השופטת: רבקה פרידמן-פלדמן, בית המשפט המחוזי בירושלים

המועד: יום ראשון, 23.2.2020, שעה 09:00

הנושא: פלילים - הוכחות


השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, ראש ההרכב במשפטו של בנימין נתניהו, מנהלת בין היתר את משפטו של אברהם ישראל - מי שעמד בראש מוסדות "חזון ישעיה" ומואשם בעבירות מרמה במיליוני שקלים. כאשר המדור ביקר באולמה, נמשכה חקירתו הראשית של ישראל. חשוב להקדים ולומר, כי מדובר היה בדיון שלא בהכרח מלמד על הצפוי בתיק נתניהו. הוא היה רגוע וענייני (כפי שניתן לצפות בחקירה ראשית), וכמובן בלי כל תשומת הלב התקשורתית והקהל הרב הצפויים כאשר יחל הדיון בעניינם של נתניהו, נוני מוזס, שאול אלוביץ ואיריס אלוביץ.

מה בכל זאת ניתן ללמוד? פרידמן-פלדמן מדברת באיטיות ובשקט, ושמה לב לכל מילה שנאמרת באולם. היא אפשרה לישראל להאריך למדי בתשובותיו ולא קטעה אותו, אך גם ביקשה מסניגורו לכוון את מרשו כך שהתשובות יתמקדו בשאלות. בדיון זה לא היה צורך שהיא תתערב ותכפה את הסדר, משום שכאמור הוא התנהל על מי מנוחות. ברגע יוצא הדופן היחיד, כפי שנראה בהמשך, פרידמן-פלדמן הגיבה באנושיות רבה.

"בוקר טוב למתורגמנית", היא פותחת. ישראל מעיד באנגלית, מה שיצריך את רוב ההתערבויות של פרידמן-פלדמן במהלך הדיון. "רגע, רגע, לתת לה לתרגם, אחרת לא ישמעו לא אותו ולא אותה. שומעים את התרגום?", היא שואלת את המקליט בהקפדה ראויה שהכל יירשם. "אני חושבת שאת השאלות [של הסניגור] לא צריך לתרגם. אני חושבת שבפעם שעברה לא היה צריך", מנסה פרידמן-פלדמן לייעל את הדיון. אבל ישראל משיב: "אני רוצה להיות בטוח. אני מצטער, שאני יודע שזה יותר איטי".

"זה לא ההסכם"

כאשר ישראל מדבר, פרידמן-פלדמן מחלקת את מבטה בינו לבין המסמכים בהם מדובר. היא מקפידה על רישום מדויק של המסמכים שמציגה ההגנה: "זה מסמך חדש? איך נקרא לו? טוב, זה מספיק". כאשר הסניגור שוכח שגם פרידמן-פלדמן צריכה לראות את המסמך, היא פונה אליו בחיוך התורם לאווירה הטובה: "אפשר עותק ממנו? לראות אותו". ואילו כאשר הסניגור והתובעת מדברים ביניהם, היא מעירה מיד: "אי-אפשר כולם ביחד". הסניגור: "זה בינינו". פרידמן-פלדמן: "זה ביניכם, אבל זה לפרוטוקול; זה מוקלט".

כאמור, פרידמן-פלדמן שמה לב לכל פרט. כאשר הסניגור אומר לישראל "תעיד על העובדות", היא מתערבת: "שאלת אותו 'למה שחבצלת יגיד'; זה לא עובדות". היא גם מסייעת מדי פעם למתורגמנית, כדי שניתן יהיה להתקדם קצת יותר מהר. כאשר הסניגור מגיש מסמך ואומר שמדובר בהסכם, תשומת הלב של פרידמן-פלדמן ניכרת מיד: "זה לא ההסכם", היא מעירה בחיוך. "זה אומר שהיה מו"מ, שהייתה טיוטה; זה לא הסכם".

