News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 542,847  סלולר - 425,225
   |   15:07:40
דלג
בלוגרים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
קריאה להחלפתו של נתניהו בבחירות מקדימות היא אמירה דמוקרטית, המבקשת לאפשר לחברי הליכוד להחליט האם הם מעוניינים בנאשם בראש מפלגתם. התגובה של נתניהו וכמה מבכירי הליכוד מלמדת, שהם סבור...
מנחם רהט
מנחם רהט
ספויילר: לא שי ניצן, לא אביחי מנדלבליט, לא אלשיך ולא הפרקליטה המלווה ליאת בן ארי שהגישה תצהיר שקרי
יובל לובנשטיין
יובל לובנשטיין
נראה שהמהלך של אמזון הוא נכון ונקווה שהוא ימשך לאורך זמן ולא כאירוע חד-פעמי, דבר שיחייב חשיבה מחודשת של מספר לא מבוטל של יבואנים ועסקים לגבי מדיניות התמחור
[צילום: עודד בלילטי/AP]
בנימין נתניהו
נאום התגובה של ראש הממשלה ממעונו בתגובה להודעת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט להגיש נגדו כתב אישום בתיקים 1000, 2000 ו-4000 [כ"ג במרחשוון תש"ף, 21.11.1019]
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
גרסטל. בוררת [צילום: פלאש 90]
בוררת ומגשרת
הילה גרסטל. ילידת 13.6.1955, ישראל. נשואה לראובן ולהם שני ילדים.

ב-1973 סיימה את לימודיה התיכוניים בתיכון עירוני בהרצליה. בשנים 1975-1973 שירתה בצה
איתן ששינסקי [צילום: פלאש 90]
כלכלן
איתן ששינסקי (נולד: 29 ביוני 1937), כלכלן ואיש אקדמיה ישראלי.
תום שגב [צילום: AP]
סופר, עיתונאי
תום שגב (נולד: 1 במרץ 1945), עיתונאי, פובליציסט והיסטוריון ישראלי.
לכל הערכים במועדון+
דפוסי התנהגויות חיפוש ומה שביניהם
חוקרת אופטימלית
תאודורסקו. מרחיבה את החקירה [צילום: ניצן זוהר]

חוקרת מלידה
"עוד כנערה חקרתי כל מיני דברים שבלשון המעטה אתגרו מאוד את הוריי בלשון המעטה. ביליתי הרבה בתל אביב והייתי הפסיכולוגית של החבר'ה בגינת שינקין. כל ההתנסויות האלה היו אולי מה שהוביל אותי להבין ברבות הזמן שיש גם חיפוש יתר"

"נשים לא מחפשות מספיק, בדיוק כפי שמלמד המחקר על חיפוש בעלות גבוהה, ולכן הן 'נתקעות' באזורי הנוחות גם כשבחוץ יש להן אופציות טובות. אם הציפיות של החברה מהן יהיו תומכות יותר, עלות החיפוש שלהן תקטן כמו גם הסיכון, כך שהן יוכלו להרחיב את תהליך החיפוש. זו תוצאה מנצחת גם לנשים וגם לחברה". הד"ר כנרת תאודורסקו חוקרת כלכלה התנהגותית בטכניון, בודקת דפוסים שונים של התנהגויות חיפוש ומקבלת השראה מהגישוש בחייה האישיים

>
>
>
>
>
>
>
>
▪  ▪  ▪
הד"ר כנרת תאודורסקו (36) נולדה לזוג סטודנטים במדעי המחשב בטכניון כבת בכורה, ולה עוד שלושה אחים, שניים מהם מצליחים מאוד בתחום הטכנולוגיה העילית, ולעומתם האחות הצעירה שכמותה בחרה בדרך קצת שונה. עד גיל 6 התגוררה המשפחה בקיבוץ כפר המכבי ליד הקריות, עברה למרכז הארץ ואת רוב ילדותה בילתה תאודורסקו בראשון לציון. בתיכון למדה בתלמה ילין אך את הבגרויות הצליחה לסיים בשנה אחת בתיכון אנקורי עם חמש יחידות כמעט בכל מקצועות המדעים.

כבר כנערה התנסתה כנרת בחקירה (אקספלורציה) של מגוון תחומים במקביל. כך ניגנה בחצוצרה ובפסנתר, השתתפה בתחרויות אתלטיקה ושחייה, שיחקה בכדורסל ואף חברה לטיפוסים בוהמיים וחקרה על עצמה תופעות של השפעת חומרים פסיכו-אקטיביים על התנהגות ודפוסי מחשבה. בשירות הצבאי, כחלק ממשיכתה לתחום הפסיכולוגיה ולדפוסי התנהגות, הייתה מאבחנת פסיכוטכנית. היא תמיד שאפה לשוב למחוזות ילדותה בצפון, ולאחרונה שבה להתגורר עם בעלה ובנותיה סמוך לכנרת.

תאודורסקו: "עוד כנערה חקרתי כל מיני דברים שבלשון המעטה אתגרו מאוד את הורי. ביליתי הרבה בתל אביב והייתי הפסיכולוגית של החבר'ה בגינת שינקין. כל ההתנסויות האלה היו אולי מה שהוביל אותי להבין ברבות הזמן שיש גם חיפוש יתר".

עד כמה השפיע הרקע המקצועי של הורייך על הבחירות שלך?

תאודורסקו: "תחום המחשבים תמיד בלט בקרב בני משפחתי והרעיון למצוא תעסוקה מניבת רווחים היה חשוב מאוד להורי, כי כשהם עזבו את הקיבוץ לא היה להם הרבה והם היו צריכים לבנות את עצמם מחדש. כלל לא חשבתי על קריירה באקדמיה, כי זה לא היה חלק מהשיחות בבית. ההורים דיברו על מציאת עבודה שבה אפשר להרוויח כסף, אבל אני דווקא ניסיתי להתרחק מכל תחום התכנות והמחשבים.

