|   15:07:40
  שרון מגנזי  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
על פרטי השכרת מנופים לכל פרויקט שלך
קבוצת ירדן
מדריך למשקיעי נדלן מתחילים בחול - מושגי יסוד

יוזמות לקיימוּת של מים

הדס של הסביבה

מחצית מפעילותה של הפרופסור חבר הדס ממן מבית הספר להנדסה מכנית בפקולטה להנדסה באוניברסיטת ת"א, מכוונת לפיתוח תהליכים והמצאות שקשורים לטיהור מים. שינוי, לתפישתה, הוא לא רק לקדם עצמה כחוקרת, אלא ביכולת שלה לתרום לעולם. "החשיבה היא תמיד כיצד ניתן להביא את הטכנולוגיה החדשה או המשופרת אל תוך מודל קיימות של מים
17/07/2019  |   שרון מגנזי   |   כתבות   |   כתבות פרופיל   |   תגובות
ממן. נועדה לשרת את הסביבה

בכנס ב-UK מה–royal society בנושא של ensuring water safety in a changing climate

בחתונה בהודו

לקפוץ למים
"כשרציתי להמשיך לדוקטורט בדקתי מספר מקומות בארץ ואבא שלי התעקש שאעזוב את הארץ כדי ללמוד באחת האוניברסיטאות הטובות בארה"ב. קיבלתי מהבית את הדחיפה ואת החופש לא להיות כבולה לשום דבר. המסר היה שאם מישהו או משהו כובל אותי, אז שאבחר בחופש שלי ואעשה את מה שאני רוצה לעשות בלי לחץ מהשאלות של 'מתי תתחתני, מתי ילדים'. התחושה שקיבלתי מהוריי היא שהעולם הוא מגרש המשחקים שלי ואני פשוט צריכה לקפוץ למים. מסתבר שזה היה ממש מילולי כי המחקר שלי עוסק במים"

"שמי הדס, ובאינדית הפירוש של 'דס' הוא 'משרתת'. כך אני רואה את עצמי - כמי שנועדה לשרת את הסביבה. מבחינתי זאת הסיבה שנולדתי, וזאת הסיבה שאני קיימת", אומרת הפרופסור חבר הדס ממן מבית הספר להנדסה מכנית בפקולטה להנדסה של אוניברסיטת תל אביב, העוסקת בפיתוח טכנולוגיות ותהליכים לטיהור מים. היא נולדה בצפת להורים יוצאי מרוקו, וגדלה עם שתי אחיותיה בצפת, בקריית שמונה וגם בנצרת עילית, כאשר במקביל התגוררה המשפחה לא מעט גם בחו"ל עקב נסיעות העבודה של אביה כפרופסור בטכניון.

ממן: "אבי הוא פרופסור לזיהום אוויר בטכניון ולכן גרנו בהמון מקומות בעולם, תוך כדי לימודי הדוקטורט, הפוסט דוקטורט שלו והשבתונים. לכן התניידנו הרבה בין ישראל וארה"ב כל פעם במקום אחר. תמיד הערצתי את אבא שלי והצטרפתי אליו בכל הזדמנות לטכניון. חשתי גאווה גדולה ללכת בין הסטודנטים, אולי יחשבו שגם אני סטודנטית. עשיתי אצלו ניסויים במעבדה בנושא של השפעות זיהומים של גזים באטמוספירה על גידולי צמחים, וכך נחשפתי לניסויים במעבדה כבר מגיל צעיר מאוד, וידעתי שאני רוצה להתעסק במחקר. רציתי תמיד להיות כמו אבא שלי, אבל לא חשבתי שאני יכולה להגיע למקום הזה".

עד כמה השפיעה עלייך ההזדהות הגדולה שלך עם דרכו של אביך?

ממן: "חשתי תמיד גאווה על כך שאבא שלי הוא פרופסור ממוצא מרוקאי, ובתקופה שהוא למד ועד שהגיע למעמדו האקדמי, זה היה ממש לא שכיח או מובן מאליו, בוודאי לא בתחום הפיסיקה. הוא היה צריך לנפץ המון מחסומים ואני לא יודעת זאת ממנו, כי הוא מעולם לא אמר לי מילה על כך, אבל הוא נלחם מול תופעות רבות של גזענות ודעות קדומות בדרכו להיות פרופסור שהוא 'ממן'. זאת הסיבה שהחלטתי שבאקדמיה שם המשפחה שלי נשאר 'ממן' ואני לא משנה אותו, מבחינתי זה כבוד לאבא שלי וכבוד לכך שכמרוקאי הוא הצליח עם הרבה עיקשות ולמרות הקושי, להגיע למעמד האקדמי המכובד כל כך אליו הגיע".

מה היו התובנות מבית ההורים שהשפיעו על בחירותייך בחיים?

