במקרה של פצעים אנחנו רוצים דווקא להאיץ נדידה של התאים לסגירה מהירה של הפצע ולהחלמתו. זה נושא שכבר בדקנו במעבדה ואכן גילינו שבאמצעות מתיחה עדינה של המשטח שעליו גדלים התאים אנחנו יכולים להאיץ איחוי של פצעים בעור וברקמות עמוקות יותר".

הטכנולוגיה החדשנית המגובה בפטנטים, שפיתחה הפרופסור ויס, מאפשרת לקבל אבחנה מדויקת בתוך שעתיים מהניתוח (או הביופסיה) לרבות חיזוי ההתכנות ליצירת גרורות בגוף. במישור המחקרי, צוות המחקר בהובלתה ממשיך להעמיק את הבנתו במערכת ובתאים ולפתח את האפשרות לזיהוי. בדרך ליישום הטכנולוגיה בבתי החולים ובמרפאות פתולוגיות, יהיה כמובן צורך, לדבריה, להרחיב את הניסויים הקליניים.

מה החלום המדעי שלך?

ויס: "החלום שלי הוא לראות את הטכנולוגיה הזאת מיושמת בבתי החולים ומרפאות, מספקת תשובה מהירה על מצב הסרטן ועתידו, וכך מאפשרת מתן טיפול אופטימלי בהקדם לכל מטופל. אם נזהה באופן מדויק ומהיר את הסרטן, ההתכנות לגרורות ואת מיקומן הפוטנציאלי, אין ספק שנוכל לעזור לרופאים למקד את הטיפולים, לשפר את איכות החיים של הם, לצמצם תופעות לוואי ואף להציל חיים".


נקודת מבט נשית
"נשים יכולות לעשות מדע וצריכות לעשות מדע. אנחנו יכולות לתת נקודת מבט אחרת, כפי שיש תחומי מחקר שונים גם נקודת מבט הנשית היא שונה. חשיבה נשית, התמודדות נשית, תקשורת נשית- הן משהו אחר. יש מקום גם לזה וגם לזה וצריך לדעת לקבל את הכל. לא להגיד לאישה 'אל תהיי כל כך רגשנית', כי לפעמים רגשנות זה טוב, אומנם חשוב לדעת למתן, אבל אישה לא צריכה ולא יכולה להפוך להיות גבר. חשוב לקבל את העובדה שההתנהלות היא אחרת וזה לרוב לטובה"

נשים במדע, משפחה וקריירה

מה תפישתך לגבי אתגר השילוב בין משפחה וקריירה?

ויס: "נישאתי יחסית מאוחר ולא הרגשתי אף פעם שמישהו חוסם אותי בדרך. אבל כאישה חזקה ושאפתנית זה לא היה קל. הרבה פעמים נשים נישאות מוקדם, לפני שהן נכנסות למסלול הקריירה האקדמי, ואז גדלות ומתקדמות יחד עם בן הזוג. אני עשיתי את המסלול האקדמי שלי כרווקה, ולא תמיד פשוט להיות במעמד של חברת סגל חדשה ששואלים אותה 'את עושה דוקטורט?' ואז לענות 'לא אני פרופסור'.

"נישאתי למי שאף הוא פרופסור באקדמיה שמבין את החיים האלה, תומך בי ורק רוצה שאתקדם. עדיין לא חוויתי את השילוב הזה בפועל של משפחה וקריירה אבל גם לנסוע לפוסט דוקטורט לבד זה לא קל ודי בודד. אין לך את מי לשתף בסוף היום בכל החוויות גם הטובות וגם הפחות טובות. אין מישהו לשאוב ממנו את האנרגיות ולפרוק את העומס המקצועי והרגשי. עם זאת, במהלך השנים תמיד היו לי מאסטרנטיות ודוקטורנטיות בעלות משפחות, וראיתי דרכן שאפשר לשלב משפחה וקריירה עם מערכת תמיכה מבינה ומתחשבת".

מה דעתך על החשיבות של נשים במדע?