"למדתי תואר ראשון בפסיכולוגיה וכלכלה באוניברסיטת תל אביב, אחרי שחקרתי תחומי לימוד אחרים. כשהתחלתי ללמוד פסיכולוגיה וכלכלה בשנת 2004, היו אנשים שלא הבינו את הקשר בין התחומים, לא ראו את החיבור. ב-2008 כשסיימתי את התואר, היה המשבר הכלכלי הגדול ואז כל הספקנים הבינו את הקשר הברור בין פסיכולוגיה לכלכלה, כי הדרך שבה אנשים מתנהגים בשוק הכלכלי מושפעת מהתנהגויות שונות. גם אני לא ראיתי אז את הקשר, בחרתי בפסיכולוגיה כי זה עניין אותי ובכלכלה על-מנת שיהיה לי משהו מעשי לעבוד בו".

תאודורסקו המשיכה לתואר שני במדעי ההתנהגות בטכניון במחשבה כי זה יסייע לה למצוא עבודה בענף הטכנולוגיה העילית, או בתחום של משאבי אנוש וייעוץ ארגוני. במסגרת התואר למדה על מודלים שונים של קבלת החלטות, ונדרש לה סמסטר אחד להתאהב במחקר. המנחה שלה אז היה פרופסור עידו ערב, שהכיר לה את העולם המדעי והמחקרי של קבלת החלטות שכל כך ריתק אותה. עד היום הוא המנטור שלה, כך היא מעידה, אתו היא תמיד שמחה להתייעץ לגבי מחקר ובכלל. תאודורסקו השתתפה בכנסים בינלאומיים רבים ועברה למסלול מהיר לדוקטורט אותו סיימה בתוך חמש שנים.


חיפוש יתר
"אחד הדברים אליהם שמתי לב מההתנסויות שלי, הוא שיש מקרים בהם אני דווקא מחפשת יותר מידי והספרות המדעית לא כל כך מדברת על כך. למשל, בני נוער שאוהבים 'ללכת על הקצה' ולהתנסות המון או אנשים שמחפשים ספורט אתגרי בלא מעט מקומות. כלומר, חיפוש של דברים שסיכון רב מעורב בהם"

המחקר בדוקטורט

במה עסק הדוקטורט שלך?

תאודורסקו: "בדוקטורט במדעי התנהגות בפקולטה להנדסת תעשיה וניהול בטכניון, עסקתי בהתנהגויות חיפוש שגם כיום הוא תחום המחקר המרכזי שלי. ניסיתי להתרחק מתכנות, אבל כשהגעתי לטכניון מצאתי שאני נורא נהנית מהתכנות. העובדה שמדי פעם יש לי עבודות תכנות שמאפשרות לקבל משוב מהיר מאוד - לעומת מדע, שבו מהרגע שאת שואלת את השאלה המחקרית ועד שמתפרסם מאמר עוברות שנים - היא שילוב שממש התחברתי אליו.

"התחום של קבלת החלטות וכלכלה התנהגותית הוא היום תחום מפורסם שנמצא חזק במודעות הציבורית, בין היתר, בגלל זכייתםשל דניאל כהנמן ב-2002 וריצ'רד ת'אלר ב-2017 בפרס נובל, כמו גם ההרצאות המדהימות של הפרופסור דן אריאלי לקהל הרחב. אחד הדברים בהם עוסקים בתחום הזה הוא כל מיני הטיות התנהגותיות, שמראות שאנחנו בעצם לא מחפשים מספיק".

אילו דוגמאות להטיות התנהגותיות ישנן, שמשפיעות על החיפוש?

תאודורסקו: "לדוגמה הטיית 'העלות השקועה' (sunk cost) כאשר אנשים נמצאים באמצע מיזם שהשקיעו בו, ויכולים כעת להחליט אם לצאת ממנו או לא, אבל ממשיכים 'להיתקע' במיזם הזה במקום לעבור לאחרים, גם כשהם נראים כהשקעה טובה. או למשל, אפקט הסטטוס-קוו, כשאנשים נוטים להישאר בסטטוס-קוו ולא מחליפים ביטוח פנסיוני או את תוכנית הסלולר שלהם. כלומר, נשארים באותן בחירות. אלו למעשה מצבים שבהם אנשים לא מחפשים מספיק, הם 'נתקעים' במקום לחפש חלופות טובות יותר".


כיצד זה מתכתב עם ההתנסויות שאת חווה בחייך?

תאודורסקו: "אחד הדברים אליהם שמתי לב מההתנסויות שלי, הוא שיש מקרים בהם אני דווקא מחפשת יותר מדי והספרות המדעית לא כל כך מדברת על כך. למשל, בני נוער שאוהבים 'ללכת על הקצה' ולהתנסות המון או אנשים שמחפשים ספורט אתגרי בלא מעט מקומות. כלומר, חיפוש של דברים שסיכון רב מעורב בהם. במסגרת אותו חיפוש, אפשר לציין גם סטודנטים נצחיים שמחליפים כל הזמן תארים או רווקים נצחיים שלא מצליחים להחזיק בקשר יציב אחד. זאת בניגוד למצבים בהם אנחנו לא מסתכנים מספיק ונשארים עם האפשרות המוכרת ובאזור הנוחות, ואלה דווקא מצבים שבהם אנחנו מחליפים אפשרויות וכמעט שלא נמצאים באזור הנוחות".

האם יש השפעה של משתנים אישיים ושל גיל על התנהגות החיפוש?

תאודורסקו: "בהחלט ישנם הבדלים אישיים ייחודיים ויש השפעה של גיל על כל מיני התנהגויות, אבל במחקר שלי אני מתייחסת דווקא להשפעות שהן מעבר להשפעות האישיות, איך הסביבה ומבנה התגמולים הכללי משפיעים על ההחלטות. ניתן להסתכל בתוך המחקרים על הבדלים אישיים אך זו לא ההתמקדות במחקר שלי.

"מצאתי יחד עם הפרופסור עידו ערב בעבודת הדוקטורט, שבמצבים בהם החיפוש כרוך בעלות וההסתברות להצליח למצוא אפשרות מצוינת היא נמוכה, אנשים לא מחפשים מספיק. כמו למשל, כשעלי ללמוד שפת תכנות חדשה שכרוכה בעלות גבוהה כי הלימוד הוא קשה ולהצליח למצוא שפת תכנות טובה ויעילה שקל לי לעבוד איתה, זה נדיר ומתרחש בהסתברות נמוכה. במצב זה אשאר ככל הנראה עם שפת התכנות שאני כבר מכירה".