ממן: "היו לי כל מיני רעיונות לגבי מה שאני רוצה לעשות בחיים, למשל להתעסק בצורפות. רציתי להירשם ללימודים בתחומים קצת פחות מאתגרים ואבא שלי דחף שארשם להנדסה כימית בטכניון. המקום בו אני נמצאת היום הוא הישג גדול מאוד, והראשונים להאמין בי היו ההורים שלי, שתמיד אמרו לי שאוכל לממש כל מה שאני ארצה לעשות או לחלום עליו. הורי נתנו לי את האמונה והבמה לכך שהכל אפשרי. לדוגמה, סיימתי את התואר הראשון בהנדסה כימית והלכתי לעבוד כמהנדסת תהליך בייצור של זכוכית, המשכתי לתואר שני בהנדסת סביבה בטכניון והלכתי לעבוד כמהנדסת תהליך בייצור נייר במפעלי נייר חדרה. כשרציתי להמשיך לדוקטורט בדקתי מספר מקומות בארץ ואבא שלי התעקש שאעזוב את הארץ כדי ללמוד באחת האוניברסיטאות הטובות בארה"ב. קיבלתי מהבית את הדחיפה ואת החופש לא להיות כבולה לשום דבר. המסר היה שאם מישהו או משהו כובל אותי, אז שאבחר בחופש שלי ואעשה את מה שאני רוצה לעשות בלי לחץ מהשאלות של 'מתי תתחתני, מתי ילדים'. התחושה שקיבלתי מהוריי היא שהעולם הוא מגרש המשחקים שלי ואני פשוט צריכה לקפוץ למים. מסתבר שזה היה ממש מילולי כי המחקר שלי עוסק במים".

ספרי על תקופת הדוקטורט

ממן: "תקופת הדוקטורט שלי נמשכה ארבע שנים ב-Duke University בצפון קרוליינה. איתרתי את המנחה שלי לדוקטורט באינטרנט והתלהבתי מנושאי מחקריו ומעובדה שהם קשורים ל-EPA, המשרד להגנת הסביבה האמריקני. שלחתי אליו דוא"ל, וביקשתי להיפגש עמו. כך נוצר החיבור והתקבלתי ללימודי הדוקטורט בהנחייתו. מיד עם סיום הדוקטורט התראיינתי בארה"ב למשרה אקדמית של Assistant Professor. היו לי כבר מספר ראיונות בשלב מתקדם והיה ברור שאומנם מעמדי האקדמי יהיה גבוה יותר אם אני ממשיכה במסלול זה בחו"ל, לעומת מה שממתין לי בארץ, אך ידעתי שהמשמעות היא שלא אחזור ארצה. התלבטתי מאוד, כי מצד אחד ידעתי שבחו"ל מעמדי האקדמי גבוה יותר, ולא הייתה שאלה של השתלבות בתרבות זרה או קשיי שפה כי גרתי לא מעט שנים בארה"ב. מאידך-גיסא, יש לי משפחה גדולה וחמה והמשפחתיות היא ערך חשוב. התייעצתי עם הורי שהבהירו לי שיתמכו בכל החלטה שאקבל, ההחלטה הייתה קשה אבל בחרתי לחזור ארצה למדינה שלנו אליה אני מחוברת כל כך".

מה היו האפשרויות שעמדו בפנייך עם חזרתך ארצה?

ממן: "היו לי מספר אפשרויות לפוסט דוקטורט אך בסופו של דבר התקבלתי כעמיתת פורטר באוניברסיטת תל אביב. תפקיד זה איפשר לי לבנות את מעמדי באוניברסיטה במהלך שנתיים של עבודה באקדמיה. זה לא פוסט דוקטורט רגיל עם מנחה, אלא תפקיד שנועד להערכת הישגי, כדי להחליט האם לקבל אותי כחלק מהסגל האקדמי בפקולטה להנדסה. הקצו לי מעבדה בשטח קטן ותקציב מזערי, ומשם התחלתי את דרכי. זו הייתה הרפתקה מאתגרת והתנסות חדשה. למרות שלא עשיתי פוסט דוקטורט באופן המקובל וללא תפקיד מוגדר ולמרות שלא הייתי חברת סגל, נהניתי מכל רגע. עברו עלי שנתיים מדהימות במהלכן הכרתי עמיתים ופתחתי אופק מחשבתי רחב ולא מקובע בנושא מסוים, כפי שנעשה בפוסט דוקטורט רגיל. לאחר שנתיים וחצי, קיבלתי משרה בפקולטה להנדסה בבית הספר להנדסה מכנית, באוניברסיטת תל אביב".

החזון המחקרי - ערך לכל טיפה
בכנס במומביי של הפדרציה היהודית

תפישה הוליסטית
"מבחינה פילוסופית, מקורות מים מזוהמים עלולים לזהם גם את הנפש. נושא המים הוא חיוני לא רק לקיום הגופני, אלא לתפישה ההוליסטית שמשלבת את הגוף והנפש. לפיכך חשיבות של מים מטוהרים אינה נמדדת רק ברמת הקיום ההישרדותי, ויש לכך משמעותית ערך גבוה יותר. המצב כיום, שהולך ומחמיר לצערי, מצביע לא רק על מחסור במקורות מים אלא גם על בעיה באיכותם של המים"

המחקר של הפרופסור ממן עוסק בטיהור מים שהוא לדבריה הייעוד שלה בחיים. לפי התאוריה של Water sustainability (קַיָּמוּת של מים) מים הם משאב שחיינו מתבססים עליו ואיננו יכולים להתקיים בלעדיו. על-פי התפישה הזאת, לכל טיפת מים יש ערך, וממן מאמינה שכאשר אנו שותים מים מזוהמים, השפעות הזיהום הן נרחבות הרבה יותר מהכימיה או מהמיקרוביולוגיה של המים ושל הפרמטרים המדידים בצורה המקובלת.

