|   15:07:40
דלג
  שרון מגנזי  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
קבוצת ירדן
פחד מרופא שיניים: אסטרטגיות להתמודדות
שרירא. אני רואה את התפקיד שלי, ביצירת קאדר של מומחים שיתעסקו בגרונטולוגיה
לשרוד את הבדידות

חמישים גוונים של אפור

"ככל שאנו מזדקנים, הגיל הכרונולוגי שלנו מספר לנו פחות על היכולת שלנו", טוען הפרופסור עמית שרירא, פסיכולוג קליני מהחוג המשולב למדעי החברה באוניברסיטת בר-אילן. אוכלוסיית הזקנים היא הטרוגנית ומגוונת, וחשוב להבין את זה גם ברמה של מקבלי ההחלטות, ברמה של מדיניות - הוא מסביר. "קבוצת גיל הזקנה היא הקבוצה ההטרוגנית ביותר מכל קבוצת גיל אחרת, בעיקר מבחינת היכולת והתפקוד בכל תחום. יש הרבה גוונים של זקנה"
28/08/2020  |   שרון מגנזי   |   כתבות   |   כתבות פרופיל   |   תגובות
תלוי בהשקפה
מצאנו שתפישה שלילית או חיובית של הזקנה היא במידה רבה נבואה שמגשימה את עצמה. זה כמו מישהו שעולה 30 מדרגות והוא מתנשף ומזיע ואומר לעצמו, 'קשה לי לעלות את המדרגות האלו כי אני כבר בן 80 ואין לי מה לעשות נגד זה', לעומת מישהו אחר באותו גיל שיאמר לעצמו, 'קשה לי לעלות את המדרגות האלה כי לא עשיתי מספיק פעילות גופנית השבוע, או לא נחתי מספיק, או כי פשוט חם מאוד היום'. כלומר בעל התפישה החיובית משייך את האתגר לדברים שיש לו שליטה עליהם

הכוח המניע של הפרופסור עמית שרירא (43) בנוי מהרבה רבדים, גם מהסיפור המשפחתי שלו שמקשר אותי לתחומי העיסוק שלו. כפסיכולוג קליני, הוא מעיד שהמניעים העמוקים שלנו הם אישיים. זה מתחיל משם. היה לו תמיד עניין היסטורי ופסיכולוגי בשואה, המתחבר להיותו חוקר הגיל השלישי. להבין מה קרה לאנשים שחוו אותה וכיצד זה קרה, גם מהצד של הקורבנות וגם מהצד של התוקפים. הוא מעולם לא עשה את החיבור בין העניין שלו בשואה לבין הרקע המשפחתי שלו. שרירא: "כפסיכולוג קליני, אני מניח שמשהו בתת-מודע השפיע. כל השנים חקרתי את התחום ולא ידעתי שיש לי סבא וסבתא שעברו את השואה. אבי היה ילד מאומץ וההורים שאימצו אותו, ברחו מאירופה עוד לפני שפרצה המלחמה, כמו סבי וסבתי מצד אמי שעלו ארצה בטרם פרצה המלחמה".

כיצד התגלתה האמת על הוריו הביולוגיים של אביך?

שרירא: "במהלך לימודי התואר הראשון לקראת התואר השני, אבי פתח את תיק האימוץ שלו (שנים לאחר מות הוריו המאמצים), ויצר קשר עם אמו הביולוגית המתגוררת בסן פרנסיסקו בארה"ב. נסענו כולנו לפגוש אותה ואני בקשר עמה עד היום. בזמן השואה היא שהתה בצ'כיה וניצלה בזכות היותה בלונדינית עם עיניים כחולות. היא הרתה כשכבר עלתה ארצה והאב הביולוגי ברח מהארץ, עד היום לא ידוע לנו מה עלה בגורלו. עקב ניתוח שהסתבך, שבעטיו אושפזה במשך כשנה, נאלצה למסור את בנה לאימוץ".

כיום מוביל שרירא, יחד עם הפרופסור חיים כהן מהפקולטה למדעי החיים בבר-אילן, את התואר השני בגרונטולוגיה, תוכנית לימודים משותפת חדשה באוניברסיטה. שרירא, נשוי ואב לשני ילדים, חיפני מלידה, אוהב את האווירה והמנטליות של העיר. את הדוקטורט שלו עשה בתל אביב וכיום הוא נמצא על הקו בין הצפון למרכז. הרקע שלו, עוד מימי התיכון, מקורו במדעים ההומניים. הוא גם טבל ידיו בציור וחשב שהאומנות היא ייעודו.