המצב ההפוך בו אנו מחפשים יותר מדי, מתרחש במצבים בהם החיפוש הוא לרוב מתגמל - מסבירה תאודורסקו. למשל, ללכת לטייל במקום חדש מהנה הרבה יותר מאשר לטייל במקום מוכר. במצבים שבהם יש סיכוי לאסון נורא אבל כזה שמתרחש בהסתברות נמוכה מאוד ורוב הזמן הבחירה היא מהנה והריגוש הוא גבוה, אז אנו נוהגים בחיפוש יתר.


מודל התנהגות חיפוש
"מצאנו מודל שיכול להסביר מתי אנחנו מחפשים מעט מידי ומתי אנחנו מחפשים יותר מידי. המודל, שנשען על עבודתו הקודמת של עידו ערב, מתאר מצב שבו כאשר אנשים באים לבצע כל מיני החלטות, יש להם בראש מדגם קטן של ההתנסויות שלהם בעבר. הרעיון של המדגם הקטן הוא חשוב, כי מה שקורה לנו לעיתים נדירות לא נכנס לנו לשיקולי ההחלטה. אני לקחתי את המודל והתאמתי אותו למצבים של חיפוש, בהם אנחנו מנסים דברים חדשים מול דברים מוכרים או קיימים"

מודל למידה התנהגותי

מה הוא מודל הלמידה ההתנהגותי?

תאודורסקו: "מצאנו מודל שיכול להסביר מתי אנחנו מחפשים מעט מדי ומתי אנחנו מחפשים יותר מדי. המודל, שנשען על עבודתו הקודמת של עידו ערב, מתאר מצב שבו כאשר אנשים באים לבצע כל מיני החלטות, יש להם בראש מדגם קטן של ההתנסויות שלהם בעבר. הרעיון של המדגם הקטן הוא חשוב, כי מה שקורה לנו לעיתים נדירות לא נכנס לנו לשיקולי ההחלטה. אני לקחתי את המודל והתאמתי אותו למצבים של חיפוש, בהם אנחנו מנסים דברים חדשים מול דברים מוכרים או קיימים.

"כשאת רוצה למשל ללכת למסעדה, האם תלכי למסעדה שאת מכירה או שתחפשי מסעדה חדשה. על-פי המודל, את תשווי את כל הפעמים בהן הלכת למסעדות חדשות והאם ההתנסות בהן הייתה טובה, מול ההתנסויות במסעדות מוכרות. זה לא מובן מאליו, כי זה אומר שאם הלכת למסעדה חדשה ונהנית מאוד, זה מחזק גם את הרצון שלך ללכת לאותה המסעדה שוב, אבל בה בעת זה גם מחזק את הרצון שלך ללכת למסעדות חדשות (כי הייתה התנסות חדשה טובה).

בכל מקרה, לפי המודל, ההשוואה הזו מתבצעת רק על מדגם קטן, כי למשל ישנם אירועים נדירים בהם התנסית במנה מקולקלת במסעדה שאהבת ואלו לא יכנסו למדגם שלך, בבחינת 'לי זה לא יקרה'. כמו שקורה לנו בהתנהגות על הכביש.

מה ההתנהגויות שהמודל מנבא?

תאודורסקו: "המודל מנבא שבמצבים בהם ישנה עלות לחיפוש ומירב הזמן הוא לא חיפוש מהנה, אבל פעם בתקופה ההתנסות יכולה להיות טובה, אותה התנסות נדירה וטובה לרוב לא תיכנס למדגם ואז אנחנו מפסיקים לחפש מוקדם מדי. במצבים ההפוכים בהם בדרך כלל החיפוש הוא מהנה, אבל פעם בתקופה עלול להתרחש אסון נוראי, האסונות האלה לא נכנסים לנו למדגם במרבית הפעמים, ואז אנחנו ממשיכים לחפש יותר מדי".

'אוצרות נדירים' - מחקר על הרגלים בריאים
הרצאה בכינוס במהלך הריון מתקדם

תגמול פנימי
"המטרה היא לתגמל את החקירה והגישוש, ולגרום לאנשים לגלות 'אוצרות נדירים' שבאופן טבעי הם אולי לא היו מגלים. אנחנו עדיין בשלבי מחקר שאנחנו עובדים עליו ועדיין לאטרם התפרסם וייתכן שיש פה פוטנציאל של השפעה ברמה המעשפרקטית, כיצד לגרום לאנשים לנהל אורח חיים בריא יותר. הרעיון הוא להתבסס על התגמולים הפנימיים של האדם מתוך ההתנסות. מטרת המחקר היא להתרחב גם לתחומי חיים אחרים (כגון תזונה), אבל זה תלוי בעלות הניסויים - שהם יקרים מאוד בגלל משך הזמן שלהם וכמות המשתתפים הנדרשת לניסויים מסוג זה"

מה עומד מאחורי הרעיון של 'אוצרות נדירים'?

תאודורסקו: "אני מתמקדת במצבים שאני קוראת להם 'אוצרות נדירים', של עלות חיפוש גבוהה, אבל כאשר לעיתים נדירות יש גם חלופה טובה מאוד. למשל בתחום של מזון בריא. אפשר לתאר מצב שבו את מזמינה משהו לאכול מתוך אמונה שמזון בריא הוא לא כל כך טעים, לעומת מנה מלאה שמן וסוכר, נניח. עם זאת לעיתים רחוקות את יכולה למצוא מנה שהיא גם בריאה וגם טעימה. האפשרות הזאת היא מעין 'אוצר נדיר'. לעומת זאת, את יכולה לאכול רוב הזמן מזון לא-בריא שהוא טעים, אבל בהסתברות נמוכה את עלולה ללקות בכל מיני בעיות רפואיות. הבדיקה שלנו מראה שאנשים בסביבה של אוכל בריא יתייאשו מהחיפוש הארוך אחר מאכלים בריאים חדשים ולבסוף יבחרו מנה מוכרת, שאינה טעימה כל כך, שאותה יחליפו בהמשך במאכלים יותר טעימים שאינם בריאים".

המחקר שואל את השאלה איך אתה גורם לאנשים לעבור לאורח חיים בריא יותר. אחד המחקרים שעושה תאודורסקו ממש בימים אלה נערך במשותף עם הד"ר יפים רוט שעשה בהנחיית עידו ערב את הדוקטורט שלו, היה אצלה כפוסט דוקטורנט, והיום הוא חבר סגל באוניברסיטת חיפה.