מה תפישתך לגבי קיימות של מים?

ממן: "מבחינה פילוסופית, מקורות מים מזוהמים עלולים לזהם גם את הנפש. נושא המים הוא חיוני לא רק לקיום הגופני, אלא לתפישה ההוליסטית שמשלבת את הגוף והנפש. לפיכך חשיבות של מים מטוהרים אינה נמדדת רק ברמת הקיום ההישרדותי, ויש לכך משמעותית ערך גבוה יותר. המצב כיום, שהולך ומחמיר לצערי, מצביע לא רק על מחסור במקורות מים אלא גם על בעיה באיכותם של המים. המחקר שלי מתעסק לא-מעט במים במדינות מתפתחות, בעיקר בהודו. חזרתי לא מכבר משנת שבתון בצ'נאיי שבדרום הודו, ומה שהדהים אותי היה שבאוניברסיטה בה הייתי, IIT Madras, שלחו הביתה סטודנטים לתואר ראשון למספר חודשים, מפאת מחסור במי שתייה בשל חשש למותם של אנשים רבים. נסי לדמיין מצב שבו אוניברסיטת תל אביב מפנה את כל הקמפוס מפאת מחסור בסיסי של מים לשתייה.

"המחסור במים ראויים לשתייה, שנובע גם משינויים אקלימיים, ישפיע בסופו של דבר על כולנו. כבני אדם, אנו חייבים לגלות רגישות לאופן שבו בני אדם חיים במקומות אחרים בעולם ומתמודדים עם קשיים קיומיים, כי הצפי הוא שהעלייה בטמפרטורות במזרח התיכון, כתוצאה מהשינויים באקלים העולמי, תהיה גבוהה מהממוצע, והטמפרטורה אף תגיע ל-50 מעלות צלזיוס. המחסור במים קשור גם להיבט הסביבתי שנובע מזיהום המים, כך שהמחקר שלי מתעסק גם ביחסי הגומלין בין מים לשפכים. אם אנו מביטים על הסטטיסטיקה העולמית, למעלה משני מיליארד אנשים מאוכלוסיית העולם חיים ללא מים ראויים לשתייה. בנוסף, ליותר מארבעה וחצי מיליארד אנשים אין מערכות תברואה ראויות. בהודו הוציאו לפועל מיזם גדול מאוד במסגרתו מתקינים אסלה בכל בית, כדי למנוע מאנשים שם להתפנות בשדות".

מה המשמעות של זיהום מים על המחסור במים במקומות כמו הודו?

ממן: "תהליך טיהור השפכים בהודו שונה מתהליך הטיהור בארץ, אבל ישנם מקומות בהודו שפשוט הפסיקו את תהליך הטיהור, כי אין להם אפילו מים בשירותים כדי לשטוף את האסלה, וזה גורם לזיהום השדות. המשמעות הרת אסון, כי בגרם אחד של צואה יכולים להיות מיליארדי מיקרואורגניזמים, כך שקל לתאר מה קורה למקור מים שמזדהם בשפכים. התוצאה היא שלא רק שמקורות המים הם דלילים אלא גם מזוהמים. הזיהומים הם לא רק ממקור ביולוגי של בקטריות ווירוסים, אלא גם ממקור כימי. כלומר, זיהומים של מתכות כבדות טבעיות ולא-טבעיות, כגון פלואוריד שמחליף את הקלציום בעצמות וגורם לילדים לגדול עם כל מיני עיוותים. יש גם זיהומים של ארסן וניטראט שמגיע כתוצאה מדישון יתר בחקלאות. דישון יתר בחקלאות גורם למצב של שחרור תרכובות של אמוניה למים, האמוניה מתחמצנת לניטראט, מולקולה של חנקן שלא מאפשרת לדם להכיל חמצן, וגורמת לתופעה של 'כחלת התינוקות'. תינוקות עד גיל חצי שנה ששותים מים עם ריכוז גבוה של ניטראט הופכים להיות כחולים".

מה הנזק התוצאתי של מחסור במים?

ממן: "סדר-היום המחקרי שלי הוא להבהיר שהחשיבות היא לא רק המחסור במים, אלא גם איכות המים - שמשפיעה משמעותית על הבריאות שלנו וגורמת למוות. באותן מדינות מתפתחות קיימת תופעה של שאיבת יתר בגלל המחסור במים, ונוצר מעגל אכזרי ללא נקודת מוצא. מחסור במים עקב שינויים עולמיים, זיהום אוויר, גידול באוכלוסייה ועלייה ברמת החיים, הטכנולוגיה והתעשיה - כל אלה מובילים לכך שאנו צורכים יותר מים, הדרישה של מים לחקלאות ולתעשיה גדלה ובעקבות זאת עלייה בזיהומים של שפכים ביתיים ושפכים תעשייתיים. כל אלו מזהמים את מקורות מי השתייה ובכדי לטהר את מקורות מי השתייה נדרש מימון רב, שכן הטכנולוגיות המתאימות הן יקרות מאוד. לאנשים בכפרים במדינות המתפתחות, אין כסף לממן זאת והם נאלצים לשתות מים מזוהמים. מול מקורות המים העילאיים, יש גם את מי התהום, שבשל שאיבת היתר הופכים להיות מלוחים יותר. יש מקומות רבים בעולם וגם בבארות מסוימות בישראל, שבגלל המלחת יתר, לא ניתן לשתות את מי-התהום. אנשים שאין להם מקור מים חלופי, שותים את המים האלו ומשלמים בחייהם. אין פתרונות קסם".

