הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
כתבות
ראשי  /   אקדמיה/חינוך  מדע  מזג אוויר 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
 
 
 
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון + / תגיות מחלקה ראשונה
אישים פירמות מגשרים
מוסדות אתרים מושגים
אדריכלים בנקאות/השקעות יועצים
רופאים חברות ביטוח רואי חשבון
שמאים חברות ציבוריות רשויות
עיתונאים ביה"מש/שופטים עורכי דין
אלי שרביט [צילום: דובר צה"ל]
צבא ובטחון
אלי שרביט (נולד: 13 באוקטובר 1966), איש צבא ישראלי.
עמוס ידלין [צילום: פלאש 90]
צבא ובטחון
עמוס ידלין (נולד: 20 בנובמבר 1951), איש צבא וחוקר ישראלי.
גדעון שפר [צילום: יחסי ציבור]
איש ציבור
גדעון שפר (נולד: 1948), אלוף במיל., מנהל ואיש ציבור ישראלי.
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
מפגינים יכולת
23/05/2019   |   יפעת גדות
 
 
 
הכלב האובד
23/05/2019   |   ציפי לידר
 
 
 
נהגי המחר
23/05/2019   |   ציפי לידר
 
 
 
הנכבה שלהם מול הנכבה שלנו
23/05/2019   |   יוסף קנדלרקר
 
 
 
מנדלבליט מחלק מועד ג' לבחינה
23/05/2019   |   דן מרגלית
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
אפק. משחזרת אקלים בים וביבשה
איזוטופים מצומדים לשחזור אקלים
מדענית עם מבט לעתיד
"אחד הדברים החשובים ביותר בהתמודדות של נשים צעירות מתחילות במדע, הוא מספר רב של נשים ומודל הזדהות נשי", כך לדברי הפרופסור חבר חגית אפק, מהחוג למדעי הסביבה במכון למדעי כדור-הארץ של האוניברסיטה העברית. במחקרה המתמקד באיזוטופים יציבים, היא מסתכלת אחורה על האקלים בעבר במטרה להסתכל קדימה לאקלים בעתיד ומבחינה גיאוכימית היא מנסה להבין את התהליכים של היווצרות הארכיון בהווה על-מנת להבין איך הוא משמר מידע אקלימי מהעבר
אפשרויות פתוחות
"כל האפשרויות אכן היו פתוחות בפניי ולא ידעתי בדיוק מה לבחור. ידעתי שאני רוצה להתעסק בשאלות סביבתיות, אם כי לא ידעתי להגדיר בדיוק מה אני מחפשת. החלטתי ללמוד תואר ראשון בכימיה בטכניון מתוך מחשבה שזה שער נכון לכיוון של שאלות סביבתיות. בתואר הראשון לא העליתי עדיין בדעתי שהתשובה עבור הנושא הסביבתי נמצאת בגאולוגיה. ניתן להגדיר אותי כבעלת השכלה פורמלית בכימיה אבל אוטודידקטית בגאולוגיה. אני לומדת פר פרויקט"

>
>
>
>
>
>
הפרופסור חגית אפק נולדה בארה"ב וגדלה בחיפה סמוך לטכניון, שהפך לימים לביתה המקצועי. להוריה רקע אקדמי במדעי החברה - אמה עובדת סוציאלית במקצועה ואביה חוקר ביצועים שעבד שנים רבות ברפאל.

האם לבחירות של הורייך הייתה השפעה על הבחירות האקדמיות שלך?

אפק: "אני לא חושבת שהבחירות של הורי השפיעו על הבחירות שלי, אבל אבא שלי היה הראשון במשפחתו שלמד באקדמיה - דבר בעל משמעות רבה להוריו - ולכן גם לו היה חשוב מאוד שאחותי ואני, עוד בבית הספר התיכון, נפנה לכיוון התחום המדעי במטרה להשאיר את כל האפשרויות פתוחות עבורנו.

"כל האפשרויות אכן היו פתוחות בפני ולא ידעתי בדיוק מה לבחור. ידעתי שאני רוצה להתעסק בשאלות סביבתיות, אם כי לא ידעתי להגדיר בדיוק מה אני מחפשת. החלטתי ללמוד תואר ראשון בכימיה בטכניון מתוך מחשבה שזה שער נכון לכיוון של שאלות סביבתיות. בתואר הראשון לא העליתי עדיין בדעתי שהתשובה עבור הנושא הסביבתי נמצאת בגאולוגיה. ניתן להגדיר אותי כבעלת השכלה פורמלית בכימיה אבל אוטודידקטית בגאולוגיה. אני לומדת פר-פרויקט".

אפק המשיכה לתואר שני במכון ויצמן במחלקה למדעי הסביבה. השיטה בויצמן, כך היא מספרת, מעניינת מהבחינה הזאת, שכל סטודנט מאסטר נדרש לעשות שלושה פרויקטים שונים בטרם יבחר את פרויקט המאסטר שלו, מה שמאפשר להיחשף וללמוד תחומים שונים. אפק פנתה לכיוון הידרולוגי (מים) ועבדה על CO2 בקרקע בהקשר של כימיה של מי תהום והשקיה במי קולחין, בליווי שני מנחים, הפרופסור דן יקיר והד"ר דניאל רונן.

לאיזה כיוון מחקרי פנית בדוקטורט?