עידוד אורח חיים בריא

ספרי על המחקר

תאודורסקו: "הדרך המקובלת כיום בתחום הכלכלה ההתנהגותית לגרום לאנשים לאמץ הרגלים בריאים היא לחשוף אותם להרגלים הבריאים על-ידי תשלום (משתתפים במחקר מקבלים כסף בכל פעם שהם עושים משהו בריא) מתוך הנחה שאחרי שיתחילו לאמץ דפוסי התנהגות בריאה יהיה להם יותר קל להמשיך. הבעיה היא שבמרבית המחקרים הללו התוצאות מראות שבתקופת ההתערבות, אנשים באמת מתנהגים בצורה בריאה יותר, אך ברגע שמפסיקים לשלם להם, הם די מהר חוזרים לסורם (לעיתים מיד ולעיתים לאחר מספר שבועות, אבל בכל מקרה נראה שהשינוי שעשו לא היה יציב).

"המחקר שלי מסביר מדוע התערבויות מסוג זה דינן להיכשל. אם לדוגמה משלמים לי בכל פעם שאני הולכת לחדר כושר, אנסה מעט פעילויות כי יש עלות למידה של כל מתקן (הליכון, משקולות, אופני כושר וכו') ומהר מאוד אתקבע על מתקן אחד שאני לא בהכרח נהנית מאוד ממנו, פשוט בגלל שאני פחות סובלת בו ומשלמים לי על כך. זה יקרה גם אם ישנה פעילות ספורטיבית כלשהי שאני ממש יכולה ליהנות ממנה, אבל לא אנסה מספיק אפשרויות כדי למצוא אותה. השאלה היא מה יקרה ברגע שיפסיקו לשלם לי ללכת לחדר הכושר. מהר מאוד אפסיק ללכת כי למעשה אני לא באמת נהנית מהמתקן הזה".

כיצד אם כך פותרים את הבעיה?

תאודורסקו: "הדרך לפתור את הבעיה היא פשוט לא לתמרץ אנשים לעשות משהו בריא, כי אז הם יתקבעו על אפשרות בריאה שהם לא בהכרח אוהבים באמת (וינטשו אותה ברגע שיירד התמריץ החיצוני), אלא לתמרץ אנשים לנסות פעילויות בריאות חדשות. לדוגמה, לשלם להם בכל פעם שמנסים משהו בריא חדש. זה לפעמים נשמע מוזר כי זה אומר שאם אותו משתתף מדווש באופני כושר ביום הראשון של המחקר הוא יקבל על כך כסף, אבל אם הוא ממשיך לעשות את אותה הפעילות, הוא כבר לא יקבל כסף, למרות שמדובר במשהו בריא. כלומר, בעזרת תמריצים אני בעצם מקשה על אנשים להתקבע באזורי נוחות. זה אולי מאתגר בהתחלה, אבל כאשר מנסים יותר פעילויות בריאות חדשות, גדל הסיכוי שמשתתף ימצא פעילות גופנית שהוא ממש אוהב או אפילו מספר פעילויות כאלו, ואז גם לאחר שהורדתי את התמריצים, הוא יכול לעשות אותם מתוך תמרוץ פנימי וזה מצב יציב הרבה יותר שנשמר לאורך זמן.

כיצד זה מתקשר לרעיון של 'אוצרות נדירים'?

תאודורסקו: "המטרה היא לתגמל את החקירה והגישוש, ולגרום לאנשים לגלות 'אוצרות נדירים' שבאופן טבעי הם אולי לא היו מגלים. אנחנו עדיין בשלבי מחקר שאנחנו עובדים עליו וטרם התפרסם וייתכן שיש פה פוטנציאל להשפעה ברמה המעשית, כיצד לגרום לאנשים לנהל אורח חיים בריא יותר. הרעיון הוא להתבסס על התגמולים הפנימיים של האדם מתוך ההתנסות. מטרת המחקר היא להתרחב גם לתחומי חיים אחרים (כגון תזונה), אבל זה תלוי בעלות הניסויים - שהם יקרים מאוד בגלל משך הזמן שלהם וכמות המשתתפים הנדרשת לניסויים מסוג זה".


בעיית המזכירה
"בחיפוש ממוקד, אחת הבעיות הנפוצות היא 'בעיית המזכירה', בעיה כללית שניתן להחיל על חיפושים שונים. למשל, כשמעסיקים מחפשים עובד הם בודקים מועמדים בזה אחר זה, וצריכים להחליט מתי להפסיק את החיפוש ולבחור במועמד הנוכחי. או כאשר אנשים מחפשים דירה וצריכים להחליט מתי לעצור את החיפוש ולבחור איזו דירה לקנות"

חיפוש ממוקד מול חיפוש מתמשך

מה האתגר בחיפוש ממוקד בו עסקת בפוסט דוקטורט?

תאודורסקו: "בתקופת הפוסט דוקטורט באינדיאנה עברתי מהחיפוש המתמשך (EXPLORATION) לחיפוש הממוקד (SEARCH). עסקתי בדוגמאות לחיפוש ממוקד שיש לו מטרה אחת והוא מתחיל ונגמר בזמן מוגדר, כשלא מתנסים וחווים מספר אפשרויות וכאשר מתקבלת החלטה אחת, בשונה מהחיפוש המתמשך.

"בחיפוש ממוקד, אחת הבעיות הנפוצות היא 'בעיית המזכירה', בעיה כללית שניתן להחיל על חיפושים שונים. למשל, כשמעסיקים מחפשים עובד הם בודקים מועמדים בזה אחר זה, וצריכים להחליט מתי להפסיק את החיפוש ולבחור במועמד הנוכחי. או כאשר אנשים מחפשים דירה וצריכים להחליט מתי לעצור את החיפוש ולבחור איזו דירה לקנות. זו שאלה שמעסיקה הרבה מאוד מתמטיקאים ומדענים מתחום מדעי המחשב ותחת מספר הנחות לבעיה, יש פתרון מתמטי אלגנטי בנוסחה פשוטה מאוד. N שהוא כמות המועמדים חלקי exponent הקבוע המתמטי e ששווה בקירוב ל-2.718. המספר המתקבל הוא מספר המועמדים שהמעסיק צריך לראות בלי לעצור את החיפוש, ואז הוא בוחר את המועמד הבא הטוב ביותר מכל אלו שנכללו בחיפוש".

