ציינתי מספר פעמים, כיצד הן תומכיו והן מתנגדיו של בנימין נתניהו משתמשים בבלוף של "שלושה כתבי אישום". לראשונים זוהי "הוכחה" לעוצמת הרדיפה נגדו; לאחרונים - "הוכחה" לעומק שחיתותו. זה שיש רק כתב אישום אחד ובו שלושה אישומים - זה לא מעניין; אסור לתת לעובדות להפריע.

אותה תופעה אנו רואים בנוגע לשיחה בין נתניהו לבין הנשיא ג'ו ביידן (17.2.21). העובדה שחלף כמעט חודש מאז השבעתו של ביידן ועד לשיחה הראשונה בין השניים, היא "הוכחה" בה משתמשים בשני הצדדים. את תומכיו של נתניהו היא "מלמדת" כמה טוב היה לנו עם דונלד טראמפ וכמה רע יהיה לנו עם ביידן. את מתנגדיו היא "מלמדת" מהו המחיר שנשלם כעת בשל ידידותו המופגנת של נתניהו עם הנשיא הקודם. ובדיוק כמו בנושא כתב האישום, גם כאן זהו קשקוש מוחלט.

ישראל היא המדינה ה-100 בעולם במספר תושביה וה-19 בעולם בתוצר לנפש. נתניהו הוא המנהיג הזר ה-12 עימו משוחח ביידן מאז 20 בינואר. כלומר: בכל קנה מידה, ישראל ונתניהו מקבלים יחס מכובד מאוד, יותר מזה שמקבלים עשרות מדינות ומנהיגים אחרים. נתניהו קיבל את השיחה לפני מנהיגיהן של מדינות סופר-מאוכלסות כמו אינדונזיה, ברזיל, ניגריה, איטליה ודרום אפריקה; לפני מנהיגיהן של מדינות עשירות כמו שווייץ ואירלנד; ולפני מנהיגיהן של מדינות G7 ׁ ׁ(איטליה) ו-G20 (סעודיה, דרום אפריקה, טורקיה, ארגנטינה, ברזיל ואינדונזיה).

מי היו ה-11 שרחמנא ליצלן קדמו לנתניהו? ראש ממשלת קנדה ונשיא מקסיקו, שכנותיה הצמודות של ארה"ב; ראשי ממשלות בריטניה וגרמניה ונשיא צרפת, בעלות הברית המרכזיות שלה בנאט"ו; ראשי ממשלות יפן, הודו, אוסטרליה וקוריאה הדרומית, בעלות הברית המרכזיות שלה באסיה; ונשיאי רוסיה וסין, היריבות העיקריות שלה. לחשוב שראש ממשלת ישראל צריך לבוא לפני מישהו מאותם מנהיגים - זה או שגעון גדלות או טמטום. נתניהו הוא המנהיג המזרח-תיכוני הראשון עימו שוחח ביידן, לפני מלך סעודיה ולפני נשיא מצרים. זה אומר הכל.

אז למה עבר כמעט חודש? כי סדר היום של ביידן ברור לחלוטין: נושאי פנים במקום הראשון, השני והשלישי; שינויי האקלים הם הנושא המרכזי בתחום החוץ. קודם כל הוא עוסק בקורונה, בהתאוששות המשק האמריקני ובצדק הגזעי. ביידן אמר ואומר את זה ללא הרף, וזה גם מה שהוא עושה. בנושאים הללו עסקו הרוב המכריע של הצווים הנשיאותיים שפרסם בחודש האחרון. בנושאים הללו עוסקת חבילת החקיקה הראשונה שהעביר לקונגרס. תחום החוץ איננו בראש מעייניו; רחוק מזה.