אפק: "בדוקטורט בחרתי בכיוון אחר לגמרי - פיזיולוגיה של הצמח וההשפעה על זיהום אוויר. העבודה הייתה בעיקרה עבודה ניסיונית במעבדה, שעקבה אחר צמחים שפולטים חומר שנקרא איזופרן שלו השפעה על זיהום אוויר. השאלה המחקרית הייתה, מה התפקיד הפיזיולוגי של איזופרן ומדוע הצמחים מייצרים אותו. בזמנו זו הייתה שאלה מדעית 'חמה'. גם המאסטר וגם הדוקטורט הובילו אותי לעיסוק באיזוטופים יציבים, וגם היום זהו מרכז המחקר שלי. איזוטופים הם כלי מחקרי גיאוכימי שיכול לשמש בכיווני מחקר שונים, והוביל אותי לאורך זמן למגוון שאלות מחקר. כלי זה הוא למעשה הקו המקשר בין הפרויקטים שמעניינים אותי".


מחקר בחיתוליו
"כשהגעתי לקלטק, המחקר היה בשלב ממש ראשוני, מבחינת ההבנה על מה אומרים לנו 'איזוטופים מצומדים', כמו גם פיתוח שיטות המדידה שלהם. הפרופסור איילר הגיע לשלב בו יש לו יכולת למדוד את האות (סיגנל) האיזוטופי הזה, אבל עדיין לא היה לנו מושג מה המידע שניתן לקבל ממנו, ושיטת המדידה הייתה עדיין בחיתוליה. בפועל עשיתי שם הכל, מפיתוח שיטות אנליטיות דרך יישומים בכיוון של CO2 אטמוספירי ולאחר מכן יישומים בכיוון של קלציום קרבונט, כיוון שאני מתמקדת בו גם כיום"

איזוטופים - רקע בסיסי

מה הם איזוטופים?

אפק: "לאטום יש מסה, והמסה שלו תלויה במספר הפרוטונים והניטרונים שיש בגרעין, כאשר התכונות הכימיות נקבעות על-ידי הפרוטונים והמסה היא הסכום של הפרוטונים והניטרונים. שני אטומים בעלי מספר שונה של פרוטונים ולא חשוב מה מספר הניטרונים, הם שני יסודות כימיים שונים. שני אטומים עם אותו מספר פרוטונים, אבל עם מספר שונה של ניטרונים יהיו איזוטופים של אותו יסוד. למשל, אטום מימן יכול להכיל פרוטון אחד, ואז הוא מימן רגיל ויכול להיות פרוטון וניטרון ואז הוא האיזוטופ הנדיר יותר שנקרא דאוטריום, אבל שניהם אטומים של היסוד מימן. כמעט לכל האטומים יש איזוטופים, חלקם רדיואקטיביים וחלקם יציבים.

"אני מתעסקת באיזוטופים יציבים, כאלו שלא נוצרים מפירוק רדיואקטיבי ולא מתפרקים בעצמם רדיואקטיבית. הפיזור שלהם בין מולקולות שונות (חומרים שונים) המכילים את אותו יסוד, משתנה בהתאם לתכונות של המולקולות ולתהליכים שמייצרים אותם. אם נסתכל נניח על מימן במים, אזי באדי מים יהיו יותר איזוטופים קלים מאשר במים נוזלים. או אם נסתכל על פחמן, בפחמן יש שני איזוטופים יציבים, פחמן 12 שהוא הנפוץ ופחמן 13 שהוא הנדיר יותר והוא האיזוטופ הכבד שאנחנו מסתכלים עליו. כך שאם אנחנו משווים, למשל, CO2 באטמוספירה לעומת חומר אורגני שנוצר בפוטוסינתזה, ב-CO2 באטמוספירה יהיה יותר פחמן 13 מאשר בחומר האורגני".

מדוע זה שימושי?

אפק: "אם נניח אנו חושבים על שריפה של דלקים פוסיליים, כשאנחנו לוקחים חומר אורגני ושורפים אותו, מה יקרה ל-CO2 באטמוספירה? כמות הפחמן 13 תלך ותקטן. כלומר, אחד הסימנים לכך שהריכוזים של ה-CO2 באטמוספירה עולים בגלל שריפה של חומר אורגני הוא שבמקביל יורד ריכוז הפחמן 13. זה אחד הסימנים לכך שמקור ה-CO2 הוא שריפה של דלקים פוסיליים".

להיכן המשכת בפוסט דוקטורט?

אפק: "הפוסט דוקטורט נמשך ארבע שנים, 2007-2003, באוניברסיטת קלטק בקליפורניה ארה"ב. נסעתי לשם לבדי ונהניתי גם מהעבודה המחקרית וגם מהחוויה האנתרופולוגית. הפוסט דוקטורט היה בהנחייתו של הפרופסור ג'ון איילר כאשר עבדתי על פיתוח של מערכת איזוטופית חדשה (שאנחנו קוראים לה 'איזוטופים מצומדים') שאיילר למעשה המציא. כשהגעתי לקלטק, המחקר היה בשלב ממש ראשוני מבחינת ההבנה על מה אומרים לנו 'איזוטופים מצומדים', כמו גם פיתוח שיטות המדידה שלהם. הפרופסור איילר הגיע לשלב בו יש לו יכולת למדוד את האות (סיגנל) האיזוטופי הזה, אבל עדיין לא היה לנו מושג מה המידע שניתן לקבל ממנו, ושיטת המדידה הייתה עדיין בחיתוליה. בפועל עשיתי שם הכל, מפיתוח שיטות אנליטיות דרך יישומים בכיוון של CO2 אטמוספירי ולאחר מכן יישומים בכיוון של קלציום קרבונט, כיוון שאני מתמקדת בו גם כיום".