בהיבט ההתנהגותי, מדגישה תאודורסקו, נשאלת השאלה מה אנשים באמת עושים. האם הם מחפשים באופן המיטבי כפי שבא לידי ביטוי על-פי הנוסחה המתמטית, האם הם מחפשים פחות מדי או יותר מדי. אחד החוקרים בתחום, הפרופסור אמנון רפפורט, מצא שב'בעיית המזכירה', אנשים מחפשים פחות מדי. כלומר, לא דוגמים מספיק אפשרויות לפני שמקבלים החלטה.

מה היו הממצאים שלך במחקר החיפוש הממוקד?

תאודורסקו: "מצאתי שגם בחיפוש הממוקד ישנם מצבים שבהם נראה כאילו אנחנו מחפשים דווקא יותר מדי. בהתנהגות החיפוש שלי, לא מעט פעמים לאחר שכבר קיבלתי החלטה ורכשתי משהו, אני עדיין ממשיכה לבדוק חלופות כדי לוודא שביצעתי את ההחלטה הנכונה. למשל, חתמתי נניח על חוזה לדירה, אבל אני עדיין ממשיכה להסתכל על דירות להשכרה. בן זוגי תמה על ההתנהגות הזאת שלי בטענה שאני מבזבזת את המשאבים שלי על חיפוש מיותר, אבל מבחינתי גם במצבים המוזרים האלה לכאורה, ראיתי שאני מקבלת משוב לאסטרטגיית החיפוש שלי. כלומר, האם החיפוש שלי היה מיטבי או לא וזה כן משהו שיכול לשמש אותי בעתיד. זה היה טיעון תאורטי שהלכתי והראיתי במעבדה במסגרת שלושה ניסויים".


גישור בין חיפושים
"למעשה לקחתי בעיה של חיפוש ממוקד חד-פעמי ובדקתי כיצד הפרמטרים בתוך החיפוש הממוקד משפיעים לטווח ארוך יותר. זה חלק חשוב בעבודת המחקר שלי, לנסות לגשר בין החיפוש הממוקד (SEARCH) לחיפוש המתמשך (EXPLORATION) לראות לעיתים את החיפוש הממוקד כחיפוש מתמשך ולהפך"

חיפוש מיטבי

ניסוי הקלפים

ספרי על ניסוי הקלפים שלך המדמה את החיפוש לאחר החלטה?

תאודורסקו: "באחד הניסויים במסגרת הפוסט דוקטורט באוניברסיטת אינדיאנה, דימיתי את החיפוש של 'בעיית המזכירה' בניסוי קלפים. במסגרת הניסוי רואים כל מיני קלפים עם ערכי מספרים, בזה אחרי זה וצריך להחליט מתי לעצור ולקחת את המספר. אתה מקבל כסף על-פי המספר המצוין על הקלף. לאחר שכבר בוצעה ההחלטה ונבחר הקלף, אפשרתי למשתתפים להסתכל על עוד קלפים. ראינו שאנשים ממשיכים לחפש גם אחרי שכבר קיבלו החלטה ועשו את הבחירה. בנוסף גילינו שאנשים שמחפשים אחרי שביצעו את הבחירה וגם אנשים שהוכרחו להיחשף למידע לאחר קבלת ההחלטה, ביצעו החלטות עתידיות טובות יותר. כך הם למדו שהם צריכים להאריך את החיפוש.

"למעשה לקחתי בעיה של חיפוש ממוקד חד-פעמי ובדקתי כיצד הפרמטרים בתוך החיפוש הממוקד משפיעים לטווח ארוך יותר. זה חלק חשוב בעבודת המחקר שלי, לנסות לגשר בין החיפוש הממוקד (SEARCH) לחיפוש המתמשך (EXPLORATION) לראות לעיתים את החיפוש הממוקד כחיפוש מתמשך ולהפך".

ישנן החלטות חיפוש חשובות עם ערכים גבוהים לעומת החלטות פחות חשובות עם ערכים נמוכים, והממצא בניסוי קיים באותו הסיכון בשתי הסביבות, מסבירה תאודורסקו. כלומר, כשנשמרת שונות גבוהה גם בערכים הגבוהים וגם בערכים הנמוכים. באופן מפתיע נמצא שאנשים מחפשים פחות דווקא בערכים הגבוהים. כלומר, דווקא בהחלטות הגדולות והחשובות יותר, שעליהן הן קיבלו יותר כסף בניסויים, שם הם חיפשו פחות. הממצא הזה הוא מוזר מאוד ויש לו שני הסברים שחשוב להבחין ביניהם, מדגישה תאודורסקו, כי יש להם השלכות מעשיות שונות.

מה ההסבר לכך שאנשים מחפשים פחות דווקא בערכים הגבוהים?

תאודורסקו: "ההסבר המקובל יותר (אבל לאו-דווקא זה שמניע את האפקט בניסוי) אומר שבערכים גבוהים אנחנו לא כל כך רגישים להבדלים בין האופציות, ולכן אין טעם לחפש הרבה כי הכל נראה די דומה. ההסבר הזה אומר שבכל הסביבות תתקיים ההטיה הזאת. כלומר, שזה יקרה גם בחנות שיהיו בה מוצרים חשובים פחות וחשובים יותר, כמו למשל בחנויות בהן ניתן לרכוש גם מוצרים עם ערכים גבוהים וגם מוצרים עם ערכים נמוכים, אבל גם בחנויות שבהן יש מוצרים עם ערך דומה - גבוה או נמוך (לדוגמה חנויות 'הכל בשקל' בהן כל הערכים נמוכים או בחנויות יוקרה בהן כל המוצרים בעלי ערך גבוה).

"ההסבר הפחות מקובל אומר שזה יתקיים רק בחנויות מעורבות כשכל הזמן עוברים מסביבה גבוהה לנמוכה או מנמוכה לגבוהה. ראינו שהאפקט הזה אכן מתקיים, אבל רק כשאנחנו עוברים בין סביבות. כשאני נמצאת רק בסביבת ערכים נמוכה, למשל, אני יודעת להתאים את עצמי".