תחרות אקדמית

מחצית מפעילותה של ממן מכוונת לפיתוח תהליכים והמצאות שקשורים לטיהור מים. היא מתמקדת בעיקר בהודו, מקום שהיא מתחברת אליו מאוד. עד לפני מספר שנים, עסקה ממן בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות ללא קהל יעד מוגדר. היא נשאבה כל כך חזק למרוץ התחרות האקדמית, עד כדי כך שהתנתקה מהסיבה האמיתית שבזכותה נכנסתי למחקר מים. היה לה חשוב אז, היא מסבירה, להשיג מענקי מחקר ולפרסם מאמרים.

האם כחוקרת ניסיונית בפקולטה להנדסה, התחרות האקדמית מאתגרת יותר?

ממן: "הפקולטה להנדסה היא מקום תחרותי מאוד, בגלל ההיבט הטכנולוגי, ויש הבדל בין חוקרים ניסיוניים לחוקרים תאורטיים. כחוקרת ניסיונית, ההכנסה השנתית שאני צריכה לייצר כדי שהמעבדה שלי תשרוד היא גבוהה מאוד, ואם חלילה בשנה אחת שיעור ההכנסות יפחת, המעבדה לא תשרוד. זה מעבר למלגות לסטודנטים. מדובר על העלויות של פיתוח הטכנולוגיות, הכימיקלים, תחזוקה של המכשור האנליטי ושל המעבדה בכלל. כדי לאפשר את כל אלו, צריך לייצר הכנסה גבוהה מאוד. בפקולטה להנדסה קיימת חשיבות להמצאות כי מדובר בפיתוח טכנולוגי, כך שבנוסף לפרסום מאמרים, מופעל עלינו לחץ רב להמציא תגליות שיש להן יכולת לייצר פטנטים. מגרש המשחקים הוא העולם, וכדי לרשום פטנט עליו להיות תחרותי ביחס לעולם כולו. המרכיב המשפחתי שלי, כחוקרת עם שלושה ילדים קטנים - ילדה בת 9 ותאומים בני 6 וחצי - וכל המשחק האקדמי הזה, שבנוסף אליו יש גם את נושא ההמצאות ופיתוח טכנולוגיות, הוא אתגר בהחלט לא פשוט".

קיימות של מים - מיזם בהודו
שפכים של צבעים מתפזרים לסביבה ללא טיפול

מחקר משולב
"זה מחקר שמשלב גם הנדסה, גם אנתרופולוגיה, מדעי החברה, כלכלה, חוק ומשפט ומדעים מדויקים. פתרון בעיית המים אינו רק הנדסי. בעבר האמנתי שאם אני מפתחת במעבדה טכנולוגיה עילית מתקדמת, ואני מפרסמת מאמרים בכתבי עת יוקרתיים, זה יוביל לכך שאם מישהו יתעניין הוא יקדם את התגלית לשלב הבא. בפועל, זה לא עובד ככה, שכן רוב הפתרונות הטכנולוגיים לשיפור איכות המים והשפכים נשארים במעבדות, והסיבה היא שהם אינם מתאימים לכל סביבה אפשרית. הבנתי שהדרך היחידה לפתרון היא פשוט לצאת לשטח"

הפרופסור ממן מעידה על עצמה כחוקרת שאפתנית מאוד, ובנוסף לעומס הבלתי אפשרי שלה, הוסיפה נדבך נוסף לפעילותה - עבודה שאין לה בה פרסומים, אבל היא אקוטית מבחינת השליחות שבה. לאקדמאים - היא מבהירה - יש אחריות חברתית, והמטרה היא לא רק לייצר מאמרים, אלא לשפר את העולם ואת החברה בה אנו חיים. היא רואה, לצערה, חוקרים רבים שמתעסקים בריבוע הקטן שלהם, ולא רואים את המחויבות החברתית והסביבתית שלהם כמחוללי שינוי. שינוי הוא לא רק קידום את עצמה כחוקרת, היא מדגישה, אלא ביכולת שלה לתרום לעולם.

מה חשיבות המיזם בהודו?

ממן: "הפרויקט כולל מספר מדענים מדיסציפלינות שונות שמשתפים פעולה, כאשר החזון הוא לייצר שינוי. כולנו מאמינים שעל-מנת לייצר שינוי חייבים לשלב תחומי ידע. אנו עובדים על מיזם בשיתוף מספר מקומות ברחבי הודו, במסגרתו אנו שולחים סטודנטים מהאוניברסיטה לטובת איסוף מידע. מהות שיתוף הפעולה בין מספר דיסציפלינות, הוא בכך שפתרון בעיית המים אינו רק פתרון טכנולוגי. הטכנולוגיה יכולה להיות מתקדמת, אבל מדובר בטכנולוגיה יקרה, כך שאם מכניסים אותה לכפר כלשהו, אנשים לא יקנו אותה. יש גם את נושא התחזוקה של טכנולוגיה שהיא מורכבת, כך שאם היא תינזק היא תהפוך לאוסף ברזלים. זאת גם טכנולוגיה שלא מתאימה למהלך החיים של האנשים באותו כפר.