בהמשך מתייחס הסניגור למסמך, שאותו לא יגיש משום שאין לו דרך להביא לעדות את מי שכתבה אותו. ושוב, פרידמן-פלדמן מדקדקת: "מה המסמך? אבל תן לי לראות את זה, שאני אראה על מה הוא מעיד. תן לי רגע, אני אחזיר לך". לעומת זאת, כאשר מדי פעם התרגום אינו מדויק בפרטים קטנים מסוימים, היא אינה מתערבת - משום שאין לכך חשיבות של ממש.

"זה תלוי בסניגור"

משימה יותר מורכבת שעמדה בפני פרידמן-פלדמן הייתה כיצד לאזן בין זכותו של ישראל לקבל את יומו בבית המשפט, לבין ניהול יעיל של הדיון. בנקודה מסוימת הוא פונה אליה במישרין: "גבירתי, אין לי שום סיבה להסתיר, אני גאה בפרויקטים" - והיא מביטה בו בפנים חתומות. כאשר ישראל מאריך בתשובה ופרידמן-פלדמן מבקשת שיתמקד בשאלה, הוא מבקש לומר עוד משפט - והיא מאפשרת לו. ובהמשך: "אני חייב לקרוא כמה משפטים; אפשר, כבודה?" - הוא מבקש אל מול מסמך שהחמיא להתנהלותו, ונענה בחיוב.

ישראל מעיד בהתרגשות הולכת וגוברת, עד שהוא מתחיל להתייפח: "אני לא יודע למה אני פה". תגובתה של פרידמן-פלדמן מיידית: "שתה קצת מים. אתה רוצה הפסקה?". ישראל משיב בשלילה, ואחרי כמה שניות היא מבקשת מהסניגור להמשיך. ייתכן שהיה מקום להכניס עובדה זו לפרוטוקול, אם כי פרידמן-פלדמן נמנעת מכך. היא גם מאפשרת לישראל להאריך שוב בתשובה, ורק אחריה היא מבקשת מהסניגור: "תכוון אותו קצת".

השעה הבאה מתנהלת באותה צורה. פה ושם פרידמן-פלדמן מתערבת בתרגום, אם כדי לדייק במונחים (soup kitchen, היא מציינת, איננו "מטבח מרקים" אלא "בית תמחוי") ואם כדי להתקדם מעט יותר מהר. היא גם מאפשרת לישראל להאריך בתשובותיו, וכמעט שאינה מתערבת בהן - אם כי עושה זאת כאשר יש צורך לחדד פרטים בנוגע לגובה תרומה שקיבל הארגון. "לא יכולתי לומר זאת טוב יותר", אומר ישראל על התרגום של פרידמן-פלדמן, והיא צוחקת: "אמרת".

ישראל שואל אם יוכל להסביר עמוד-עמוד את קובץ המסמכים שהציג סניגורו, ופרידמן-פלדמן משיבה: "זה תלוי בסניגור. תענה לשאלות של עו"ד [שמשון] וייס. אין בעיה, הוא [וייס] שואל". ושוב - תשומת לב לפרטים: "רגע, זה מתייחס ל-22 עמותות. איך אנחנו יודעים שזה מתייחס לחזון ישעיה? כן, אני רואה. בסדר, לא צריך להראות את זה שוב, זה אותו מסמך. רגע, איפה יש 2007 ו-2008? אה, OK, למטה, בסדר".


השורה התחתונה: פרידמן-פלדמן מנהלת את הדיון באנושיות וברוח טובה, גם אם לא בשיא היעילות - הן בשל התרגום המסרבל והן בשל תשובותיו הארוכות של ישראל. בהתחשב בכך שהפרוטוקול מוקלט, כדאי להביא בחשבון שהוא ארוך ממילא ולנסות לצמצם את היקפו. כפי שאמרנו, ייתכן שהיא תנהל באופן אחר את תיק נתניהו, בו תעמוד בראש ההרכב.


יעילות: 8.

מזג שיפוטי: 9.