כיצד עברת מאומנות לפסיכולוגיה?

שרירא: "אבי ז"ל, שהיה אף הוא צייר, מת צעיר יחסית מדום לב, אך הספיק לממש עצמו כאומן ואף היו לו מספר תערוכות נחשבות. רציתי ללכת בעקבותיו ולמדתי תואר ראשון באומנות, אך במקביל למדתי גם תואר בפסיכולוגיה, באוניברסיטת חיפה. אמי שהייתה מורה במקצועה ואדם מעשי מאוד, אמרה לי 'אתה צריך תוכנית חלופית', כך שאם לא אצליח להתפרנס מאומנות, אוכל לעסוק במקצוע 'בטוח'.

"הבחירה השנייה בפסיכולוגיה הייתה מתוך העניין שהיה לי בנפש האדם ובפסיכופתולוגיה, אבל התוכנית המועדפת שלי הייתה להמשיך בחקר תולדות האומנות לצד הציור. די מהר התאהבתי בתחום הפסיכולוגיה. רציתי לשלב את הצד הטיפולי יחד עם המחקר, וכשסיימתי את התואר הראשון הגשתי מועמדות והתקבלתי ללימודי תואר שני בפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת תל אביב".

משיכה לגיל הזקנה
מארח בחיפה סדנה בינ"ל של מומחי זקנה ובריאות

חסמים פסיכולוגיים
בקרב הגיל השלישי ישנה סטיגמה נוקשה יותר לגבי טיפול פסיכולוגי. רבים מהם תופשים את הטיפול הפסיכולוגי, כמשהו שקשור לבעיות פסיכיאטריות, לשיגעון, למשהו שהוא שלילי. הם לא ממש מכירים את השפה הפסיכולוגית, ולכן על המטפל לדעת זאת כשהוא פוגש אותם בחדר הטיפולים. בנוסף, יש את פער הגילים והמנטליות, שעלול לבוא לידי ביטוי כשאדם בגיל 80 מגיע לטיפול אצל פסיכולוג, נניח, בגיל 40 ויותר, שיכול להיות בנו

מהיכן מגיע החיבור החזק שלך לפסיכולוגיה של הזקנה?

שרירא: "פגשתי בתל אביב את המנחה שלי לדוקטורט, הפרופסור דב שמוטקין, שעסק בתחום של גרונטולוגיה (מדעי הזקנה), ובפרט בהשפעות הפסיכולוגיות של השואה על ניצולי שואה והפסיכולוגיה של הזקנה. החיבור שלי לתחום, אם אני מסתכל במבט למפרע (רטרוספקטיבי), מקורו בכך שתמיד הרגשתי נוח וגיליתי עניין רב יותר בשיחה עם אנשים בגיל הזקנה, אם זה סבא או סבתא או אפילו הורים מבוגרים של חברים. עניינה אותי איזו שהיא תפישה כוללנית שזיהיתי אצלם, שהיא מאוזנת יותר, שמסתכלת על דברים באופן רחב, שיש בה ביטוי לנסיון חיים, עם ראייה גם של הצדדים החיוביים לצד הדברים השליליים - ראייה שחסרה בקרב אנשים צעירים. במחקר מכנים זאת 'חוכמת הזקן'.

"עם השלמת התואר השני בפסיכולוגיה קלינית, המשכתי למסלול ישיר לדוקטורט על סיפורי חיים של ניצולי השואה, שסיימתי ב-2010. בתום ההתמחות בפסיכולוגיה קלינית, לאחר ארבע שנים, הייתי כבר מרצה בכיר באוניברסיטת בר-אילן. במקביל לעבודתי האקדמית, אני מטפל באנשים במגוון גילים בקליניקה פרטית, כשאני נותן קדימות למטופלים מהגיל השלישי, שאופי הטיפול בהם הוא שונה מאנשים צעירים. יש מעט פסיכולוגים שמטפלים בגיל הזה ובכלל מבינים אותו. העיסוקים במחקר וגם בפרקטיקה, מזינים זה את זה".

מדוע ישנו שיעור נמוך של טיפול פסיכולוגי באוכלוסיית הגיל השלישי?