במקום לקטר על זה שביידן לא מתקשר, ממשלת ישראל והעומד בראשה חייבים לעשות הכל כדי להבהיר שהם אינם מבכים את לכתו של טראמפ. לא משנה מה הם חושבים; הדבר היחיד שמשנה הוא מה הם עושים. טראמפ נערץ על מחצית מן האמריקנים ומשוקץ בעיני המחצית השנייה - וזאת המחצית שנמצאת כעת בשלטון. לפחות בשנתיים הקרובות יחזיקו הדמוקרטים הן בבית הלבן והן בשני בתי הקונגרס, ואם הרפובליקנים ימשיכו להתאבד - זה יהיה המצב גם בשנים הבאות. התמיכה בישראל הייתה תמיד דו-מפלגתית, ואם נאבד אותה - זה יהיה אסון ממדרגה ראשונה.

עקרונות מדיניות החוץ של ביידן גלויים לגמרי, כי הוא חזר עליהם שוב ושוב. ארה"ב חוזרת להנהיג את העולם, היא חוזרת לעמוד בראש הבריתות והארגונים הבינלאומיים, היא תשים דגש על דמוקרטיה וזכויות אדם. ואלו חדשות מצוינות מבחינת ישראל. בדלנות אמריקנית יוצרת חלל ריק, אותו ממהרות למלא רוסיה וסין; אז נכון שנתניהו מתגאה ביחסיו עם ולדימיר פוטין, אבל זו לא ממש הדמות שכדאי לנו לקשור בה את גורלה של ישראל. כדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון וכמי שניצבת איתן מול רודנים רצחניים כמו עלי חמנאי ורג'פ טאיפ ארדואן, ישראל צריכה לברך על כך שוושינגטון מניפה שוב את דגל הדמוקרטיה וזכויות האדם.

חשוב ביותר לזכור, שיחסים בינלאומיים אינם משחק סכום אפס. טראמפ התעלם מכך שיורש העצר הסעודי הורה לרצוח עיתונאי תושב ארה"ב; אצל ביידן זה לא היה קורה, אבל אין זה אומר שהוא היה קוטע את הברית עימה. טראמפ עבר לסדר היום על החתרנות הרוסית; אצל ביידן זה לא היה קורה, אבל אין זה אומר שהוא היה מצפה מישראל להפסיק לדבר עם הקרמלין. לכן, אם וכאשר ממשל ביידן ינקוט צעדים נגד חברותינו החדשות במפרץ הפרסי בשל התנהלותן הפסולה בתחום זכויות האדם, זה לא אומר שהוא ידרוש מאיתנו לנתק את הקשרים איתן.

ביידן גם לא ממהר לשום מקום בנושא אירן. הוא דורש מטהרן להפסיק את הפרות הסכם הגרעין כתנאי להסרת העיצומים מעליה ומבהיר שיש לנהל מו"מ על הסכם מחודש ומשופר; כרגע ממילא אין עם מי לדבר בצד האירני. חלק משמעותי מן העיצומים אינם קשורים לתוכנית הגרעין וממילא לא יוסרו. ההסכם עליו חתם ממשל אובמה היה אווילי ומסוכן, וחזרה אליו תסכן בצורה משמעותית את ביטחון ישראל - אך יש מספיק זמן כדי לנהל שיחות עם ממשלת ביידן, וישראל איננה בודדה בעמדתה בסוגיה.

כאמור, הנושא העולמי המרכזי מבחינת ביידן הוא שינויי האקלים - ובצדק מוחלט, משום שהעולם דוהר לעבר אסון שלעומתו הקורונה תיראה כמו הצטננות קלה. זוהי הזדמנות פז לישראל, עם היזמות המופלאה שלנו ופריצות הדרך המדעיות, הטכנולוגיות והחקלאיות בהן אנו מצטיינים. אנחנו מובילים עולמיים בחקלאות מדברית, בהתפלת מים, באנרגיה נקייה - בדיוק הנושאים שהמאבק להצלת כדור-הארץ זקוק להם ביותר. כעת חובה להפנות לתחום זה את כל המשאבים הדרושים. אז תפסיקו ליילל ותתחילו לעבוד.