ויס: "נשים יכולות לעשות מדע וצריכות לעשות מדע. אנחנו יכולות לתת נקודת מבט אחרת, כפי שיש תחומי מחקר שונים גם נקודת מבט הנשית היא שונה. חשיבה נשית, התמודדות נשית, תקשורת נשית - הן משהו אחר. יש מקום גם לזה וגם לזה וצריך לדעת לקבל את הכל. לא להגיד לאישה 'אל תהיי כל כך רגשנית', כי לפעמים רגשנות זה טוב, אומנם חשוב לדעת למתן, אבל אישה לא צריכה ולא יכולה להפוך להיות גבר. חשוב לקבל את העובדה שההתנהלות היא אחרת וזה לרוב לטובה".

מה מיוחד בגישה הנשית שחשוב במחקר ובכלל?

"נשים הן לרוב רכות ומקבלות יותר, חוקרות ומנתחות יותר לעומק, לפעמים זה לטובה ולעיתים לא, אבל הגישות הן בהכרח שונות והריבוד הזה בגישות רק מקדם את המחקר. כפי שהיום החברה מכילה סוגים שונים של אנשים ונטיות, ויש בה מקום לכולם כל עוד אין רצון להזיק לאחר, אז כך גם במחקר, צריך לקבל את כל ההתנהגויות ולהבין שכל גישה תורמת ובונה. אני בעד כמה שיותר תערובות במחקר, גם של רקעים ומוצאים שונים באקדמיה וגם מחוץ לאקדמיה. בעבר צחקנו במעבדה על כך שהיא כל כך מעורבת בתרבויות ודתות שונות, ולכן אנחנו תמיד מסתדרים כי אין לנו בעיה באף חג. תמיד יש מישהו שיכול להגיע ולטפל בתאים. ככל שהגיוון גדול יותר, זה פותח את כל האפשרויות במחקר, כי המדע הוא מעל כל זה, המדע אמור להיות טהור. את אמורה להביא אנשים שיחשבו ביחד".

הטכניון כמוסד אקדמי תומך באתגרים הניצבים בפני נשים באקדמיה?

ויס: "אני חושבת שהטכניון היה המקום הראשון שנתן הארכה במלגות לנשים שיצאו לחופשת לידה בתואר שני שלישי, וכפועל יוצא לנשים פה היה קל יותר לממש את האתגר של הקמת משפחה בשילוב עם הקריירה האקדמית. הטכניון מעודד ותומך מאוד ולא מצר את הרגליים. גם בתהליכי קידום רואים זאת, לא משנה אם יש או אין ילדים.

"בתור מי שעדיין לא אימא, אני יכולה לומר שהאתגר הוא לא רק נושא הילדים, צריך להסתכל על הגישות השונות, על התקדמות שהיא אחרת. לפעמים את חושבת אחרת ואין לך את המרפקים החדים שחלק מהגברים נולדים איתם, ואז כאישה את צריכה לפתח את הגישה וגם את העור העבה".

חוזקת הגישה נשית

כיצד משפיעה התחרותיות על התמודדות שלך כאישה באקדמיה?

ויס: "יש הרבה מאוד תחרות וחלק מהעניין הוא ליצור את הקשרים בחו"ל, כי אם את לא נוסעת לחו"ל ולא נחשפת אז גם אין לך המלצות אחר כך, למשל לפוסט דוקטורט. קראתי מחקר מעניין מאוד ובעקבות זאת התחלתי ליישם את מסקנותיו. המחקר טוען שכאשר גברים מציגים את עצמם באקדמיה הם מציגים שם פרטי ושם משפחה, אישה מציגה את עצמה רק בשם פרטי וכשאת עושה זאת באקדמיה לא יודעים מי את ולא מוצאים את המאמרים שלך. זה עניין של הבדלי גישה, אולי ממקום של צנעה שלא מתאימה לאקדמיה, שכאמור היא מקום תחרותי מאוד. זאת בנוסף לעובדה שגברים ונשים מגיעים עם מטען אחר מהבית.

"אני אף פעם לא הסתכלתי על היותי אישה כגורם חוסם. כשחזרתי מהפוסט דוקטורט לטכניון אמרו לי 'את מרצה בכיר' כי אין ברשימה הגדרה של 'מרצה בכירה' ומבחינתי זה היה בסדר גמור. אני אישה שהיא חוקרת בטכניון אבל אני לא רק אחד מהשניים, זה חלק מהמכלול. לא אאמץ גישה גברית כי אני חושבת שהגישה שלי היא שביל ביניים נכון וטוב, לא חייבים לנקוט כוחנות. אבל את צריכה לדעת לעמוד על שלך ולקדם את שלך, כלומר להבין את העולם בו את חיה ולהבין את כללי המשחק. זה דבר שהרבה אנשים ובעיקר נשים לא יודעות כי הן משחקות בעולם גברי לא מעט פעמים, והכללים שם הם לא תמיד הכללים עליהם גידלו אותן או תואמים את הציפיות שציפו מהן".