שרירא: "ישנם שני חסמים - האחד שאוכלוסיית הגיל השלישי (בעיקר גילי 70 ומעלה) פחות פונה לטיפול פסיכולוגי והשני הוא שיש מעט פסיכולוגים שמתמחים בטיפול בגיל הזה. בנוסף, בקרב הגיל השלישי ישנה סטיגמה נוקשה יותר לגבי טיפול פסיכולוגי. רבים מהם תופשים את הטיפול הפסיכולוגי, כמשהו שקשור לבעיות פסיכיאטריות, לשיגעון, למשהו שהוא שלילי. הם לא ממש מכירים את השפה הפסיכולוגית, ולכן על המטפל לדעת זאת כשהוא פוגש אותם בחדר הטיפולים. בנוסף, יש את פער הגילים והמנטליות, שעלול לבוא לידי ביטוי כשאדם בגיל 80 מגיע לטיפול אצל פסיכולוג, נניח, בגיל 40 ויותר, שיכול להיות בנו. צריך להתייחס לסוגיות הללו ולתת להן מקום בטיפול.

במה מתמקד המחקר שלך?

שרירא: "עיקר המחקר שלי מתמקד היום בהעברה הבין-דורית של השואה. כלומר, בסוגיות עמן מתמודדים בני הדור השני של השואה, שנמצאים היום בגילים של אמצע החיים, ואלו מהם שנולדו בסוף המלחמה הם כבר בני 75 היום. הם מתמודדים גם עם הכניסה שלהם לגיל השלישי וההזדקנות של עצמם ובמקביל, במקרים רבים, הם מטפלים בהורים סיעודיים או דמנטיים, או מתאבלים על הוריהם שנפטרו. השאלות שלי מתמקדות באופן שבו הם מטפלים בהוריהם, כיצד הם תופשים את הזקנה, אילו ביטויים של העברה בין דורית יש במשפחות האלה. אני עוסק גם במחקרים על הדור השלישי לשואה.

"אנו מגלים, באופן מפתיע, שבמצבי שגרה רגילים, בני הדור השני לא שונים מהותית מאנשים שהוריהם לא חוו את השואה. ההבדלים ביניהם מתגלים, כשהם צריכים להתמודד עם מצבי מתח, כגון מחלה קשה בזקנה, משבר בינאישי, כניסה לאשפוז, מוגבלות, או התמודדות עם מצבים טראומטיים שמהדהדים את הטראומה המוקדית של השואה. המחקר הזה מחבר מבחינתי את הנושא של מדעי הזקנה והפסיכולוגיה הקלינית ויש לו גם השלכות יישומיות, כי בסופו של דבר, עולה השאלה האם האנשים הללו צריכים לקבל סיוע מהמדינה או לא, האם מגיעים להם פיצויים. כיום יש גם נסיונות של הדור השני לשואה להגיש בקשות להכרה בזכויות שלהם".

מהו מצב טראומטי, העלול להדהד את הטראומה המוקדית של השואה בבני הגיל השלישי?

שרירא: "מה ראינו בקורונה, למשל? אנשים שיושבים בבידוד, אנשים שנאבקים על מזון במרכול, קברים המוניים בניו-יורק ובמקומות אחרים, אנשים שמאשפזים אותם והם מתים בבית החולים בלי שהם יכולים להיפרד מקרובי משפחתם. כל הדברים הללו יצרו אסוציאציות מהשואה לאלה מקרב הגיל השלישי. היו הרבה ראיונות בתקשורת עם ניצולי שואה ועם בני דור שני לשואה, שדיברו על האסוציאציות והזכרונות הללו מהשואה שהקורונה מעלה אצלם".

בדידות בזמן קורונה
הרצאה בכנס האגודה לגרונטולוגיה ת"א 2016

נשארו לבד במגפה
כששחררו את הסגר לאחר הגל הראשון, האנשים ששטפו את המסעדות, הפאבים והחופים היו אנשים צעירים, מה שגורם לזקנים שצריכים להישאר בבידוד מהפחד, להרגיש בודדים אף יותר. כי אם לפני כן דיברו על הקורונה כמגפה שכולנו בתוכה, כעת הם נשארו בה לבד

שרירא ועמיתיו למחקר חוקרים כיצד ניצולי השואה מתפקדים בקורונה ואיך הם חווים זאת. אנו מתחילים במחקר על כך גם בקרב הדור השני. המחקר שלהם, שפורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי American Journal of Geriatric Psychiatry, התייחס לגיל השלישי בכלל, לא לניצולי השואה ולדור השני שלה.