מתיירת למהגרת במדינה זרה

אורחת במדינה זרה
"המעבר ממעמד של פוסט דוקטורנטית במדינה זרה, בתקופה שהייתה בסך-הכל מהנה, למעמד חבר סגל באוניברסיטה זרה, גורם לך להבין פתאום שאת כבר לא אורחת, אלו הם חייך, את כבר מהגרת. המעבר הזה אינו קל. גם המעבר הגיאוגרפי מקליפורניה לחוף המזרחי הקצין בשבילי את הקושי הזה, כי בקליפורניה כולם תיירים, גם מי שגר שם, מהבחינה הזאת שהם לוקחים את החיים בקלות. שאלת השייכות אינה רלוונטית. בחוף המזרחי האווירה היא אחרת לגמרי, לכן תחושת הזרות התעצמה אצלי, הייתה לי תחושה שמדברים מאחורי גבי על כך שאני נמצאת במעבדה בחופשת הכריסמס, מעין תחושה שאני שייכת מבחינה מדעית אבל לא מבחינת הקהילה"

במהלך כל תקופת הפוסט דוקטורט התמקדה אפק בעיקר בעבודה. היא אומנם חייתה בסמוך לקהילה הישראלית שם, אבל מירב זמנה הוקדש למחקר. תחושתה, לדבריה, הייתה מעבר לתחושת ריחוק ובדידות, שהרי נסעה לפוסט דוקטורט במטרה להשקיע במחקר ולהצליח, בידיעה ברורה שתהיה אורחת במדינה זרה.

עם אילו אתגרים התמודדת כאורחת במדינה זרה?

אפק: "כאורחת במדינה זרה אימצתי הסתכלות אנתרופולוגית מעניינת, ולמעשה הרגשתי תיירת בארה"ב גם אם תיירת למשך ארבע שנים. המשבר שלי הגיע בתום הפוסט דוקטורט כשלא הצלחתי למצוא משרה אקדמית בארץ, בין היתר בגלל התחרות האדירה.קיבלתי משרה אקדמית כפרופסור במחלקה לגאולוגיה וגאופיסיקה במעמד של מרצה בכירה באוניברסיטת, ייל ונשארתי שם למשך שמונה שנים, 2015-2007, במהלכן המשכתי לפתח את שיטת האיזוטופים המצומדים כמד-חום גיאוכימי, במטרה להבין איך התנהגה המערכת האקלימית בעבר.

"המעבר ממעמד של פוסט דוקטורנטית במדינה זרה, בתקופה שהייתה בסך-הכל מהנה, למעמד חבר סגל באוניברסיטה זרה, גורם לך להבין פתאום שאת כבר לא אורחת; אלו הם חייך, את כבר מהגרת. המעבר הזה אינו קל. גם המעבר הגאוגרפי מקליפורניה לחוף המזרחי הקצין בשבילי את הקושי הזה, כי בקליפורניה כולם תיירים, גם מי שגר שם, מהבחינה הזאת שהם לוקחים את החיים בקלות. שאלת השייכות אינה רלוונטית. בחוף המזרחי האווירה היא אחרת לגמרי, לכן תחושת הזרות התעצמה אצלי. הייתה לי תחושה שמדברים מאחורי גבי על כך שאני נמצאת במעבדה בחופשת הכריסמס, מעין תחושה שאני שייכת מבחינה מדעית אבל לא מבחינת הקהילה".

כיצד ניסית לגשר על תחושת הזרות הזאת?

אפק: "בארה"ב ישנה תופעה של ישראלים חילוניים שמתחברים לדת, כי זו הדרך היחידה מבחינתם לחוש שייכות למשהו. ניסיתי גם את הדרך הזאת וזה לא 'עבד' עבורי. הריחוק מהארץ והמשפחה היה קשה ביותר, ותחושת השייכות המדעית הייתה בעיקר דרך העמיתים במחלקה בייל. בקלטק היו מעט ישראלים, וכתוצאה מכך כולם הכירו את כולם והיו חברים של כולם, לעומת ניו הייבן שבה היו כל כך הרבה ישראלים עד כדי כך שהם לא הכירו זה את זה. לא הייתה קהילה ישראלית, ולקהילה עם הזיקה היהודית לא התחברתי, כך שבפועל חיי החברה שלי היו חופפים לחיי העבודה".

במהלך שהותה בייל, בגיל 39, החליטה אפק שהיא רוצה ילד, וכיום היא אם יחידנית לילד בן 6. במקרה או שלא במקרה, היא הרתה את בנה סמוך לקידומה ממרצה בכירה לפרופסור חבר. דוקטורנטיות רבות שואלות את עצמן לאן הן יכולות להגיע בקריירה האקדמית שלהן בשילוב הרצון להיות אימהות, ולכן חשוב לאפק להראות שיש משפחות מכל הסוגים גם באקדמיה, ושזה אפשרי למרות שזה לא קל. צריך עזרה, היא מדגישה, אבל זה לא בלתי אפשרי להתקיים גם כמשפחה חד-הורית באקדמיה.

אפק: "מספר חודשים לאחר שנולד בני עמיר ב-2013, הבנתי שיהיה לי קשה ביותר לגדל אותו לבד עם העבודה התובענית שלי רחוק מהמשפחה שבארץ, ומעבר לכך זה הקצין את שאלת השייכות ותחושת הזרות, כי עכשיו זה לא רק אני. התעוררה השאלה האם אני רוצה לגדל את בני כמהגר בארץ זרה ורחוק מהמשפחה והחלטתי לחזור לארץ. החזרה ארצה הייתה מבחינתי מחיר כבד מבחינת הקריירה, כי המשמעות הייתה בעצם להתחיל מההתחלה. לעבור מקום ולהקים מעבדה מחדש זה קשה הרבה יותר, כי המשמעות היא לעזוב מעבדה מתפקדת, לחזור לארץ ולהקים חדשה פשוט מאפס".