ניסוי במעבר בין סביבות מעורבות

ביחד עם הד"ר יפים רוט, לקחה תאודורסקו שתי קבוצות אנשים. קבוצה אחת עברה כל הזמן בין סביבות עם ערכים שונים (פעם אחת שיחקה עם חפיסת קלפים שבה ערכים נמוכים, אחר כך עם חפיסת ערכים גבוהים ואז שוב נמוכים וחוזר חלילה). קבוצה שנייה נשארה באותה סביבת ערכים (תחילה שיחקה רק עם חפיסות ערכים גבוהים, ואחר כך רק עם חפיסות ערכים נמוכים, או להפך).

מה מצאתם בניסוי זה?

תאודרסקו: "מצאנו שהמשתתפים בקבוצה שעברה בין הסביבות קיבלו החלטה מהירה יותר, כלומר חיפשו פחות כשהיו בסביבה הגבוהה, בגלל המעבר. ההסבר קשור לסף החלטה, כשאני עוברת בין סביבות, סף ההחלטה שלי הוא קבוע וברגע שאני נמצאת מול ערכים גבוהים הם מיד עוברים את הסף ואז אני מפסיקה את החיפוש. כאשר אני נמצאת בסביבה אחידה מבחינת הערכים שלה, סף ההחלטה שלי מותאם לסביבה ואין את ההטיה הזאת.

"ההיסק הזה נכון במצבים שבהם יש לי תקציב נתון לרכישת רכב, נניח, ואני מחפשת בסביבת הערכים הזו את הרכב עם הערך הגבוה ביותר. אבל יש מצבים בחיים שבהם את יודעת בדיוק מה המוצר שאת רוצה לרכוש. למשל מחשב נייד מדגם מסוים ואז את מחפשת את המחיר הנמוך ביותר לדגם הזה. במצב זה את בעולם של הפסדים. כלומר, את מחפשת למזער את ההפסד ולא להעצים את הרווח וזה לא אותו הדבר. בעקבות זאת עשינו ניסוי נוסף".

ניסוי ההפסדים

בניסוי זה המשתתפים עברו בין סביבות ערכים גבוהים לסביבות ערכים נמוכים, אבל הפעם עם הפסדים. שם נמצא, מספרת תאודורסקו, שבהפסדים גדולים יותר. כלומר, בהחלטות חשובות יותר עם מחירים גבוהים יותר, שם דווקא אנשים מחפשים יותר. למעשה זה עדיין אותו הסבר של שימוש בסף החלטה הקבוע, כי הפסדים גדולים יותר משמע ערכים נמוכים, אבל בניסוי זה רואים שההטיה לא מתקיימת מבחינת החשיבות של ההחלטה.

בחיק המשפחה

השראה מהחיים
"התחום שלי מאפשר לי לקבל השראה מהתנסויות רבות בחיים האישיים שלי למחקר. כשהיינו באינדיאנה החלטנו בעלי ואני להיות טבעונים מטעמי בריאות לאחר שחקרנו את נושא התזונה ובחרנו בתזונה מלאה מהצומח. עשינו את המעבר והילדות שלנו לאו-דווקא טבעוניות, אבל עם הניסיון שלנו להקפיד על תזונה בריאה"

מחקר פטנטים

כיצד מתחבר מחקר הפטנטים לחקירה?

תאודורסקו: "במחקר זה אני עובדת עם פוסט דוקטורנטית, ד"ר הודיה למפרט ועם הד"ר רשף מאיר, חבר סגל בטכניון מהתחום של תורת המשחקים. תחום הפטנטים עניין אותי כי חדשנות זאת בעצם חקירה, ופטנטים זה מצב שבו אתה מנסה להגביר את החדשנות על-ידי כך שאתה מעניק פרס גדול למי שמוצא. הבעיה היא, לפי המחקר שלי, שאנשים מושפעים הרבה יותר מההסתברות לגילוי מאשר מהרווח אם גילו משהו, ואם ההסתברות לגילוי היא נמוכה מאוד (כמו שקורה בעולם שבו יש פטנטים חזקים) לא מחפשים מספיק, ולכן לא מגיעים לשלב בו הם מוצאים (וגם אם מוצאים, בגלל שזה נדיר, הגילוי לרוב לא ייכנס למדגם של ההתנסויות).

"לפיכך במחקר, אנחנו משווים במעבדה עולם עם פטנטים מול עולם בלי פטנטים במסגרת משחק בו המשתתפים צריכים לחפש אוצרות ומתחרים זה מול זה. בדרך זו אנחנו בודקים מתי יש חדשנות גבוהה יותר. זה מחקר שעשוי להשפיע על קביעת מדיניות. אם רוצים למצוא פטנטים, איזה סוג של פטנטים, מה יפגע או לא יפגע בחדשנות, אבל הבדיקה היא במעבדה של התנהגות ברמה הבסיסית ביותר ללא התחשבות בכל הפקטורים שקשורים לנקודת זמן מסוימת או תחום מסוים, מה שמאפשר הסקת מסקנות על תהליכי למידה בסיסיים מעבר להקשר זה או אחר".

כיצד מצטלבות ההתנסויות האישיות בחייך עם המחקר?

תאודורסקו: "התחום שלי מאפשר לי לקבל השראה מהתנסויות רבות בחיים האישיים שלי למחקר. כשהיינו באינדיאנה החלטנו בעלי ואני להיות טבעונים מטעמי בריאות לאחר שחקרנו את נושא התזונה ובחרנו בתזונה מלאה מהצומח. עשינו את המעבר והילדות שלנו לאו-דווקא טבעוניות, אבל עם הניסיון שלנו להקפיד על תזונה בריאה. מה שגיליתי על עצמי בדיעבד הוא שלפני שהפכתי לטבעונית, היו לי את כל האפשרויות ועדיין תמיד בחרתי באותן מנות.

"בטבעונות למעשה צמצמתי משמעותית את האפשרויות לבחירה וישנם מאכלים רבים שאינני יכולה לאכול, ובכל זאת אני מגלה שאני אוכלת סוגים רבים יותר של מזון. צמצום מגוון האפשרויות הכריח אותי בעצם לנסות דברים רבים אחרים, כי יש לי פחות אזורי נוחות. זאת התלבטות שאני גם חוקרת כעת במעבדה, באיזה מצבים צמצום מרחב האפשרויות יוצר לך דווקא מרחב גישוש גדול יותר. המטרה שלי היא לא להכריח את בנותי להיות טבעוניות, אלא לייצא עבורן בבית מגוון כזה, שאם הן יחליטו לעשות את המעבר הן יידעו שיש הרבה אפשרויות שמתוכן יוכלו למצוא את האוצרות שלהן ולא יאחזו בתפישה שאין מה לאכול".