במסגרת המחקר הם ראיינו אנשים בני 60 ומעלה, בטווח גילים די רחב, באמצעות שאלונים מקוונים באינטרנט, כאלה שמעצם היכולת שלהם לענות על שאלון באינטרנט הם ככל הנראה בריאים ומתפקדים יותר. גם אצלם נמצא שיעור גבוה של תסמינים פסיכיאטריים, כגון בדידות, חרדה ודיכאון ולא נמצאו הבדלים משמעותיים בין אנשים בני 60 או בני 90. הפחד שלהם, מסביר שרירא, הוא מהבידוד המתמשך, שהפך למציאות היומיומית שהם עלולים לחיות בה במשך חודשים ואף יותר. כששחררו את הסגר לאחר הגל הראשון, האנשים ששטפו את המסעדות, הפאבים והחופים היו אנשים צעירים, מה שגורם לזקנים שצריכים להישאר בבידוד מהפחד, להרגיש בודדים אף יותר. כי אם לפני כן דיברו על הקורונה כמגפה שכולנו בתוכה, כעת הם נשארו בה לבד.

במה שונה המחקר שלכם ממחקרים אחרים בנושא?

שרירא: "המחקר שלנו ייחודי בכך שאנו, בשונה מאחרים, התייחסנו גם להבדלים בגיל הסובייקטיבי, שהמשמעות שלו היא לא באיזה גיל אתה, אלא בן כמה אתה מרגיש שאתה. מצאנו שהפקטור הזה הוא משמעותי ביותר לתחושת הבדידות של הזקנים. בקרב אלו שהרגישו צעירים מגילם, שיעור תחושת הבדידות והתסמינים הפסיכיאטריים היה כ-20%. בקרב אלו שהרגישו זקנים מכפי גילם, שיעור התחושות הללו היה כ-60%. אנחנו לא יודעים אם זו תפישה שהייתה קיימת אצלם עוד לפני הקורונה, או שהיא התפתחה במהלך החיים, אבל אנחנו כן יכולים לשער, שבסיטואציה הזו, כאשר אנשים נמצאים בבידוד, הגיל שלהם הופך לקריטריון משמעותי.

"כך שיכול להיות שלפני הקורונה הם לא שמו לב לגילם וכעת נוכח המצב הם פתאום מרגישים זקנים מגילם. לעומתם יש את אלו שמרגישים ש'כפו' עליהם את הכניסה לקטגוריה של הגיל השלישי, למרות שהם עצמם לא מרגישים זקנים. הם מתפקדים, הולכים לחדר כושר, לקונצרטים ולאופרה, נוסעים לחו"ל וכד'. לסגנון החיים בעבר יש כמובן גם השפעה מרבית על תפישת הגיל שלנו, האם שמרנו על עצמנו מבחינה בריאותית, שמרנו על תזונה מאוזנת, האם עשינו מספיק פעילות גופנית ועוד".

מה לדעתך צריך לשנות ביחס לגיל השלישי, בעקבות ממצאי המחקר הללו?

שרירא: "ברמה היישומית, אנו אומרים, אל תתייחסו לכל אוכלוסיית הזקנים באופן הומוגני, כי אוכלוסיית הזקנים היא הטרוגנית ומגוונת. חשוב להבין את זה גם ברמה של מקבלי ההחלטות, ברמה של מדיניות. קבוצת גיל הזקנה היא הקבוצה ההטרוגנית ביותר מכל קבוצת גיל אחרת, בעיקר מבחינת היכולות והתפקוד בכל תחום. יש הרבה גוונים של זקנה. אם אקח קבוצה של אנשים בגיל 30, לדוגמה, ואעשה להם מבחן זיכרון, כולם יקבלו פחות או יותר את אותו הציון. רובם יהיו קרובים לממוצע. לעומת זאת, אם אני אעשה את אותו המבחן לקבוצת אנשים בני 80, השונות בין הציונים תהיה אדירה. יהיו אנשים שיהיו בעלי יכולת זיכרון טובה יותר מאשר של אנשים צעירים ויהיו כאלו שיש להם סימנים ראשונים של דמנציה, עם פגיעה קשה ביכולת הזיכרון. ככל שאנו מזדקנים, הגיל הכרונולוגי שלנו מספר לנו פחות על היכולת שלנו".

באיזו מידה, תפישה חיובית או שלילית של הזקנה, היא נבואה שמגשימה את עצמה?