"בתרבויות הללו בכפרים, האוכלוסייה שאחראית להבאת המים זאת אוכלוסיית הנשים. הן אחראיות לספק מים למשפחה שלהן, ואין להן את ההשכלה או הכלים האנליטיים לבדוק את רמת איכות המים. כך שייתכן מצב, למשל, שבו הן ילכו למקור מים קרוב אך מזוהם במקום למקור מים איכותי אך רחוק. יש פה דינמיקה שלמה שמשפיעה על ההחלטה של בני המקום מהיכן להביא את המים, ולכן יצירת האימפקט והיכולת לפתור בעיות היא משמעותית, דווקא במקומות הללו שהם מאותגרים מבחינה אישית, סביבתית וכלכלית".

כיצד מיושמים עקרונות קיימות המים במיזם?

ממן: "יש צורך בפתרון שיהיה זול, כזה שיתאים למהלך החיים שלהם. צריך להתייחס למעגלים נוספים של חינוך, תרבות וגם להיבט הכלכלי מהבחינה של יצירת הכנסה לאנשים. זה מחקר שמשלב גם הנדסה, גם אנתרופולוגיה, מדעי החברה, כלכלה, חוק ומשפט ומדעים מדויקים. פתרון בעיית המים אינו רק הנדסי. בעבר האמנתי שאם אני מפתחת במעבדה טכנולוגיה עילית מתקדמת, ואני מפרסמת מאמרים בכתבי עת יוקרתיים, זה יוביל לכך שאם מישהו יתעניין הוא יקדם את התגלית לשלב הבא. בפועל, זה לא עובד ככה, שכן רוב הפתרונות הטכנולוגיים לשיפור איכות המים והשפכים נשארים במעבדות, והסיבה היא שהם אינם מתאימים לכל סביבה אפשרית. הבנתי שהדרך היחידה לפתרון היא פשוט לצאת לשטח.

"קצב הדברים במיזם הזה שונה מהדברים שאני עושה בצורה מבוקרת במעבדה, כי שם מגרש המשחקים הוא השטח, והוא בלתי צפוי בהרבה; ובנוסף יש גם תלות באנשים שנמצאים שם. אנחנו חייבים להכיר את השטח ולעשות לו ניטור, לנתח את הנתונים באופן שנוכל לבנות מודלים אמינים, כנראה לא עם משמעות סטטיסטית. ניתוח המודלים והבנתם ילמדו אותנו מה קורה ועתיד להתרחש, מדוע העולם מגיע למצבים כאלו. מההבנה הזאת נוכל לייצר שינוי".

כיצד נעשה תהליך איסוף הנתונים במחקר במיזם?

ממן: "במטרה לכמת ולהבין את מידת הבעיות, נשלח בקרוב קבוצה של סטודנטים מרחבי הקמפוס לכפרים בהודו למשך חודשים, שם הם ישהו ויתעסקו בנושא של ניטור מים, יבחנו אילו מדידות מים יש לעשות, ויבינו תוך כדי גם את נושא העלויות. העבודה המקדימה שלנו לנסיעה היא עבודה שדורשת זמן רב, וכוללת את מציאת השותפים הנכונים בהודו שבנינו איתם רמת אמון טובה. האמון אינו רק בין העמיתים במיזם אלא גם בין האנשים בהודו, וזהו קשר שנבנה לאורך תקופה, במהלך הביקורים והשהות בהודו. אין פה שום דבר מלאכותי. השלב הבא יהיה לבנות תוכנית ולחשוב על הפרמטרים המדידים של המים במסגרת המגבלות, היכולת, הכלים והאמצעים שברשותם. אומנם אנשים מבינים שיש להם את הזכות לשתות מים ראויים לשתייה, אבל מה שהם אינם מבינים - גם בארץ - שאם נשלם את המחיר האמיתי של מים ראויים לשתייה, זה יהיה מחיר גבוה מאוד ויש כאלו האומרים שבעתיד מחירו יהיה יקר מזהב".

מה מקורות המימון למיזם בסדר גודל כזה?

ממן: "הייתי בכנס במומביי בתמיכת אוניברסיטת תל אביב, והוענקה לי במה לדבר בפני הפדרציה היהודית מקנדה ומארה"ב. דיברתי שם על המצב הקשה של המים ושעלינו לפעול כאן ועכשיו - שאנו חייבים להיות רגישים לאופן בו אוכלוסיות בעולם חיות, שאסור לנו לעצום עיניים למה שקורה בעולם ושיש לחשוב כיצד לשלב את הטכנולוגיה יחד עם האנשים כדי ליצור שינוי. למחרת, בעת ארוחת הצהריים, פנתה אלי אחת הנשים ששמעה את ההרצאה שלי, ביקשה שאצטרף לשולחנה ושאלה מה אני צריכה. היא העניקה כסף למימון סטודנט לדוקטורט שיוכל לנסוע לשטח בהודו לניטור מים כדי להבין את מצב המים. ביקשתי לדעת מתי לשלוח לה דוחות, היא הגיבה בפליאה, כי לדבריה, מדוע שארצה לבזבז את זמן המחקר היקר שלי על כתיבת דוחות? היא פשוט נתנה בי את אמונה, ואמרה לי שהיא סומכת עלי שאדע לנצל הכסף שלה נכון למען העולם ולסביבה. מהחוויה המדהימה עם האישה המיוחדת הזאת הבנתי שאם נעשה את הדבר הנכון, המשאבים לא יהיו הבעיה".