התנהגות חיפוש של נשים
"לנשים בעולם התעסוקתי - לא רק האקדמי - עלות היציאה לשוק העבודה היא גבוהה יותר, בגלל העניין הביולוגי ובגלל ציפיות החברה. וכשעלות החיפוש היא גבוהה יותר, גם כשיש אפשרויות מצוינות ובנוסף הן בהסתברות נמוכה, נשים לא מחפשות מספיק, בדיוק כפי שמלמד המחקר על חיפוש בעלות גבוהה. עלות החיפוש לנשים היא גבוהה יותר עבור דברים שמתאימים להן, ולכן הן 'נתקעות' באזורי הנוחות גם כשבחוץ יש להן אופציות טובות"

נשים במדע

מה תפישתך לגבי האתגרים של נשים במדע?

תאודורסקו: "כסטודנטית אף לא הבנתי את העניין הזה של אפליית נשים והתלונות של נשים על כך. ידעתי שאני כאישה יכולה כמו שגברים יכולים, ראיתי את זה כמעין בכיינות. הלכתי לכל מיני כנסים שיש בהם אירועי נשים במדע עם הרבה נשים שדיברו על כמה זה קשה להיות אישה, ולא הבנתי את הטעם בכל זה. כל זה היה נכון עד שהפכתי לאם. מהרגע הזה פתאום הבנתי הכל, כי לא משנה כמה אהיה שווה לגברים (ובעלי הוא הכי תומך ומטפל בילדים), עדיין אני זאת שצריכה להיות בהריון ולהיניק, ולכך אין תחליף מבחינה ביולוגית, ואישה עדיין נמצאת במקום של 'לנהל את הבית'. פתאום הבנתי שזה לא הוגן להשוות אותי לחוקר גבר שאשתו, כמוני, נמצאת בהריון או לאחר הריון. זאת לא אותה התמודדות".

איך את רואה זאת כיום?

תאודורסקו: "היום אני מסתכלת אחרת על הדברים, ואני חושבת שזה חשוב מאוד לעזור לנשים - ובעיקר למדעניות אימהות לילדים קטנים - להתגבר על האתגרים האלה, כי בסופו של דבר מדובר במספר שנים קשות ואני נמצאת ממש עכשיו בשנים האלה".

כיום תאודורסקו היא אם לתבל (5.5), למיתר (4.5) ולפעוטה כבת שנה וחצי. את בן זוגה אנדריי הכירה בתחילת התואר הראשון. הוא המשיך לדוקטורט באוניברסיטת תל אביב, אבל יחדיו נסענו לפוסט דוקטורט באוניברסיטת אינדיאנה אותו עשו באותה מעבדה ונישאו ב-2010.

"הגשתי את הדוקטורט שלי כשהייתי בחודש תשיעי עם הבת הראשונה ונסעתי לפוסט דוקטורט (2016-2014) כשהיא הייתה כבת חמישה חודשים בלבד, כאשר במהלך תקופת הפוסט דוקטורט נולדה גם בתנו השנייה. לקראת סיום הפוסט דוקטורט, נפתחה משרה בטכניון שהייתה מתאימה מאוד עבורי. היה לי ממש כיף לחזור למקום שאהבתי מאוד ללמוד ולחקור בו".

מה מייחד את צוות המחקר שלך?

תאודורסקו: "אני בטכניון מאז 2016, כיום במעמד של מרצה בכירה עם מעבדה חדשה שהקמתי, העוסקת במחקר של כלכלה התנהגותית בפקולטה להנדסת תעשיה וניהול. הפקולטה מגוונת מאוד ואינטר-דיסציפלינרית מבחינת החוקרים שבה. אני עובדת עם חוקרים מתחום תורת המשחקים וחוקרים מתחום המטא-קוגניציה, גם מתחום ההנדסה ומדעי המחשב. יש פה באמת שילוב מדהים כשבנוסף יש את האפשרות לקבל סטודנטים מרקעים שונים כגון פסיכולוגיה, הנדסה ועוד".

האם לדעתך האקדמיה בישראל מסייעת לנשים במדע?

תאודורסקו: "אני חושבת שבאקדמיה בישראל באופן כללי יש סובלנות לנושא הילודה. למשל כשילדתי את בתי השלישית נתנו לי לפני הקביעות הארכה נוספת לסמסטר. לא בכל מקום בעולם זה כך. גם הוועדות בטכניון מביאות זאת בחשבון. לא מתעלמים מכך שאני אישה מדענית ואם לילדים קטנים. זה חשוב מאוד כי בסופו של דבר כל אקדמיה רוצה חוקרים טובים לטווח הארוך ואני כעת בכמה שנים מסוימות מאוד שבהן אני אולי מוגבלת יותר ביכולת המחקר שלי, אבל צריך לזכור שזה מצב זמני".

איך המחקר שלך מסביר את התנהגות החיפוש של נשים?

תאודורסקו: "לנשים בעולם התעסוקתי - לא רק האקדמי - עלות היציאה לשוק העבודה היא גבוהה יותר, בגלל העניין הביולוגי ובגלל ציפיות החברה. כשעלות החיפוש היא גבוהה יותר, גם כשיש אפשרויות מצוינות ובנוסף הן בהסתברות נמוכה, נשים לא מחפשות מספיק, בדיוק כפי שמלמד המחקר על חיפוש בעלות גבוהה. עלות החיפוש לנשים היא גבוהה יותר עבור דברים שמתאימים להן, ולכן הן 'נתקעות' באזורי הנוחות גם כשבחוץ יש להן אופציות טובות. המטרה היא לגרום לנשים ואנשים בכלל, אם נתייחס לתחום התעסוקתי, לעשות יותר חקירה. לגבי נשים, אם הציפיות של החברה מהן יהיו תומכות יותר, עלות החיפוש שלהן תקטן כמו גם הסיכון, כך שהן יוכלו להרחיב את תהליך החיפוש. זו תוצאה מנצחת גם לנשים וגם לחברה".


קבוצת תמיכה
"יש לנו קבוצת שיחה של החוקרות בווטסאפ שאנחנו מדברות בה על הנושא המגדרי ומשתפות בתסכולים ובהתלבטויות. אין דבר שעוזר יותר מלשמוע מישהי שיודעת מה את עברת, כי גם לה יש ילדים והיא מבינה את הסטטוס בו את נמצאת. היא בעצם משמשת דוגמה עבורך איך לשרוד את זה"

מודלים נשיים באקדמיה

אחד הדברים שעזרו לפרופסור תאודורסקו במסעה הוא נשים באקדמיה. בפקולטה להנדסה וניהול בטכניון ישנו שיעור יחסית גבוה של נשים, בעיקר במדעי התנהגות, והיא מעידה כי הגיעה לסביבה נשית מחבקת ותומכת מאוד.

"יש לנו קבוצת שיחה של החוקרות בווטסאפ שאנחנו מדברות בה על הנושא המגדרי ומשתפות בתסכולים ובהתלבטויות. אין דבר שעוזר יותר מלשמוע מישהי שיודעת מה את עברת, כי גם לה יש ילדים והיא מבינה את הסטטוס בו את נמצאת. היא בעצם משמשת דוגמה עבורך איך לשרוד את זה.

"אני מאחלת לעצמי שאדע לעשות טוב יותר את האיזון ואת ההפרדה בין המשפחה והקריירה, כך שכולם ירוויחו מכך, גם באקדמיה וגם במשפחה שלי. בנקודת הזמן בה אני נמצאת זה כמעט בלתי אפשרי. קיבלתי המלצה שכאשר אני עם הילדים להיות רק עם הילדים ולא עם שום דבר הקשור לעבודה, וכשאני בעבודה להתמקד רק בעבודה בלי להיות מוטרדת מהילדים. אני עוד לא מצליחה ליישם אותה. אפשר לומר שכמו במחקר שלי, אני קופצת בין סביבות".

תאריך:  17/04/2019   |   עודכן:  18/04/2019
שרון מגנזי
מועדון הבלוגרים עוקבים: 3 לקבלת רשימות שרון מגנזי לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
חוקרת אופטימלית
הודעות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
ג'ורג'
19/04/19 13:29
2
מיקה
29/04/19 10:41
פורום: כתבות פרופיל כתוב הודעה
+
אביהו
7/09/19 17:15
+
האזרח838
24/07/19 13:26
+
פנחס
3/04/19 10:20
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
הפקות מחזהו של וודקינד היו כולן שונות בתכלית מהיצירה החדשה שמעלה בית צבי. כמות הטקסט שבהצגה הנוכחית קטנה בהרבה מהמקור, והפעם מירב תשומת הלב מתמקדת בתנועה, הכה זורמת, קצבית וסוחפת. במקום להעביר ביקורת מילולית על החינוך המיני הארכאי הלוקה בחסר בגרמניה של סוף המאה ה-19, שהביא לטרגדיה בהמשך, ממחיש יפה קטע התנועה-מחול בפתיחת ההצגה, בה כל הצעירים יוצרים אנסמבל ריקודי בסגנון הישראלי השגור: בתנועות חדות, חתוכות, שהן ההיפוך של מסורת המחול הקלאסי. תנועות המביעות יותר מאלף מילים את ההתרסה כנגד נוקשות החינוך הקפדני, הכמעט לא-אנושי של הגרמנים אז, חינוך המביא בבורות שהוא מחדיר בנוער, לכניסת ונדלה (דנה כהן המכמירה) להריון, מהנער יפה התואר מלכיור (דני אורן).
17/04/2019  |  עליס בליטנטל  |   כתבות
העיר נתניה הוקמה כידוע בשנת 1929. כשנתיים לאחר הקמתה, בשנת 1931, נחתם הסכם תחבורה בין ועד המושבה לעקיבא סודק "הנהג הראשון של נתניה", וניתן לו זיכיון להפעיל קו נסיעות קבוע בין נתניה לתל אביב. ארכיון העיר נתניה יודע לספר כי תמורת הזיכיון שילם סודק 5 לירות לחודש.
17/04/2019  |  אלי אלון  |   כתבות
צ'רלי צ'פלין (130 להולדתו) השבוע נתקלתי במקרה בתחנת הרדיו של "כאן" ובתוכניתו של גואל פינטו, "כאן תרבות".
17/04/2019  |  תרצה הכטר  |   כתבות
בעוד מספר ימים פסח כבר כאן ואיתו מגיעות המצות. מצ"ב מספר עובדות שאולי לא ידעתם עליהן:
17/04/2019  |  בת-חן כהן  |   כתבות
במהלך הפסח לשמור על תזונה בריאה ומאוזנת היא משימה מאתגרת. המאכלים עתירי הפחמימה ושבירת השגרה, משנים את הרגלי האכילה הקבועים. עם זאת, תכנון נכון של החג והתארגנות מראש, יעזרו בהשגת האיזון הנכון לכל אחד.
17/04/2019  |  עינת מזור-בקר  |   כתבות
מגזינים וכתבי עת נוספים ברשת  
המחשמלים
07/11/2019  |  10:00  |  סרטים
דיוקן של נערה עולה באש
07/11/2019  |  10:00  |  סרטים
דוקטור סליפ
07/11/2019  |  10:00  |  סרטים
יצחק דנון
איתמר לוין
איתמר לוין, יצחק דנון
סיפורים חמים(72 שעות)
מירב ארד
"אסור שרה"מ ימשיך בתפקידו"
ד"ר חיים משגב
בושה וכלימה
היום לפני
חזה שרה ביום העצמאות תשנ"ח [צילום: עמוס בן-גרשום/לע"מ]
שרה ופרחה [1957]
כתבות מקודמות
אלי סאסי
בחודש הקרוב הרבה מקדמי אתרים יזילו דמעה
כתיבת המומחים
המדריך לבחירת עורך-דין משרד הפנים
יום הולדת
בנימיני עמירם 30/11
יוגב אורי 30/11
לוין דב (2001-1925) 1/12
גוטמכר שמואל 1/12
אגי זהבה 1/12
ביבס חיים 1/12
כספי זכריה 2/12
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעיתונאי
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרעורך משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il