שרירא: "ממחקרים קודמים שעשינו על סוגים שונים של תפישות זקנה, למשל, האם זקנה היא תקופה בחיים הקשורה רק לאובדן ולהידרדרות, או שיש בה הזדמנויות, יכולת וזמן לפתח דברים חדשים, מצאנו שתפישה שלילית או חיובית של הזקנה היא במידה רבה נבואה שמגשימה את עצמה. לתפישה של תקופת הזקנה כשלילית, אנשים שתופשים עצמם כזקנים, שרואים בזקנה בעיקר פרק זמן של אובדן, לתפישת המציאות הזאת, במירב הפעמים, יש נטייה להתגשם, כי התפישה מכוונת את ההתנהגות שלנו. כתוצאה מהתפישה השלילית הזאת, הם רואים בעצמם כבעלי יכולת פחותה. זה כמו מישהו שעולה 30 מדרגות והוא מתנשף ומזיע ואומר לעצמו, 'קשה לי לעלות את המדרגות האלו כי אני כבר בן 80 ואין לי מה לעשות נגד זה', לעומת מישהו אחר באותו גיל שיאמר לעצמו, 'קשה לי לעלות את המדרגות האלה כי לא עשיתי מספיק פעילות גופנית השבוע, או לא נחתי מספיק, או כי פשוט חם מאוד היום'. כלומר בעל התפישה החיובית משייך את האתגר לדברים שיש לו שליטה עליהם".

חשיבה סטראוטיפית
עם תלמידי המחזור הראשון של תכנית הגרונטולוגיה

הקשר להשכלה
השכלה גבוהה קשורה לשיעור נמוך של בדידות ותסמינים פסיכיאטריים וגם לתפישה חיובית של הזקנה. אנשים בעלי השכלה גם מודעים יותר לצדדים החיוביים של הזקנה וזה משיק, בדרך כלל, גם למעמד סוציו-אקונומי גבוה שמסייע להם. בישראל ישנם הבדלים בתוחלת החיים של בין ארבע לחמש שנים בין המרכז לפריפריה. יש לכך השפעה, אין מה לעשות

הנושא של גמישות מול נוקשות מחשבתית הוא לא משהו שניתן לומר שהוא מאפיין את הזקנים יותר מאשר את הצעירים, מדגיש שרירא. המחשבה על נוקשות מחשבתית בקרב אנשים זקנים היא חלק מהחשיבה הסטראוטיפית שיש על בני הגיל השלישי. לאנשים בגיל השלישי יש ניסיון חיים, יכולת התמודדות, ויכולת לראייה מאוזנת ומורכבת, לעיתים יותר מזו של צעירים. היכולת לראייה מאוזנת בקרב אנשים שחווים דיכאון או חרדה שמתפרצים בגיל זקנה, ייתכן שהולכת לאיבוד ברקע משבר שהם חווים, ואז הם צריכים להגיע לטיפול כדי לווסת זאת".

כיצד מצב של משבר כרוני, משפיע על יכולת הוויסות הרגשית?

שרירא: "ישנם מחקרים שמראים שלאנשים זקנים יש יכולת ויסות רגשית טובה אף יותר מאשר לצעירים. הם מסתכלים על דברים בפרופורציות, כי הם הרי כבר עברו דבר או שניים בחיים, אבל לעיתים היכולת הזאת יוצאת מאיזון, כשהם חווים משבר שהוא כרוני מתמשך, כמו שמאפיין את משבר הקורונה שהם מתמודדים עמו. המחקרים מראים שכשזקנים נמצאים במצב משברי, הם מתפקדים מבחינה רגשית טוב יותר אפילו מצעירים, בשלבים הראשונים של המשבר. אך אם המשבר הופך למצב מתמשך, הם יורדים אף מתחת לרמת התפקוד הרגשי של הצעירים. יש גבול ליכולת שלהם להחזיק לאורך זמן, מבחינת המשאבים הפיסיים, הקוגניטיביים והחברתיים שברשותם, שהולכים ומדלדלים. מחקרים בעולם מראים שבשלבים הראשונים של הקורונה, זקנים דיווחו על שיעור נמוך של בעיות רגשיות ופחות בדידות מאנשים צעירים, אבל ככל שהמשבר יימשך זמן רב יותר, ייתכן מאוד שנראה את התמונה מתהפכת".

מה באשר להשפעות של השכלה ומצב סוציו אקונומי?

שרירא: "השכלה גבוהה קשורה לשיעור נמוך של בדידות ותסמינים פסיכיאטריים וגם לתפישה חיובית של הזקנה. אנשים בעלי השכלה גם מודעים יותר לצדדים החיוביים של הזקנה וזה משיק, בדרך כלל, גם למעמד סוציו-אקונומי גבוה שמסייע להם. בישראל ישנם הבדלים בתוחלת החיים של בין ארבע לחמש שנים בין המרכז לפריפריה. יש לכך השפעה, אין מה לעשות. יש פה בהחלט מקום גם למאפיינים אישיותיים. יש אוכלוסיות רבות של אנשים קשי-יום ובמצב סוציו-אקונומי ירוד מאוד, שבגללו אפילו לא היו יכולים להיות חלק מהמחקר האינטרנטי שלנו, כי הם לא יכולים לעשות שימוש בו. תפישות הזקנה אצלם הן שליליות מאוד ומשפיעות על יכולתם להתמודד ועל יכולתם להישאר אופטימיים, לשמר כוחות ואף להעצימם גם בתקופת הזקנה".