מה החוזקה שלך כאשת מדע בכירה באקדמיה?

ויס: "החוזקה היא למצוא את הדרך שלך במערכת הזאת. החוכמה היא להביא את שלך ולמצוא את שביל הזהב, את מה שיתאים למערכת, אבל לשמור על האמת הפנימית שלך. אני לא עושה דברים שאני לא שלמה עמם, כבר אמרו עלי שאני עדינה מדי או אימהית מדי לסטודנטים שלי, אבל זאת אני, שילוב מידתי של רכות וקשיחות".

תאריך:  03/04/2019   |   עודכן:  04/04/2019
שרון מגנזי

מועדון הבלוגרים עוקבים: 2לקבלת רשימות שרון מגנזי לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
קרימינולוגית של תאים עבריינים
הודעות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
פורום: כתבות פרופיל כתוב הודעה
+
פנחס
3/04/19 10:20
פורום: הטכניון כתוב הודעה
+
אבי גרינשפן
19/01/15 13:49
 
טבעוני
13/05/15 08:46

תגובות בפייסבוק


רשימות קודמות
פעם אחר פעם נראה כי יש מי שמבקש לנהל את חיי הנוסעים בתחבורה הציבורית מבלי שהתנסה בעצמו בשימוש בה. תכנון ההתניידות בתחבורה הציבורית ביום הבחירות צפוי השנה לסבול מליקויים מובנים בשירות שכלל לא ברור מי הגה את רעיון העוועים הזה במערך ההסעים של ועדת הבחירות המרכזית.
02/04/2019  |  עידן יוסף  |  כתבות
אחרי 27 שנים בעיתונות, אדם אומר לעצמו: כבר ראיתי הכל. אחרי שמונה שנים של סיקור מערכת המשפט, עיתונאי חושב: קשה להפתיע אותי. אחרי קריאת מאות עמודים של ביקורת, פסקי דין ומסמכים על המשטרה והפרקליטות, מותר לשאול רטורית: מה עוד יכול לקרות. אבל מתברר, שכל ההנחות הללו שגויות.
02/04/2019  |  איתמר לוין  |  כתבות
באולם מוזאון ז'בוטינסקי בתל אביב, נערך לפני מספר שנים (27.2.14) ערב עיון "בין תכול-לבן ואדום", שעסק בתולדות סיעת "תכלת לבן" - נציגת תנועת חרות בהסתדרות הכללית. הערב נערך לזכרו של דוד ישי (אביה של הזמרת והשחקנית גליה ישי) שהיה ממקימי סיעה זו. בערב נשאו דברים יורם ארידור ודוד לוי שהיו מראשי סיעת "תכלת לבן". הם הרצו וסיפרו על תולדות הסיעה ופעלה.
02/04/2019  |  אלי אלון  |  כתבות
במסגרת פסטיבל אפוס לסרטי אמנות ותרבות 2019 הוצג במוזאון ת"א הסרט בסקיאט, בנוכחות היוצרים ג'נט לי ודיוויד שולמן. לדבריהם, ביקשו ליצור סרט במקביל לתערוכה ענקית שלו שהוצגה בלונדון, כדי שהקהל הבריטי יכיר אותו. התערוכה עברה אח"כ לפריז וזכתה להצלחה רבה.
תאריך לידה - 29.1.1962
01/04/2019  |  צילה שיר-אל  |  כתבות

רשימות נוספות
היסטוריה בחלל: ביקור ראשון בכוכב פלוטו  /  דורון שחם
יצירה מחדש בהוראה ומחקר  /  שרון מגנזי
דיוקנה של כימאית יוצרת  /  שרון מגנזי
בציר טוב יותר  /  מגזין הטכניון

פורומים
אקדמיה/חינוך
ביוטכנולוגיה
בריאות/רפואה
הטכניון
מדע
מחקרים רפואיים
כתבות מקודמות
אורן ברנע
מה זה חיזוק רצפת האגן ולמה זה חשוב?
אורן ברנע
5 הטרנדים החמים לעיצוב המטבח בחורף
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט