אני מוכן להיות גשר

פתח דבר - אלי ישי

אני רוצה לומר דבר מסוים טרם תחילת הראיון. אני חש כי בקרב הציבור החילוני קיים חשש עתידי מכפייה דתית, פגיעה באורח חייו ובסדרי עולמו. אז תרשה לי לומר, כי גם בציבור החרדי קיים חשש דומה. אנחנו לא האויב, אנחנו תושבי מדינת ישראל שחוששים שאורח החיים אליו אנחנו מורגלים במשך שנים ובעיקרו שמירת צביון מורשת היהדות עשויים להיפגע ממהלכים שונים שעוברים על המדינה. אין כאן צודק ולא צודק, אין כאן מנצח ומפסיד. יש כאן עם אחד שאם לא ילמד לחיות יחד, עלול למצוא את עצמו בדרך הרסנית שאין ממנה חזרה.

חוק הגיוס - על מה הרעם והזעם

• חוק הגיוס במתכונתו הנוכחית הוא חוק נורא. אני לא מעלה על דעתי שדבר כזה יעבור אי-פעם. אני מקווה שהזעקה של הציבור החרדי המתנגד נחרצות לחוק תעורר את יהדות התורה וש"ס ושהן לא יאפשרו שחוק כזה, שפוגע בבני הישיבות, יעבור.

• אין שום רצון ליצור פילוג בעם או אנטגוניזם בין מגזרים באוכלוסייה. המטרה היא להגיע להבנות ולהסכמות שיהיו מקובלות על כל הצדדים. אין גם שום רצון להביא למצב בו הציבור החילוני במדינת ישראל ירגיש מרומה. השאלה אם רוצים ליצור מתח וקונפליקט בעם או ליצור פתרון. משום כך יש צורך בהידברות וחוק אמיתי שיממש את היכולות והרצונות של כל הצדדים.

• אני מוכן לשבת בראש צוות שיחד עם שלטונות הצבא יגבש ויבנה מסגרות צבאיות שיאפשרו לצעירים חרדיים שאינם מעוניינים להמשיך בלימודים בישיבות להתגייס לעשות כך תוך שמירה על אורח חייהם. אולם מי שחושב שאפשר לקחת בחור חרדי, לגייס אותו לתוך מחלקה שכוללת נשים, לדרוש ממנו לאכול מזון שלא תחת כללי הכשרות שהוא רגיל להן, לחשוף אותו לעולם אחר ממה שהוא חי בו כל כך הרבה שנים - טועה ועלול להביא לכישלון השילוב.

• שילוב בחורי הישיבות בצבא צריך להיעשות בהידברות ולהימנע משילוב סנקציות, מכסות, קנסות וכיו"ב והאמן לי - במידה והצבא יפעל להקמת מסגרת מתאימה - צעירים רבים מהמגזר החרדי שאינן מעוניינים להמשיך כבחורי ישיבה יבקשו להתגייס.

לימודי ליבה

• לימודים תורניים הם התוכן העיקרי בחינוך במגזר החרדי, שבו הילדים כמעט שלא נחשפים, מתוך עיקרון, לתוכני לימוד מקצועיים. ישנם חלקים רבים ביהדות החרדית שדוחה את ההשכלה הכללית, מלבד השכלה כללית אלמנטרית. היות שכך במשך שנים הלימודים במגזר החרדי מהווים את הביטוי של הקיום החרדי המסורתי.

• בשנים האחרונות החלו חלקים בציבור החרדי להבין שהעולם נמצא בתהליך מואץ של שינוי. הציבור החרדי חפץ בכך שצעירים שאינם רואים את עצמם חיים כאברכים כל ימי חייהם ישתלבו בענפים טכנולוגים אולם הדבר צריך להיעשות בחוכמה. המגזר החרדי לא נדרש לחקיקה, כפייה או סנקציות בכדי להבין את מורכבות הנושא, אלא למשאבים המתאימים בכדי להתאים את עצמו לשינויים.

• הציבור החרדי הוא לא מקשה אחת. מדובר בזרמים שונים בעלי השקפות שונות בנושאים רבים כשאחד מהם הוא נושא החינוך. ישנם זרמים במגזר החרדי התומכים בכך שבתי הספר במגזר החרדי יעלו את רמת הלימודים במקצועות כמו: מתמטיקה, אנגלית ומקצועות מדעיים אחרים. מדובר בתהליך מורכב הנבחן בכל עת . בשנים האחרונות פועל המגזר להכשיר מורים שיכולו לשמש כמורים במקצועות אלו במסגרות הלימודיות הקיימות. יש מחסור במורים במקצועות אלו והסינון בנושא שיבוץ מורים בישיבות הוא מאוד קפדני. יש צורך בכתיבה וניסוח של ספרי לימוד שיתאמו לאורח החיים במגזר.

• מאידך-גיסא, אין שום הכרח בלימודי ביולוגיה ותורת האבולוציה בכדי לרכוש השכלה שתאפשר להשתלב בשוק העבודה. אין גם שום הכרח בלימודי אזרחות או אמנות או מקצועות אחרים אותם מעוניינים גורמים מסוימים לשלב במסגרת לימודים אלו.

• גם בנושא זה אני רואה את עצמי עומד בראש צוות שיישב במשותף עם הגורמים הפדגוגים ויפעל למציאת פתרונות תוך הבנה הדדית של צורכי המגזר.

שילוב חרדים בשוק העבודה

• ראשית. הבא ונפריך מיתוס. חלקים רבים מהמגזר החרדי משולבים בשוק העבודה ומפרנסים את עצמם ומשפחותיהם בכבוד.

• העלאת אחוז החרדים בשוק העבודה הינה מטרה חשובה.

• אבל שים לב. צעיר חרדי המגיע לאקדמיה מתקשה ללמוד במסלול עם תלמיד חילוני. ויש לכך סיבות רבות. קח לדוגמה מוסד אקדמי המלמד בימי שישי עד שעות הצהריים המאוחרות, כך למשל מוסד אקדמי בהן המרצה מגיעה בלבוש שאינו תואם את המקובל בציבור החרדי, כך למשל מוסד אקדמי בהן קורסים הם משותפים לנשים וגברים.

• אימא חרדית כמו אימא חילונית מגנה על ילדיה בחירוף נפש ובדיוק כמו שאימא חילונית חוששת מכך שבנה יחזור בתשובה, אימא חרדית חוששת מכך שבנה או ביתה יחזרו בשאלה.

• משום כך, ובדומה לנושאים שדיברנו עליהם, מדינת ישראל צריכה להקצות תקציבים לפתיחת מסלולי לימוד ייעודיים למגזר החרדי במידה והיא מעוניינת שירכשו השכלה אקדמית וישתלבו בשוק העבודה. יש לציין כי בעוד שבלימודים הומניים כגון: משפטים, מינהל עסקים, מדובר במהלך סביר, הרי שבכל הקשור ללימודים ריאליים כמו לימודי רפואה, מדעים, הנדסה מדובר במהלך מורכב ביותר.

פתיחת עסקים בשבת

• בנושא הזה אין פשרות. אני מתנגד נחרצות לפתיחת עסקים בשבת. הוויכוח הוא בכלל לא תיאולוגי. אין כאן מחלוקת דתית אלא ויכוח כלכלי גרידא.

• רשת מסחרית שפותחת סניפים בשבת מחסלת כלכלית בעלי עסקים פרטיים שלא יכולים להרשות לעצמם להיות פתוחים בכל ימות השבוע. מגמה זו תביא למכה כלכלית קשה עבור עסקים קטנים המהווים מחולל צמיחה חשוב במשק ובכך תפגע הצמיחה.

• אני פונה לציבור החילוני ושואל. בכדי שאתם תוכלו לרכוש מוצרים בסופר סל או ברשת רהיטים או רשת ביגוד בשבת, נדרש להעסיק מוכרת בשבת, קופאית, שומר בחניון, מחסנאי, מנקה, סדרן ועוד. מי אם אלו שישרתו אתכם אם לא בני השכבות החלשות, עובדי שכר מינימום שאין בכוחם לסרב שמא ימצאו את עצמם ללא פרנסה.

• מצד אחד הציבור החילוני מטיף לערכי שוויון חברתי, הקצאת משאבים לשכבות החלשות, כלכלה חברתית ומצד שני הוא רוצה ליישם מדיניות שתפגע בשכבות החלשות. זה בהחלט לא מקובל.

ערים מעורבות

• קיימת מצוקה קשה בנושא דיור במגזר החרדי. אפשרויות הבנייה בירושלים ובבני ברק בהם מתגורר רוב הציבור החרדי מוגבלות. בערים אחרות אליהם מגיע הציבור החרדי נוצר חיכוך עם הציבור החילוני. ושוב, אין כאן אשם ולא אשם. יש מציאות שמחייבת פתרון.

• כך למשל את העיר חריש. חריש הייתה יכולה להוות פתרון מעולה לבעיה . עיר במרכז הארץ בה יגורו עשרות אלפי חרדים באורח חיים התואם את צורכיהם. אולם מהלכים של גורמים אינטרסנטים גרמו לכך שהעיר תהפוך לעיר בה מעל מחצית מהדירות נרכשו על-ידי משקיעים ועומדות ריקות. אז מה הועילו חכמים ? .

אפילוג

הכלה של האחר ולא אכילה של האחר...ודי לחכימא ברמיזא.