אתגר השינוי כהזדמנות

בתקופת שהותה בייל, ניסתה אפק למצוא דרך לחזור לישראל ובסופו של דבר הגיעה לחוג למדעי הסביבה במכון למדעי כדור-הארץ באוניברסיטה העברית. המעבדה שהקימה היא מעבדה של איזוטופים יציבים חדשניים בדגש על גיאוכימיה של קרבונטים.

כיצד מצאת בשינוי המאתגר את ההזדמנות?

אפק: "אתגר החזרה ארצה בהחלט טמן בחובו הזדמנות. ההתחלה מחדש הייתה הזדמנות ליצירת קשרים חדשים שפתחו עבורי כיוונים חדשים, יחד עם ההזדמנות לחדש את המעבדה עם ציוד מתקדם יותר. למרות הקושי, כמובן לא הייתי חוזרת לאחור ואני לא מצטערת על הצעד הזה. אני רואה את בני פורח בארץ באופן שברור לי שלא היה קורה בארץ זרה. אני רואה את היחסים המשפחתיים שלו עם הורי ובכלל. זה לא היה קיים אם הוא היה רואה אותם אחת לשנה".


מדחום גיאוכימי
"אחד העמיתים בקלטק הציע רעיון, שאם ב-CO2 אטמוספירי אנחנו רואים את השפעת הטמפרטורה שבה נוצר ה-CO2, אולי כדאי להסתכל גם על קלציום קרבונט (בקרבונט הסתכלו על טמפרטורה באמצעות איזוטופים של חמצן, אבל ידענו שזה לא מספיק טוב). ניסינו להסתכל על הטמפרטורה שבה נוצר קלציום קרבונט על-ידי איזוטופים מצומדים, וראינו שאכן הערך שאנחנו מודדים תלוי בטמפרטורה. בדקנו זאת בניסוי של שיקוע קלציום קרבונט במעבדה, ואחר כך בקלציום קרבונט בצדפים ושלדים של כל מיני חיות. זה הפך למעין מדחום גיאוכימי"

סמנים איזוטופים לשחזור אקלים

אפק מתמקדת במחקרה בפיתוח סמנים איזוטופים לשחזור אקלים. המשך המחקר על המערכת האיזוטופית החדשנית של הפרופסור איילר אפשר לה להיות חלק מקבוצת מחקר פורצת דרך, כאשר התחילה למעשה לעבוד על תהליכים שהיו מוכרים לה ב-CO2 אטמוספירי ובהמשך להיכנס לתחום שחזור האקלים.

איזוטופים של חמצן במים ובקלציום קרבונט

למעלה מ-50 שנה חוקרים מסתכלים על איזוטופים של חמצן במים ובקלציום קרבונט, כשבעצם מטרתם היא לדעת מה הטמפרטורה שבה נוצר הקלציום קרבונט. ריכוז האיזוטופ הכבד של חמצן 18 בקלציום קרבונט, מסבירה אפק, מושפע גם מהרכב המים בהם נוצר הקלציום קרבונט וגם מהטמפרטורה, וקשה להפריד בין שני הדברים. כשאנחנו נמצאים באוקיינוס, אנו מניחים מגוון הנחות שמאפשרות לנו להפריד אבל ביבשה זה מורכב יותר.

ספרי על הפיתוח של מערכת האיזוטופים המצומדים.

אפק: "הפרופסור ג'ון איילר התחיל להסתכל על מולקולות CO2 שיש בהן גם פחמן 13 וגם חמצן 18 באותה מולקולה. כלומר, על הקשר הכימי בין שני איזוטופים יציבים כבדים ונדירים (למצוא שניים מהם באותה מולקולה זה נדיר ביותר), על היחס בין זה לבין המקרים שבהם שני האיזוטופים הללו אינם מחוברים זה לזה אלא מפוזרים באופן אקראי בין מולקולות ה-CO2. התחלנו להסתכל על זה ב-CO2 אטמוספירי ובשלב הבא בקלציום קרבונט. הפרמטר שאנו מודדים וקוראים לו 'איזוטופים מצומדים', מודד טמפרטורה. הסתכלתי על האופן בו נראה הפרמטר הזה בנשימה, לעומת האופן בו הוא נראה בשריפה של דלק במכוניות. ראינו שיש הבדל מהותי ביניהם, וזה בא לידי ביטוי בהשתנות עונתית ובהשתנות יומית של הפרמטר הזה ב-CO2 באטמוספירה.

"אחד העמיתים בקלטק הציע רעיון, שאם ב-CO2 אטמוספירי אנחנו רואים את השפעת הטמפרטורה שבה נוצר ה-CO2, אולי כדאי להסתכל גם על קלציום קרבונט (בקרבונט הסתכלו על טמפרטורה באמצעות איזוטופים של חמצן, אבל ידענו שזה לא מספיק טוב). ניסינו להסתכל על הטמפרטורה שבה נוצר קלציום קרבונט על-ידי איזוטופים מצומדים, וראינו שאכן הערך שאנחנו מודדים תלוי בטמפרטורה. בדקנו זאת בניסוי של שיקוע קלציום קרבונט במעבדה, ואחר כך בקלציום קרבונט בצדפים ושלדים של כל מיני חיות. זה הפך למעין מדחום גיאוכימי".

מדידות ראשונות של קלציום קרבונט החלו ב-2006, והסמן הזה תפס תאוצה מהירה. לדברי אפק, אז הייתה מעבדה אחת בלבד שיודעת לבצע את המדידות המדויקות הדרושות למדידה של איזוטופים מצומדים, והיום יש כעשרים מעבדות שיודעות לעשות זאת. חלק ניכר ממה שעשתה אפק עם צוות המחקר שלצידה במסגרת הפוסט דוקטורט, היה למעשה פיתוח שיטות המדידה הללו.