פיתוח טכנולוגיות לטיהור מים
עם מוהאן הפרופסור המארח בשבתון ב-IIT

רדיקלים חופשיים
"רדיקלים חופשיים הם בעצם צורונים כימיים לא-יציבים, והם אלימים מאוד, כי חסר להם אלקטרון, ולכן הם ישאפו להגיע לכל דבר שיש בו אלקטרון שניתן לקחת. אם הם לוקחים למשל את האלקטרון ממולקולה של חומר הדברה. אותה מולקולה מתפרקת בתקווה שהיא מתפרקת לחומר פחות בעייתי, וכך אנו מטהרים את המים"

החשיבה היא תמיד כיצד ניתן להביא את הטכנולוגיה החדשה או המשופרת אל תוך המודל של ה- water sustainability, מסבירה ממן ומציינת כי הסטודנטים שלה במעבדה תומכים בטכנולוגיות שהם מפתחים במיזמים שמתבצעים בשטח.

ספרי על עבודת המחקר במעבדה?

ממן: "אני מתעסקת המון בטכנולוגיות שקשורות ביצירה של רדיקליים חופשיים ופוטונים בתוך המים. רדיקלים חופשיים הם בעצם צורונים כימיים לא-יציבים, והם אלימים מאוד, כי חסר להם אלקטרון, ולכן הם ישאפו להגיע לכל דבר שיש בו אלקטרון שניתן לקחת. אם הם לוקחים למשל את האלקטרון ממולקולה של חומר הדברה. אותה מולקולה מתפרקת בתקווה שהיא מתפרקת לחומר פחות בעייתי, וכך אנו מטהרים את המים. בגוף האדם נוצרים רדיקלים חופשיים מעצם תהליך הנשימה והחשיפה לעשן, לזיהום אוויר, לקרינה וכו'. אני מנצלת את היכולת של אותם רדיקלים כדי לטהר מים, כשלמעשה הרדיקלים החופשיים תוקפים את המזהמים ומטהרים את המים. זאת בהשוואה לגוף האדם, ששם הרדיקלים החופשיים גורמים לתופעות של הזדקנות ושל פירוק מולקולות חיוניות בגוף האדם. וכדי למנוע את תהליך ההזדקנות והנזק, אנו צורכים אנטי אוקסידנטים במזון כגון אוכמניות, שבעצם מנטרלים את הרדיקלים החופשיים.

מה היתרון של אותם צורונים כימיים או רדיקלים חופשיים בשימוש לטיהור מים?

ממן: "היתרון של אותם צורונים הוא שברגע שהם מגיבים הם נעלמים, ולא נשארים כשאריות פסולת במים. זה גם החיסרון שלהם, כי אם נכנס למים זיהום נוסף אין כבר אמצעי הגנה על המים. זאת שיטה שהיא פחות טבעית למים, ומה שאנו מנסים לעשות בהרבה מחקרים שלנו הוא לשפר תהליכים טבעיים ביולוגיים של טיהור מים בעזרת צורונים ראקטיביים ואז בעצם לשלב ביניהם. שילוב בין אותם תהליכים ביולוגיים טבעיים שאני מכנה אותם 'סלואו-טק' כי הם עובדים לאט מאוד בשילוב עם אותם צורונים ראקטיביים. כך אנו מייצרים תהליכים של 'פאסט-טק', כי אנו גורמים לתהליכים הביולוגיים הטבעיים לעבוד מהר יותר, ואז לקבל מים ראויים לשתייה בצורה מהירה יותר, ובמקרים רבים גם מים איכותיים יותר".

ספוג לספיחת מזהמים במים

חלק מהמחקר, מסבירה ממן, הוא שדרוג טכנולוגיות קיימות ובחלקו הוא המצאת טכנולוגיות חדשות. לא כל דבר חייב להיות תגלית חדשה, גם ליצירת תהליך מהיר יותר יש חשיבות רבה. כיום עובדים במעבדתה של ממן על תהליך של יצירת מעין ספוג בתוך המים, מחומרים טבעיים, בעל שטח פנים גדול מאוד שאין בו כמעט מסה. התקבל מממשלת הודו מענק מחקר כדי לפתח את החומר הזה לרמה של מוצר. בנוסף, עובדים גם על תהליכים שמאפשרים לשחרר את המזהמים לאחר ספיחתם, ואז לעשות שימוש חוזר בספוג.

נורות "לד" לחיטוי מים

על איזה מיזם מחקר נוסף עובדים כיום במעבדתך?

ממן: "אנו עובדים על מיזם גדול שממומן על-ידי משרד הכלכלה, של שימוש בנורות 'לד' [דיודה פולטת אור] לחיטוי מים. לכל פוטון יש אנרגיה שונה כפונקציה של אורך גל. אנחנו מנצלים את היכולת של נורות 'לד' לפלוט פוטונים על-מנת לחטא את המים. מצאנו שילוב מיוחד של אורכי גל שבאמצעות אנרגיות נמוכות יכול לחטא מים, וכבר יש על כך פטנט. קיבלנו תקציב נוסף ובשיתוף עם חברה בארץ פיתחנו ריאקטור שאנו כבר בודקים בשטח כניסוי, כשהחלום הוא להגיע בסופו של דבר למערכות חיטוי שנוכל לנייד. בלחיצה על מקש בסלולר נוכל להפעיל את מערכת חיטוי המים. אנו מקווים שזאת תהיה מערכת בעלת אורך חיים ושניתן יהיה להפעילה מרחוק".

תובנות של אשת מדע
צילום מעבדה לספיחת חומרים מזהמים במים

לקדם שינוי
"תפקיד האקדמיה, שאינה משולמת על-ידי חברות הענק, הוא להיות אמיצה ולנסות לייצר שינוי, כי אם לא כן, אנו מקבלים כסף ממשלמי המיסים ומה אנו נותנים בתמורה, מאמרים שאיש לא קורא? אסור לנו לקבל את המצב הקיים וחייבים לפעול לעשות דברים בצורה אחרת"

כיצד את מגדירה את המחויבות שלך כאשת מדע?

ממן: "אם מסתכלים על המצב בעולם, יש את הפסימיים שאומרים שבעקבות השינויים האקלימיים נגיע בעוד 12 שנים למצב של אל-חזור, ויש את האופטימיים שחוזים זאת בעוד כˉ40-30 שנה. בשתי האבחנות מדובר בדור הבא והם אלו שישלמו את המחיר של כל הזוועות שעשינו להם. לכן אני מתעקשת על כך שיש לנו מחויבות חברתית מוסרית אישית לעשות ככל היותר כדי למזער את הנזק הזה. הישארות בין ארבעת קירות המעבדה שלי לא תאפשר לי לתרום באופן ממשי לשינוי. לא אוכל לישון בלילה או להסתכל לילדי בעיניים אם לא אפעל באופן פעיל למזעור הנזק, כי אז לקיום שלי אין שום זכות".

מה מקומה של האקדמיה בקידום השינוי?

ממן: "תפקיד האקדמיה, שאינה משולמת על-ידי חברות הענק, הוא להיות אמיצה ולנסות לייצר שינוי, כי אם לא כן, אנו מקבלים כסף ממשלמי המיסים ומה אנו נותנים בתמורה, מאמרים שאיש לא קורא? אסור לנו לקבל את המצב הקיים וחייבים לפעול לעשות דברים בצורה אחרת. אנחנו יכולים להילחם מול כל מי שצריך להילחם בו, הרי כאישה במעמדי האקדמי, נלחמתי כל כך הרבה להגיע למעמד של פרופסור חבר. כנשים, אנו לוחמות ואנו יכולות לנצל את היכולת הזאת שלנו יחד עם העובדה שאנחנו מולטי דיסציפלינריות, כדי לעשות שינוי במסגרת הזמן המוגבל שלנו".

כיצד את משלבת בין כל המשימות על-אף משאב הזמן המוגבל שלך?

ממן: "כשאני נמצאת בכנסים, יש לי מעט מאוד פנאי לרישות (נטוורקינג), כי אני מנצלת כל דקה פנויה, לעומת גברים שיש להם הרבה פנאי לכך. אין לי זמן גם לחברות או לכל דבר אחר פרט למה שאני עוסקת בו, וכמובן למשפחה, כי הזמן שלי כאישה הוא משאב מוגבל, ומתחלק בין המון דברים. גם כשאני נוסעת לכנס, אני דואגת שהכל יהיה מסודר ומאורגן מראש כמו שצריך, ואולי - אם להודות על האמת - אני רוצה להיות כזו, לא לוותר על תפקידי כאם וכמנהלת ענייני הבית. כל המשימות שלנו כאימהות ומחנכות שמנהלות גם את הבית, דורשות זמן רב והכל צריך להשתלב. עם זאת, אני לא יכולה לאפשר לעצמי לא להגיע למצוינות בגלל הדברים האלו, ואני גם לא מוכנה לוותר ומפעילה המון אינטליגנציה רגשית בניווט של הדברים. אז אולי יש לי פחות זמן לרישות, אבל לפחות הרישות שאני עושה הוא ממוקד ויעיל מאוד למטרה".

באופטימיות הבלתי נדלית שלה המעניקה לה את העוצמה להניע שינויים, ממן היא אדם ספונטני ואוהבת לנסות דברים חדשים. היא לא מוגבלת בצורת החשיבה שלה, ומאמינה שאפשר להגיע לכל מקום שרוצים להגיע, כך היא מחנכת גם את ילדיה.

ממן: "אני לא מאמינה בקירות, כי אני מאמינה שמי שיוצר את הקירות הם בני אדם, ולכן הם גם אלו שיכולים לשבור אותם".