נדחק לקרן זווית
הרצאת אורח בכינוס על השפעות השואה

דגש על הילדות
לתוכנית ללימודי גרונטולוגיה מגיעים אליה פחות אנשים מתחום הפסיכולוגיה, כי בפסיכולוגיה תמיד שמו פחות דגש על הזקנה, עוד מימיו של זיגמונד פרויד, ששם דגש על הילדות

כיצד אתה פועל להגביר את המודעות לחשיבות הטיפול הנכון באוכלוסיית בני הגיל השלישי, בימי קורונה ובכלל?

שרירא: "מטרתה של תוכנית הלימודים החדשה בגרונטולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, שהיא היחידה מסוגה במרכז הארץ, להעלות בין היתר את המודעות לחשיבות של הנושא הזה, כי הנושא הזה נדחק לקרן זווית. הדבר החשוב הנוסף, הוא לאתר את האוכלוסיות הנזקקות הללו, כדי שאפשר יהיה לזהות מראש את ההסתברות להסתבכות בריאותית ונפשית כתוצאה מהקורונה. אוכלוסיית הסיכון לא קשורה לגיל הכרונולוגי, אלא לאופן בו תופשים את הזקנה. כך שאם אנו יוצרים קשר עם הזקנים, מקשיבים להם ומאתרים את אלו שיש להם תפישות שליליות של הזקנה, אנו יכולים להעביר להם התערבויות אפילו דרך הטלפון ובשיחות וידאו, כדי לעזור להם לשנות את התפישות האלו - ואפשר לשנות אותן.

"יש מחקרים ראשוניים שמראים שזה אפשרי בכמה פגישות. ללמד אותם טכניקות התמודדות, להעביר להם הדרכה על תפישות זקנה וגם על היכולות להתמודד בזקנה, שהן לא בהכרח ירודות ופסימיות כמו בתפישה שלהם, כך שהם יוכלו להילחם במחשבות שליליות אוטומטיות על הזקנה שעולות בהם כל פעם. באופן זה אנו נוכל לסייע להם לא רק במשבר הקורונה, אלא בכלל לאורך זמן".

מה מידת ההצלחה של התוכנית החדשה ללימודי גרונטולוגיה בבר-אילן?

שרירא: "יש לה היענות גדולה מאוד ויש במחזור הראשון 40 סטודנטים, מספר שנחשב די גדול לתואר שני. אנחנו מופתעים לטובה מהביקוש ללימודי תואר שני ודוקטורט בתחום, של אנשים המגיעים ממגוון דיסציפלינות. דווקא מגיעים אליה פחות אנשים מתחום הפסיכולוגיה, כי בפסיכולוגיה תמיד שמו פחות דגש על הזקנה, עוד מימיו של זיגמונד פרויד, ששם דגש על הילדות. מגיעים ללמוד בתוכנית עובדים סוציאליים, אחים ואחיות או מרפאים בעיסוק, למשל, שעובדים עם זקנים 'בשטח' כבר שנים, וכעת הם רוצים לעשות תואר שני ולקבל כלים נוספים.

"יש לכך חשיבות אדירה, כי הם פעם ראשונה שומעים על הנפש של הזקן, על היכולת שלו, על תפישות זקנה ובריאות נפשית בזקנה. דברים שהם מעולם לא שמעו עליהם או נתנו עליהם את הדעת. באופן זה, הם משנים, ראשית אצלם, את התפישה לגבי הזקנה ובעקבות זאת הם יוכלו לשנות את התפישה המקובעת גם בקרב הזקנים בהם הם מטפלים בשטח".

האתגר הגדול הבא
סדנה בינ"ל בתחום העברה בין-דורית של טראומה

קאדר של מומחים
אני רואה את התפקיד שלי, ביצירת קאדר של מומחים שיתעסקו בגרונטולוגיה, כי כפי שאמרתי, אנו נמצאים בעיצומה של המהפכה הדמוגרפית. המטרה היא שכאשר אנחנו נגיע לגיל זקנה, נחיה במדינה שיש בה הרבה יותר זקנים מאשר יש בה כיום, ושיינתן מענה לצרכים המורכבים שלהם, שבעוד כ-30 שנה יהיו מורכבים הרבה יותר מהצרכים של הזקנים היום

מהם השלבים הבאים במחקר?