איזוטופים מצומדים בצדפות

תוצאות גיאוכימיות מול מודלים
"כאשר אנו משווים תוצאות גיאוכימיות למודלים, אנו רואים שהמודלים לא מצליחים לקבל את מה שאנו רואים בגיאוכימיה, מה שאומר שמשהו חסר במודלים ואלו אותם מודלים שחוזים את האקלים העתידי. אם תהליכים מסוימים חסרים או שהמודל מתאר אותם לא במדויק, אזי גם תיאור העבר וגם התחזית לעתיד יהיו שגויים"

כיצד יישמת מדידת איזוטופים מצומדים בצדפות, ומה הסקת מכך על השינויים לאורך השנים בהבדלי הטמפרטורה בין האזורים הטרופיים לקטבים?

אפק: "בייל, לפני כחמש שנים, לקחנו צדפות מאובנות מתקופת האיאוקן מלפני כארבעים-חמישים מיליון שנים ומדדנו את האיזוטופים המצומדים בצדפות האלה. כך למדנו מה הייתה טמפרטורת מי הים במקום ובזמן שבהם נוצרו הצדפות הללו, במקרה זה, חופי אנטארקטיקה. ראינו טמפרטורות בסביבות 15 מעלות, חם הרבה יותר מהיום. אנחנו יודעים שבתקופה זו היה חם באופן כללי וריכוזי ה-CO2 היו גבוהים, אבל השאלה הנשאלת לגבי תקופת הזמן הזאת היא, כמה חם היה באזורים הטרופיים וכמה באזור הקטבים, האם הטמפרטורה העולמית עלתה באופן אחיד יחסית בדומה להיום. כלומר, האם ההבדל בטמפרטורה בין האזורים הטרופיים לקטבים נשמר, או שהקטבים התחממו הרבה והאזורים הטרופיים התחממו רק מעט יחסית להיום. ניתן להקיש מכך גם על האקלים העתידי, וזה מה שהופך את השאלה הזאת לכל כך מעניינת מבחינה סביבתית".

מה טיבם של המודלים האקלימיים בחיזוי האקלים העתידי?

אפק: "אם לוקחים מודלים אקלימיים שמסתכלים גם על אקלים בעבר וגם על אקלים בעתיד, הם לא מצליחים להניב תוצאות מהדמיית מודל, שמראות התחממות גבוהה יותר בקטבים לעומת האזורים הטרופיים. לעומת זאת, יש נתונים כימיים שאומרים שזה אכן מה שקרה. גם לנתונים הכימיים וגם למודלים יש את הבעיות שלהם, ואנחנו באים עם סמן חדש כדי לבחון דרכו את הנתונים ולנסות להבין אם הנתונים או המודלים מתארים את המציאות ביתר דיוק.

"כאשר אנו משווים תוצאות גיאוכימיות למודלים, אנו רואים שהמודלים לא מצליחים לקבל את מה שאנו רואים בגיאוכימיה, מה שאומר שמשהו חסר במודלים ואלו אותם מודלים שחוזים את האקלים העתידי. אם תהליכים מסוימים חסרים או שהמודל מתאר אותם לא במדויק, אזי גם תיאור העבר וגם התחזית לעתיד יהיו שגויים".

באילו דרכים נוספות יושמה שיטת המדידה עם הסמן החדש?

אפק: "לפני כשנתיים פרסמנו מאמר על מחקר באותה שיטת מדידה, לא עם צדפות אלא עם אורגניזמים ימיים אחרים, באזורים הטרופיים. ראינו שהטמפרטורות באזורים הטרופיים עלו יחסית להיום אבל רק במעט. כלומר, אנחנו רואים שהקטבים התחממו משמעותית לעומת הטרופיים. זה אומר שאם אנחנו משליכים על העתיד, אנחנו צריכים לצפות שאזורי הקטבים יתחממו הרבה יותר מאשר הממוצע העולמי, וזה כמובן חשוב כשאנחנו דנים למשל, בהמסת קרחונים".

חלק עיקרי מעבודתה המחקרית של אפק הוא פיתוח של הסמנים האיזוטופים כדי לתת מידע שבאמצעותו ניתן לבדוק את המודלים ואת המהימנות שלהם. מבחינת המחקר היומיומי שלה, חלקו הוא ללכת אחורה בזמן ולראות מה הייתה הטמפרטורה וחלק אחר הוא לפתח את הסמנים הללו בחומרים שונים ובהקשר שונה.

אפק: "במחקר שלי אני באה מהצד הגיאוכימי במעבדה ומשתפת פעולה עם מדענים אחרים, בעיקר פלאונתולוגים (חוקרי מאובנים), שמהם אני יכולה לקבל דוגמאות, וכמוני גם הם מעוניינים בתוצאה הגיאוכימית. המהות של שיתוף פעולה מוצלח היא שכל אחד מהמדענים מביא מומחיות שאין לאחר, ושכל אחד מרגיש שהאחר תורם למחקר יותר ממנו, מה שמעיד על כך ששניהם תורמים ומשלימים זה את זה".