ילדיה שותים חלב קוקוס בהודו
תאריך:  17/07/2019   |   עודכן:  17/07/2019
שרון מגנזי
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  משבר האקלים
רבות מן החברות הגדולות בעולם חוששות, כי שינויי האקלים יפגעו ברווחיהן החל משנת 2024 בקירוב – קובע מחקר של אגודת CDP
06/06/2019  |  איתמר לוין  |   מיוחדים ברשת
הטמפרטורה הממוצעת באגן הים התיכון עלתה מאז המהפכה התעשייתית ב-1.4 מעלות צלזיוס - כמעט פי 1.5 מאשר הממוצע העולמי, כך עולה ממחקר בינלאומי חדש שנערך בשיתוף אוניברסיטת חיפה ופורסם בכתב העת היוקרתי "Nature Climate Change". "אזור אגן הים התיכון נחשב רגיש במיוחד בגלל מאות מיליוני בני האדם שחיים סביבו, מצוקת המים שכבר קיימת בו, בעיית הפליטים וחוסר היציבות השלטונית בחלק מן המדינות. לכך יש להוסיף גם את עומסי התיירות המאפיינים את האזור. המחקר מראה את ההשלכות החמורות של שינויי האקלים באזורנו על המערכות האקולוגיות, אספקת המים והמזון ובריאות הציבור". אמרה פרופ' שלומית פז מעורכות המחקר.
19/11/2018  |  מירב ארד  |   חדשות
יותר מ-200 חוקרים מעשרים מדינות, כולל ישראל, ו-73 מוסדות מחקר הצליחו לעשות את מה שנחשב עד לפני מספר שנים כבלתי אפשרי - לפצח ולרצף את הגנום של החיטה המתורבתת, היא חיטת הלחם. פיצוח הגנום פורסם בכתב העת היוקרתי SCIENCE. הקונסורציום המדעי הגדול כלל שלושה צוותים ישראלים, מאוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת תל אביב וחברת הטכנולוגיה העילית nrgene, שהיו שותפות מרכזיות בהישג.
16/08/2018  |  עידן יוסף  |   חדשות
כשליש מהמזון המיוצר בעולם לצריכת אדם נזרק לפח או יורד לטמיון בדרכים אחרות. עם זאת, כמות מזון גדולה הרבה יותר "מתבזבזת" עקב הרגלי אכילה הכרוכים בשימוש לא יעיל במשאבי טבע. במחקר חדש המתפרסם (יום ב', 26.3.18) בכתב-העת המדעי רשומות האקדמיה האמריקנית למדעים (PNAS), מצאו מדעני מכון ויצמן למדע ושותפיהם למחקר, דרך חדשה להגדיר ולכמת "אובדן מזון אלטרנטיבי", בהשראת המושג הכלכלי "עלות אלטרנטיבית" (עלות אובדן החלופה), אשר מתייחס לעלות בחירת חלופה מסוימת על חשבון חלופות אחרות.
26/03/2018  |  עידן יוסף  |   כתבות
השריפות בדרום קליפורניה, אילצו אלפי תושבים להתפנות מבתיהם. מספר גבוה יותר של אנשים נמלטו מהוריקנים שפגעו בטקסס ובפלורידה. במדיה החברתית העלו תמונות של מכ"ם מטוסים המציג את הימלטות האנשים מפלורידה. תמונה זו העלתה את השאלה, מה היה קורה אם הדבר היה מתרחש באזור אחר בעולם, ולא היו מסכימים לתת מקלט לאותם תושבים?
02/01/2018  |  אריאל י' לוין  |   מיוחדים ברשת
רשימות נוספות   /   משבר האקלים  /  מי ומי    / 
חולמת בסוציולוגית  /  שרון מגנזי
חוקרת ימית מסוג אחר  /  שרון מגנזי
לעמוד בחזית המחקר  /  שרון מגנזי
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
טובה ספרא
טובה ספרא  |  
כוכב פלוטו, שמזוהה עם עוצמה ונקמה, נמצא בעמדת מפתח במפת ישראל האסטרולוגית ומשפיע על מאבקי הכוח במזרח התיכון    הכוכב מעורר תחושת נחישות לצד מתיחות ביטחונית ותחזיות לא פשוטות
דן מרגלית
דן מרגלית
אני מציע לאופוזיציה להתעורר ולתנועת המחאה על כל גווניה להבהיר לנתניהו ששוב נפגין ברחובות כמו במרס אשתקד
דרור אידר
דרור אידר
כוחותינו לוחמים בעוז ובמסירות נפש    מי שנמצא בשטח מבין היטב את הסכנה הקיומית המרחפת מעלינו ומוכן להקרבה למען עתידנו    ההכרעה אפוא חייבת להיות ברורה לא רק עבורנו ועבור הפרשנים, אלא ...
מירי ממן
מירי ממן
תשע סיבות לבחור בתבשיל החורפי המושלם    מרק חם הוא לא רק מאכל מחמם, אלא גם דרך נהדרת לשלב את כל אבות המזון בארוחה אחת
שלמה פילבר
שלמה פילבר
החוק לתיקון הגיוס עומד במרכז סערה ציבורית, כשמשפחות מילואימניקים מתקשות להתמודד עם נטל המלחמה. האם החוק החדש יחלק את העומס גם למגזר החרדי, או יעמיק את המחלוקת?
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: ד"ר אליהו כהן 1 פתח תקוה 4976012 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il