שרירא: "בתקופה זו אנו נמצאים בשלבים אחרונים במחקר על ניצולי שואה ואנחנו רוצים לבדוק, האם התנסויות או חוויות מסוימות בשואה קשורות לחרדה גבוהה יותר מהקורונה. כיצד ניצולי שואה ששהו במחבוא וכעת הם בבידוד, תופסים את הבידוד, או כיצד ניצולי שואה שסבלו מדיזנטריה או ממחלות אחרות בגטו, תופשים את מגפת הקורונה. יש פה אולי אפשרות לביטוי של הלם טראומטי, אך יש לזכור שאלו אנשים ששרדו את השואה ושרדו לגיל זקנה מופלגת וייתכן שזה העניק להם כוחות ויכולת, דווקא לראות את הדברים בפרופורציות אחרות.

"ההתמקדות בהשפעות של תסמינים פסיכיאטריים על ניצולי שואה בעידן הקורונה היא רלוונטית ביותר לבני אוכלוסייה הזאת ולבני המשפחות שלהם שמתמודדות עם הפחד, כי שיעור גבוה מהקורבנות של הקורונה היו ניצולי שואה. מעניין אותנו מאוד לבדוק זאת, ולאור זאת בימים אלה אני ממש מתחיל מחקר גם על תגובות פסיכולוגיות לקורונה בקרב הדור השני לניצולי השואה".

מה החזון שלך, כמי שמתעסק במחקר במקביל לפרקטיקה המתמקדים בגיל השלישי וכמי שמוביל את השינוי התפישתי בתחום?

שרירא: "אני רואה את התפקיד שלי, ביצירת קאדר של מומחים שיתעסקו בגרונטולוגיה, כי כפי שאמרתי, אנו נמצאים בעיצומה של המהפכה הדמוגרפית. המטרה היא שכאשר אנחנו נגיע לגיל זקנה, נחיה במדינה שיש בה הרבה יותר זקנים מאשר יש בה כיום, ושיינתן מענה לצרכים המורכבים שלהם, שבעוד כ-30 שנה יהיו מורכבים הרבה יותר מהצרכים של הזקנים היום. לכן צריך להכין ולגדל את דור ההמשך, את המומחים שיטפלו באוכלוסייה של הגיל השלישי בעתיד, כי זה הולך להיות אחד האתגרים הגדולים של החברה שלנו. מדינת ישראל היא מדינה צעירה, אך תוחלת החיים בה היא מן הגבוהות בעולם.

"ברמת העיסוק המקצועי היומיומי, אני אוהב מאוד להנחות, את הרעיון של החשיבה המשותפת, הכתיבה המשותפת. לראות את האדם שאתה מנחה שמח ומתפתח ומגלה סקרנות ומעמיק את ידיעותיו, כשאני עוזר לו בתהליך הזה. תהליך הדוקטורט עלול לעיתים להיות לא נעים ואפילו טראומטי לתלמידי המחקר. לכן אני רואה בעצמי לא רק מנחה, אלא מעין מאמן אישי שמלווה אותם לתוך הבגרות והגדילה שלהם לתוך האקדמיה. זאת אולי אחת החוזקות הכי חשובות שרכשתי מהמנטור שלי, הפרופסור שמוטקין, שדרך ההנחיה שלו, לימד אותי על אכפתיות - לטפח ולדאוג לאחר - משהו שהוא מעבר לעזרה בהתקדמות במחקר ובניתוחים הסטטיים".

על-פי החטא הקדמון של פרויד אין טעם לטפל בזקנים. כך כתב, שהוא מאמין שהטיפול הפסיכולוגי בזקנים יהיה יעיל פחות, בגלל הנוקשות האישיותית שלהם וכן החומר הפסיכולוגי הרב שיהיה צריך לעבד בשל גילם המתקדם ומה ש'צברו' לאורך השנים. התפישה הזו, מדגיש שרירא, מקורה בסטראוטיפ של גילנות, שרק בשנים האחרונות היא משתנה, גם לאור המהפכה הדמוגרפית, תוחלת החיים העולה ואוכלוסיית הזקנים שהולכת וגדלה.