סמן איזוטופי חדש
"אני ממשיכה לעבוד על איזוטופים מצומדים, אבל במקביל אני עובדת על סמן איזוטופי שהוא למעשה חדש לגמרי, שהתחיל לעבוד עליו הפרופסור בועז לוז, שפיתח עם צוותו שיטה למדידה של חמצן 17 בקרבונטים. חמצן 17 הוא איזוטופ נדיר יותר והוא סמן איזוטופי חדש שאנחנו מפתחים כיום. אימצתי את השיטה הזאת, ואני נעזרת בניסיון שיש לי בפיתוח של איזוטופים מצומדים כדי לנסות להבין איך עובד הסמן החדש הזה, בעיקר על-ידי ניסויי מעבדה"

שחזור אקלים ביבשה

איזוטופים מצומדים במשקעי מערות

הצד השני של עיסוקה המחקרי של אפק הוא אותם איזוטופים מצומדים, אבל ביבשה. הרבה מהמחקר של אקלים בעבר נעשה באוקיאנוסים, היא מבהירה, אבל בסופו של דבר, כחברה אנחנו חיים ביבשה ואם אנחנו רוצים לחזות מה יהיה האקלים בעתיד. הטמפרטורה הגלובלית היא אומנם דבר חשוב, אבל טמפרטורה אזורית חשובה לא פחות, כמו גם משטר המים. כדי להבין אותם צריך להסתכל על אקלים ביבשה.

מה הקושי בשחזור אקלים ביבשה?

אפק: "כשאנו מסתכלים על איזוטופים של חמצן, שהוא הכלי הקלאסי של שחזור אקלים, אז בים אנחנו מצליחים להסתדר עם כל מיני הנחות, אבל ביבשה זה קשה הרבה יותר, כי את הרכב מי הים ניתן להעריך, אך את ההרכב האיזוטופי של מי גשם או מי אגם קשה הרבה יותר להעריך בשל העובדה שהם תלויים במרכיבים ובתהליכים רבים יותר. כתוצאה מכך, הרכב זה גם משתנה יותר בזמן ובמרחב. לכן השימוש בסמן חדש לטמפרטורה שהרכב המים אינו פרמטר חשוב בו למדידה, חשוב במיוחד כשאנחנו עובדים ביבשה.

"הארכיון שאני עושה בו שימוש במחקר זה הוא משקעי מערות, נטיפים וזקיפים (ספלאוטמים). הגעתי לכך בשיחה בכנס עם מירה בר-מתיוס מהמכון הגאולוגי, שעובדת שנים רבות במערת שורק והיא מהדמויות המובילות בקהילת החוקרים של משקעי המערות ושחזור אקלים. עשינו עבודה ראשונית ב-2007 שבעקבותיה ראינו שמשקעי מערות אינם 'מתנהגים יפה' מבחינה גיאוכימית, דבר שלא היה ידוע קודם, אבל בערך באותו זמן חוקרים נוספים החלו לראות זאת".


כיצד המשכת את מחקר האיזוטופים המצומדים כדי לבצע שיחזור של אקלים ביבשה?

אפק: "חלק משמעותי מהעבודה המחקרית שעשיתי בשנים הבאות לאחר מכן, היה לנסות להבין את הגיאוכימיה של משקעי מערות, ומה משפיע על ההרכב האיזוטופי שלהם מלבד אקלים. כלומר, כאשר מסתכלים על רקורד של איזוטופים במשקעי מערות, כמה מהאות הוא שינוי אקלים וכמה מהאות הוא שינויים כימיים אחרים. המחקר שלי היום במעבדה מתעסק בעיקרו בהבטים שונים של השאלה הזאת.

"אנחנו עושים למעשה שילוב של עבודה ניסיונית במעבדה, יחד עם מדידה של דוגמאות מהשטח - דגימת מים ודגימת משקעי מערות מודרניים ומשקעי מערות עתיקים. הכוונה היא בסופו של דבר לבצע שחזור של האקלים ביבשה, אבל בדרך אנחנו צריכים להבין את הגיאוכימיה של הארכיון שאנחנו משתמשים בו".

חמצן 17 - סמן איזוטופי חדש

על איזה סמן איזוטופי חדש את עובדת כיום?

אפק: "אני ממשיכה לעבוד על איזוטופים מצומדים, אבל במקביל אני עובדת על סמן איזוטופי שהוא למעשה חדש לגמרי, שהתחיל לעבוד עליו הפרופסור בועז לוז, שפיתח עם צוותו שיטה למדידה של חמצן 17 בקרבונטים. חמצן 17 הוא איזוטופ נדיר יותר והוא סמן איזוטופי חדש שאנחנו מפתחים כיום. אימצתי את השיטה הזאת, ואני נעזרת בניסיון שיש לי בפיתוח של איזוטופים מצומדים כדי לנסות להבין איך עובד הסמן החדש הזה, בעיקר על-ידי ניסויי מעבדה.

"המטרה היא לעבוד עם הסמן החדש הזה ביבשה, ולהבין באמצעותו שינויים במשטר הגשם ובאידוי. בהקשר של משקעי מערות, אם יש תקופות שבהן הגשם מגיע לישראל ממקורות אחרים – כלומר, לא מסופות מהים התיכון אלא נניח יותר מכיוון דרום, או שהתנאים שבהם נוצרת סופה מעל הים התיכון משתנים - אזי בתקופות אחורה בזמן אני מצפה לראות זאת בשינויים של ערכי חמצן 17 במשקעי המערות.

"לעומת זאת, אם אני מסתכלת נניח על ים-המלח, אני מצפה לראות שינויים עם הזמן שקשורים לכמה אידוי יש מהאגם. ההבדל בתהליך קשור לארכיון שמסתכלים עליו. אם אני מסתכלת על משקעי מערות, אני מצפה שהם יהיו ארכיון לגשם ואם אני מסתכלת על אגם, אז הקרבונטים יהיו ארכיון למי האגם. בכל מקרה, חמצן 17 נותן מידע הידרולוגי שמשלים את המידע שאנחנו מקבלים מאיזוטופים מצומדים לגבי הטמפרטורה, יחד עם הסמן הקלאסי שהוא חמצן 18. ביחד הם אמורים לתת לנו תמונה כללית יותר של מקורות גשם, כמות גשם, כמות אידוי וטמפרטורה ולסגור ביחד את המעגל של אקלים-טמפרטורה-הידרולוגיה".