עם עמיתים בכינוס האגודה הבינלאומית לחקר לחץ וחרדה, תל אביב 2015
תאריך:  28/08/2020   |   עודכן:  28/08/2020
שרון מגנזי
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
חמישים גוונים של אפור
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
מרק_טווין
20/09/20 09:01
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
מבחינת רבים ממנהיגי הציבור החרדי, הרצונות שלהם קודמים לחיי הציבור כולו. זה המצב בנוגע לגיוס לצה"ל, זה המצב בנוגע לגיור וזהו כעת המצב בנוגע לקורונה תופעות אלו הן חלק מהתבדלות אנוכית הגורמת לחילול שם שמים - העבירה החמורה ביותר לחרדים יש המון מה להראות ולהעניק - אך הם מורידים זאת לטמיון
28/08/2020  |  איתמר לוין  |   כתבות
"בהתחשב בלשון הסעיף, בתכלית הצו ובמציאות באיזור, מקובל עלי כי ההסדר הקבוע בסעיף 5 הוא הסדר של מעין תקנת שוק, בהבדלים המתחייבים מן המצב המשפטי הייחודי באזור. אחד ההבדלים הבולטים בהקשר זה נובע מן העובדה שסעיף 5 לצו אינו מעביר את זכות הבעלות בנכסים, אלא זכויות פחותות מכך בהתאם לעסקה הרלוונטית. הבדל נוסף נוגע לעובדה שהזכות המוקנית מכוח סעיף 5 לצו היא זמנית, ואמורה לפקוע לכל המאוחר עם סיום התפיסה הלוחמתית".
28/08/2020  |  איתמר לוין  |   כתבות
תשמעו סקופ. דני רופ פוטר מערוץ 13 (רשת) משום שסירב לספק תחזיות מזג אוויר לפי דרישת לשכת ראש הממשלה. הדרישה הייתה לדווח על גשם צפוי בזמן ההפגנות נגד בנימין נתניהו ועל שמש חמימה בזמן ההפגנות בעדו. מקורות בכירים בערוץ אומרים, כי מדובר בהתרפסות כלפי השלטון ובהמשך הנטייה של הערוץ לכיוון ימין.
26/08/2020  |  איתמר לוין  |   כתבות
הרפיון שמגלה הציבור הדתי-לאומי בכל הקשור לשמירת השבת הציבורית עומד במרכזה של החוברת "שבת מבוכה" שמפרסם השבוע ארגון חותם, העוסק בהעלאת נושא היהדות לסדר היום. החוברת היא חלק מקמפיין שבמסגרתו הופץ סרטון [ראו בהמשך] שבו נטען כי את הציבור הסרוג "מקפיצים" נושאים לאומיים אך לא נושאים דתיים.
25/08/2020  |  עידן יוסף  |   כתבות
"נולדתי למשפחות שעזבו את אירן בשנות ה-1950 מטעמי ציונות נטו - הרבה שנים לפני המהפכה האיסלאמית", אומרת עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר (47), "ועל הציונות הזו שלהם הם נדרשו לשלם במחיר כלכלי נכבד - לנטוש את כל רכושם. הן המשפחה של אבי ז"ל והן המשפחה של אמי התגוררו בכפר קטן, שלא קיים כיום. הם היו פלאחים - עובדי אדמה. בארץ הם נקלטו במעברת עמישב בפתח תקוה. אבא שלי היה אז בן 7 ואמא שלי בת שנתיים. בהמשך הם עברו לשכונת פג'ה בעיר".
25/08/2020  |  דוד חרמץ  |   כתבות
רצה למרחקים ארוכים  /  שרון מגנזי
שיח עם ארכיאולוג  /  שרון מגנזי
הריקוד המדעי של נטלי  /  שרון מגנזי
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
ביבי הוא הסוכן המדיני היעיל ביותר של אירן אף שאינו עושה זאת במודע ובמתכוון חלילה    הוא הסוכן הפוליטי של טראמפ נגד המפלגה הדמוקרטית במודע
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
יוסי אחימאיר
יוסי אחימאיר
במקרה שלנו התמונה המדומיינת הפוכה: ישראל היא האריה, המותקף משום-מה על-ידי עדר זברות מתייהרות    היוכלו החיות המפוספסות, עטויות כפיות וסרטים ירוקים למצחם ללביא הבודד?
עמנואל בן-סבו
עמנואל בן-סבו
עם שלם עוטה מסכה כדי להסתיר את היגון והצער, להסתיר את החרפה והבושה, להסתיר את הכאב והגעגוע, להסתיר את החוסר הנורא, את השבר שהיה כחרס הנשבר
איתן קלינסקי
איתן קלינסקי
את תבונתו של קהלת יש להפעיל באלו הימים, כשאנחנו מנהלים את המלחמה הצודקת נגד החמאס הרצחני והאכזרי, שרצח ביום שבת בתשרי תשפ"ד 1,400 יהודים, אנשי עמל ובני נוער שחגגו, ושכל "חטאם" בעינ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il