אפק מסתכלת אחורה על האקלים בעבר במטרה להסתכל קדימה לאקלים בעתיד. מבחינה גיאוכימית היא מנסה להבין את התהליכים של היווצרות הארכיון בהווה על-מנת להבין איך הוא משמר מידע אקלימי מהעבר. הסתכלות לאחור על אקלים בעבר מלמד אותנו, מסבירה אפק, איך עובדת המערכת האקלימית, ומאפשר להבין מה 'עובד' או 'לא עובד' במודלים שמשמשים לתחזית של האקלים בעתיד. הנתונים הגיאוכימיים נמצאים בבסיס של היכולת שלנו לשחזר מה היה האקלים בעבר ולבחון באמצעות הידע הזה את המודלים השונים.

מסקנות של אשת מדע

עוד נשים במדע
"אני לא בטוחה שמחויב המציאות שנשים בהכרח עובדות טוב יותר בצוות. השארתי, למשל, סטודנטית שלי בייל שנמצאת שם בלעדיי כבר שלוש שנים והיא עצמאית, היא חייבת להיות כזו. אני חושבת שהצמחה של נשים במדע במידה רבה, קשורה לעוד נשים במדע. נשים שנאהב לעבוד איתן, שיהיו עמיתות, גם אם את לא משתפת איתם פעולה במחקר כי הן מתחום אחר, אבל עדיין אפשר לדבר איתן אם הן באותה מחלקה"

מה המסקנות שקיבלת לאורך המסע האקדמי שלך כאשת מדע?

אפק: "כשהתחלתי את דרכי בייל היו במחלקה שלי שתי נשים, והמדיניות בייל אז שהוכתבה מלמעלה הייתה מדיניות של קידום נשים. המטרה הייתה למנוע את ברירת המחדל לפיה מביאים גברים לבנים לאקדמיה כי 'אנחנו גברים לבנים', בבחינת 'חבר מביא חבר'. ראש המחלקה לגאולוגיה בייל עשה צעד אדיר בהקשר הזה, והגדיל את המחלקה באופן משמעותי על-ידי כך שהביא נשים מוכשרות מאוד. המטרה מבחינתו הייתה להביא קודם כל נשים, לא רק, אבל קודם כל נשים. כך יצא שבתקופה שהייתי שם, היינו עשרה חברי סגל חדשים מתוכם שבע נשים.

"כשהגעתי לייל חשתי בדידות נוראית. ההתמודדות של חבר סגל חדש עם המערכת הזאת מעלה קשיים כשאת לא יודעת מה נורמלי ומה לא. וכשיש סביבך רק גברים, אין לך עם מי לדבר. המחלקה הייתה ברובה גברית והנשים בה לא היו כל כך נגישות. זה יצר תחושה שאת מתמודדת עם דברים נורמליים לחלוטין, אבל אין לך מושג שהם כאלה, כי אין לך כל מודל הזדהות. מודל ההזדהות היחיד היה בחור שהתחיל שם יחד איתי. כשהעליתי את הסוגיה הזאת בפני ראש המחלקה, הוא ענה לי: 'הוא מתמודד עם אותם קשיים שאת מתמודדת עמם. הוא רק לא מאפשר לך לראות זאת'."

מה הדבר החשוב ביותר לנשים בתחילת דרכן כמדעניות?

אפק: "בשלב בו הצטרפו שתי נשים צעירות כחברות סגל במחלקה, הכל השתנה מבחינתי. פתאום היה לי עם מי לדבר. אחד הדברים החשובים ביותר בהתמודדות של נשים צעירות מתחילות במדע, הוא מספר רב של נשים ומודל הזדהות נשי. צריך שתהיינה מספיק נשים במחלקה, כי זה משפיע על האווירה ויוצר אווירת פתיחות של שיח חופשי. זה חשוב גם לסטודנטיות, לא רק לחברות סגל. ראיתי שבאופן בלתי מתוכנן ובלתי מודע המעבדה שלי הורכבה אז ברובה מבנות. החיבור הנשי הזה עובד, למרות שהוא אינו מכוון. אני חושבת, שלרוב, לסטודנטית קל יותר לבוא למעבדה שיש בה רוב נשי. ישנם נושאי שיחה של אישה לאישה שלא נוח תמיד לשוחח עליהם עם עמית גבר".

מה העוצמה של קבוצת נשים שמשתפות פעולה במחקר?

אפק: "כשיש קבוצת נשים שנמצאות יחדיו, יש לכך עוצמה אחרת, לעומת מצב בו מפרידים ביניהן. אנחנו למעלה מ-50% מהאוכלוסייה, אז אין סיבה שתהיה רק אישה אחת בצוות מחקר במעבדה, או כחברת סגל במחלקה.

"אני לא בטוחה שמחויב המציאות שנשים בהכרח עובדות טוב יותר בצוות. השארתי, למשל, סטודנטית שלי בייל שנמצאת שם בלעדי כבר שלוש שנים והיא עצמאית. היא חייבת להיות כזו. אני חושבת שהצמחה של נשים במדע במידה רבה קשורה לעוד נשים במדע. נשים שנאהב לעבוד איתן, שיהיו עמיתות, גם אם את לא משתפת איתם פעולה במחקר כי הן מתחום אחר, אבל עדיין אפשר לדבר איתן אם הן באותה מחלקה.

"יש לי שיתוף פעולה פורה עם פאלואנטולוגית (חוקרת מאובנים) שעוסקת בצדפות. אני לא יודעת עד כמה תרמה לשיתוף פעולה הזה העובדה ששתינו נשים, אבל יש כימיה וחיבור כזה שנוח לנו מאוד לדבר זו עם זו. זה חיבור שהסתדר מבחינה אישית, זה פשוט היה שם. הייתה לנו פעם שיחה שבה שיתפנו בתחושה, שכל אחת מרגישה שהאחרת תורמת הרבה יותר למחקר ממנה וזאת כנראה המהות של שיתוף פעולה מוצלח. עוד לא פגשתי גבר חוקר שהיה לי איתו קשר כזה. האם זה מקרי? אולי".

תאריך:  09/05/2019   |   עודכן:  09/05/2019
שרון מגנזי

מועדון הבלוגרים עוקבים: 2לקבלת רשימות שרון מגנזי לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מדענית עם מבט לעתיד
הודעות  [ 3 ] מוצגות  [ 3 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
יהלומי
12/05/19 13:47
2
אהוד פרלסמן
19/05/19 19:37
3
מה יחס נשים/גברים
23/05/19 15:36
פורום: כתבות פרופיל כתוב הודעה
+
פנחס
3/04/19 10:20

תגובות בפייסבוק


רשימות קודמות
  • קישון: זוהי ארץ כל כך קטנה, ששטחה על מפות העולם אינו מספיק כדי לכתוב את שמה בתוכה.
08/05/2019  |  איתמר לוין  |  כתבות
האונייה "קאטינה", ועל סיפונה כ-1,200 מעפילים בפיקודו של ד"ר זליק פאול, הגיעה אל חופי הארץ באביב 1939, בתום קרוב לשלושה חודשים של מסע תלאות דרמטי. סיפורה של ה"קאטינה" נדחק מדפי ההיסטוריה ורק מעטים יודעים ומכירים סיפורה.
08/05/2019  |  אלי אלון  |  כתבות
בימים אלה בהם חוגג מזל שור (הוא גם המזל של המדינה), את יום ההולדת, מומלץ לדעת כיצד ואיך מתאים (או לא...) מזל זה עם שאר המזלות. אלו מכם שנולדו במזלות האדמה: בתולה וגדי מוזמנים לקרוא גם אתם את הכתוב, ולהקיש את הנאמר, ביחס לעצמכם.
08/05/2019  |  צילה שיר-אל  |  כתבות
במוזאון מיול מתקיימת עתה תערוכה מתחלפת המציגה את אוספו של יצרן הנשק הגרמני אמיל בירלה, שנולד בגרמניה אך חי, החל ב-1924 ועד מותו, בציריך. אמיל בירלה, שנולד ב-1890 בגרמניה ונפטר ב-1956 בשוויץ, רכש כשש מאות תמונות, כשהוא הולך ומגביר את קצב הרכישה עד יום מותו. ארבע שנים לאחר פטירתו הפתאומית מהתקף לב בגיל 66, הקימו אלמנתו (1979-1896), בנו (2012-1912) ובתו (2026-1914), בבית הסמוך ליד הבית שבו גרה המשפחה, מוזאון שבו הציגו את האוסף לקהל הרחב. בעקבות הסכם בין משפחת האספן (בנו של הבן דיטר ובנה של הבת הורטנזה) לעיריית ציריך, יעבור האוסף בשנה הבאה למוזאון לאמנויות יפות של העיר, לאגף שתוכנן על-ידי האדריכל הבריטי דיוויד צ'יפרפילד. יש לציין שבשנותיו האחרונות תמך אמיל בירלה במוזאון לאמנוית יפות בציריך בתרומות של כספים (לצורך הרחבתו שכללה בניית אולם תצוגה נוסף) וכן של תמונות (שני ציורי נימפיאות של קלוד מונה).
08/05/2019  |  אורנה ליברמן  |  כתבות
עומס מרוכז של קלוריות, מזון שומני, מפוחם ונפח מזון גבוה בהרבה מזה שאנחנו רגילים אליו ביום יום, מעמיסים על הגוף ומקשים עליו. עד מהרה החגיגה עלולה להתנקם בנו ולהפוך למופע של בטן נפוחה, צרבת, גזים ואי נוחות. זאת ועוד, המזון השרוף עד מפוחם, הופך לקרצינוגני במיוחד (מכיל חומרים קרצינוגנים, מסרטנים). מה אפשר לעשות כדי ליהנות ממסורת החג תוך כדי צמצום הנזק?
07/05/2019  |  אורטל ברובין-חן  |  כתבות

רשימות נוספות
חוקרת שיוצאת לשטח  /  שרון מגנזי
חוקרת אופטימלית  /  שרון מגנזי
קרימינולוגית של תאים עבריינים  /  שרון מגנזי



מגזינים וכתבי עת נוספים ברשת 
קנדל ג'נר נפרדה מהחבר הכדורסלן
23/05/2019  |  13:34  |  וואלה!
האירוע שאיחד את אילנית ואלירז עם אייל ודניאל
23/05/2019  |  10:48  |  וואלה!
שיטת רשב"י בהלכה במקרא ובמחשבה - הרב מנחם בן יעקב
23/05/2019  |  16:20  |  ערוץ מאיר
שיחה שקושרת נשמות - המדריך למתבודד המתחיל - -----
23/05/2019  |  16:20  |  ערוץ מאיר
הבסיס ללימוד הח"ן- ענוה!
23/05/2019  |  16:18  |  ישיבה   |   הרב ש. יוסף וייצן

ציפי לידר
עמוס שנער
יצחק דנון
פורומים
אקדמיה/חינוך
מדע
מזג אוויר
כתבות מקודמות
אורן ברנע
מי יכול לפתח אפליקציות?
כתיבת המומחים
סיוע ושיקום בכלבנות טיפולית
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
בי פטנט פתרונות מיוחדים
מדריך עסקים – T.co.il
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט